החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

ישראל – חלם זה כאן

מאת:
הוצאה: | 2019-03 | 179 עמ'

ספר זה זמין לקריאה ביישום מנדלי קורא ספרים בלבד

זמינות:

17.50

רכשו ספר זה:

ספירת מלאי של מעשיי החלם:

בספר הזה התייחסתי למספר פרשיות משמעותיות בתולדות המדינה. כל פרשיה תוארה, הוצגו הכשלים, נבחנו האפשרויות האם ניתן היה למנוע את המחדל ולא פחות חשוב הוגשו גם פתרונות אפשריים להצלת המצב או למניעת מחדלים בעתיד. להלן עיקרי הרשימה:

איכות סביבה: מחדלי הכנרת, ים המלח, זיהום מי התהום, תעלת הימים, מתקני התפלה, תחנות פחמיות, זיהום מוטורי ותעשייתי, חלם קרקעות תע"ש המזוהמות "כאבן שאין לה הופכין".

שירותים לאזרח: התחלנו "בכלכלה הנכונה" של מר בגין, אשר גרמה לקריסה כלכלית חמורה והקימה את הטייקונים. המשכנו במחירי הדירות, מצב הבריאות, מצב התחבורה הציבורית, פערים חברתיים, תאונות הדרכים, ביטחון אישי וחינוך. וסיימנו "בכלכלה החזקה" של ביבי אשר דרדרה אותנו בכל הפרמטרים הנ"ל לתחתית הסולם.

הונאות הציבור: פטנט החשמל במשמרתו של בגין, "מלחמת שלום הגליל", מתווה הגז, רצועת עזה, שתי מדינות והבטחות בחירות.

חלמאות וזחיחות פוליטית: מלחמת יום כיפור, מורשת בגין, חלם רצועת עזה, ההסכם עם המלך חוסיין, הפניית הגב לאירופה ע"י הצוות גולדה דיין ו"כל הביצים בסל אחד" של ביבי.

מלחמות יש ברירה: מלחמת סיני, מלחמת יום כיפור אשר הפכה אין ברירה בגלל חלמאות, מלחמת "שלום הגליל" ומגוון של פעולות תגמול אשר קבלו את הכינוי מבצעים.

פילים לבנים: מטוס הלביא, הקמת ופינוי הישובים מעזה, חומת ההפרדה ביו"ש, אורכה 780 ק״מ. כאשר הגבול 330 ק״מ. סיפוח השכונות הערביות בירושלים, כלא הסהרונים ועוד.

חלם שמאל ימין: היפוך היוצרות, הסתה מגזרית ומיעוטים, טיפוח השד העדתי. זהו פרק חלמאי מעניין ומדאיג.

פרשת הגבולות ושעור בדמוקרטיה. תיאור הסטייה המדאיגה ממגילת העצמאות, הציונות, מטרות מקימי המדינה וההסתה המסוכנת כנגד כול שומרי הסף.

 

על אף האמור, אנחנו אוהבים את המדינה

אך מאוד דואגים לעתידה ועתיד ילדנו

יש לנו ארץ נהדרת

אך איכות סביבה עולם שלישי ואגמי הכינרת וים המלח גוועים.

יש לנו כלכלה חזקה

אך שירותי הבריאות, החינוך, תחבורה ומשטרה בתחתית הסולם.

יש לנו צבא חזק

אך תושבי עוטף עזה, הגליל וירושלים, חיים בפחד וטרור מתמיד.

יש לנו אליטות בתרבות, מדע וטכנולוגיה

אך השרים מלבים שנאה לאליטות והתמיכה במדע היא מזערית.

יש לנו בית משפט בעל מוניטין עולמי

אך ראש הממשלה, שרת המשפטים ושרים רבים אחרים רודפים אותו

קרה לנו נס בקנה מידה עולמי של קיבוץ גלויות

אך הממשל מעודד ליבוי שסעים בין עדתיים ומוסדיים המפרקים את חוסנה של החברה שזה עתה נולדה.

הרעיון הציוני היה חילוני ביסודו

הציונות לאחרונה עוברת תהליך הדתה משיחי המסכן את קיומנו.

מקט: 4-1272-314
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית מנדלי קורא ספרים בלבד


 

פתח דבר

 

מדוע חלם ?

כדי להקל על ציבור הקוראים להבין את הספר מומלץ לקרוא לפני זה את סיפורי החלם כפי שנכתבו ע”י הסופרים אלטר דרוינוב ובשביץ זינגר. אך לא די בכך, על מנת להבין לעומק את הרקע לנכתב צריך להפגין גם ידע במנגנוני ושיטות הממשל. לצורך כך מומלץ לצפות בסדרה Yes Minister ולאלו המתקשים באנגלית מומלץ גם לצפות בסדרה העברית פולישוק. לרובכם המלצה זו תראה הזויה ובכן יש לנו חדשות למפקפקים, המציאות בארצנו עולה על כל דמיון כפי שתיווכחו.

לשם הדגמה המייצגת פחות או יותר את נושאים שנבחרו לניתוח בספר, נפתח בסיפור הקצר הבא. מסופר שלעיירה חלם אשר בפולין, הוביל גשר כמעבר יחיד. יום אחד שמו לב פרנסי העיירה שכמות הפצועים במעבר הגשר הולכת וגדלה מדי יום. שלחו משלחת לבדוק את גורם התופעה. המשלחת חזרה ודווחה שבמרכז הגשר נפער חור גדול מאוד אשר דרכו אנשים ועגלות סוסים נופלים מדי יום.

ישבו החכמים וחשבו איך לפתור את הבעיה. לאחר מאמצים וסיעור מוחות מעמיק הם החליטו להקים מרפאה מתחת לחור של הגשר. פתרון חלמאי אופייני.

ועתה ניגש לסוגיות העומדות על הפרק.

כדי שהקורא לא יטעה לחשוב שזהו ספר בידור מלא באנקדוטות, ברצוני להבהיר. אוסף ה”סיפורים” כאן הוא אמיתי להכאיב. בכל מערכת מדינית או כלכלית קורות “פשלות” חלקן יד המקרה, חלקן מכוח עליון, אין הכוונה לכוח אלוהי אלא למציאות שלא ניתן היה לצפות מראש. חלקן מטעויות טכנולוגיות. דברים קורים ומנהלים עושים טעויות.

המחדלים שיוצגו כאן הם מחדלים אשר ניתן היה לצפותם מראש, מחדלים שניתן היה למנוע ולאו דווקא כחוכמה בדיעבד. פרשיות החלם יתייחסו לקבוצה אשר נגזרת מזחיחות שלטונית, אירגונית ותכנונית. וגם בגלל חוסר גישה מערכתית ומקצועיות בסיסית.

בספר זה נתייחס וננתח נושאים הנוגעים לציפור נפשו של הציבור בתחומי איכות סביבה, תחבורה, השירותים הניתנים לאזרחים, סדרי שלטון וקיימות. כדי להציע פתרונות ישימים בתחומים בעלי היקפים לאומיים, לא מומלץ להתייחס לפתרון בעיה ספציפית פרטנית אלא להציג פתרונות מערכתיים, מכוון שלמערכות מורכבות יש בדרך כלל השלכות על מרחבים בתחומים אחרים. אם השפעה או השלכה זו לא תילקח בחשבון, המטרות לא תושגנה. ברור לגמרי שלא ניתן להציע פתרון מושכל במסגרת של ספר, משום קוצר היריעה. לכן הפתרונות המוצעים כאן יוכלו לשמש מסגרת מנחה לצורך תכנון מפורט בהמשך,

בתנאי שמישהו ירים את הכפפה.

על מנת לדעת את מקומנו בכל הקשור לשירותים הניתנים לאזרחים צריך מודל להשוואה, כי טוב הינו מושג יחסי. בידנו שלוש אפשרויות : לבצע השוואה יחסית ל “עולם השלישי” אסיה ודרום אמריקה, או יחסית למדינות אפריקה, או למדינות המפותחות מדינות המכונות OECD .

קרוב לארבע שנים ניהלתי חברת הנדסה גדולה בניגריה. מדינה ענקית קרוב ל 180 מיליון תושבים. מדינת עולם שלישי. ושם נחשפתי לתופעות חלמאיות ובאמצעותם ברצוני לבדוק האם אנחנו חלק מהעולם השלישי או חלק מהמדינות המפותחות.

להלן מספר דוגמאות חלמאיות שנתקלתי בהן באפריקה.

במחוז בנין הוקמה תחנת כוח לחשמל אשר שירתה את האזור באופן תקין במשך מספר שנים. ביוזמת המושל הוחלט להקים שכונה גדולה חדשה. כאשר הסתיימה הבניה, רצו לחבר את השכונה לרשת החשמל. מנהלי תחנת החשמל הודיעו למושל שהדבר בלתי אפשרי, כי התחנה כבר עכשיו עובדת בהספק גבולי ואם השכונה תחובר תהינה נפילות מתח בכל העיר. ציוד יתקלקל, מעליות ורמזורים לא יעבדו וכן הלאה. המושל התעקש ואמר אל דאגה יהיה בסדר, הרי לא יתכן שלאנשים לא יהיה חשמל. השכונה חוברה לחשמל, הכאוס התחיל, מפלי מתח כל יום. העשירים רכשו גנרטורים, הפחות עשירים מייצבי מתח. אך מה שחשוב שאף אחד לא האשים את המושל אלא את חברת התכנון. מוזר, אך גם אצלנו למשל עובדות תחנות חשמל על פחם מזהם כאשר הגז הנקי מצוי לפתחנו האם זה לא חלם?

בעיר הבירה לאגוס בנתה חברה גרמנית מערכת מחלפים, כבישים, רמזורים ובקרה מהמשוכללים ביותר בהשקעה של מיליארדים. אך את כבישי היציאה מהמערכת השאירו בעליבותם. לכן מרכז העיר על אף הכבישים הרחבים, הפך לפקק אחד גדול ובגלל והתנועה האיטית, נוצר שוק ענק של רוכלים המציעים את מרכולתם לנהגים התקועים. השוק קיבל את השם Go Slow Market (שוק פקק התנועה). מתחת למחלפים האדירים והמוצלים, הסוחרים הקימו מחסנים לאחסון הסחורה אשר המפיצים מכרו על הכביש.

להלן דוגמה של תהליך מכירה. המוכר הציע לנהג סיגריות. הנהג פתח את החלון וביקש מצלמה מסוג מסוים וסגר את החלון בגלל המזגן והחום הניגרי. המוכר רץ למעקה של המחלף שלשל למטה חבל עם סל, המחסנאי זרק לסל את המצלמה. החלון נפתח קמעה ונשאלה השאלה כמה? המוכר אמר 300 $, הנהג השיב 70$ וסגר את החלון. המוכר רץ אחרי האוטו והחלון נפתח שוב ואז נאמר המשפט האופייני למו”מ (you go up I go down), הנהג מציע 90 המוכר 280, החלון נסגר וממשיכים לנסוע. בסופו של התהליך (up & down), העסקה נסגרה החלון נפתח לרוחב הכסף מחליף ידיים, לעסקה הבאה.

כאשר המחלפים נחנכו, המושל הניגרי והשרים חתכו את הסרט כמקובל במקומותינו והייתה חגיגה גדולה (ראה את חיתוך הסרט לרכבת לירושלים) וגם לנו ברוך אשם (זו לא שגיאת כתיב) לא חסרים פקקים.

בבירת מחוז גדולה, פורט הרקורט שמה, החליט המושל לבנות כביש מהיר דמוי נתיבי איילון במרכז העיר. בממשל הניגרי לא היו בעיות של חוסר יכולת החלטה. חודש לפני התחלת הביצוע כל התושבים שגרו על תוואי הכביש נדרשו להתפנות. בתאריך הנקוב עלה ציוד מכני על המסלול הרס את כל המבנים על התוואי מבלי להתחשב בדיירים ותוך 7 חודשים נחפרה תעלה בעומק 3 מטר אשר אמורה הייתה לשמש כתשתית לצורך מילוי בחומרי ביסוס. אולם המושל שכח שני דברים. האחד העיר מצויה באזור הטרופי שמשמעותו כ 7 מטר גשם בשנה. והשני הוא לא תקצב את הפרויקט עד הסוף. אני לא יודע מה המצב שם היום אבל אני יודע שלפחות 5 שנים הייתה שם תעלה באמצע העיר והתושבים כדי לעבור מצד אחד לשני נאלצו להשתמש בסירות, המעגנים והשייטים הפכו לביזנס משגשג לכל דבר. ייתכן שההשראה לסרט תעלת בלאומילך באה מהפרויקט ההוא.

אבל מדוע להסתפק באפריקה, אחד העולים שעלה מברה”מ אשר למרות היותה מעצמה, השחיתות וחוסר היעילות שלטו בה, סיפר לי את הסיפור אולי אנגדוטה הבאה. במוסקבה התקיים כנס רב משתתפים של מהנדסים בכירים מכל רחבי ברה”מ. לאחר הכנס הזמין המהנדס הראשי של משרד התחבורה הרוסי את הקולגה שלו מרומניה אליו הביתה. כאשר הם הגיעו ראה המהנדס הרומני לתימהונו וילה ענקית (דצ’ה ברוסית).

שאל אותו המהנדס הרומני, איך מהנדס מסוגל להגיע לדצ’ה כזאת במשכורת שהוא מקבל. לקח המהנדס הרוסי את חברו לחלון הגדול המשקיף אל נוף מדהים ושאל אותו. אתה רואה שם את הנהר? הרומני ענה כן. אתה רואה על הנהר גשר דו מפלסי עם 6 מסלולים בכל מפלס ? הרומני ענה לא, אני רואה רק מפלס אחד. המהנדס הרוסי הרביץ חיוך רחב ואמר או! עכשיו הבנת ?

כעבור שש שנים התקיים כנס דומה ברומניה. המהנדס הרומני הזמין את ידידו הרוסי לדצ’ה שלו. הרוסי היה המום, דצ’ה מפוארת כזו הוא לא ראה וכאשר הוא שאל את הרומני איך הוא השיג את הדצ’ה. לקח הרומני את המהנדס הרוסי לחלון ושאל אותו, אתה רואה שם את הנהר? הרוסי ענה כן. ואז הוא שאל אותו, אתה רואה את הגשר? הרוסי ענה לא ואז הרומני בחיוך גדול ורחב אמר או ! זה אולי נשמע מצחיק, אך מסתבר שגם במדינתנו רבים הם המקרים אפילו רבים מדי הראויים ל או!

מסופר על בדואי שהלך במדבר עם חמורו והחום היה נורא (סיפור אמיתי). לפתע הוא ראה עץ, ניגש לעץ וקשר את חמורו בצל. פתאום הוא נזכר שהחמור צריך לשתות. הלך למאהל הניח חצי חבית על גבו של הגמל, העמיס עליו גם כמה ג’ריקנים של מים והביאם לעץ. בשטח הסתובבו פקחים של שמורות הטבע ולא ראו כל סיבה לדאגה בסה”כ חמור וגמל. לפתע הגיעה בתו עם עדר הכבשים והעדר נח לו בצל ואילו הבת נותרה בשמש. אז הקימו סככה. התהליך נמשך כמה שבועות שבסופם קם יישוב חדש. בנגב פזורים עשרות ישובים בלתי מוכרים מהדגם הזה.

על אחת מגבעות הטרשים לא הרחק משכם, מצאו שרידים של איזה מבנה ישן. החליט מי שהחליט שזהו אתר ארכיאולוגי (סיפור אמיתי). ארבעה חברה התחילו בחפירות והיות שהאתר היה מאוד מעניין, הם הקימו מאהל קטן. העבודה הייתה רבה וצריך להתפלל, אז הקימו בית כנסת קטן. בשביל להתפלל כדת וכדין דרוש מניין, אז נוספו עוד 6 אברכים. ומה עם מצוות פרו ורבו ? הישוב גדל והתרחב וכך קמה היאחזות בלתי חוקית כמו אחותה הבדואית.

לימים רב סרן, אחד הסטודנטים שלי לקח אותי לסיור באזור. עלינו לישוב כזה, השומר בשער היה מאוד חביב, הגיש לנו כוס קפה והתיישבנו לפטפט. לשאלתי איך איפשרו לישוב בלתי מוכר, לסלול כביש גישה, לספק תאורה ומים? הוא ענה, מה אתה חושב אנחנו פריירים, לנו יש כסף להקים תשתיות? את הכביש, החשמל והמים הקים המינהל בתקציב המדינה. כי הרי לא ייתכן להשאיר משפחות עם ילדים בקור המקפיא של אזור שכם. טענה זו צודקת וכי במה הילדים אשמים? אבל גם ילדי הבדואים אינם אשמים, זו בושה למדינה שמצויה בה אוכלוסייה אשר חיה ללא תנאים אלמנטריים, חשמל, מים, ביוב ופינוי אשפה. אמרנו עולם שלישי – אמרנו.

על מנת לא לעבור על החוק. הפתרון ביו”ש צריך להיות מדיני ואילו בארץ הפתרון צריך להינתן ע”י המדינה בהתאם למגילת העצמאות. בזמנו הוקמה וועדה ברשותו של פרופ. ארנס ובהמשך בראשותו של ח”כ ב. בגין. שתי הוועדות הגישו תכניות לפתרון בעיית הפזורה הבדואית אשר אושרו ותוקצבו על ידי הממשלה, אך כרגיל במקומותינו, כלום לא קרה. בקיצור חלם המאפיין עולם שלישי.

תקצר היריעה מלהמשיך ולספר מקרים נוספים שחוויתי, אבל יש להניח שתופעות דומות מתקיימות בהרבה מדינות העולם השלישי. נשאלת השאלה למי אנו רוצים להידמות, למעשי החלם והשחיתות הנ”ל או למקובל במדינות המפותחות.

החלטתי להשוות אותנו למקובל במדינות המפותחות.

ומסתבר שיחסית אליהן מקומנו מאוד לא מחמיא.

בהרבה תחומים אנחנו עדיין בעולם השלישי.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “ישראל – חלם זה כאן”