החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

תורת דיני המשפחה

מאת:
הוצאה: | 2022 | 624 עמ'
קטגוריות: מבצעי החודש, עיון
הספר זמין לקריאה במכשירים:

48.00

רכשו ספר זה:

3,600 שאלות ותשובות

על כול הנושאים הקשורים לנישואין, זוגיות, סכסוכי משפחה ועוד

תורת דיני המשפחה הוא ספר תקדימי המקיף, לראשונה בישראל, את כול דיני המשפחה ומשמש מורה נבוכים למכלול הנושאים הקשורים לשדה הרחב של דיני האישות והזוגיות.

תורת דיני המשפחה הוא מדריך מעשי ושימושי הכתוב בצורת שאלות ממוקדות המזקקות את החוק ואת הפסיקה. בספר משובצות דוגמאות מפסקי דין המקנות מושג על מגוון אפשרויות הפסיקה הצפויות.

תורת דיני המשפחה מספק תשובות ברורות וממוקדות הן לעורכי דין בעבודתם והן לזוגות, שבעזרתו ינווטו טוב יותר את מעשיהם לקראת הנישואין או הזוגיות, במהלכם או בעת גירושין.

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון (בדימוס):

״עו"ד בני דון-יחייא נטל על עצמו להאיר את מגוון השאלות והמונחים בתחום דיני המשפחה באורח שווה לכל נפש, בלשון תמציתית ובהירה הפונה אל הקורא שאינו משפטן אך עשויה לסייע גם לאנשי המשפט.

בעזרת ספר זה לא יהיו עוד ענייני המשפחה כספר החתום וכחדר האטום אלא יסייעו למתעניינים ולנזקקים למצוא את דרכם בסבך הסוגיות המשפחתיות־משפטיות".

עו"ד בני דון-יְחִייא הוא מבכירי עורכי הדין לדיני משפחה וירושה. זהו ספרו ה־14

מקט: 15101566
3,600 שאלות ותשובות על כול הנושאים הקשורים לנישואין, זוגיות, סכסוכי משפחה ועוד תורת דיני המשפחה הוא ספר תקדימי המקיף, לראשונה […]

אבהות

כללי

אילו חוקים חלים על הנושא?

חוק מידע גנטי, התשס’א-2000 (להלן: החוק).

תקנות מידע גנטי (עריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה, תיעודה ושמירת תוצאותיה), התש’ע-2010 (להלן: התקנות).

לאיזו ערכאה הסמכות לדון בתביעת אבהות?

לבית המשפט למשפחה (סעיף 1(4) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ’ה-1995).

לבית דין דתי תהיה סמכות רק אם שני הצדדים יסכימו להעניק לו סמכות (סעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי’ג-1953) ובכפוף למתן אישורו של ראש בית הדין (סעיף 28יד).

בית דין דתי לפי החוק הוא בית דין רבני, שרעי, דרוזי ונוצרי (סעיף 2).

האם צריך להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני הגשת תביעת אבהות?

לא.

מה זו ‘בדיקה גנטית’?

‘בדיקת דגימת DNA של אדם לשם אפיון והשוואה של רצפים של DNA‘ (סעיף 1).

זו דגימה ביולוגית של אדם הנלקחת במטרה להפיק ממנה את ה־DNA שלו. הבדיקה נעשית במתכונת משולשת המתבססת על סוג הדם, סיווג הרקמות (.H.L.A) ובדיקת חומצת הגרעין – החומר התורשתי בתא הגרעין (DNA).

מקובל לכנות את הבדיקה ‘בדיקת רקמות’.

מה מוכיחה בדיקת הרקמות?

קשר גנטי בין הנבדקים העשוי להגיע לדיוק של 99 אחוז. כשמדובר בשלילת אבהות הדיוק הוא ברמה של 100 אחוז.

הבדיקה מתבססת על העובדה שכול אדם נולד עם מטען גנטי זהה למטען הגנטי של שני הוריו.

לאילו צרכים עיקריים נערכת הבדיקה?

1. למתן פסק דין הצהרתי בתביעת אבהות הקובע כי הנתבע הוא אביו של הילד.

2. לקביעת משמורת וזמני שהות.

3. לבירור זכותו של הילד לירושה.

4. מסיבות בריאותיות.

האם הבדיקה מאפשרת גם גילוי קשר ביולוגי בין אחים?

כן.

היכן מתבצעת הבדיקה?

במעבדות המוסמכות לבצע בדיקת רקמות לצורך הוכחת אבהות.

מי הנבדקים?

שלושת הצדדים, ועליהם להימצא בבדיקה בו־זמנית: האישה התובעת, הגבר הנתבע והילד. מזהים אותם לפי תעודות זהות ולפעמים מצלמים אותם לפני הבדיקה.

נוהל הבדיקה מוסדר בתקנות 2, 3 ו-7.

מהו השיקול העיקרי של השופט בהחליטו להורות על בדיקת רקמות?

מניעת פגיעה בקטין בשל חשיפתו לחשש ממזרות (ראו את פרק המשנה הבא).

השופט יבדוק אם יש אפשרות לערוך את הבדיקה בדרך שתקבע את קשרי המשפחה באופן שהפגיעה בזכויות הקטין ‘תצומצם או תימנע’ (סעיף 28ד(ב)(2)).

מתי רשאי שופט להורות על בדיקת אבהות ללא הסכמת הנבדק כשאין חשש לממזרות?

אם ישוכנע כי יש סיכוי סביר לנכונות טענת התובעת כי הנתבע הוא אביו של הילד (סעיף 28ו(א)).

איזה סוג של בדיקה יורה השופט לבצע ללא הסכמת הנתבע כשאין חשש לממזרות?

‘בדיקה חיצונית’ שהיא אחת מאלה:

״(1) לקיחת דגימת תאים מחלקה הפנימי של הלחי.

(2) לקיחת דגימת רוק.

(3) לקיחת דגימת שיער, לרבות שורשיו, ולמעט שיער מחלקים מוצנעים של הגוף.

(4) לקיחת דגימה חיצונית אחרת שיקבע השר, בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת המדע’ (סעיף 28ו(ג)).

האם יש הגבלת גיל לבדיקת רקמות בילדים קטינים?

לא. כיוון שניתן לבצע בדיקה לא פולשנית, אין מניעה לבדוק גם תינוקות.

מה קובע החוק לגבי בדיקת רקמות בעובר?

בית המשפט רשאי להורות על עריכתה רק אחרי שישקול את הצורך בכך בתקופת ההיריון והתובעת ‘נתנה הסכמה מדעת לעריכת הבדיקה’ לאחר שתקבל הסבר על הסיכונים שבבדיקה לה ולעובר (סעיף 28ג).

האם אישה יכולה לנקוט הליכים משפטיים הקשורים לאבהות לפני שהילד נולד?

ניתן להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ נגד גבר בטענה שהוא אביו של עובר שטרם נולד אם השופט ישתכנע כי הוא עלול להשתמט מתביעה צפויה על ידי בריחה מהארץ.

הבריחה עלולה לסכל את אפשרותה של האישה לזכות בתביעת אבהות ולגבות מזונות.

נתבע שלא יגיש כתב הגנה ולא יתייצב לדיון – האם בית משפט יפסוק שהוא האב?

לא. פסק הדין המצהיר אבהות יוצר מעמד (סטטוס) של הילד וכוחו יפה כלפי ‘כל העולם’ (‘כולי עלמא’), ולא רק כלפי הנתבע. פסק דין זה משפיע גם על זכויותיהם של אנשים אחרים כגון בענייני ירושה.

לכן גם אם הנתבע אינו משתף פעולה ינהל השופט דיון הוכחות שבו על התובעת לשכנע שיש די ראיות כדי להצהיר שהנתבע הוא אביו של הילד.

לדיון יוזמן נציג היועץ המשפטי לממשלה כדי שיביע את עמדתו.

האם טענת נתבע על ‘גניבת זרע’ מהווה הגנה נגד תביעת אבהות?

לא.

ראו בהמשך את פרק המשנה ״אבות בעל כורחם״.

מתי מותר ומתי אסור לערוך בדיקת רקמות

מי מורה על עריכת בדיקת רקמות?

‘בדיקה גנטית לבירור קשרי משפחה’ נעשית רק לפי צו של בית המשפט למשפחה (סעיף 28א) או של בית דין דתי אם הצדדים יסכימו לסמכות בית הדין (סעיף 28יד).

האם מותר לעשות בדיקת רקמות ללא הסכמת הנבדק?

אסור לקחת דגימת DNA ולערוך בדיקה גנטית ‘בלא קבלת הסכמה מדעת של הנבדק’ שתינתן בכתב (סעיף 11(א)).

מדוע יש צורך בצו של בית משפט כדי לערוך בדיקת רקמות?

כדי למנוע חשש למימזור הילד.

ממזר לפי ההלכה הוא ילד שנולד לאישה נשואה מיחסים עם גבר שאינו בעלה (ממזר יהיה גם מי שנולד מ’איסור עריות’ כגון מאח ואחות).

הכרזת אדם כממזר מונעת ממנו להינשא בנישואין יהודיים כדת וכדין אלא עם ממזרת או עם גיורת.

ראו ממזרות.

איך נוהגים שופטים בפועל לגבי בדיקת אבהות העלולה לממזר ילד?

אם יסברו שהבדיקה עלולה ‘לפגוע בכשרותו לפי דין תורה לנישואין של קטין… עקב חשש לממזרות לפי דין תורה’ עליהם לפנות לנשיא בית הדין הרבני הגדול לקבלת חוות דעתו על חשש זה (סעיף 28 ה(א)(1)).

האם אישה נשואה רשאית לתבוע עריכת בדיקת רקמות או להסכים לבדיקה אם בעלה יגיש תביעה להורות על בדיקת רקמות?

בית המשפט לא יורה על בדיקת רקמות מהטעם הנ’ל: כדי למנוע חשש למימזור הילד. בפסק דין אחד של בית המשפט העליון נאמר כי עצם הוצאת הצו לקיום הבדיקה והרינונים הקשורים בכך עלולים לגרום נזק לילד ולאמו.

לשופטים יש סמכות להורות על בדיקת רקמות גם כשהאישה נשואה אם הבדיקה תמנע סכנת חיי אדם או נכות חמורה לאדם (סעיף 28ה(א)(4)).

האם בעל שנתבע לשלם מזונות יקבל היתר לערוך בדיקת רקמות בטענה שאינו אביו של הילד או כדי לברר זאת?

לא. מהסיבה הנ’ל של חשש למימזור הילד.

מה דין תביעתו של אדם להצהיר על אבהותו כשהאם נשואה לאחר?

התביעה תידחה מהסיבה הנ’ל.

ניתנו פסקי דין ספורים שניסו לשנות את ההלכה הפסוקה בהסתמך על עקרון ‘טובת הילד’ ובחינתו על רקע חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. נכתב בהם כי זכותו של הילד לדעת מי אביו הביולוגי גוברת על הנזק שייגרם לו אם ייחשב לממזר. אך כאמור הפסיקה היא שאין מתירים בדיקת רקמות בנסיבות אלה.

האם ניתן לבצע בדיקת רקמות פרטית?

כן. ניתן לשלוח דגימה למעבדה בחו’ל.

אין צורך בדגימת דם דווקא. הבדיקה מתבצעת, בין השאר, באמצעות מטושים שמעבירים בלחי הפנימית ומתחת ללשון לקבלת דגימת רוק. ניתן לבצע את הבדיקה גם באמצעות דגימת שיער.

מה דינה של בדיקת רקמות פרטית שנערכה בלא צו בית משפט או בית דין דתי?

תוצאותיה חסרות ערך משפטי. אי אפשר להגישן לערכאה כלשהי והן לא יהיו קבילות כראיה. הבדיקה לא תסייע להתגונן נגד תביעת אבהות או נגד תביעה למזונות הילד (סעיף 28יב).

כשהנתבע מסרב לבצע בדיקת רקמות

אילו אמצעים יכולה תובעת לנקוט נגד נתבע המסרב לבצע החלטת בית משפט לבדיקת רקמות?

לנסות לאכוף את הבדיקה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט המאפשר ‘לכוף אדם בקנס או במאסר’ לציית לצו המורה לו לערוך את הבדיקה.

במקרה אחד סירב הנתבע להתייצב לבדיקת רקמות שנקבעה בהחלטה. התובעת הגישה בקשה לפי פקודת הביזיון. השופט הוציא נגדו צו מאסר ל־7 ימים וקבע כי אם הוא יבצע את הבדיקה, צו המאסר יעוכב. אם הבדיקת תתבצע, הצו יבוטל.

במקרה אחר סירבה אישה להתייצב לבדיקת רקמות שבית המשפט הורה על ביצועה לדרישת תובע שטען כי הוא אביו של בתה. השופט הורה על מאסרה ל־20 יום והטיל עליה קנס של 10,000 ש’ח אך הוסיף כי הצו ייכנס לתוקף חודש ממועד נתינתו כדי לאפשר לאישה לחזור בה מסירובה.

ראו בזיון בית המשפט.

האם כפיית בדיקת רקמות אינה פוגעת בזכות הנתבע לפי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו?

הפסיקה קבעה כי זכות הילד לדעת מי אביו גוברת על זכות הנתבע לסרב לבדיקה לפי חוק היסוד הנ’ל.

בפסק דין של בית המשפט העליון כתב השופט מישאל חשין: ‘אדם כי יבקש לדעת מי אביו, מי אמו, מנין בא – ‘מי אני’ יזעק – כבודו יחייב את כולנו להושיט יד לעזרו’ (ע’א 3077/90).

האם שופט רשאי להסיק כי נתבע המסרב לבצע בדיקת רקמות הוא אביו של הילד?

כן. הוא רשאי להסיק ‘כל מסקנה הנראית לו מוצדקת בנסיבות העניין, לרבות בדבר קביעת קשרי המשפחה הנטענים כלפי אותו אדם’ (סעיף 28ח(ב)).

‘אבות בעל כורחם’

האם מונח זה מופיע בחקיקה?

לא. זהו מונח תקשורתי. כך גם הביטוי ‘גניבת זרע’.

האם נתבע לאבהות רשאי לתבוע מהאם לבצע הפלה משום שרימתה אותו או שהפרה הסכם איתו שלא תתעבר?

לא. גם לבעל אין זכות לתבוע זאת מאשתו.

האם יש הבדל בחיוב מזונות של ‘אב בעל כורחו’ לעומת אב רגיל?

לא. השופט מאיר שמגר כתב בפסק דין של בית המשפט העליון:

‘גבר המקיים יחסי מין צריך להיות ער לכך כי בעשותו כן הוא נוטל על עצמו אחריות לכל התפתחות היכולה לנבוע בדרך הטבע מקיום היחסים. רצונו או אי רצונו בהולדת ילד אינם רלוונטיים’ (ע’א 5942/92).

עם זאת ניתנו פסקי דין שחייבו ‘אב בעל כורחו’ במזונות נמוכים יחסית.

האם אב יכול לתבוע פיצויים מהאם בשל ‘גניבת זרע’?

השופטים דוחים תביעות כאלה המתבססות, בין השאר, על עילות חוזיות של מרמה, הטעיה, הפרת התחייבות לא להיכנס להיריון או להפיל וכן על עילות נזקיות.

במקרה אחד זכה התובע בתביעתו והאישה חויבה לפצותו. טענתו היתה שהיא אמרה לו כי היא עקרה. פסק הדין בוטל בערעור לבית המשפט המחוזי.

על תביעות נזקיות ראו דיני הנזיקין ודיני המשפחה.

מה מעמדו של ילד שנולד ללא רצונו של אביו כשהוריו לא היו נשואים?

כמעמדו של כול ילד בכול ההיבטים: משמורת וזמני שהות, מזונות וירושה.

שונות

מי הם הצדדים לתביעת אבהות או אימהות?

ההורה האחר של הילד. אבל אם התובע סובר שבן משפחה מדרגה ראשונה של הילד נדרש לצורך בירור התביעה הוא רשאי לצרפו כצד להליך (תקנה 142 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין)).

היכן נרשמים שם האב ופרטי הילד לאחר שניתן פסק דין לאבהות?

במרשם האוכלוסין (סעיף 2(א) לחוק מרשם האוכלוסין).

איך נרשם במרשם האוכלוסין שם האב כשנולד ילד לאישה לא נשואה?

לפי חוזר משרד הפנים, אם הבקשה מוגשת תוך שנה מיום הלידה הרישום ייעשה לפי הודעת שני ההורים. על שניהם להיות נוכחים אישית בעת הרישום (סעיף 21 לחוק מרשם האוכלוסין).

אם האישה היתה נשואה לגבר אחר תוך 300 יום לפני הלידה לא יירשם שם האב – שאינו מי שהיה בעלה – אלא לפי פסק דין של בית המשפט למשפחה (סעיף 22 לחוק מרשם האוכלוסין). ההליך נועד לברר אם הגרוש הוא אביו של הילד או גבר אחר.

האם אישה יכולה לתבוע פסק דין לאבהות לאחר שהאב הנטען נפטר?

כן. התביעה מוגשת נגד עיזבונו של המנוח ונגד כול מי שעשוי להיפגע ממתן פסק דין לאבהות.

כיצד מבצעים בדיקת רקמות לאחר שהאב הנטען נפטר?

ניתן להשיג דגימות גנטיות מהוריו ומאחיו של המנוח שיאפשרו לבדוק את אבהותו. שופט רשאי לחייב את בני המשפחה לבצע בדיקת רקמות. ניתן גם לבקש מבית המשפט צו לפתיחת קברו של המנוח לשם נטילת הדגימה. הדבר נעשה בעבר.

נוהל הבדיקה מוסדר בתקנה 6.

האם קביעה של בית המשפט בעניין האבהות מחייבת את בית הדין הדתי ולהיפך?

לא (סעיף 28יג).

האם בדיקת רקמות של קטין ללא צו בית משפט היא עבירה פלילית?

כן. העושה זאת דינו מאסר 5 שנים או קנס כספי. כך גם מי שמגלה או מפרסם פרטים על בדיקת רקמות שבית המשפט או בית הדין אסר על פרסומה או מי שמוסר שלא כדין את תוצאותיה של בדיקת רקמות (סעיף 38).

מה זו ‘תביעה לאמהות’ המוזכרת בסעיף 1(4) לחוק בית המשפט לענייני משפחה?

תביעה המוגשת בין השאר במקרים האלה:

1. כשיש חשש לתקלה בהפריה חוץ־גופית.

2. כשמתעורר חשש שתינוקות הוחלפו בבית החולים.

3. כשילד מאומץ מנסה למצוא את אמו הביולוגית.

במקרה אחד התבקשה ישראלית שחזרה מחו’ל עם תינוקת לעבור בדיקת רקמות כתנאי לאפשר את הכנסת התינוקת לישראל. האישה טענה שנסעה לחו’ל בהיותה בהיריון וילדה שם אך התעורר חשש שמדובר בתינוקת חטופה.

הליך ביצוע בדיקת האימהות זהה לזה של בדיקת אבהות.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “תורת דיני המשפחה”