החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

התחברות או הרשמה נדרשים רק בעת גישה לספריתך או ביצוע תשלום

אל תאיץ בגשם

מאת:
הוצאה: | 2020 |
קטגוריות: סיפורת עברית
הספר זמין לקריאה במכשירים:

37.00

רכשו ספר זה:

שמריהו? חקלאי? ראיתי הרבה דברים בחיים שלי. נו טוב…" יגחך מרדכי שעשוע עורך מדור הספרות של עיתון 'הארץ'. "זה ממש מדע בדיוני, אבל אם אני לא טועה, מי האמין פעם שאפשר לעבור את העולם בשמונים יום או לשהות 20,000 מיל מתחת למים", יחייך וייכנס לחדרו.

'אל תאיץ בגשם' הוא סיפור על התמודדתו של שמריהו קרמן, תל-אביבי, איש ספר, כותב וחולם, המגיע לצומת דרכים שבו הוא נדרש לקבל את ההחלטה אם להמשיך בשגרת חייו או לעשות תפנית חדה לעולם רחוק ושונה.

"לנסות? אני לא שייך, אלו אנשים אחרים. ראי אותם הם מחוברים לאדמה. את ואני מחוברים לאוויר", יאמר שמריהו בחרדה.

לאחר סיום לימודיו בתיכון עירוני א' בתל-אביב התגייס לצה"ל והיה לכתב צבאי בעיתון 'במחנה'.

יום אחד הוא נשלח למשימה באשקלון, כשהוא באוטובוס בדרכו לשם הוא פוגש נערה ממושב בית עזרא הרואה בחייל הדהוי והאפרורי משהו שאיש לא ראה, נאחזת ולא מרפה.

האם יאלץ לוותר על כל מה שידע והאמין בו על מנת להישאר חבוק בלפיתתה? האם ידע למצוא את דרכו בשבילים אחרים?

יהונתן ולד אורג ברגישות, בהומור ובאהבה את סיפור חייו של שמריהו קרמן, שאולי הוא הסיפור של כולנו כאשר אנו עומדים בצומת דרכים.

ספרים נוספים של יהונתן ולד: 'לרוץ עם אווה', 'משני עברי חלון', '21 סיפורים קצרים'.

מקט: 978-965-571-274-2
לאתר ההוצאה הקליקו כאן
שמריהו? חקלאי? ראיתי הרבה דברים בחיים שלי. נו טוב…" יגחך מרדכי שעשוע עורך מדור הספרות של עיתון 'הארץ'. "זה ממש […]

מי היה מאמין

ציפורה יושבת במטבח הקטן בבית של מרגוט במושב בית עזרא ונזכרת בבוקר כשישבו פעם באותו מטבח והיא שאלה את שמריהו מהיכן לכל הסופרים יש חומר לסיפורים. הוא החזיק את כוס הקפה בשתי ידיו, עיניו הביטו בה בחיוך מתחכם וענה לה שמי שהייתה לו ילדות יש לו חומר לכתוב אלף סיפורים. וכל מה שהייתה יכולה לענות לו היה: 'טוב, הכנתי לך סנדוויץ' טונה כמו שאתה אוהב אז אל תשכח לקחת אותו'.

וכשעמד לצאת לחצר הביטה בגבו הגדול ובחולצת העבודה הכחולה שלבש ואמרה לעצמה שמי היה מאמין שהבחור הזה יקום אי פעם בחמש בבוקר, ילבש בגדי עבודה, הגדולים עליו בשתי מידות, יחזיק בידיו המוכתמות בגריז קנקן קפה חם ושקית עם סנדוויץ' ויעלה על הטרקטור ליום נוסף של חריש.

מי היה מאמין ששמריהו קרמן ייעלם יום אחד מתל-אביב.

'שמריהו קרמן? אין מצב!' הייתה אומרת שוש מזכירת מערכת המקומון 'תל-אביב', וצוחקת צחוק קצר ועצבני.

'שמריהו? חקלאי? ראיתי הרבה דברים בחיים שלי. נו טוב…' יגחך מרדכי שעשוע עורך מדור הספרות של עיתון 'הארץ'. 'זה ממש מדע בדיוני, אבל אם אני לא טועה, מי האמין פעם שאפשר לעבור את העולם בשמונים יום או לשהות 20,000 מיל מתחת למים', יחייך וייכנס לחדרו.

עכשיו הבית שקט. רוח נעימה מלטפת את פניה, ציפורים רבות ביניהן בחצר והיא לא מבינה על מה. הבית נקי, מבריק, מריח טוב. הבוקר קמה מוקדם וכבר הספיקה לשטוף את הרצפה ולהעמיד סיר עם תבשיל בשר שיהיה מוכן לארוחת הערב.

כולם הודיעו שיבואו, משה הפתיע ואמר שיביא את החברה החדשה שלו, פעם ראשונה שהוא מביא מישהי לארוחת שבת. אבל זה לא יהיה שלם.

את התוספות אכין אחר כך, היא מסכמת עם עצמה.

היא מתבוננת שוב בתמונה על השידה, מרגוט עומדת עם הרצל בעלה ליד מפל באיזה מקום קסום באירופה. הן מסתכלות זו על זו ולא אומרות דבר. הכול נאמר מזמן. היא לא יכולה לכעוס עליה, למרות שבהתחלה האשימה אותה, הבינה שיש דברים הגדולים משתיהן, אפילו ממרגוט.

ואז נזכרה ששאלה אותו שאלה נוספת כשעמד כבר בדלת, 'ואתה לא תכתוב יותר?'

הוא נעצר לרגע, גירד את זקנו ויצא. כשהיה בחוץ שמעה אותו אומר: 'אני כותב, אני כל הזמן כותב'.

'מה אתה כותב?' שאלה, אבל רעש מנוע הטרקטור, שחרחר חרחורי יקיצה מתחת לחלון המטבח, החריש את שאלתה שנשארה מרחפת במטבח ללא מענה עד שהתפוגגה.

היא מוחה דמעה, 'לא בוכים', היא אומרת בקול.

טוב, אני צריכה להעיר את אורי, היא ממלמלת לעצמה, אחר כך אסיים להכין.

מי היה מאמין ששמריהו קרמן ייעלם יום אחד מתל-אביב.

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.