החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

הסיפור המושלם

מאת:
הוצאה: | 2009 |
הספר זמין לקריאה במכשירים:

28.00

רכשו ספר זה:

פַּעַם אַחַת חַי לוֹ נָסִיךְ, וְהוּא אָהַב מְאוֹד אֶת הַנְּסִיכָה, וְהִתְחַתֵּן אִתָּהּ, וְהֵם חָיוּ בְּאשֶׁר וָעשֶׁר.

זֶהוּ? זֶה הַסִּפּוּר? מָה קָרָה לָהֶם עוֹד?

אָמְנָם הַסִּפּוּר הָיָה מְצֻיָּן, אֲבָל הָיָה צָרִיךְ לְהוֹסִיף לוֹ כַּמָּה פְּרָטִים קְטַנִּים: הַתַּחֲרֻיּוֹת הַקָּשׁוֹת בְּבּוּלְגַרְיָה, הָאוֹיְבִים הָרוֹמָנִים הָאַכְזָרִים, הַמִּתְנַקֵּשׁ הָאָיֹם שֶׁהֵם שָׁלְחוּ וְאֵיךְ בּוּלִיגָרוֹב נִצַּל מִמָּוֶת נוֹרָאִי. בְּעֶצֶם, הוּא נִצַּל פַּעֲמַיִם.
אֲבָל בּוֹאוּ נַתְחִיל מֵהַתְחָלָה…


הַסִּפּוּר הַמֻּשְׁלָם
הוּא סִפְרוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁל אֶלְדָּד אִילָנִי. דִּמְיוֹנוֹ הַפָּרוּעַ, הַנִּזּוֹן מִסִּפּוּרֵי הַהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁאָהַב בְּיַלְדוּתוֹ, וּבָהֶם חַסַמְבָּ"ה, חֲבוּרָה שֶׁכָּזֹאת וְסִפְרֵי קַארְל מַאי, הֵבִיא אוֹתוֹ לִכְתֹּב אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלִּפְנֵיכֶם.
יָנִיב שִׁמְעוֹנִי (הַרְפַּתְקְאוֹת דּוֹד אַרְיֵה בְּעַרְבוֹת רוֹמַנְיָה, 
 מָה הַסִּפּוּר שֶׁלָּנוּ ) הוּא מְאַיֵּר וְיוֹצֵר קוֹמִיקְס, חֲתַן פְּרַס מוּזֵאוֹן יִשְׂרָאֵל לְאִיּוּר סִפְרֵי יְלָדִים לִשְׁנַת 2008.

מקט: 15100131
לאתר ההוצאה הקליקו כאן
פַּעַם אַחַת חַי לוֹ נָסִיךְ, וְהוּא אָהַב מְאוֹד אֶת הַנְּסִיכָה, וְהִתְחַתֵּן אִתָּהּ, וְהֵם חָיוּ בְּאשֶׁר וָעשֶׁר. זֶהוּ? זֶה הַסִּפּוּר? מָה […]

אֲנִי מֵכִין בְּלִינְצֶ’ס וּמִתְכּוֹנֵן לְסַפֵּר סִפּוּר

יוֹם אֶחָד חָזַרְתִּי מֵהָעֲבוֹדָה מֻקְדָּם מֵהָרָגִיל. הַרְבֵּה זְמַן לֹא חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה מֻקְדָּם כָּל כָּךְ, אָז הֶחְלַטְתִּי לְפַנֵּק קְצָת אֶת יוּבַל.

יוּבַל הָיָה עָסוּק נוֹרָא. הוּא יָשַׁב בַּחֶדֶר שֶׁלּוֹ, מְרֻכָּז בַּמַּחְשֵׁב. שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ אֵיךְ הוּא רוֹצֶה שֶׁאֲנִי אֲפַנֵּק אוֹתוֹ, וּבְלִי לְהִסְתּוֹבֵב הוּא עָנָה אֶת הַתְּשׁוּבָה הָרְגִילָה שֶׁלּוֹ לְיָמִים מְיֻחָדִים:

‘תַּעֲשֶׂה לִי בְּלִינְצֶ’ס וּתְסַפֵּר לִי סִפּוּר.’

‘אֵיזֶה סוּג שֶׁל סִפּוּר?’ שָׁאַלְתִּי. לֹא תָּמִיד יֵשׁ לְיוּבַל אוֹתוֹ מַצַּב רוּחַ. לִפְעָמִים הוּא רוֹצֶה סִפּוּרִים עַל רוּחוֹת רְפָאִים, לִפְעָמִים עַל אַבִּירִים. פַּעַם מוֹתְחִים, פַּעַם אַחֶרֶת מַצְחִיקִים. צָרִיךְ לִשְׁאֹל.

יוּבַל לֹא עָנָה. הוּא הִסְתַּכֵּל בְּרִכּוּז בַּיַּעַר שֶׁבּוֹ עָמַד קְלָאוּד, גִּבּוֹר הַמִּשְׂחָק. הוּא כְּבָר נִצֵּחַ אֶת כָּל הַבּוֹסִים, וְעַכְשָׁו נִשְׁאַר לוֹ רַק לִמְצֹא אֶת הָעוֹלָם שֶׁבּוֹ מִסְתַּתֵּר סֵפִירוֹס הָרָשָׁע, הַבּוֹס הָאַחֲרוֹן. כְּבָר יוֹמַיִם נֶאֱבָק יוּבַל בַּשָּׁלָב הֲכִי קָשֶׁה בַּפַיְנָל פַנְטָזִי, וְלֹא מַצְלִיחַ לַעֲבֹר אוֹתוֹ.

‘אֵיזֶה סִפּוּר?’ נִסִּיתִי שׁוּב.

‘הַרְפַּתְקָאוֹת,’ רָטַן יוּבַל, וְאָז הִתְכּוֹפֵף לְעֵבֶר מָסַךְ הַמַּחְשֵׁב, הֵזִיז אֶת הָעַכְבָּר יָמִינָה, הֵזִיז שְׂמֹאלָה, לָחַץ כַּמָּה פְּעָמִים עַל הַמַּקָּשׁ הַשְּׂמָאלִי, הֵזִיז קָדִימָה, עוֹד לְחִיצָה אַחַת נְחוּשָׁה, וְאָז קָפַץ, דִּלֵּג וְצָעַק, ‘יֵשׁ! יֵשׁ! יֵשׁ!’ הַיַּעַר הִתְחַלֵּף לְאַרְמוֹן, וְיוּבַל מִהֵר לִשְׁמֹר אֶת הַשָּׁלָב הֶחָדָשׁ.

‘אַחְלָה,’ אָמַרְתִּי וּפָנִיתִי לַמִּטְבָּח, מַשְׁאִיר אֶת יוּבַל מְפַזֵּז.

בַּמִּטְבָּח לָקַחְתִּי קְעָרָה גְּדוֹלָה, שָׁפַכְתִּי קֶמַח, סֻכָּר, חָלָב, בֵּיצִים וּמְעַט שֶׁמֶן וְעִרְבַּבְתִּי עַד שֶׁהָיְתָה עִסָּה נוֹזְלִית כָּזֹאת, שֶׁבְּסִפְרֵי הַבִּשּׁוּל קוֹרְאִים לָהּ בְּלִילָה. צָרִיךְ לְעַרְבֵּב טוֹב טוֹב, שֶׁלֹּא יִהְיוּ גּוּשֵׁי קֶמַח בַּבְּלִינְצֶ’ס. זֶה גָּרוּעַ. יוּבַל שׂוֹנֵא גּוּשֵׁי קֶמַח בַּבְּלִינְצֶ’ס.

עָמַדְתִּי לְיַד הַקְּעָרָה, עִרְבַּבְתִּי וְתִכְנַנְתִּי אֶת הַסִּפּוּר. אַבִּירִים טִפְּסוּ מֵהַקְּעָרָה, קָפְצוּ עַל קְלִפּוֹת הַבֵּיצִים שֶׁעַל הַשַּׁיִשׁ, נֶאֶבְקוּ בַּמְּכַשֵּׁפָה שֶׁעָמְדָה עַל שַׂקִּית הַקֶּמַח וְיָרְתָה בָּהֶם גִּצֵּי אֵשׁ. סִירַת מִפְרָשִׂים שָׁטָה בַּבְּלִילָה, וּמִמֶּנָּה דִּלְּגוּ שְׁלוֹשָׁה שׁוֹדְדֵי יָם אַכְזָרִיִּים שֶׁהִתְכַּוְּנוּ לַעֲזֹר לַמְּכַשֵּׁפָה בְּמִלְחַמְתָּהּ בָּאַבִּירִים. בְּקִצּוּר, הִתְאַרְגֵּן לִי סִפּוּר מְעֻלֶּה לְיוּבַל.

יוּבַל יָשַׁב בַּחֶדֶר שֶׁלּוֹ וְשִׂחֵק בַּפְּלֵיְסְטֵיְשְׁן, מִתְרַגֵּעַ אַחֲרֵי הַהִתְרַגְּשׁוּת. כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי, הוּא הִפְסִיק, כִּבָּה אֶת הַטֵּלֵוִיזְיָה, לָקַח אֶת הַצַּלַּחַת עִם עֲרֵמַת הַבְּלִינְצֶ’ס הַגְּבוֹהָה וְאֶת כּוֹס הַקּוֹלָה (גַּם הִיא חֵלֶק מֵהַפִּנּוּק) וְאָמַר, ‘סִפּוּר.’

קָצָר כָּזֶה. יָעִיל. לֹא אָמַר, ‘בְּבַקָּשָׁה’, לֹא ‘אֲנִי רוֹצֶה’. רַק ‘סִפּוּר’. וּמִפְּנֵי שֶׁזֶּה הָיָה יוֹם הַפִּנּוּק שֶׁלּוֹ, בִּכְלָל לֹא אָמַרְתִּי לוֹ שֶׁזֶּה לֹא מְנֻמָּס לְדַבֵּר כָּכָה לְאַבָּא. אֲפִלּוּ קְצָת נֶהֱנֵיתִי. לֹא מֵחֹסֶר הַנִּימוּס. מֵהָרָצוֹן שֶׁלּוֹ לִשְׁמֹעַ.

הִתְיַשַּׁבְתִּי לְיָדוֹ וְנִשְׁעַנְתִּי אָחוֹרָה, כְּמוֹ תָּמִיד כְּשֶׁאֲנִי מְסַפֵּר לְיוּבַל סִפּוּרִים, וְהִתְכּוֹנַנְתִּי לְהַתְחִיל. אֲבָל פִּתְאוֹם, כָּכָה, בְּלִי הֲכָנָה וּבְלִי הֶסְבֵּר, לֹא הָיָה לִי מָה לְסַפֵּר. סִפּוּר הָאַבִּירִים הַמּוֹתֵחַ שֶׁתִּכְנַנְתִּי כְּשֶׁטִּגַּנְתִּי אֶת הַבְּלִינְצֶ’ס נֶעֱלַם, וְהָרֹאשׁ שֶׁלִּי כְּאִלּוּ הִתְרוֹקֵן מִכָּל הַסִּפּוּרִים בָּעוֹלָם. הִסְתַּכַּלְתִּי עַל יוּבַל. נִשְׁאֲרוּ לוֹ רַק שְׁנֵי בְּלִינְצֶ’ס וְטִפַּת קוֹלָה בַּכּוֹס. הוּא הָיָה רָעֵב הַרְבֵּה יוֹתֵר מִשֶּׁחָשַׁבְתִּי.

‘נוּ?’ לְיוּבַל לֹא הָיְתָה סַבְלָנוּת. שׁוּב רָצִיתִי לְהַגִּיד לוֹ לִהְיוֹת מְנֻמָּס, וְשׁוּב לֹא אָמַרְתִּי. רַק חָשַׁבְתִּי אֵיךְ לְהַתְחִיל אֶת הַסִּפּוּר, אֲבָל לֹא יָדַעְתִּי בִּכְלָל.

‘לָמָּה אַתָּה לֹא מְסַפֵּר?’ אָמַר יוּבַל בְּפֶה מָלֵא בַּבְּלִינְצ’ הַלִּפְנֵי אַחֲרוֹן.

לֹא הָיְתָה לִי בְּרֵרָה, אֲבָל לֹא הָיָה לִי סִפּוּר. לָקַחְתִּי אֲוִיר מְלוֹא הָרֵאוֹת, פָּתַחְתִּי אֶת הַפֶּה, וְכָךְ אָמַרְתִּי:

‘פַּעַם אַחַת, בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה מְאוֹד, חַי לוֹ נָסִיךְ, וְהוּא אָהַב מְאוֹד אֶת הַנְּסִיכָה וְהִתְחַתֵּן אִתָּהּ, וְהֵם חָיוּ בְּאשֶׁר וָעשֶׁר.’

הַבְּלִינְצ’ הַלִּפְנֵי אַחֲרוֹן כִּמְעַט נָפַל לְיוּבַל מֵהַפֶּה מֵרֹב תַּדְהֵמָה. הַפֶּה שֶׁלּוֹ נִשְׁאַר פָּתוּחַ, וְשָׁם, עַל הַלָּשׁוֹן, שָׁטָה חֲתִיכַת בְּלִינְצ’ קְטַנָּה בְּתוֹךְ בְּרֵכָה שֶׁל קוֹלָה. הַרְבֵּה סִפּוּרִים יוּבַל שָׁמַע מִמֶּנִּי, אֲבָל אַף אֶחָד לֹא הָיָה קָצָר כָּל כָּךְ וּמֻשְׁלָם כָּל כָּךְ.

‘וְ…?’ שָׁאַל יוּבַל.

‘וְ… מָה?’ עָנִיתִי.

‘וְ… אֵיפֹה הַסִּפּוּר?’

‘זֶה הָיָה הַסִּפּוּר.’

‘זֶה לֹא הָיָה שׁוּם סִפּוּר,’ פָּסַק יוּבַל (הוּא מֵבִין מְצֻיָּן בְּסִפּוּרִים). ‘זֶה הָיָה סִפּוּר קַמְצָנִי.’

‘מָה כָּל כָּךְ קַמְצָנִי בַּסִּפּוּר הַזֶּה?’

‘מָה כָּל כָּךְ קַמְצָנִי? מָה כָּל כָּךְ קַמְצָנִי? אַתָּה צוֹחֵק עָלַי? לְמָשָׁל — בְּאֵיזוֹ אֶרֶץ?’

‘מָה?’

‘בְּאֵיזוֹ אֶרֶץ חַי הַנָּסִיךְ?’ הִתְעַצְבֵּן יוּבַל.

‘בְּאֵיזוֹ אֶרֶץ? בֶּאֱמֶת בְּאֵיזוֹ אֶרֶץ?’ הִמְהַמְתִּי. ‘אָה, כֵּן, בְּבּוּלְגַרְיָה.’

‘בּוּלְגַרְיָה? יָפֶה, זֶה כְּבָר יוֹתֵר טוֹב,’ אָמַר יוּבַל. ‘וְאֵיךְ קָרְאוּ לַנָּסִיךְ הַזֶּה?’

‘אָהַמְמְמְ… הַנָּסִיךְ בּוּלִיגָרוֹב. כְּרִיסְטְיָאנוֹ בּוּלִיגָרוֹב.’ הַפַּעַם לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ לְהַמְהֵם הַרְבֵּה.

‘הִמְצֵאתָ אֶת הַשֵּׁם הַזֶּה עַכְשָׁו, נָכוֹן?’ שָׁאַל יוּבַל.

‘לֹא, נִשְׁבָּע לְךָ, כָּכָה קָרְאוּ לוֹ. סְתָם שָׁכַחְתִּי לְהַגִּיד.’

‘וְלָהּ? אֵיךְ קָרְאוּ לָהּ?’

‘הָרוֹזֶנֶת בּוּלִיגָרוֹבָה,’ אָמַרְתִּי, וּכְשֶׁרָאִיתִי אֶת הַמַּבָּט הַנּוֹזֵף שֶׁל יוּבַל, מִהַרְתִּי לְשַׁנּוֹת לְשֵׁם פָּחוֹת קַמְצָנִי. בֶּאֱמֶת, עַל מָה חָשַׁבְתִּי? נָסִיךְ בּוּלִיגָרוֹב וְרוֹזֶנֶת בּוּלִיגָרוֹבָה? זֶה לֹא רַק קַמְצָנִי, זֶה אֲפִלּוּ עַצְלָנִי. ‘סְלִיחָה, הָרוֹזֶנֶת הָעֶלְיוֹנָה בְּרִיגִיטָה סְטוֹיְצְ’קוֹב.’

יוּבַל נִרְאָה מְרֻצֶּה. לֹא בְּכָל יוֹם נִתְקָלִים בְּשֵׁם כָּל כָּךְ מְכֻבָּד.

‘אָז פַּעַם אַחַת,’ הוּא סִכֵּם, ‘חַי לוֹ בְּבּוּלְגַרְיָה הַנָּסִיךְ בּוּלִיגָרוֹב, שֶׁהָיָה הַנָּסִיךְ הַ… הַבְּלוֹנְדִּינִי? הוּא הָיָה בְּלוֹנְדִּינִי?’ שָׁאַל יוּבַל.

‘שָׁטֵנִי,’ אָמַרְתִּי לְיוּבַל, כִּי כְּבָר לֹא רָצִיתִי לְהִתְקַמְצֵן, וְשָׁטֵנִי זֶה צֶבַע שֶׁלֹּא מִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה. בֶּטַח לֹא בְּסִפּוּרִים לִילָדִים.

‘שָׁטֵנִי,’ הִסְכִּים יוּבַל. ‘וְהוּא אָהַב מְאוֹד אֶת הַנְּסִיכָה הַבּוּלְגָּרִיָּה הָרוֹזֶנֶת הָעֶלְיוֹנָה בְּרִיגִיטָה סְטוֹיְצְ’קוֹב, שֶׁהָיְתָה… בְּלוֹנְדִּינִית?’

‘בְּרוּנֵטִית,’ הָיִיתִי רְחַב לֵב.

‘בְּרוּנֵטִית,’ שָׂמַח יוּבַל, אֲבָל מִיָּד הִזְעִיף פָּנִים, ‘וְהִתְחַתֵּן אִתָּהּ, וְהֵם חָיוּ בְּאשֶׁר וָעשֶׁר. זֶהוּ? זֶה הַסִּפּוּר? מָה קָרָה לָהֶם עוֹד? אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁקָּרוּ שָׁם בְּבּוּלְגַרְיָה עוֹד כָּל מִינֵי דְּבָרִים. לְמָשָׁל… מָתַי הֵם הִתְאַהֲבוּ בְּדִיּוּק? בַּקַּיִץ? בַּחֹרֶף? אֵיךְ הֵם נִפְגְּשׁוּ?’

וּבְבַת אַחַת הוֹפִיעַ הַסִּפּוּר מֵחָדָשׁ. יֵשׁ לְיוּבַל מִין דֶּרֶךְ כָּזֹאת לִשְׁאֹל אוֹתִי שְׁאֵלוֹת. קְצָרוֹת, אֲבָל מְדֻיָּקוֹת. אָמְנָם הַסִּפּוּר הָיָה מְצֻיָּן, אֲבָל הָיָה צָרִיךְ לְהוֹסִיף לוֹ כַּמָּה פְּרָטִים קְטַנִּים שֶׁיְּתָאֲרוּ מָה קָרָה שָׁם בֶּאֱמֶת. לְמָשָׁל, הַתַּחֲרֻיּוֹת הַקָּשׁוֹת בְּבּוּלְגַרְיָה, הָאוֹיְבִים הָרוֹמָנִים הָאַכְזָרִים, הַמִּתְנַקֵּשׁ הָאָיֹם שֶׁהֵם שָׁלְחוּ, וְאֵיךְ בּוּלִיגָרוֹב נִצַּל מִמָּוֶת נוֹרָאִי. בְּעֶצֶם, הוּא נִצַּל פַּעֲמַיִם. אֲבָל לָמָּה לְהַקְדִּים אֶת הַמְּאֻחָר?

יוּבַל יָדַע שֶׁזֶּה מָה שֶׁיִּקְרֶה לִי. הוּא נִשְׁעַן אָחוֹרָה, לִטֵּף אֶת בִּטְנוֹ הַמְּלֵאָה, הִתְכַּסָּה בִּשְׂמִיכָה וְחִכָּה לַהֶמְשֵׁךְ.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “הסיפור המושלם”