החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

מכתבי האהבה של מונמארטר

מאת:
מצרפתית: שלומית כנען | הוצאה: | 2022 | 220 עמ'
קטגוריות: סיפורת מתורגמת
הספר זמין לקריאה במכשירים:

46.00

רכשו ספר זה:

ז'וליאן אזולאי הוא סופר צרפתי המתמחה בקומדיות רומנטיות. כשאשתו האהובה אלן מתה בגיל 33 בלבד, הוא נשאר לבד עם בנם הקטן ארתור ושוקע באֵבל עמוק. אבל אלן הייתה אישה פיקחית. לפני מותה ביקשה מבעלה שיבטיח לכתוב לה 33 מכתבים, אחד לכל שנה בחייה. חצי שנה אחרי הלוויה מתחיל לבסוף ז'וליאן לעשות זאת, ולהפתעתו מוצא בכתיבת המכתבים נחמה מסוימת.

את המכתבים טומן ז'וליאן בתא סודי בתוך המצבה, הנמצאת בבית העלמין המפורסם של מונמארטר בפריז. אבל יום אחד הוא מגלה שמכתביו נעלמו. האם החליטה אהבת חייו לשלוח לו אות מהעולם הבא?

למרות שז'וליאן לא מאמין שהחיים יחזרו אי פעם להאיר לו פנים, משהו נפלא עומד לקרות.

דרך הרחובות הצרים של פריז, על פני הביסטרו עם חזית העץ האדומה ברחוב גבריאל, ועד לבית הקברות של מונמארטר עם מלאכי האבן היפים, אנחנו מגלים יחד עם ז'וליאן שניסים יכולים לקרות, ויותר מכך — אהבה יכולה להפתיע במקומות הכי לא צפויים.

ניקולא בארו נולד בפריז, למד שפות וספרות בסורבון, ועבד בחנות ספרים בגדה השמאלית בעיר. זהו ספרו החמישי. ספרו הקודם, המרכיבים הסודיים של האהבה, תורגם ל־34 שפות והיה רב־מכר עולמי. עד כה נמכרו יותר מֿ־2.2 מיליון עותקים מספריו ברחבי העולם.

"ניקולא בארו הוא אומן הקומדיה הרומנטית."  לה סטמפה

"נוגע ללב… סוחף וקסום עד העמוד האחרון ממש."  אֶל

"רומנטי להפליא… ניקולא בארו כותב על אהבה רכה ומכשפת."

קוסמופוליטן

"בארו שוזר במיומנות רבה את צער ושמחות האהבה בקסם של פריז."

בוקליסט

״מתנה מושלמת לכל פרנקופיל, וגם לכל מי שרוצה ספר שהוא פשוט תענוג אמיתי."  לייבררי ג'ורנל

מקט: 15101494
ז'וליאן אזולאי הוא סופר צרפתי המתמחה בקומדיות רומנטיות. כשאשתו האהובה אלן מתה בגיל 33 בלבד, הוא נשאר לבד עם בנם […]

פתח דבר

במונמארטר — הגבעה המפורסמת בקצה הצפוני של פריז, בה מצטופפים תיירים סביב אומני הרחוב המציירים תמונות באיכות מפוקפקת בכיכר טֶרטר, ובה מטיילים זוגות ברחובות האביביים השוקקים עד שהם צונחים, מתנשפים מעט, על מדרגות הסקרה־קר ומשקיפים בהשתאות על העיר הזוהרת בנוגה ורדרד אחרון בטרם חשכה — שוכן בית עלמין. הוא עתיק מאוד, ובו שבילי עפר ונתיבים ארוכים ומוצלים, המתפתלים תחת עצי אדר וטיליה. אפילו שמות ומִספרים יש בו, מה שמעורר תחושה של עיר אמיתית. עיר שקטה מאוד.

חלק מהאנשים הנָחים כאן את מנוחתם האחרונה מפורסמים, וחלקם לא. יש כאן קברים מעוטרים במצבות מפוארות ובפסלי מלאכים בגלימות אבן גולשות, זרועותיהם מושטות בחֵן ומבטם נישא לשמיים.

גבר כהה־שיער נכנס לבית העלמין, אוחז בידו של ילד. הוא עוצר ליד קבר שמעטים מכירים אותו. אף אדם מפורסם לא נם כאן. לא סופר, לא מוזיקאי ולא צייר. גם לא גברת עם קמליות. רק אישה אחת שהייתה אהובה מאוד.

ובכל זאת, המלאכית על לוח הברונזה שבמצבת השיש היא מהפסלים היָפים ביותר כאן. פניה מביעים רצינות או שלווה, שערה הארוך מתבדר סביב פניה כמו ברוח הנושבת מאחוריה. האיש עומד, והילד מתרוצץ סביב הקברים אחר זוג כנפיים צבעוניות.

‘תראה איזה פרפר יפה, אבא!’ הוא קורא. ‘נכון שהוא מקסים?’

הגבר מהנהן, בתנועה בלתי מורגשת כמעט. דבר אינו יפה עוד בעיניו, ובקסמים הפסיק להאמין זה מכבר. אין לו שום דרך לדעת שדווקא במָקום הזה עתיד לקרות דבר נפלא, מעין קסם. כרגע הוא מרגיש האדם האומלל ביותר עלי אדמות.

בבית הקברות של מונמארטר פגש את אשתו, חמש שנים קודם, ליד קברו של היינריך היינה. היה זה יום שטוף שמש של מאי, ותחילתו של סיפור שכבר לפני כמה חודשים חלף לבלי שוב.

האיש מעיף מבט אחרון במלאכית הברונזה בעלת תווי הפנים המוּכּרים. בסתר הוא כותב לה מכתבים, אבל אינו מוכן כלל לְמה שעומד לקרות — לגמרי בלתי מוכן לאושר או לאהבה. עם זאת, הן האושר הן האהבה תמיד נוכחים. כסוֹפֵר, הוא אמור לדעת זאת.

שמו של האיש ז’וליאן אזולאי.

וז’וליאן אזולאי הוא אני.

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.