יסודות מינהל החינוך

הקדמה

משחר בריאתו של האדם, עת חי את חייו בגן העדן, הוא מתואר כמי שנוטה להתפתות לפרי האסור של עץ הדעת, מה שהביא לגירושו מגן עדן, אך מסמל יותר מכול את היבדלותו משאר בעלי החיים. במה מותר האדם מן הבהמה? שאלו אבות אבותינו, והתשובה נמצאת בספר תהילים, פרק ח‘: “ותחסרהו מעט מאלוהים, כי בצלם אלוהים ברא אותו”. פרשנים שונים הסבירו קִרבה זו לידע, לדעת ולהשכלה, שהם תמצית ייחודיותו של האדם. שאיפה זו לקניית דעת היא שבזמנים הקדומים, העניקה לאדם יתרון במלחמותיו על שטחי מחיה והישרדות, והיא שמאפשרת לו בימינו אלה את הישגיו המדהימים במדע ובכיבוש החלל החיצון.

צורות רבות לדעת ולידע האנושי; המבקש דעת יכול לחקור את העולם סביבו באמצעות זכוכית מגדלת, טלסקופ או מיקרוסקופ, או לעיין בספרים הרבים שגודשים את מדפי הספריות, כמעט בכל מקום בתבל. המחפש דעת בעידן המודרני רואה באוניברסיטה את מקור הדעת, והספרים הנכתבים בתחומי הידע השונים, משמשים לרבים כמעין “מורה נבוכים” במסעם להבנת העולם המודרני, הטכנולוגי ורב הפנים.

תחום הדעת המכונה חינוך, הוא “הבית” האקדמי שבו שוכנים המסלולים והתוכניות למינהל החינוך ולמדיניות החינוך באוניברסיטאות רבות בעולם, והוא מספק תיאוריות, מודלים, כלים ורעיונות על העשייה החינוכית בחברה. חוקרים שונים הדרים תחת כפיפה אחת בבתי הספר ובמחלקות לחינוך, עוסקים בחקר ההיבטים השונים של תהליך החינוך הן בבית הספר והן בארגונים החינוכיים הבלתי פורמליים. אחדים מהם, שבהם מתמקד ספר זה, מנסים לרדת לחקרם של תופעות ותהליכים בתחום המנהיגות החינוכית: דרכי הניהול של המוסד החינוכי, מבנה המוסד החינוכי וארגונו, לצד הבנת סביבתו. נושאי המחקר שלנו הם גופי המינהל בבתי ספר, פנימיות, תנועות נוער וכדומה, וכן המשאב האנושי, והשפעת הנעשה בארגון זה על תפוקותיו השונות.

הספר שבידכם הוא ניסיון ראשון, למיטב ידיעתי, שנעשה בשפה העברית, לכנס תחת קורת–גג אחת את מרבית הנושאים שבהם עוסק שדה המחקר של מינהל החינוך בארץ ובעולם. המעיינים בספר יתוודעו למסורות המחקר השונות בתחום, לתחומי העניין המרכזיים בו, לגורמים המשפיעים על סוג הידע שבו עוסקים החוקרים בתחום, ולממצאי המחקר הרבים והמגוונים, שמהווים יחדיו את תחום הדעת המכונה “מינהל החינוך”. עם זאת, אין הספר מתיימר לסקור את כל המודלים או את כל המחקרים בתחום, אלא להוות מכשיר ראשוני לאנשים המתעניינים בתחום מינהל החינוך, ולשמש מעין “מורה נבוכים” שיסייע לקורא מבקש הדעת השואף להבין היבט זה או אחר בתחום זה. מנהלי בתי ספר, סגנים ורכזים ימצאו בספר כלי חשוב לתכנון משימותיהם הרבות והמגוונות, ויתוודעו למורכבות בארגון החינוכי.

הספר פותח בסקירה היסטורית של המחשבה התיאורטית והמחקרית בתחום מינהל החינוך, משחר היווסדו כתחום מחקר אקדמי, אי שם באמצע המאה העשרים בארצות הברית. מתוך תיאור זה אנו למדים כי עיקר תשומת הלב הוקדשה לניתוח בית הספר כארגון ופחות לארגוני חינוך אחרים, ולכן ישנם הוגי דעות המעדיפים לכנות את התחום בשם “מינהל בית הספר”.

מתוך רצון להקל על הקורא את ההתמצאות בתחום הדעת של מינהל החינוך, מחולק הספר לשלושה שערים עיקריים. השער הראשון, היבטים ארגוניים של בית הספר, מפגיש את הקורא עם תיאוריות ומחקרים שעניינם המבנה של בית הספר, תרבותו, יחסיו עם סביבתו, וצורות הכוח והסמכות הנפוצות בו. השער השני, הפרט בבית הספר, מתמקד בהבנת התנהגותו של הפרט העובד ופועל בבית הספר, ועוסק בסוגיות של קריירה בתחום החינוך, בהן מוטיבציה, שביעות רצון, לחץ ושחיקה, לצד ניתוח תופעות המתרחשות במהלך הקריירה, כהתחדשות עצמית, משברים אישיים ועזיבת העבודה. השער השלישי, תהליכים מינהליים בבית הספר, דן בתיאוריות ובמודלים שהוצעו להבנת תופעת המנהיגות החינוכית, וכן בהיבטים מעשיים של ניהול בית ספר, כמו תהליך קבלת ההחלטות, תכנון אסטרטגי, שיווק ותדמית, ניהול המשאב האנושי והחדרת שינויים וחידושים לבית הספר.

כולי תקווה כי קוראי הספר ילמדו ממנו רבות על הנעשה בארגוני חינוך בכלל ובבתי הספר בפרט, יעמיקו ידיעותיהם בתחום מינהל החינוך, וימצאו בספר זה מורה דרך להבנת הנעשה בארגון שבו כולנו, בעצם, מתחילים את חיינו.

יזהר אופלטקה, קיץ תשס“ז