החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

שלום אורח התחברות

המאסטר הגדול

מאת:
הוצאה: | 2020 | 200 עמ'
קטגוריות: סיפורת עברית

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית סיפריאפ במכשירי אנדרואיד, אייפד ואייפון בלבד

זמינות:

29.00

רכשו ספר זה:

"משהו מוזר קורה בצפון…"
כשהשמועה על גאון מסתורי שגר בצפון מגיעה לאוזניה של עיתונאית מתחילה בשם נעה, סקרנותה גוברת. כשהיא שומעת שאנשים עולים אליו לרגל כדי להתייעץ איתו, שהוא חי עם כמה נשים וכמעט שאינו יוצא מביתו, היא תוהה אם מדובר בכת או אולי באדם תמהוני. נעה מבינה שהיא חייבת להיות הראשונה שמגיעה אליו ומכינה עליו כתבה. היא עושה את דרכה לצפון, מאתרת את ביתו ומתחזה לסקרנית שבאה לייעוץ עם המאסטר. אלא שהפגישה עם הגאון המסתורי בעל האישיות המורכבת והמסקרנת עתידה לשנות את חייה… וגם את חייכם.
המאסטר הגדול הוא רומן פילוסופי עמוק שקורא תיגר על החברה ועל דרך החיים במאה ה-21.
ברק מסיקה אוסף את כל הנורמות שאנו מכירים ומנפץ אותן לרסיסים, גורם לנו לחשוב ובעיקר להבין למה אנשים מתנהגים כפי שהם מתנהגים.

מקט: 4-1272-622
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית מנדלי קורא ספרים בלבד


פרק 31

"אתה לא פמיניסט במיוחד, נכון?" נעה שאלה לפתע.
"אני לא פמיניסט בכלל", הוא השיב בחיוך.
פניה של נעה הרצינו והיה נראה שהיא אפילו מעט נעלבה, "אז אתה שוביניסט?" שאלה.
"ידעתי שתגידי את זה", הוא אמר, "אבל זו טעות כמובן, באדיבות שטיפת המוח של החברה.
תמיד מניחים שאם מישהו לא פמיניסט אז הוא מייד שוביניסט".
"וזה לא ככה?"
"את יכולה להגדיר לי פמיניזם?" המאסטר שוב השיב לשאלה בשאלה.
"כן, קידום נשים, האדרת נשים, העצמת נשים", השיבה.
"את יכולה להגדיר לי שוביניזם?"
"כן, שנאת נשים או אפליית נשים".
"יופי, אז אני לא שונא אף אדם בגלל המגדר שלו, המוצא שלו או הנטייה שלו, אבל אני גם לא מוצא לנכון להאדיר משהו בגלל המגדר שלו, המוצא שלו או הנטייה שלו, אני מאמין בשוויון הזדמנויות לכולם ואני שופט אדם רק לפי המעשים שלו, מי שטוב יצליח בלי קשר למגדר שלו, מי שלא טוב לא יצליח. לכן אין צורך להאדיר אותו או לקדם אותו אוטומטית".
"אבל נשים חוו אפליה במשך כל ההיסטוריה, אתה לא חושב שצריך לתקן את זה?" נעה שאלה.
"אין ספק שנשים הופלו לרעה במשך אלפי שנים, אבל במאה שנים האחרונות זה תוקן".
"כמה עשורים לא מספיקים כדי לתקן נזק של אלפי שנים!" מחתה נעה.
"באמת?!" המאסטר שאל במעט זלזול, "במשך אלפי שנים בני אדם רכבו על סוסים, חמורים וגמלים, והינה בתוך כמה עשורים העולם השתנה באופן קיצוני, כולם היום נוסעים ברכבים או בתחבורה ציבורית כמו רכבות ואוטובוסים, וכמובן טסים במטוסים. הסוסים והגמלים נשארו רק זיכרון ישן. במאה השנים האחרונות קפצה האנושות קפיצה אדירה, היא השתפרה ותיקנה בתוך זמן קצר דברים שלא תוקנו במשך אלפי שנים. השוויון לנשים הוא אחד מהם, יכול להיות שהוא אפילו תוקן יתר על המידה".
"למה אתה מתכוון תוקן יתר על המידה?"
"בדיוק כמו ששריון מקומות לשחקנים שחורים באוסקר הוא פגיעה בשחקנים לבנים ושחקנים שחורים אם השריון מוגזם, גם שריון נשים עלול להסב נזק לגברים ולנשים כאחד".
"תבין", נעה ניסתה שוב להסביר, "כל מוקדי הכוח מנוהלים על ידי גברים, ואם לא יהיו שריונים הם יקשו על נשים להיכנס, לולא היו שריונים לנשים בכנסת אני בספק אם כלל היינו רואים שם נשים".
"נעה, תקשיבי היטב לדבריי, מי שטוב מצליח, נקודה!" המאסטר אמר בנחרצות, "אף אחד לא שריין לאנגלה מרקל את תפקיד הקנצלרית בגרמניה, היא הרוויחה אותו בזכות כישוריה והיא זכתה בו שוב ושוב; אף אחד לא שריין מקום לג'"ק רולינג כסופרת גדולה, אף אחד לא אמר שצריך לעזור לה להתקדם כי היא אישה מסכנה, היא הרוויחה את ההצלחה שלה, היא ישבה וכתבה ספר טוב בזכות כישוריה, ספר שהפך לסדרת הספרים המצליחה בעולם שהפכו אותה לסופרת העשירה בעולם; אף אחד לא דאג לשריין לג'וליה רוברטס תפקיד בסרט או ניסה להעביר חוק שהיא תקבל משכורת כמו הגבר שעובד איתה בסרט, היא פשוט הייתה מוכשרת וכריזמטית והיא הפכה לכוכבת הקולנוע הגדולה בעולם בזכות עצמה. כשהיא קיבלה משכורות עתק של עשרים מיליון דולר לסרט זה לא היה כי מישהו ניסה לעודד שוויון מגדרי בהוליווד, זה היה פשוט כי היא שווה את הסכום, פשוט כי אנשים היו נוהרים לקולנוע לצפות בסרטים שלה. תאמיני לי, אין דבר יותר לא פמיניסטי מלבקש לשריין מקום לאישה, זה מנציח את הנשים כחלשות ומסכנות והן כבר מזמן לא כאלה. זה גם גורם נזק לגברים".
"אתה באמת חושב שהאפליה המתקנת לנשים גורמת נזק לגברים?"
"זה לא עניין של דעה, זו עובדה. הגברים במדינת ישראל יוצאים לפנסיה בגיל שישים ושבע ונשים בגיל שישים ושתיים. זו אפליה על רקע מיני באופן חד-משמעי. אף 'פמיניסטית' לא תמחה נגדה. עוד: גברים משרתים בצבא שלוש שנים ונשים משרתות שנתיים, נשים מקבלות יותר הטבות מס מגברים במדינה וכמובן, אם זוג מתגרש הילדים שמתחת לגיל חמש הולכים אוטומטית לאימא. זו בעיניי האפליה הנוראה מכולן, המדינה פשוט אומרת לגבר שהוא הורה פחות טוב רק כי הוא גבר".
"בדרך כלל האימהות יותר קשורות לילדים", נעה ניסתה לתרץ את העניין.
"קשקוש מוחלט!" בפעם הראשונה המאסטר היה נראה כועס, "את באמת מאמינה שגבר אוהב את הילדים שלו פחות מאישה? זו צביעות להגיד דבר כזה, אם אני הייתי אומר שנשים מטבע הדברים קשורות יותר לבישול וניקיון הבית היו מטיחים בי שאני שוביניסט! אבל כשאומרים שנשים יותר קשורות מטבען לילדים זה בסדר?!"
"הדברים שאתה אומר נכונים, אבל אתה מתעלם מזה שעדיין יש אפליה רבה נגד נשים, כמעט בכל מקום נשים מרוויחות פחות מגברים על אותה עבודה", נעה ענתה למאסטר
בתקווה שהנתון הזה ישתיק אותו.
""אם זה אכן נכון אז זו אכן בעיה, אבל בניגוד לדברים שאני ציינתי זו לא אפליה בחסות המדינה, זו אפליה מצד גורמים פרטיים. במקרים שאני ציינתי זו המדינה שמפלה מחצית מאזרחיה לרעה ללא סיבה מוצדקת. מעבר לכך, תמיד פקפקתי בנתון הזה, אם גברים ונשים עובדים אותו דבר ונשים מרוויחות פחות, למה שמישהו ירצה להעסיק גברים?"
"ואתה חושב שהאפליה מגורמים פרטיים קשה פחות?" נעה המשיכה, "לך למגזר העסקי ולמגזר ההיי-טק ותראה איזה מיעוט נשי קיים שם!"
"זה שיש מיעוט מגדרי בתחום מסוים זו לא הוכחה לכך שקיימת שם אפליה, לכי לכל בתי הספר בארץ ותבדקי מה יש יותר, מורים או מורות, להערכתי יש שמונים אחוז מורות, האם זה אומר שמשרד החינוך מפלה גברים לרעה? לכי לגני הילדים ולמעונות, תבדקי מה אחוז הגברים שעובד שם, לטעמי, אפס אחוז, האם גם בגני הילדים מפלים גברים או שפשוט לגברים יש פחות עניין בלהיות גננים ומורים? לכי לחברה העירונית שמפנה פחי אשפה שכונתיים ותבדקי כמה נשים עובדות שם, להערכתי תשעים ותשעה אחוז מעובדי פינוי האשפה הם גברים, האם החברה שאחראית לפינוי האשפה מפלה נשים? או שפשוט נשים מוצאות את עצמן פחות מתאימות או מתעניינות אז הן לא ניגשות לעבודה כזו? האם ייתכן שגברים ונשים מטבעם שונים ולא פעם נמשכים לתחומי עניין שונים? כן, בוודאי!" המאסטר ענה לעצמו והמשיך, "אבל אפילו את זה אסור להגיד היום כי מייד יגידו עליי שאני שוביניסט".
המאסטר ידע שבכל רגע שהוא ממשיך לדבר על הנושא הוא גורם לנעה לחבב אותו פחות ופחות, הוא ידע לקרוא אנשים, הוא ראה שהוא מכעיס אותה, אבל בחר להמשיך, הוא רצה להוכיח לה משהו.
"בואי נניח בצד את האפליה מצד המדינה ובמקומות העבודה ונסתכל בחברה עצמה, גם שם האפליה נגד גברים גדולה יותר מהאפליה נגד נשים".
"במה למשל?" נעה שאלה בחוסר סבלנות, השיחה כבר התישה אותה לגמרי.
"הסטיגמות נגד נשים כבר החלו להתפורר ברובן אם כי חלק מהן עדיין קיימות, אבל הסטיגמות על גברים עדיין חזקות כמו בעבר. היום איש לא מצפה מאישה להיות אישה כמו פעם, אישה שתקועה כל היום בבית, מגדלת ילדים ומבשלת, אבל מגברים כן מצפים לעשות דברים כמו פעם, מצפים מהם שישלמו בדייט הראשון, ואם לזוג יהיו בעיות פרנסה איש לא יבוא בטענות לאישה, יבואו בעיקר לגבר כי עדיין קיימת עליו סטיגמת המפרנס הראשי".
נעה צחקה, "אתה חושב שזה שמצפים מגבר לשלם בדייט הראשון זו אפליה נגד גברים?"
"בהחלט, אילו אמרתי לך שאת צריכה לנקות את הרצפה כי את אישה, זו הייתה אפליה, נכון?"
"נכון".
"כי לבקש מבן אדם לעשות פעולה מסוימת רק כי הוא נולד למין מסוים זו אפליה, אז כשאת מבקשת מגבר לשלם באופן אוטומטי בדייט הראשון רק כי הוא גבר, זו לא פחות אפליה".
"אבל איש לא מכריח גבר לשלם בדייט הראשון", נעה השיבה, "זה סוג של מנהג".
"באמת? אם תצאי אם מישהו לדייט ראשון והוא יסרב לשלם, את תצאי איתו לדייט שני?"
המאסטר לא באמת ציפה לתשובה, "פעם שאלת את עצמך מהיכן התחיל המנהג הזה של גברים אוספים נשים לדייט ומשלמים עליהן? הרי כל מנהג התחיל איפשהו".
נעה לא השיבה, היא חיכתה שהוא ימשיך.
"גברים אוספים נשים לדייט ומשלמים עליהן כי לפני מאה שנים נשים לא עבדו, הן נשארו בבית ולכן לא היה להן כסף ובטח שלא רישיון נהיגה אז היה ברור שהגבר משלם, אבל מאז חלפו מאה שנה והרבה דברים השתנו, היום נשים עובדות ונוהגות ויכולות גם לשלם.
לצפות מגבר לשלם בדייט רק כי הוא גבר זה לא פחות פרימיטיבי מלצפות מאישה שתשב בבית ותגדל ילדים, אבל איש לא ימחה נגד האפליה הזאת. לרוב הנשים זה די נוח וגברים למרות שכולם חושבים בדיוק כמוני, לעולם לא יעזו להגיד את בקול מחשש שיתויגו כקמצנים, וכמו שציינתי זה פחד נורא של אנשים. למזלי, לא מפריע לי מה חושבים עליי אז אין לי בעיה להגיד את זה".
דבריו של המאסטר ממש עצבנו את נעה, אבל היא לא יכלה להתעלם מההיגיון שבדבריו.
"בסדר, חוץ מעניין התשלום בדייט מה עוד יש לך?"
"יש עוד הרבה אפליות בתוך החברה, דברים קטנים שלא שמים לב אליהם. אם למשל יהיה מקרה של אלימות בין בני זוג וגבר יכה אישה זה ייתפס כאירוע חמור ויוצג בשיא הרצינות בכל אתרי החדשות, אבל אם אישה תפעיל אלימות כלפי גבר ישימו את זה במדורי ההומור בכותרת מפגרת כמו 'אסור לפספס – אישה מכה את בעלה' או 'אישה נוקמת' וכו', זה ייתפס כאירוע מבדר ומצחיק למרות שמדובר באלימות".
נעה המשיכה לשתוק ונתנה לו לדבר.
"לסיכום הנושא, אני חושב שהאפליה המתקנת עושה נזק גדול לעולם, אני חושב שמי שגורם את עיקר הנזק לנשים היום הם ארגוני הנשים שמנציחים את הנשים בתור אוכלוסייה חלשה וכל הזמן ממשיכים לנסות לעשות דברים בכוח במקום פשוט להרפות ולתת לנשים לפרוח. וכמו שראית, מי שטובה מצליחה. אני חושב שהרבה מעִניין האפליה נמצא רק בראש של הנשים, יש כאלה שמתקשות להשתחרר מזה".
"למה אתה מתכוון?"
"כמו שאמרתי, נשים הופלו לרעה במשך אלפי שנים והתיקון שהגיע בעשורים האחרונים היה מהיר וקיצוני, תוקן המון במעט זמן ונראה לי לפעמים שחלק מהנשים פשוט לא מעכלות שזה נגמר, שזהו זה, לא צריך להילחם למען השוויון, הוא כבר כאן", המאסטר שתק לכמה רגעים ואז המשיך, "אם אישה תלך ברחוב, תראה גבר ותקרא לו גבר הוא לא ייעלב שקראו לו כך, הוא כנראה אפילו יקבל את זה בתור מחמאה, לעומת זאת אם גבר יקרא לאישה אישה היא בדרך כלל תיעלב ותשאל למה הוא קורא לה כך, כאילו הוא קילל אותה. בשני המקרים קרו אותם דברים, קראו לגבר גבר ולאישה אישה, האישה בחרה להיעלב, הגבר לא. עוד: אם אישה תגיד לבעלה שיש נקר בגלגל והוא צריך להחליף אותו, או שיש משהו כבד להרים במדרגות והוא צריך לעשות זאת כי הוא גבר, הוא לא ייעלב שנתנו לו לעשות 'מטלה של גבר', אבל אם הבעל יגיד לאשתו שהיא צריכה לנקות כי היא אישה היא תיעלב כי נתנו לה לעשות 'מטלה של אישה', בשני המקרים מתרחשת אותה פעולה, אומרים לגבר לעשות 'מטלה של גבר' ולאישה – 'מטלה של אישה', האישה נעלבת והגבר לא. אז נראה שה"אי-שוויון" לנשים הוא יותר טראומה מהעבר מאשר אפליה שמתרחשת בפועל".

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.