החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

המדריך החדש לאמריקניזם

מאת:
מאנגלית: יונתן בר | הוצאה: | 2019 | 262 עמ'
זמינות:

25.00

רכשו ספר זה:

המדריך החדש לאמריקניזם מציג מאמרים ופרשנות על הגותה הפוליטית של איין ראנד. לרוב האנשים אין מושג מה אמריקה מייצגת, אך איין ראנד הבינה את מהותה הפוליטית של אמריקה עד לשורשיה. לפני שהתפרסמה ברחבי העולם בזכות ספריה כמעיין המתגבר ומרד הנפילים, ראנד היגרה מרוסיה לארצות הברית ב־1926 בגיל עשרים ואחת, וגילתה שהשיטה הפוליטית הקולקטיביסטית של רוסיה, ושל אירופה בכללותה, קונה לה אחיזה באמריקה. מאמץ ראשוני להילחם במגמה הזו היה המדריך לאמריקניזם של ראנד, שהתחילה לכתוב ב־1946 אך מעולם לא סיימה. עד עכשיו. שבעים ושתיים שנים לאחר מכן, המדריך החדש לאמריקניזם: ההגות הפוליטית של איין ראנד עוסק גם בשאלות שעליהן ראנד לא ענתה, ומסתמך על התובנות שלה על מנת לשפוך אור על האמריקניזם ועל יישומו בימינו. המדריך החדש לאמריקניזם מציג את המאמרים המלאים של ראנד מ־1946 ומאמרים נוספים מאת האינטלקטואלים החדשים, כולל לאונרד פיקוף, ודיונים שטרם פורסמו עם איין ראנד. בעבר קראה ראנד לארצות הברית "המדינה המוסרית היחידה בהיסטוריה של העולם." המדריך החדש לאמריקניזם בוחן את הסיבות שלה לקביעה הזו.

מקט: 978-965-92710-1-6
מסת"ב: 978-965-92710-1-6

דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב הורד/י דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב

דוגמה חינם לקינדל הורד/י דוגמה חינם לקינדל

כדי לקרוא אנא התקן תוכנת קריאה המתאימה למכשירך כמפורט במדריך לקורא


הקדמה

לרוב האנשים, אפילו לרוב האמריקאים, אין מושג מה ארצות הברית מייצגת. חלק יטענו שהתכונה המאפיינת והמוסרית ביותר של המדינה היא היותה דמוקרטיה, ומכאן שמהותה של אמריקה נובעת בעיקר מהכוח להצביע. אדם בקי יותר עשוי לציין את חוקת ארצות הברית ואת הכרזת העצמאות. אמריקאים רבים יתעקשו ששני המסמכים הללו מיישמים הלכה למעשה את עקרונות הנצרות, בעוד אחרים יתייחסו בביטול לאותם מסמכים בטענה שמחבריהם היו בעלי אדמות לבנים פטריארכליים שהחזיקו עבדים.

יש אנשים שמכירים בכך שאמריקה נוסדה על עקרון החירות, אך יתעקשו שמודלים שלטוניים קולקטיביסטיים פחות חופשיים (או כלל לא חופשיים), החל ממדינות הרווחה של סקנדינביה המסדירות את הזכאות לשירותי רווחה ועד לדיקטטורות של רוסיה וקובה, נחשבים לחלופות מוסריות לגיטימיות. ככלות הכול, יאמרו, ממשלת קובה מספקת שירותי בריאות “בחינם” והרוסים מינו את שליטיהם “בהצבעה”.

רוב האמריקאים ותושבי מדינות המערב מעולם לא ניתחו את העקרונות שעליהם נוסדה אמריקה, ולפיכך אינם מסוגלים לתפוס את הרפובליקה האמריקנית במונחים עקרוניים. למעשה, אינדיבידואליזם – ועקרון זכויות הפרט הכרוך עמו – הוא הבסיס לשיטה הפוליטית הייחודית של אמריקה.

תושבת אחת של המערב – הוגת דעות שהייתה אמריקאית מבחירה – הבינה את המהות הפוליטית של אמריקה עד שורשיה. בנאום שנשאה בשנת 1974 בפני בוגרי האקדמיה הצבאית של ארצות הברית בווסט פוינט, אמרה הסופרת־פילוסופית איין ראנד את המילים הבאות:

ביכולתי לומר – לא כקלישאה פטריוטית, אלא עם הבנה מלאה של השורשים המטאפיזיים, האפיסטמולוגיים, האתיים, הפוליטיים והאסתטיים ההכרחיים – שארצות הברית של אמריקה היא המדינה הטובה ביותר, האצילית ביותר, ובהתאם לעקרונות המייסדים המקוריים שלה, המדינה המוסרית היחידה בהיסטוריה של העולם.1

המדריך החדש לאמריקניזם בוחן את נימוקיה.

בשנת 1926, בגיל עשרים ואחת, איין ראנד היגרה ממולדתה רוסיה לארצות הברית. אף על פי ששפת מדינתה החדשה לא הייתה שגורה לחלוטין בפיה, תוך כמה עשורים היא ביססה את עצמה הן כמחברת כמעיין המתגבר ומרד הנפילים והן כמייסדת של פילוסופיה שיטתית חדשה שכינתה אובייקטיביזם.

לאחר שחונכה ברוסיה הצארית והסובייטית, איין ראנד הגיעה לאמריקה על מנת להיות חופשית לכתוב. אף על פי כן, עם הגיעה גילתה שהשיטה הפוליטית הקולקטיביסטית של רוסיה, ושל אירופה בכללותה, קונה לה אחיזה באמריקה. מאמץ ראשוני להילחם במגמה הזו היה המדריך לאמריקניזם שלה, שפורסם בכתב עת פוליטי קטן, הוויג’יל1, ב־1946.

אף על פי שכתביה הבוגרים ועבי הכרס של איין ראנד מאפילים עליו, המדריך לאמריקניזם עדיין רלוונטי. הסוגיה שבה הוא עוסק – אינדיבידואליזם מול קולקטיביזם – עומדת מולנו כיום. שבעים שנה לאחר שהופיע, המדריך החדש לאמריקניזם מרחיב את עבודתה המוקדמת של איין ראנד. הספר הנוכחי יכוון את הקוראים בחזרה לעקרונות האינדיבידואליסטיים הבסיסיים שאולי דחו מעליהם, או, סביר יותר להניח, כלל לא למדו מלכתחילה.

ואכן, סופרים, פרשנים, אינטלקטואלים, אנשי עסקים, מחנכים ואישי ציבור נבחרים אוחזים כל אחד ואחת בדעה שרירותית ולעתים סותרת משלהם לגבי מה כוללים העקרונות הפוליטיים הבסיסיים של אמריקה, ומעטים מהם מציינים את האינדיבידואליזם או זכויות הפרט.

“ארצות הברית נוסדה על פילוסופיה יהודית־נוצרית,” הכריז מנחה ערוץ פוקס ניוז לשעבר ביל אוריילי.2

בה בעת, חבר הסנאט האמריקאי ברני סנדרס קונן, “החלום האמריקאי קרוב יותר להגשמה בדרום אמריקה, במקומות כמו אקוודור, ונצואלה וארגנטינה, שם יש שוויון רב יותר בהכנסות היום מאשר בארצו של הורשיו אלג’ר2. מי רפובליקת הבננות עכשיו?”3

איש הטלוויזיה ביל מאהר דרש שהאמריקאים “יתגברו” על עקרון האקספציונאליזם3 האמריקאי.4

בניו יורק טיימס, פרופסור בכיר למשפט חוקתי גינה את “ההתעקשות של האמריקאים על צייתנות לחוקה, על כל סעיפיה הארכאיים, הייחודיים והמרושעים בעליל”5 לצד מאמר דעה של שליט רוסיה ולדימיר פוטין, שבז לחלוטין לאקספציונאליזם האמריקאי, ועמו לאמריקניזם.6

בד בבד, כוכב כדורסל אמריקאי ביקר בגאווה בדיקטטורה של קוריאה הצפונית והתרברב במערכת היחסים הקרובה שלו עם הרודן הטוטליטרי של המדינה. כשהועלו בפניו הזוועות שמבצע המשטר של קוריאה הצפונית, הספורטאי השיב כלאחר יד, “אנחנו מבצעים כאן את אותם הדברים.”7

הטענה הזו – שארצות הברית מבצעת זוועות המשתוות לאלה של דיקטטורות מסוג זה – בוטאה מפי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. “גם המדינה שלנו הורגת לא מעט,”8 הצהיר במהלך הקמפיין שלו לנשיאות. “אתה חושב שהמדינה שלנו כל כך תמימה?”9

“אני לא חושב שזה מונח נאה,” אמר טראמפ על האקספציונאליזם האמריקאי. “אני לא רוצה לומר שאנחנו מיוחדים יותר, כי זה כמו לומר ‘אנחנו טובים יותר מכם.'”10

לאור כזה בלבול ואפילו עיוות מוחלט, אין פלא שהאמריקניזם כבר לא זוכה לתשבחות, אלא למעשה מושמץ לרוחב כל הספקטרום הפוליטי. יתר על כן, מה שנראו בעבר השקפות פוליטיות מנוגדות – של אלה המכונים “ימין שמרני” ו”שמאל ליברלי” – התאחדו בסיעות נבדלות לכאורה המאמצות את אותו רעל קולקטיביסטי, ואף אחת מהן אינה מייצגת נאמנה את הערכים האמריקאיים.

איין ראנד נוכחה שעליה להגדיר מערכת פילוסופית משלה כדי לתת תוקף לשיטה הפוליטית המהפכנית של אמריקה. מאחר וחזתה את הצורך בהתחלה חדשה, כינתה את ממשיכי דרכה “האינטלקטואלים החדשים”, ועבודתם מוצגת להלן.11

נקדיש כמה מילים למבנה הספר.

החלק הראשון שב ומציג את המדריך לאמריקניזם של איין ראנד כעבודה שעומדת בזכות עצמה, וכולל את שתים־עשרה השאלות והתשובות המקוריות שפורסמו בוויג’יל.

החלק השני חוקר שאלות נוספות שנועדו להיבחן בסדרות שלא הושלמו. את התשובות מספקים סופרים, היסטוריונים ופילוסופים הבקיאים ברעיונות של איין ראנד וביישום שלהם בפוליטיקה, כלכלה, משפט ותרבות פוליטית.

החלק השלישי ממשיך את הדיון בפילוסופיה הפוליטית האמריקאית. החלק מציג, בפעם הראשונה בדפוס, קטעים מתוך “סדנה אובייקטיביסטית על אתיקה ופוליטיקה” של איין ראנד משנת 1971.

החלק הרביעי מסכם את הספר בבחינת האמריקניזם, כולל מקורו ההיסטורי, הרלוונטיות שלו לזמננו ויישומו העתידי.

המדריך החדש לאמריקניזם לא בא להשלים את העבודה הלא גמורה של איין ראנד. העבודה הזו עומדת בזכות עצמה, אך בחינה מחודשת של עבודתה המוקדמת, והשאלות שהעלתה, מכינה את הבמה לדיון חדש ונחוץ ביותר. איש מהתורמים לא מדבר בשם איין ראנד עצמה. איש לא יודע בדיוק כיצד איין ראנד הייתה עונה לשאלות שהתוותה. לדעתנו, העבודה הזו בנויה על התובנה של ראנד לשם הארת האמריקניזם ויישומו בימינו.

לאור הבהרה זו, המדריך החדש לאמריקניזם רלוונטי להדהים. המשמעות של מה בדיוק כולל “אמריקניזם” שרויה אף יותר במחלוקת מאשר כשראנד ניגשה לנושא לראשונה.

האם אמריקניזם מתייחס בסך הכול למיקום גאוגרפי מסוים ולמנהגים או להרכב הגזעי של רוב האוכלוסייה שלו – או האם אמריקניזם נוגע לעקרונות הפילוסופיים שעליהם הקימו האבות המייסדים את הרפובליקה הזו, עקרונות כמו שכל ישר ואינדיבידואליזם? האם אמריקניזם הוא משהו מסוים, או פשוט כל מדיניות שיכולה לזכות ברוב בהצבעה דמוקרטית?

המדריך החדש לאמריקניזם עונה על השאלות האלה, לא בקלישאות פטריוטיות נדושות, אלא בתובנות עקרוניות המבוססות על “הבנה מלאה” של השורשים “המטאפיזיים, האפיסטמולוגיים, האתיים, הפוליטיים” של אמריקה.

ג’ונתן הוניג

סטוארט ק’ האיאשי

סתיו, 2018

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “המדריך החדש לאמריקניזם”