החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
על רוני מור

רוני מור הוא איש הייטק לשעבר. במקביל לעבודתו הוא עסק ועוסק גם היום, בלימוד פילוסופיה, תוך התמקדות בפילוסופיה פוסט-מודרנית. אחד הנושאים בהם הוא התרכז ומתרכז הוא שאלת קיומו של חופש הרצון. ... עוד >>

קיום ← מהות ← חירות

מאת:
הוצאה: | 2021 | 350 עמ'
קטגוריות: ספרים עד 12 שח, עיון
הספר זמין לקריאה במכשירים:

12.00

רכשו ספר זה:

איורים: סרגי איסקוב.

"קיום ← מהות ← חירות" אינו חיבור פילוסופי. זהו חיבור מעשי בעל בסיס מדעי שנוגע כמעט לכל רגע בחיינו; לכל מחשבה, תחושה או רגש שעולים בנו, לכל אופן התנהגות פנימי או פיזי שאנחנו נוהגים בו כלפי עצמנו, ולכל אופן התנהגות שלנו כלפי אנשים אחרים וכלפי הסביבה המלאכותית והטבעית.
חיבור זה עוסק באי־החופש שלנו מעצמנו וביכולתנו להיות חופשיים יותר.

חופש הוא אחד המרכיבים החשובים בחיינו. כשאיננו חופשיים לעשות כרצוננו אנחנו מרגישים שחיינו ניטלו מאיתנו. ללא חופש, חיינו אינם חיים.

בנקודות זמן רבות לאורך ההיסטוריה, באין־ספור מקומות על פני כדור הארץ, נאבקו בני אדם למען זכותם להיות חופשיים. לצערנו, גם בימינו יש עדיין יש מיליוני אנשים שנאבקים למען מטרה נעלה זו, למען החופש שלהם. למאבקים האלה יש מכנה משותף: המאבק נערך מול גורם חיצוני שהגביל או מגביל את החופש של האנשים הנאבקים למענו.

לשמחתנו, חלק לא מבוטל מבני האדם הצליחו במאבקים האלה, והם וצאצאיהם זכו לרמת חופש גבוהה.

אבל נשאלת השאלה: האם אותם אנשים, וחלקנו, שזכו לחיות חיים חופשיים, באמת חופשיים לחלוטין? האם אלה מאתנו שעדיין נאבקים למען החופש שלהם נגד גורם חיצוני, יהיו חופשיים לחלוטין כאשר מאבקם הלאומי, החברתי או האישי ינחל הצלחה?

התשובה לכך היא שלילית. הם ואנחנו לא נהיה חופשיים לחלוטין.

חיבור זה מנסה להראות שגם לאחר שהשתחררנו, או לאחר שנשתחרר, מכל הכבלים החיצוניים שהושמו עלינו, עדיין לא נהיה חופשיים, מכיוון שעדיין לא השתחררנו מהכבלים הפנימיים שכובלים אותנו וכופים עלינו את אופני התנהגותנו. אנחנו עדיין לא חופשיים מעצמנו. ספציפית, אנחנו לא חופשיים ממהותנו, המורכבת ממהותנו האנושית הבסיסית, אופני התנהגותנו האישיותיים, תפיסת עולמנו ואופני התנהגותנו הנובעים ממנה, מרכיבי מהות שרובם המוחלט התהוו ללא שליטתנו וגם אלה שבחרנו בהם נבחרו באופן לא חופשי.עם זאת, ההבנות, ברמה העקרונית, על האופן שבו התהוו מרכיבי מהותנו ומה שהעניק את היכולת להתהוותם יאפשרו לנו להיות חופשיים יותר.

מקט: 001-4060-001
איורים: סרגי איסקוב. "קיום ← מהות ← חירות" אינו חיבור פילוסופי. זהו חיבור מעשי בעל בסיס מדעי שנוגע כמעט לכל […]

הקדמה

“קיום ← מהות ← חירות” אינו חיבור פילוסופי. זהו חיבור מעשי בעל בסיס מדעי שנוגע כמעט לכל רגע בחיינו; לכל מחשבה, תחושה או רגש שעולים בנו, לכל אופן התנהגות פנימי או פיזי שאנחנו נוהגים בו כלפי עצמנו, ולכל אופן התנהגות שלנו כלפי אנשים אחרים וכלפי הסביבה המלאכותית והטבעית.חיבור זה עוסק באי־החופש שלנו מעצמנו וביכולתנו להיות חופשיים יותר.

חופש הוא אחד המרכיבים החשובים בחיינו. כשאיננו חופשיים לעשות כרצוננו אנחנו מרגישים שחיינו ניטלו מאיתנו. ללא חופש, חיינו אינם חיים.

בנקודות זמן רבות לאורך ההיסטוריה, באין־ספור מקומות על פני כדור הארץ, נאבקו בני אדם למען זכותם להיות חופשיים. לצערנו, גם בימינו עדיין יש מיליוני אנשים שנאבקים למען המטרה הנעלה הזו, למען החופש שלהם.

למאבקים האלה יש מכנה משותף: המאבק נערך מול גורם חיצוני שהגביל או מגביל את החופש של האנשים הנאבקים למענו. זה יכול להיות מאבק מול כיבוש או שלטון זר שמונע מהם לחיות במדינה עצמאית משלהם, מאבק מול שלטון דיקטטורי שמונע מהם להאמין בדתם, להביע את דעתם, לבחור מנהיגים טובים או מוצלחים יותר, להיות בעלי רכוש פרטי, או מול שלטון דמוקרטי, לכאורה, שמונע מהם להיות המין והמגדר שבו הם בחרו או לחיות את חייהם המיניים כרצונם, והרשימה עוד ארוכה.

בנוסף למאבקים הלאומיים והחברתיים האלה למען החופש, מאבקים שהם מנת חלקם של עמים, קהילות וקבוצות של בני אדם, היו וישנם גם מאבקים אישיים, פרטיים, מול גורם חיצוני שמצר את צעדינו ומגביל את החופש שלנו. זה יכול להיות מאבק נגד הורה, בן או בת זוג, מנהלת בעבודה וכדומה.

המאבקים הקבוצתיים והאישיים האלה עיצבו ומעצבים את ההיסטוריה האנושית ואת דמותו של האדם בכלל ובעיני עצמו בפרט. שאיפתו של האדם לחירות היא צורך קיומי, והוא מוכן לעיתים אף לסכן ולאבד את חייו למען החופש של הקבוצה שאליה הוא שייך, או למען החופש האישי שלו.

לשמחתנו, חלק לא מבוטל מבני האדם הצליחו במאבקים האלה, והם וצאצאיהם זכו לרמת חופש גבוהה. הם חיים במדינה משלהם ובוחרים את מנהיגיהם באופן דמוקרטי, הם יכולים לבקר את מנהיגיהם ולהתבטא באופן חופשי כמעט בכל נושא, הם יכולים להיות בעלי הרכוש שהגיעו אליו בעמל כפיהם, הם יכולים לחיות את חייהם המיניים באיזה אופן שירצו, והם יכולים לבחור את בחירותיהם בלי שאיש יאמר להם כיצד לנהוג.

אבל נשאלת השאלה: האם אותם אנשים, וחלקנו, שזכו לחיות חיים חופשיים, באמת חופשיים לחלוטין? האם אלה מאתנו שעדיין נאבקים למען החופש שלהם נגד גורם חיצוני, יהיו חופשיים לחלוטין כאשר מאבקם הלאומי, החברתי או האישי ינחל הצלחה?

תשובתי לכך היא שלילית. הם ואנחנו לא נהיה חופשיים לחלוטין.

בחיבור הזה אנסה להראות שגם לאחר שהשתחררנו, או לאחר שנשתחרר, מכל הכבלים החיצוניים שהושמו עלינו, עדיין לא נהיה חופשיים מכיוון שעדיין לא השתחררנו מהכבלים הפנימיים שכובלים אותנו וכופים עלינו את אופני התנהגותנו. אנחנו עדיין לא חופשיים מעצמנו. ספציפית, אנחנו לא חופשיים ממהותנו, המורכבת ממהותנו האנושית הבסיסית, אופני התנהגותנו האישיותיים, תפיסת עולמנו ואופני התנהגותנו הנובעים ממנה, מרכיבי מהות שרובם המוחלט התהוו ללא שליטתנו החופשית וגם אלה שבחרנו בהם נבחרו באופן לא חופשי.

אי־החופש שלנו ממהותנו בא לידי ביטוי בכך שאין לנו חופש צורך, רצון ובחירה. אי־החופש הזה נובע מכך שמהותנו, שהיא הבסיס־מקור לכל בחירותינו, לא נבחרה או נוצרה על ידינו אלא נוצרה והתהוותה בתהליכים ועל ידי גורמים שלא היו בשליטתנו. עם זאת, למרות שמהותנו לא נבחרה על ידינו, הבנת והפנמת העובדה הזו והעובדה שהפלסטיות של המוח שאפשרה את התהוותה הבלתי נשלטת מאפשר לנו לעצב ולשנות חלקים ממנה, יוכלו לסייע לנו להיות חופשיים יותר.

חלקנו מבצעים מדי פעם שינוי באופן התנהגותנו, במרכיב כזה או אחר של תפיסת עולמו או באופן התנהגות הנובע ממנה אבל ברוב המוחלט של המקרים ההזנק (טריגר) לשינוי כזה הוא אירוע נקודתי מטלטל, חיובי או שלילי (אירוע נקודתי יכול להיות גם כזה שהתמשך לאורך זמן רב). נקודת המוצא לביצוע שינוי כזה היא תלוית מצבנו הנפשי ומרכיבי תפיסת עולמנו ברגע קבלת ההחלטה לבצעו, ולכן השינוי נעשה בעקבות ומתוך “מקום” מגביל ביותר. ההבנות שאנסה לבסס בחיבור הזה עשויות להביא אותנו לבצע את השינויים האלה מנקודת מוצא מערכתית ולא נקודתית, נקודת מוצא המאפשרת מבט מתישקופת (פרספקטיבה) רחבה על מה ומי שאנחנו, האופן שבו הפכנו להיות מה ומי שאנחנו, מי שאנחנו יכולים להיות, וכיצד אנחנו יכולים להיות, לפחות באופן חלקי, שונים ממי שאנחנו כיום בחלקים ממהותנו שנבחר לשנות. נקודת המוצא והמבט הזו יכולה לאפשר לנו לבצע את השינויים שנבחר ממקום הרבה יותר חופשי מעברנו הרחוק, הקרוב והבלתי נשלט שיצר את מה ומי שאנחנו היום.

רוב הכתיבה העוסקת בחופש הרצון והבחירה ניגשת לנושא מנקודת מבט פילוסופית מורכבת למדי תוך עיסוק במושגים כמו דטרמיניזם,[1] ליברטריאניזם,[2] קומפטיבליזם,[3] אינקומפטיבליזם[4] וכדומה. חסרונה של הגישה הזו, שיש לה כמובן מקום וחשיבותה אינה מוטלת בספק, הוא בכך שהיא מרחיקה הרבה מאוד אנשים מהניסיון להכיר, לעסוק ולהתעמק בנושא כל כך חשוב ומהותי לחיינו.

הגישה שנקטתי בכתיבת החיבור הזה שונה לחלוטין. היא מתרחקת מהעיסוק הפילוסופי בנושא ומביאה אותו אל חיי היום־יום של כל אחד מאיתנו דרך הצגת האופנים שבהם אופני התנהגותנו כלפי עצמנו, כלפי אחרים וכלפי הסביבה המלאכותית והטבעית התהוו, הסיבות לכך שאופן התהוותן מונע מאיתנו את חופש הצורך[5], הרצון, והבחירה, ולבסוף הצגת קווים מנחים לתהליכים וכלים שיישומם ושימוש בהם יוכל להגדיל את שליטתנו בעיצוב אופני התנהגותנו ובכך יגדיל את רמת החופש שלנו.

טענתי העיקרית בחיבור הזה היא שקיומנו קדם למהותנו, ומהותנו קודמת לחירותנו. בתחילת קיומנו, בתחילת חיינו, היינו מערכת חומרית פשוטה יחסית: תא חי בודד, ללא כל מהות. תא המכיל את הקוד הגנטי שכלל את ה”הוראות” ששלטו בהמשך על התפתחות גופנו ומוחנו, מוח שיתפתח להיות משכן אופני התנהגותנו הראשוניים. המידע הגנטי הזה, שממנו כל אחד מאיתנו התפתח, היה תוצר של תהליכים חומריים: פיזיים, כימיים וביולוגיים שהתרחשו מתחילת היקום ועד לרגע היווצרותו של התא הזה. כל התהליכים החומריים הללו לא היו כלל בשליטתנו.

בהמשך, בתקופת ההיריון, ולאחר מכן בלידתנו ולאורך חיינו, התגבשה מהותנו. בתחילת ההיריון, מהותנו התגבשה בעיקר על ידי תהליכים וגורמים חומריים, ובהמשך ההיריון, בלידה ולאורך חיינו גם ובעיקר על ידי תהליכים וגורמים חווייתיים. רובם המוחלט של כל אלה התרחשו ללא שליטתנו. וגם חלקם הקטן שהיה ביוזמתנו ושליטתנו לא נבחר ונעשה באופן חופשי.

מהותנו שבאה לידי ביטוי במכלול אופני התנהגותנו הפנימיים והחיצוניים התהוותה ללא שליטתנו ולכן היה ויש לנו קיום, יש בנו ולנו מהות, אבל אין לנו חירות. אין לנו חופש צורך, חופש רצון וחופש בחירה.

עם זאת, הפלסטיות של המוח שאפשרה את התהוות והתפתחות מהותנו היחידנית (האינדיווידואלית) מאפשרת לנו לעצב ולשנות חלקים ממנה.

להבנה והפנמה של העובדות האלה יש השלכות נרחבות על יחסינו אל ועם עצמנו, יחסינו אל ועם האחר, יחסינו אל הסביבה המלאכותית והטבעית, וכן השלכות חברתיות מהותיות (בגלל קוצר היריעה אתייחס בחיבור הזה בעיקר להשלכות על יחסינו לעצמנו ובקצרה להשלכות על יחסינו לאחר).

אומנם מהותנו לא נבחרה על ידינו ולא שלטנו בהתהוותה ולכן אנחנו משוללי צורך, רצון ובחירה חופשיים, אך ברגע שנבין ונפנים זאת ונבין שאנחנו יכולים להשפיע על חלקים של מהותנו, לשנותם ולהמציא מחדש לפחות חלקים ממהותנו, נוכל להגדיל את חירותנו ולהיות חופשיים יותר.

לחיבור שני חלקים, החלק התיאורטי הכולל את הפרקים: השיטה, קיום, מהות – ברובד מהותנו האנושית הבסיסית, מהות – ברובד אופני התנהגותנו האישיותיים, מהות – ברובד מרכיבי תפיסת עולמנו ואופני התנהגותנו הנובעים מהם וחירות. בחלק זה אנסה לבסס את טענותיי לגבי אי־חופש האדם מעצמו תוך ניסיון לתת מענה לשאלות הבאות:

  • באיזה אופן עוצבו והתהוו מרכיבי מהותנו הכלל אנושיים והיחידניים (אינדיווידואליים)[6] שהם המקור־בסיס לאופן שבו אנחנו פועלים על עצמנו, על האנשים האחרים ועל הסביבה המלאכותית והטבעית?
  • האם אנחנו בחרנו בהם או עיצבנו אותם?
  • האם האופן שבו עוצבה והתהוותה מהותנו מאפשר לנו להיות חופשיים להיות צריכים, לרצות ולבחור?
  • האם אנחנו יכולים להגיע למצב שבו נהיה חופשיים להיות צריכים, לרצות ולבחור?
  • האם אנחנו יכולים להגדיל את שליטתנו על מרכיבי מהותנו ולעצב ולשנות את חלקם ובכך להיות חופשים יותר?

החלק השני הוא החלק המעשי ובו אציע קווים מנחים לתהליכים וכלים להגדלת החופש שלנו באמצעות הגדלת שליטתנו על חלק ממרכיבי מהותנו. בחלק זה אנסה לענות על השאלה:

  • אם אנחנו יכולים להגדיל את שליטתנו על מרכיבי מהותנו ולעצב ולשנות את חלקם ובכך להיות חופשים יותר, כיצד נוכל לעשות זאת?

לפני שאתחיל לנסות לענות על השאלות האלה, אגדיר כמה מושגים שילוו אותנו לאורך החיבור הזה.

מה היא מהותנו?

למהותנו שני רבדים עיקריים:

  • רובד הבסיס־מקור.
  • רובד הפעולה.

רובד הבסיס־מקור

רובד הבסיס־מקור הוא מכלול הגורמים הפיזיולוגיים בגופנו ובמוחנו האחראים לאופן שבו אנו פועלים על עצמנו, על אנשים אחרים ועל הסביבה המלאכותית והטבעית. הבסיס והמקור הגופני־מוחי של כל פעולותינו. במוחנו נמצא עיקר הבסיס־מקור של שלושת מרכיבי מהותנו העיקריים:

  • הבסיס הפיזיולוגי של מהותנו האנושית הבסיסית, זו המשותפת לכל בני האדם ומאפשרת את שני מרכיבי מהותנו הנוספים:
  • הבסיס הפיזיולוגי של כישרונותינו ואופני התנהגותנו האישיותיים היחידניים.
  • הבסיס הפיזיולוגי של מרכיבי תפיסת עולמנו היחידנית ואופני התנהגותנו הנובעים מהם.

רובד הפעולה

רובד הפעולה הוא התוצר, הביטוי הפנימי והחיצוני, של רובד הבסיס־מקור והוא כולל את:

  • מכלול התחושות הדחפים והרגשות שאנו חשים כאשר אנחנו נמצאים בסיטואציה פנימית או חיצונית כזו או אחרת.
  • מכלול מחשבותינו, צרכינו, רצונותינו, החלטותינו ובחירותינו.
  • מכלול פעולותינו הפיזיות הלא־מודעות והמודעות כלפי עצמנו, כלפי אחרים וכלפי הסביבה המלאכותית והטבעית, כולל שפת גוף, דיבור וכל פעולה פיזית אחרת.

לצורך הדיון, לא אפריד בין רובד הבסיס־מקור לרובד הפעולה. במקום זאת, אאחד ואצמצם אותם לשלוש מרכיבי מהות, שכל אחד מהם כולל את רובד הבסיס־מקור ורובד הפעולה שלו:

  • מהותנו האנושית הבסיסית המשותפת לכל בני האדם המאפשרת את שני מרכיבי מהותנו הנוספים:
  • אופני התנהגותנו האישיותיים היחידניים.
  • תפיסת עולמנו היחידנית ואופני התנהגותנו הנובעים מהם. מרכיביה העיקריים של תפיסת עולמנו הם:
    • מכלול סיפורי־הבסיס של תפיסת עולמנו:
      • קבוצת הרעיונות המתארת את האופן שבו המציאות נוצרה.
      • קבוצת הרעיונות המתארת את האופנים שבה המציאות פועלת.
      • קבוצות הרעיונות המתארות את שיטת הממשל המיטבית, השיטות החברתית, הכלכלית, הפוליטית, המדינית ושל רבדי מציאות אחרים שלדעתנו הן השיטות הטובות ביותר.
    • אידאלים – אידאלים הם עקרונות או ערכים שהאדם או גוף חברתי מציבים לעצמם כמטרה שהם שואפים להשיגה. האידאלים מוחזקים כחשובים ומהותיים הרבה יותר ממה שמעסיק אותנו ביום־יום.
    • ערכים – האופנים שעל פיהם אנחנו חושבים או מאמינים שרצוי שאנחנו ובני האדם האחרים ינהגו כלפי עצמם, כלפי אנשים אחרים וכלפי הסביבה המלאכותית והטבעית. חלק מהערכים נובע מסיפורי־הבסיס והחלק האחר נובע ממקורות אחרים.
    • מוסכמות – מערך של נורמות התייחסות והתנהגות חברתיות, קריטריונים ומנהגים, שמוסכם, מקובל ורווח בקרב ההמון, החברה או התרבות שבה אנו חיים, אף שאין למערך הזה סימוכין בחוק או בדת.
    • מנהגים – מוסכמות התנהגותיות, תיאור של אופן התנהגות מסוים שיש להתנהג על פיו, בשגרה או במועדים מסוימים, ובהרבה מקרים הן ייחודיות לקהילה מסוימת, כמו למשל הנוהג ללחוץ ידיים או לקוד קידה כברכת שלום, להקיש כוסית לברכת לחיים.

מרכיבי תפיסת עולמנו באה לידי ביטוי באופני התנהגותנו היחידניים כלפי עצמנו, כלפי אנשים אחרים וכלפי הסביבה המלאכותית והטבעית.

הערה: למען הפשטות אשתמש מעתה ואילך במושג ערכים כדי להתייחס גם לאידאלים, ובמושג מוסכמות כדי להתייחס גם למנהגים.

כדי לענות על השאלות שעליהן אנסה לענות בחיבור הזה, עלינו להכיר תחילה באופן האובייקטיבי והמדויק ביותר האפשרי את חלקי המציאות הנוגעים להן (הרלוונטיים). לשם כך עלינו לבחור שיטה שתאפשר לנו לעשות זאת באופן הטוב ביותר, שיטה שמפיקה את הידע האובייקטיבי והמדויק ביותר על חלקי המציאות האלה. המידע שהשיטה הזו מפיקה יאפשר לנו:

  • להחליט מה הם חלקי המציאות הנוגעים בדבר שעלינו להכיר כדי לענות על השאלות האלה.
  • להבין כיצד חלקי המציאות הללו נוצרו, פעלו ופועלים, השפיעו ומשפיעים על התהוות מרכיבי מהותנו.

בפרק הראשון אדון בשיטה שבה בחרתי לשם השגת המטרות האלה, אסביר מדוע בחרתי בה, ואעסוק בהנחות היסוד הנובעות מהמידע והידע שהיא מספקת, הנחות יסוד שעליהן אבסס את טענותיי בחיבור זה.

[1] דטרמיניזם – השקפה פילוסופית שלפיה כל מאורע בעולם, כולל כל המחשבות, הרגשות, הרצונות והפעולות האנושיות נקבעים אך ורק על ידי אירועים קודמים. [חזרה]
[2] ליברטריאניזם – השקפה פילוסופית הגורסת שהמציאות אינה דטרמיניסטית ושלאדם יש חופש רצון ובחירה. [חזרה]
[3] קומפטיבליזם – השקפה פילוסופית שלפיה המציאות דטרמיניסטית, אבל העובדה הזו אינה סותרת את העובדה שלאדם יש חופש רצון ובחירה. [חזרה]
[4] אינקומפטיבליזם – הדטרמיניזם וחופש הרצון אינם יכולים להתקיים זה לצד זה. המציאות היא דטרמיניסטית ולכן אין חופש רצון ובחירה. [חזרה]
[5] חופש הצורך – חופש הצורך הוא החופש להיות צריך דבר מה. בדרך כלל עוסקים רק בחופש הרצון וחופש הבחירה, וזאת כאשר הצורך המודע או הלא־מודע הוא ברוב מוחלט של המקרים ההזנק (טריגר) לרצון ולאחר מכן לבחירה ולביצוע הפעולה עצמה. [חזרה]
[6] בכתיבת החיבור עשיתי מאמץ להשתמש בכמה שיותר מושגים בשפה העברית, בחלק מהמקרים ראיתי לנכון להוסיף את המושג הלועזי התואם בסוגריים. [חזרה]

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.