החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

הסיפור המושלם 7 – משחקי רפאים

מאת:
הוצאה: | 2016 | 96 עמ'
קטגוריות: ילדים ונוער

ספר זה זמין לקריאה ביישום מנדלי קורא ספרים בלבד

זמינות:

39.00

רכשו ספר זה:

זוּג זָרִים חַטְטָנִים פּוֹלְשִׁים לָאַרְמוֹן בְּאֶמְצַע מִשְׂחַק טָאקִי מַלְכוּתִי שֶׁל מִשְׁפַּחַת בּוּלִיגָרוֹב וְחוֹמְקִים הַחוּצָה כְּשֶׁבִּידֵיהֶם אוֹצַר הַכֶּתֶר. ג'וּנְיוֹר וּמִשְׁפַּחְתּוֹ יוֹצְאִים מִיָּד בְּעִקְבוֹת הַפּוֹרְצִים שֶׁהֵעֵזּוּ לְהַפְרִיעַ לָהֶם בְּאֶמְצַע הַמִּשְׂחָק. אֲבָל הַכֹּל מִסְתַּבֵּךְ כְּשֶׁחֲבוּרָה שֶׁל פּוֹשְׁעִים מְנַסָּה בְּתוֹרָהּ לִגְנֹב אֶת הָאוֹצָר. הַאִם הַגּוֹנֵב מִגַּנָּב פָּטוּר?

מִשְׂחֲקֵי רְפָאִים הוּא הַסֵּפֶר הַשְּׁבִיעִי בְּסִדְרַת הַסִּפּוּר הַמֻּשְׁלָם. הַסִּדְרָה הִתְקַבְּלָה בְּהִתְלַהֲבוּת בְּקֶרֶב הַקּוֹרְאִים וּסְפָרֶיהָ הָיוּ
לְרַבֵּי־מֶכֶר וּלְנִבְחֲרֵי מִצְעַד הַסְּפָרִים שֶׁל מִשְׂרַד הַחִנּוּךְ.

אֶלְדָּד אִילָנִי הוּא סוֹפֵר וְאִישׁ הַיְטֶק. סִדְרַת הַסִּפּוּר הַמֻּשְׁלָם מְבֻסֶּסֶת עַל סִפּוּרֵי הַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁסִּפֵּר לִבְנוֹ.
יָנִיב שִׁמְעוֹנִי הוּא מְאַיֵּר, אָנִימָטוֹר וְיוֹצֵר קוֹמִיקְס, חֲתַן פְּרַס מוּזֵאוֹן יִשְׂרָאֵל לְאִיּוּר סִפְרֵי יְלָדִים.

"מַקְסִים." רוֹנִית רוֹקָאס, עַכְבַּר הָעִיר
"הַרְבֵּה שְׁעוֹת קְרִיאָה וּצְחוֹק." יְחִיעָם פָּדָן, תָּמִיד עִם סֵפֶר בַּיָּד
"סֵפֶר נוֹנְסֶנְס מְשֻׁבָּח." מִנִּמּוּקֵי הַבְּחִירָה לְמִצְעַד הַסְּפָרִים תשע"ב

מקט: 15100910
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית מנדלי קורא ספרים בלבד


שְׁלָדִים בְּאֶמְצַע רְחוֹב רָגִיל לְגַמְרֵי

לֹא מְשַׁנֶּה כַּמָּה פְּעָמִים אָמַרְתִּי לְיוּבַל לְהִסְתַּכֵּל לְאָן הוּא הוֹלֵךְ, הוּא תָּמִיד שׁוֹכֵחַ. לוּלֵא זִנַּקְתִּי וְתָפַסְתִּי אוֹתוֹ בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן, הוּא הָיָה נוֹפֵל לְתוֹךְ הַבּוֹר וְשׁוֹבֵר אֶת כָּל הָעֲצָמוֹת.

אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁיּוּבַל הָיָה שׁוֹבֵר אֶת הָעֲצָמוֹת שֶׁל עַצְמוֹ מֵעָצְמַת הַנְּפִילָה. הֲרֵי יֵשׁ בִּטּוּי כָּזֶה, לִשְׁבֹּר אֶת הָעֲצָמוֹת. אֲבָל אַתֶּם טוֹעִים. אֲנִי לֹא מְדַבֵּר עַל הָעֲצָמוֹת שֶׁלּוֹ. וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁאִם לֹא זֹאת הָיְתָה הַכַּוָּנָה, הוּא מִן הַסְּתָם הָיָה שׁוֹבֵר אֶת הָעֲצָמוֹת שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר שֶׁהָיָה בְּתוֹךְ הַבּוֹר. אָז זֶהוּ, שֶׁגַּם זֶה לֹא מְדֻיָּק. מְדֻבָּר בַּעֲצָמוֹת אֲחֵרוֹת בִּכְלָל. אוּלַי אִם אַסְבִּיר לְאַט, תָּבִינוּ:

זֶה קָרָה בְּצָהֳרֵי יוֹם חַם בִּמְיֻחָד בַּטִּיּוּל הַשְּׁנָתִי שֶׁל הַשִּׁכְבָה שֶׁל יוּבַל בְּבֵית הַסֵּפֶר. הִתְנַדַּבְתִּי לִהְיוֹת הוֹרֶה מְלַוֶּה. אֲנִי נוֹרָא אוֹהֵב לְלַוּוֹת טִיּוּלִים. גַּם יֵשׁ לִי חֹפֶשׁ מֵהָעֲבוֹדָה וְגַם כֵּיף לִי עִם הַיְּלָדִים. וְלֹא פָּחוֹת חָשׁוּב מִזֶּה הֵם אוֹהֲבִים שֶׁאֲנִי מְסַפֵּר לָהֶם סִפּוּרִים בַּלַּיְלָה.

הָיִינוּ בְּסִיּוּר בָּאֲתָר הָאַרְכֵאוֹלוֹגִי לְיַד בֵּית שְׁאָן. הַכִּתָּה שֶׁל יוּבַל צָעֲדָה בְּעִקְבוֹת הַמּוֹרָה נוּרִית בְּאַחַד הָרְחוֹבוֹת הָעַתִּיקִים, מְרֻצְּפֵי הָאֲבָנִים הַחֲלַקְלַקּוֹת, בְּמָה שֶׁפַּעַם, לִפְנֵי מִילְיוֹן שָׁנִים, הָיָה עִיר רוֹמִית מְלֵאַת חַיִּים. יוּבַל הָלַךְ מַהֵר יוֹתֵר מֵהָאֲחֵרִים, וְהִקְדִּים אֲפִלּוּ אֶת הַמּוֹרָה.

וְאָז דָּנִיֵּאל, הֶחָבֵר הֲכִי טוֹב שֶׁל יוּבַל, קָרָא לוֹ לְחַכּוֹת לָנוּ. יוּבַל כַּנִּרְאֶה לֹא שָׁמַע מָה דָּנִיֵּאל אוֹמֵר. הוּא הִסְתּוֹבֵב וְהִסְתַּכֵּל אָחוֹרָה, אֲבָל כְּמוֹ תָּמִיד שָׁכַח לְהַפְסִיק לָלֶכֶת. וְכָךְ, בְּעוֹדוֹ מִסְתַּכֵּל אָחוֹרָה וּמַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת קָדִימָה, הָיִיתִי צָרִיךְ לְזַנֵּק, לְדַלֵּג קָדִימָה וְלִתְפֹּס אֶת יוּבַל רֶגַע לִפְנֵי שֶׁיִּצְנַח לְתוֹךְ בּוֹר.

‘לָמָּה אַתָּה קוֹפֵץ עָלַי וְ…’ יוּבַל הִתְחִיל לְהַגִּיד לִי, וְאָז הִסְתַּכֵּל תַּחְתָּיו וְהֵבִין. שְׁאַר הַיְּלָדִים הִצְטוֹפְפוּ סְבִיבֵנוּ וְהִסְתַּכְּלוּ לְמַטָּה. הַמַּרְאֶה הָיָה יוֹצֵא דֹּפֶן לַחֲלוּטִין: בּוֹר עָמֹק וְרָחָב הָיָה פָּעוּר בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ. עָמְקוֹ פִּי שְׁנַיִם מִגֹּבַהּ שֶׁל אָדָם מְבֻגָּר. בְּתַחְתִּית הַבּוֹר שְׁתֵּי דְּמוּיוֹת שְׁפוּפוֹת, חֲבוּשׁוֹת כּוֹבָעִים, כָּרְעוּ בֶּרֶךְ וְהִבְרִישׁוּ אָבָק בַּעֲדִינוּת רַבָּה.

‘מָה זֶה? מִי אֵלֶּה?’ נִירִית דָּחֲקָה אֶת רֹאשָׁהּ בֵּין הַיְּלָדִים.

‘לְדַעְתִּי, אֵלֶּה אַרְכֵאוֹלוֹגִים,’ עָנִיתִי.

‘אֲבָל מָה הֵם עוֹשִׂים?’ שָׁאַל יוּבַל.

‘אִם אֲנִי לֹא טוֹעֶה, אֵלֶּה אַרְכֵאוֹלוֹגִים שֶׁמְּנַקִּים עַתִּיקוֹת,’ עָנִיתִי.

בְּרֶגַע זֶה שָׁמְעוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים בְּתַחְתִּית הַבּוֹר אֶת הַקּוֹלוֹת מֵעֲלֵיהֶם. הֵם הֵרִימוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם, קָמוּ עַל רַגְלֵיהֶם, הִתְמַתְּחוּ וְהִסְתַּכְּלוּ עָלֵינוּ. צַעֲקוֹת בֶּהָלָה עָלוּ מִפִּיּוֹת הַיְּלָדִים כְּשֶׁגִּלּוּ מָה מֻנָּח בְּתַחְתִּית הַבּוֹר: הָיוּ שָׁם שִׁשָּׁה שְׁלָדִים: שְׁנַיִם גְּדוֹלִים, שְׁנַיִם בֵּינוֹנִיִּים וּשְׁנַיִם מַמָּשׁ קְטַנִּים.

הָאַרְכֵאוֹלוֹגִים הֵסִירוּ אֶת הַכּוֹבָעִים, נִגְּבוּ אֶת הַזֵּעָה וְלָגְמוּ מִבַּקְבּוּקֵי הַשְּׁתִיָּה שֶׁלָּהֶם. אֶחָד מֵהֶם הִתְהַדֵּר בְּקָרַחַת נוֹצֶצֶת וּבְזוּג מִשְׁקָפַיִם עֲבֵי מִסְגֶּרֶת. הַשֵּׁנִי הִסְתַּפֵּק בְּצִיצִית שֵׂעָר גִ’ינְגִ’י בְּמֶרְכַּז הַפַּדַּחַת וּבְשִׁכְבָה עָבָה שֶׁל שֵׂעָר גִ’ינְגִ’י מְקֻרְזָל שֶׁפֵּאֵר אֶת כְּתֵפָיו.

‘אַתֶּם עֲדַיִן חוֹפְרִים כָּאן?’ שָׁאֲלָה נִירִית. ‘לֹא גְּמַרְתֶּם לַחְשׂף הַכֹּל בָּאֲתָר הַזֶּה?’

‘אָהָה?’ שָׁאַל בַּעַל פַּרְוַת הַכְּתֵפַיִם הַגִּ’ינְגִ’ית, שֶׁבְּשָׂפָה שֶׁאֵינֶנָּה שְׂפַת הָאַרְכֵאוֹלוֹגִים פֵּרוּשׁוֹ, כַּנִּרְאֶה, ‘תִּסְלְחִי לִי, גְּבִרְתִּי, אֲבָל מִמָּתַי אַתְּ מֻמְחִית כָּזֹאת בַּאֲתָרִים אַרְכֵאוֹלוֹגִיִּים?’

‘לֹ־א גְּ־מַ־רְ־תֶּ־ם לַ־חְ־פֹּ־ר כָּ־א־ן?’ פֵּרְקָה נִירִית אֶת הַשְּׁאֵלָה לַהֲבָרוֹת בּוֹדְדוֹת.

‘אָהָה?’ תָּהָה הַקֵּרֵחַ הַנּוֹצֵץ, שֶׁבִּשְׂפַת בְּנֵי הָאָדָם הָרְגִילִים פֵּרוּשׁוֹ, כָּךְ שִׁעַרְתִּי, ‘אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֲנַחְנוּ חֵרְשִׁים שֶׁאַתְּ מְדַבֶּרֶת אֵלֵינוּ כָּכָה?’

‘מָה אַתֶּם עוֹשִׂים? מָה זֶה?’ שָׁאַל יוּבַל וְסִמֵּן בְּיָדָיו עַל אָזְנָיו.

‘אָהָההה!’ קָרָא בַּעַל הַצִּיצִית הָאַדְמוֹנִית, שָׁלַף מֵאָזְנָיו אֶת הָאָזְנִיּוֹת, שֶׁבָּהֶן כַּנִּרְאֶה שָׁמַע מוּזִיקָה, וְשָׁאַל, ‘מָה שָׁאַלְתָּ?’

‘עוֹד חוֹפְרִים בָּאֲתָר הַזֶּה?’ חָזַר יוּבַל עַל שְׁאֵלָתָהּ שֶׁל נִירִית.

‘כֵּן. מָצָאנוּ כָּאן שְׁלָדִים עַתִּיקִים וַאֲנַחְנוּ בּוֹדְקִים אִם יֵשׁ כָּאן עוֹד קְבָרִים,’ הִסְבִּיר הָאַרְכֵאוֹלוֹג הַיְּמָנִי, הַמְּמֻשְׁקָף, שֶׁגַּם הוּא הָיָה כָּעֵת לְלֹא אָזְנִיּוֹת. ‘חוּץ מִזֶּה, בְּכָל מִקְרֶה צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת הַשְּׁלָדִים.’

‘מָה שֶׁמְּשֻׁנֶּה,’ הִתְעָרֵב הַגִּ’ינְגִ’י, ‘הוּא שֶׁלַּמְרוֹת שֶׁהָאֲתָר הַזֶּה עַתִּיק מְאוֹד, מִלִּפְנֵי יוֹתֵר מֵאַלְפַּיִם שָׁנָה, הַשְּׁלָדִים הָאֵלֶּה נִרְאִים חֲדָשִׁים הַרְבֵּה יוֹתֵר. מַמָּשׁ חֲדָשִׁים! אוּלַי בְּנֵי אֶלֶף שָׁנִים בְּסַךְ הַכֹּל.’

‘אֶלֶף שָׁנִים? מְעַנְיֵן…’ הִמְהֵם יוּבַל, ‘אֵלֶּה בֶּטַח הַמֶּלֶךְ כְּרִיסְטְיָאנוֹ, הַמַּלְכָּה בְּרִיגִיטָה וּשְׁאַר בְּנֵי מִשְׁפַּחַת בּוּלִיגָרוֹב.’

‘מָה אָמַרְתָּ?’ הִתְנַעֵר הָאַרְכֵאוֹלוֹג הַקֵּרֵחַ, ‘כֵּן, אַתָּה, יֶלֶד, אֲנִי מְדַבֵּר אֵלֶיךָ! שֶׁל מִי אַתָּה חוֹשֵׁב הַשְּׁלָדִים הָאֵלֶּה?’

‘לֹא, סְתָם, זֶה לֹא בִּרְצִינוּת,’ מִהַרְתִּי לְהִתְעָרֵב וְשָׁלַחְתִּי מַבָּט מַתְרֶה בְּיוּבַל.

‘אֲבָל הוּא אָמַר ׳מֶלֶךְ׳! גַּם אֲנִי שָׁמַעְתִּי!’ הִתְעָרֵב בַּעַל הַצִּיצִית. ‘עַל אֵיזֶה מֶלֶךְ הוּא דִּבֵּר? אוּלַי הַיֶּלֶד יוֹדֵעַ מַשֶּׁהוּ שֶׁיָּכוֹל לַעֲזֹר לָנוּ?’

‘סְלִיחָה, בֶּאֱמֶת, הוּא סְתָם מִתְבַּדֵּחַ,’ הִתְנַצַּלְתִּי. ‘הוּא דִּבֵּר עַל מֶלֶךְ וּמַלְכָּה בּוּלְגָּרִים.’

‘מֶלֶךְ בּוּלְגָּרִי בְּאֶמְצַע עִיר רוֹמִית עַתִּיקָה! נוּ, בֶּאֱמֶת!! שְׁלָדִים עַתִּיקִים הֵם לֹא נוֹשֵׂא לִבְדִיחוֹת,’ הִתְרָה בָּנוּ בַּעַל הַמִּשְׁקָפַיִם. ‘זֶה בִּכְלָל לֹא מַצְחִיק.’

הוּא וַחֲבֵרוֹ שָׁבוּ וְהִרְכִּיבוּ אֶת הָאָזְנִיּוֹת, וְחָזְרוּ לִמְלֶאכֶת הַהַבְרָשָׁה שֶׁלָּהֶם.

‘זֶה בֶּאֱמֶת לֹא מַצְחִיק. יוֹם אֶחָד מִישֶׁהוּ שֶׁלֹּא מַכִּיר אֶת חוּשׁ הַהוּמוֹר שֶׁלְּךָ מַמָּשׁ יִתְעַצְבֵּן עָלֶיךָ!’ הִזְהַרְתִּי אֶת יוּבַל, ‘וְאָז אַל תָּבוֹא לְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי עֶזְרָה. לֹא כָּל דָּבָר הוּא נוֹשֵׂא לְהִתְבַּדְּחוּיוֹת.’

‘אֲבָל רְאִיתֶם אֵיךְ הַגֻּלְגֹּלֶת הַגְּדוֹלָה, זֹאת שֶׁל כְּרִיסְטְיָאנוֹ, קָרְצָה אֵלֵינוּ?’ הִתְעַלֵּם מִמֶּנִּי יוּבַל, פָּנָה לְדָנִיֵּאל, קֵרֵב אֶת פָּנָיו לְאַפּוֹ שֶׁל דָּנִיֵּאל, קָרַץ וְעָשָׂה ׳בֶּההההה!׳

‘דַּי כְּבָר!’ נִבְהַל דָּנִיֵּאל.

‘אֲנִי יוֹדֵעַ!’ הִמְשִׁיךְ יוּבַל, ‘בֶּטַח בָּרֶגַע שֶׁנֵּלֵךְ הֵם יוֹצִיאוּ אֶת הַגֻּלְגֹּלֶת הֲכִי שָׁוָה וִישַׂחֲקוּ בָּהּ כַּדּוּרְסַל. כָּכָה!’ יוּבַל כִּדְרֵר וְקָפַץ כְּאִלּוּ הוּא קוֹלֵעַ סַל.

‘דַּי כְּבָר, דֶּבִּיל!’ דָּנִיֵּאל הִתְרַגֵּז, אֲבָל אָז נִרְגַּע, וּשְׁאַר חַבְרֵי הַכִּתָּה הִתְחִילוּ לִצְחֹק וּלְשַׂחֵק בְּכַדּוּרְסַל דִּמְיוֹנִי.

‘אַבָּא שֶׁל יוּבַל,’ פָּנְתָה אֵלַי הִלִּית, אַחַת הַיְּלָדוֹת מֵהַכִּתָּה, ‘הָעֶרֶב תְּסַפֵּר לָנוּ עַל הֶמְשֵׁךְ הַהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁל כְּרִיסְטְיָאנוֹ, נָכוֹן?’

אֲנִי מְחַבֵּב אֶת הִלִּית. בְּיִחוּד בְּשֶׁל הָעֲמִידָה הָאַמִּיצָה שֶׁלָּהּ מוּל מַלְכוֹת הַכִּתָּה שֶׁמְּצִיקוֹת לָהּ בִּגְלַל שְׂעָרָהּ הַגִּ’ינְגִ’י הַמְּקֻרְזָל.

‘וּבְּרִיגִיטָה!’ הוֹסִיף יֶלֶד אֶחָד.

‘וְג’וּנְיוֹר, וּפָּאצִ’י וָאצִ’י וְג’וּנְיוֹרִינָה, וּפָּאצִ’ינָה!’ בְּלִיל קוֹלוֹת שֶׁל הַיְּלָדִים עָלָה מִסָּבִיב.

‘אֵין בְּעָיָה,’ שָׂמַחְתִּי. אֵיזֶה מַזָּל שֶׁהֵם בִּקְּשׁוּ לִפְנֵי שֶׁאֲנִי הִצַּעְתִּי. הָאֱמֶת? אַחֲרֵי מָה שֶׁקָּרָה, יָדַעְתִּי מָה אֲנִי הוֹלֵךְ לְסַפֵּר. זֹאת אוֹמֶרֶת, לְפָחוֹת אֵיךְ אַתְחִיל אֶת הַסִּפּוּר.

בָּעֶרֶב, אַחֲרֵי שֶׁהִתְמַקַּמְנוּ בַּכִּתּוֹת שֶׁל בֵּית הַסֵּפֶר שֶׁבּוֹ הָיִינוּ אֲמוּרִים לִישֹׁן בַּלַּיְלָה, וְאַחֲרֵי שֶׁאָכַלְנוּ אֲרוּחַת עֶרֶב, הַיְּלָדִים יָצְאוּ עִם נִירִית לְאַרְגֵּן מְדוּרָה. הִתְכַּוַּנּוּ לַעֲשׂוֹת קוּמְזִיץ, לִצְלוֹת תַּפּוּחֵי אֲדָמָה, לָשִׁיר קְצָת שִׁירִים וְלִשְׁמֹעַ סִפּוּר.

כְּשֶׁהֵם יָצְאוּ, הֶחְלַטְתִּי לְהִתְכּוֹנֵן כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ. לָקַחְתִּי אֶת חֻלְצַת הַטְּרִיקוֹ הַשְּׁחֹרָה שֶׁלִּי, וּבְגִיר לָבָן שֶׁמָּצָאתִי לְיַד לוּחַ הַכִּתָּה צִיַּרְתִּי עָלֶיהָ שְׁתֵּי עֲצָמוֹת מֻצְלָבוֹת וּבֵינֵיהֶן גֻּלְגֹּלֶת. אָז לָבַשְׁתִּי אוֹתָהּ וְיָצָאתִי לְכִוּוּן הַמְּדוּרָה.

הַיְּלָדִים יָשְׁבוּ בְּמַעְגָּל גָּדוֹל מִסָּבִיב לָאֵשׁ. כְּשֶׁהִתְקָרַבְתִּי נִשְׁמְעוּ קְרִיאוֹת הַפְתָּעָה חֲלוּשׁוֹת. צִיּוּר הַגֻּלְגֹּלֶת וְהָעֲצָמוֹת עַל הַחֻלְצָה שֶׁלִּי הוֹתִיר אֶת הָרשֶׁם הַמְּיֻחָל. שֶׁקֶט הִשְׂתָּרֵר כְּשֶׁהִתְיַשַּׁבְתִּי. כֻּלָּם חִכּוּ לְהַתְחָלַת הַסִּפּוּר. פָּתַחְתִּי אֶת פִּי וְכָךְ אָמַרְתִּי:

‘בְּאוֹתוֹ עֶרֶב חָזְרוּ פֶּרַח וְזֶרַח מוּתָשִׁים וּמְלֻכְלָכִים מֵהָאָבָק שֶׁעָבְדוּ בּוֹ כָּל הַיּוֹם. יוֹם אָרֹךְ עָבַר עֲלֵיהֶם בַּחֲשִׂיפַת שְׁלָדִים וְגֻלְגּוֹלוֹת וּבְנִקּוּיָם. הֵם נִכְנְסוּ לַחֲדַר הַמָּלוֹן, זָרְקוּ אֶת הַבְּגָדִים הַמְּטֻנָּפִים לְפִנַּת הַחֶדֶר, וְאָז מִהֲרוּ לַחֲדַר הָאַמְבַּטְיָה שֶׁהָיָה בִּקְצֵה הַמִּסְדְּרוֹן וְהִתְרַחֲצוּ בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה.

‘כְּשֶׁהָיוּ נְקִיִּים וְרַעֲנַנִים, הִתְכַּוְּנוּ לָלֶכֶת לְחַפֵּשׂ מִסְעָדָה לֶאֱכֹל בָּהּ אֲרוּחַת עֶרֶב. אֲבָל כְּשֶׁיָּצְאוּ לַמִּסְדְּרוֹן כִּמְעַט פָּרְחָה נִשְׁמָתָם…’ עָצַרְתִּי רֶגַע, הֶעֱבַרְתִּי עֵינַיִם בּוֹחֲנוֹת לְאַט־לְאַט סְבִיב הַמְּדוּרָה, הֵישַׁרְתִּי מַבָּט לְכָל יֶלֶד בַּמַּעְגָּל וְאָז הִמְשַׁכְתִּי, ‘בָּאֲוִיר מוּלָם הִתְנוֹדְדָה כְּשִׁכּוֹרָה רוּחַ רְפָאִים.’

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “הסיפור המושלם 7 – משחקי רפאים”