גירוש בהכשר הבג"צ

"דין נצרים כדין נגבה ותל אביב", הצהיר אריק שרון לפני בחירות 2003, כנגד יריבו עמרם מצנע שקרא לנסיגה חד צדדית מרצועת עזה. אך סמוך לאחר הבחירות, החל שרון לממש את מצעו של מצנע ויזם את תוכנית "ההתנתקות". התוכנית לעקירת כל ההתיישבות בחבל עזה וכן ארבעה יישובים בצפון השומרון זעזעה את המחנה הלאומי, אשר נאבק בתוכנית במשך תקופה של כשנה וחצי.

ספר זה הוא יומן מסע, כרוניקה משפטית ופוליטית, שבה המחבר, שהיה לו חלק פעיל במאבק, מתאר את הפעילות הענפה שנעשתה בניסיון למנוע את העקירה, את הצמתים שבהם היה אפשר לעצור את התהליך ובהמשך את הסיוע שהעניקו עורכי הדין של הפורום המשפטי למען א"י למתיישבים.

להורדת מקבץ עמודים מהספר, לחצו כאן.

מקט: 4-800-1060029

ב־23 במרץ 2005 ,יום רביעי בשבוע, בשעה תשע בערב התקשר אליי זמביש וסיפר לי כי עמותת “תנו לחיות לחיות” הוציאה צו מניעה בבית משפט השלום בירושלים כנגד קיום הפגנת “שתיקת הכבשים” שתכננה מועצת יש”ע לקיים ביום חמישי מול הכנסת, באמצעות הבאת עדרי כבשים מול הכנסת, ברמיזה לחברי הכנסת מהליכוד (למעט “המורדים” הנאמנים) ששתקו כמו כבשים אל מול הדורסנות של אריאל שרון. נקבע דיון דחוף למחרת בבוקר. הוא ביקש שאופיע בדיון בשם מועצת יש”ע ונעניתי לאתגר. בכל זאת, איזה עורך דין זוכה לייצג בימי חייו עדרי כבשים?

במהלך הדיון טען בא כוחם בלהט כי חובה להגן על זכויות היסוד של הכבשים ולהבטיח שיגיעו במשאיות מרופדות, שהמשטח שעליו יעמדו לא יהיה חם בשמש, שתהיה להם אספקת מים שוטפת וכי יוגבל מספר הכבשים שיובאו למקום.

בית המשפט היה קשוב מאוד לצורכיהם של הכבשים ולחץ עלינו להגיע להסדר שהגביל את מספר הכבשים ל־50 ואת המפגינים ל־30 ,וכן הורה לקיים את דרישות הארגון בעניין רווחת הכבשים, וכך היה. גובש הסדר וההפגנה נדחתה ליום ראשון.

חשבתי לעצמי באותו בוקר שהמצב שהגענו אליו הזוי, שמערכת המשפט בישראל דואגת יותר לזכויות היסוד של הכבשים מאשר לזכויות היסוד של מתיישביה.