כנרת זמורה-ביתן דביר

אַחֲרֵי שֶׁנִּמְלְטוּ מֵאוּמְבְּרִיּוֹ הַמְּרֻשָּׁע, יוֹצְאִים ג´וּנְיוֹר וַחֲבֵרָיו לְסִין כְּדֵי לִמְנֹעַ אֶת הִתְגַּשְּׁמוּתָהּ שֶׁל נְבוּאָה שְׁחֹרָה. אֲבָל הֶעָתִיד הוּא מִשְׂחָק מְסֻכָּן וּמַפְתִּיעַ. עַד מְהֵרָה גִּבּוֹרֵינוּ שׁוֹקְעִים בְּתִסְבֹּכֶת אֲיֻמָּה, וּבָהּ מְעֹרָבִים שַׂר צָבָא עִם לָשׁוֹן מִשְׁתַּלְשֶׁלֶת, זְקֵנָה עִם שָׂפָם וּנְסִיכָה עִם שֵׁם... להמשך

חָלְפוּ שֵׁשׁ שָׁנִים. כְּרִיסְטְיָאנוֹ וּבְּרִיגִיטָה חַיִּים בְּשַׁלְוָה וּבְנַחַת בְּאַרְמוֹנָם הַיָּפֶה בְּבּוּלְגַרְיָה עִם בְּנָם, הַנָּסִיךְ ג'וּנְיוֹר. הֵם אֵינָם יוֹדְעִים שֶׁמֵּעֵבֶר לַנָּהָר הַשּׁוֹצֵף מִסְתַּתֵּר אוֹיֵב רוֹמָנִי אַכְזָר. בְּעֶזְרַת יוֹעֲצָיו הַנֶּאֱמָנִים וּבְנֵי בְּרִית מִסְתּוֹרִיִּים הוּא רוֹקֵם מְזִמָּה נוֹרָאָה. הַאִם יַצְלִיחוּ כְּרִיסְטְיָאנוֹ וּבְּרִיגִיטָה לְסַכֵּל... להמשך