פתיח

מה יכולים אנו לדעת על הזולת?

השער הגדול ביותר בקיוטו, העיר העתיקה ביפן, נקרא רשומון. המילה היפנית רשומון, מקורה בסינית עתיקה. ‘רשו’ — חומה, ‘מון’ — שער, ורשומון הוא שער בקיר או בחומה, פתח רחב לכניסה וליציאה. בספרות, רשומון הוא סיפור רב־קולי, זוויות ראייה שונות לתופעה אחת.

וב’עלמת השמים’ אספתי שמונה השתקפויות ומבטים על ליל מלחמה אחד, טיסה אחת ואישה אחת. שמונה מסעות אל אנשים ונשים שהקיפו את קרן טנדלר — בחייה ובלכתה.

קרן בחרה בדרך לא סלולה, לא הלכה בשבילים המוכרים. היא היתה המכונאית המוטסת הראשונה במערך מסוקי היסעור, לחמה למען זכויות נשים, והיתה החיילת היחידה שנפלה במלחמת לבנון השנייה. הטיסה שממנה לא שבה השפיעה על רבים, מהם הכירו זה את זה, מהם נפגשו רק אחרי נפילתה. זהו סיפורה של קרן וזהו גם סיפורם.

בקיץ 2018, 12 שנים לאחר מותה, עמד נדב טנדלר בצל עצי בית העלמין הצבאי וספד לאחותו קרן. אוזני נלכדה כשאמר: ‘העיר נראית אחרת לגמרי מאז שקרן נפלה, או שזה אני.’

זמן רב חיפשתי את אותו ‘אני’, זה שיוכל לספר לי על קרן, להפיח ולו לרגע חיים בדמותה המצולמת או המוקלטת, סובבת ושערה מתבדר ברוח או נופל מעורפה אל הסרבל, או זה שיפרש את צליל קולה בשידור חי. איך תופסים דמות שרצה נגד הרוח? שאלתי את עצמי, מהו אותו ‘אני’ שבנה את קרן, שחי בתוכה, ואיפה אמצא אותו?

חיפשתי את קרן בגַף הטכני ובבטן היסעור, בתל נוף ובקריה, בתל אביב וברחובות, מול מכונאי מוטס ומול מפקד החַיִל, חיפשתי אותה בברֵכה שבה התאמנה בשחייה, בספרים ובספריות, חיפשתי בין קירות חדרי. התחלתי להבין כי כדי לראות את קרן כדמות שלמה, ז’אן דארק מודרנית, לוחמת, עלי להקשיב למי שהלכו אחריה, בחייה ובמותה, ולבחור באלה שהיעדרה ונפילתה הסיטו אותם מנתיבם, שהאני שלה ושלהם התקמטו יחד, אחריה.

כשנדב תיאר את העיר משתנה ואותו, את האני שלו, הבנתי שכתב היד מוכן.

קרן נמצאת בכל אחת מהדמויות המספרות עליה, בכל ציטוט מקדים או כזה המופיע בין המילים, קרן נמצאת בין כוחם וכישוריהם של חבריה לחיל האוויר, בין הכשרתם להכשרתה, בין דרכם של חבריה ובני משפחתה ובין דרכה. וחסרונה העז, לכתה מהם, כך, בכל יום מחדש, מדגישים את היעלמו של ‘אני’ בלתי נתפס, המתממש בעיר, בזולת ובאני המשתנה כשאדם נופל. לרגע קרן ישְנה, לרגע קרן איננה.

הארה על השפה

שפתה של קרן, כשפתם של מרבית הדוברים בכתב היד, שואבת את מושגיה מעולם הטיסה. זוהי שפה צבאית־אווירית הנוטה לקיצור, לראשי תיבות בשמות תואר ובתפקיד ולז’רגון תעופה אמריקאי. זהו עולם מבצעי של טייסת ועת מלחמה. מילון המושגים האווירי לשפה נמצא בסוף כתב היד.

רחלי דור רפפורט