החנות

בעתיד שהוא אולי העתיד של כולנו – ואולי קרוב מכפי שהיינו רוצים – נפגשים שני סיפורים שישנו מקצה לקצה את החיים במזרח התיכון. אור, לוחם ביחידת עילית אחרונה מסוגה, נלחם בקרב של חייו על השטח שפעם נקרא מדינת ישראל. הוא... להמשך

אמא מעולם לא זרקה אוכל, תמיד אכלה את ה׳נוויירעס׳ (יידיש: שאריות), כי שם ב'לאגר׳ (מחנה) לא היה מה לאכול. האוכל שאימא בישלה היה שָׁמן, והסלט היה חתוך עבה כדי שנחוש את טעם הירקות הצפים בתוך השמן המעורב במיץ ירקות, ונוגב... להמשך

"אפשר לטפל בכל מקום בגוף," אמרתי. "מעולה." "פרטיות מוחלטת מובטחת בטיפול." "אחותי!" כעת היא הריעה. "ללא כאב," הדגשתי. "גדול," אמרה חנה. "מדובר ב'מכשיר' המתקדם ביותר בשוק, ולא יהיה יותר משוכלל ממנו," אמרתי בהתרגשות. "קניתי, ועוד בחינם, תודה." שיער בכיוון אחר... להמשך

  הכלי של אהוד   יוליה הייתה יפהפייה, ועל פני הבובה שלה כמעט ולא הורגשה קוסמטיקה. היא פשוט לא הייתה צריכה את זה. אל גזרתה המשגעת היו מסובבים ראש גברים ונשים כאחד. את שפע השיער הזהוב שלה היא הייתה אוספת... להמשך