החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

עלמת השמים

מאת:
הוצאה: | 2019 | 224 עמ'
קטגוריות: סיפורת עברית

ספר זה זמין לקריאה ביישום מנדלי קורא ספרים בלבד

זמינות:

42.00

רכשו ספר זה:

בליל 12 באוגוסט, 2006 ניצבה קרן טנדלר על אדמת לבנון והביטה בשני טורי החיילים היוצאים מבטן המסוק. היה זה הלילה האחרון בחייה של המכונאית המוטסת, הצעירה והמוכשרת. הלילה שחָרץ את סופה של מלחמת לבנון השנייה.

רחלי דור רפפורט ליקטה פרט לפרט כדי להבין מי היתה קרן טנדלר ומה התרחש בלילה ההוא. היא דיברה עם מפקדי חיל האוויר בעבר ובהווה, מכונאים מוטסים וטייסים, חברים של קרן למכללה ולנבחרת השחייה, ועם בני משפחתה. מתוך שלל העדויות התמקדה בשבעה קולות מרכזיים ובנתה רשומון מופלא, שובר לב, ביקורתי, מרתק וחשוב על ליל מלחמה ועל אישה נחושה, עדינה, מיוחדת במינה. גיבורה.

עלמת השמים מספר את סיפורה של קרן טנדלר, המכונאית המוטסת הראשונה במערך היסעור, שבמשך כל שירותה הצבאי – סדיר ומילואים – ניהלה מאבק לקידום נשים, ואת סיפורו האפל של הלילה האחרון בחייה.

במהלך כפול מציירת דור רפפורט את דמותה של קרן ואת דמותם של האנשים המתארים אותה, את שיאי חייה וחייהם, את אסונה ואת אסונם. הפרק האחרון על חילוצה של קרן מלבנון מסופר מנקודות המבט הרבות, רבות מספור, ומתאר את גבורתה ואת גבורתם של כל מעגלי השכול.

רב־סמל ראשון קרן טנדלר, 2006-1979.

מקט: 15101106
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית מנדלי קורא ספרים בלבד


פתיח

מה יכולים אנו לדעת על הזולת?

השער הגדול ביותר בקיוטו, העיר העתיקה ביפן, נקרא רשומון. המילה היפנית רשומון, מקורה בסינית עתיקה. ‘רשו’ — חומה, ‘מון’ — שער, ורשומון הוא שער בקיר או בחומה, פתח רחב לכניסה וליציאה. בספרות, רשומון הוא סיפור רב־קולי, זוויות ראייה שונות לתופעה אחת.

וב’עלמת השמים’ אספתי שמונה השתקפויות ומבטים על ליל מלחמה אחד, טיסה אחת ואישה אחת. שמונה מסעות אל אנשים ונשים שהקיפו את קרן טנדלר — בחייה ובלכתה.

קרן בחרה בדרך לא סלולה, לא הלכה בשבילים המוכרים. היא היתה המכונאית המוטסת הראשונה במערך מסוקי היסעור, לחמה למען זכויות נשים, והיתה החיילת היחידה שנפלה במלחמת לבנון השנייה. הטיסה שממנה לא שבה השפיעה על רבים, מהם הכירו זה את זה, מהם נפגשו רק אחרי נפילתה. זהו סיפורה של קרן וזהו גם סיפורם.

בקיץ 2018, 12 שנים לאחר מותה, עמד נדב טנדלר בצל עצי בית העלמין הצבאי וספד לאחותו קרן. אוזני נלכדה כשאמר: ‘העיר נראית אחרת לגמרי מאז שקרן נפלה, או שזה אני.’

זמן רב חיפשתי את אותו ‘אני’, זה שיוכל לספר לי על קרן, להפיח ולו לרגע חיים בדמותה המצולמת או המוקלטת, סובבת ושערה מתבדר ברוח או נופל מעורפה אל הסרבל, או זה שיפרש את צליל קולה בשידור חי. איך תופסים דמות שרצה נגד הרוח? שאלתי את עצמי, מהו אותו ‘אני’ שבנה את קרן, שחי בתוכה, ואיפה אמצא אותו?

חיפשתי את קרן בגַף הטכני ובבטן היסעור, בתל נוף ובקריה, בתל אביב וברחובות, מול מכונאי מוטס ומול מפקד החַיִל, חיפשתי אותה בברֵכה שבה התאמנה בשחייה, בספרים ובספריות, חיפשתי בין קירות חדרי. התחלתי להבין כי כדי לראות את קרן כדמות שלמה, ז’אן דארק מודרנית, לוחמת, עלי להקשיב למי שהלכו אחריה, בחייה ובמותה, ולבחור באלה שהיעדרה ונפילתה הסיטו אותם מנתיבם, שהאני שלה ושלהם התקמטו יחד, אחריה.

כשנדב תיאר את העיר משתנה ואותו, את האני שלו, הבנתי שכתב היד מוכן.

קרן נמצאת בכל אחת מהדמויות המספרות עליה, בכל ציטוט מקדים או כזה המופיע בין המילים, קרן נמצאת בין כוחם וכישוריהם של חבריה לחיל האוויר, בין הכשרתם להכשרתה, בין דרכם של חבריה ובני משפחתה ובין דרכה. וחסרונה העז, לכתה מהם, כך, בכל יום מחדש, מדגישים את היעלמו של ‘אני’ בלתי נתפס, המתממש בעיר, בזולת ובאני המשתנה כשאדם נופל. לרגע קרן ישְנה, לרגע קרן איננה.

הארה על השפה

שפתה של קרן, כשפתם של מרבית הדוברים בכתב היד, שואבת את מושגיה מעולם הטיסה. זוהי שפה צבאית־אווירית הנוטה לקיצור, לראשי תיבות בשמות תואר ובתפקיד ולז’רגון תעופה אמריקאי. זהו עולם מבצעי של טייסת ועת מלחמה. מילון המושגים האווירי לשפה נמצא בסוף כתב היד.

רחלי דור רפפורט

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “עלמת השמים”