החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

טנגו המוות

מאת:
מאוקראינית: אנטון פפרני | הוצאה: | 2022 | 381 עמ'
קטגוריות: סיפורת מתורגמת
הספר זמין לקריאה במכשירים:

29.00

רכשו ספר זה:

ארבעה נערים – אוקראיני, פולני, גרמני ויהודי. אלו חברים בלב ובנפש הגדלים בעיר לביב הרב־לאומית והתוססת שלפני מלחמת העולם השנייה, מתמודדים עם מאורעות המלחמה ושלושת כובשיה, ונאבקים כתף אל כתף על עצמאות עירם. חייהם מתוארים בשילוב הומור, חמלה, ועין נהדרת לפרטים.

בעלילה מקבילה בהווה, חוקר תרבות עתיקה נתקל ב"ספר מתים" הכתוב בכתב יתדות ובפרקי שירה מסתוריים. החוקר מפענח לאיטו תעלומה הכרוכה בהיסטוריה של העיר ושל משפחתו שלו, ובמחנה הריכוז ינובסקה שהקימו הנאצים בפאתיה, שבו חוּבּר ונוּגן בכפייה "טנגו המוות" על ידי מוזיקאים יהודים.

בשני קולות הנכרכים זה בזה, יורי ויניצ׳וק, אחד הסופרים האוקראינים החשובים בדורו, אורג יצירה ספרותית, טרגית ומנחמת כאחת.

 

יוּרי ויניצ'וּק, יליד 1952, הוא סופר, משורר, עיתונאי, עורך ומתרגם אוקראיני. נולד בסטניסלב (כיום איוואנו־פרנקיבסק) בגליציה, וחי בלְביב משנת 1974. עד כה חיבר עשרה רומנים, שבעה כרכים של סיפורים, שני ספרי שירה, ולמעלה מעשרים ספרי ילדים.  בתקופה הסובייטית היה נתון תחת מעקב הקג"ב, ולכן הסווה חלק מיצירותיו כתרגומים או ככתבי יד שלכאורה מצא בארכיונים והביא לבית הדפוס. את הרומן האחרון עד כה ("המפתחות של מאריה", 2020) חיבר עם אנדריי קורקוב (מחבר "המוות והפינגווין"). על "טנגו המוות" שבידיכם זכה בפרס "ספר השנה" מטעם BBC אוקראינה. כמו כן זכה באות "סופר זהב של אוקראינה" על מכירת למעלה ממאה אלף עותקים מספריו.

מקט: 4-1298-89
ארבעה נערים – אוקראיני, פולני, גרמני ויהודי. אלו חברים בלב ובנפש הגדלים בעיר לביב הרב־לאומית והתוססת שלפני מלחמת העולם השנייה, […]

אי־שם למעלה, על רכסי ההרים, יורד שלג, מקרקרים העורבים, גזעי העצים מקישים מעוצמת הקור, ואי־בזה במרחקים — חורק השלג תחת מגפי המרצחים. התקרבותם מורגשת בכול — הנה אי־משם מרחוק נשמעות נביחותיהם המאיימות של הכלבים. אין הן דומות לקול הכלבים הכפריים. הנביחות הולכות וגוברות, הולכות ומתקרבות, ואילו העורבים נוסקים אל האוויר ועפים לכל עבר. ארבעה גברים צעירים יושבים במחבוא, מטים אוזן לנביחות, מחליפים מבטים, ושורפים אי־אלה ניירות. העשן נפלט דרך פתח האוורור. אחר כך הם לובשים חולצות נקיות ומתפללים. אין הם מתפללים יחד, אלא כל אחד לחוד, ותפילותיהם — בשפות שונות. שלושה מתיישבים סביב שולחן עץ קטן עשוי קרשים, שעל לוחו הכהה המהוקצע מונח צרור רימונים. ידי שלושתם נחות לידו. הם מחכים ד. אין פחד בעיניהם. כל אחד חושב על שלו.

הרביעי לוקח כינור לידיו, נעמד לידם ומקשיב רוב קשב. נביחות הכלבים כבר נשמעות מעל ראשיהם, הולכות וכבות הלהבות במחבוא, רשפי אש מפזזים על המסמכים השרופים, ונעלמים. ולמעלה כבר נשמעות הפקודות והדרישה להיכנע. הגברים אינם מגיבים. עיניהם נעוצות ברימונים. הם נחרדים רק לשמע קולות הייאוש של הנשים, הזועקים אליהם, מתחננים אליהם, מפצירים בהם. הקולות הללו סוחטים דמעות מעיניהם, אך הם לא ייכנעו, שכן הם יודעים היטב מה צפוי להם.

היד האוחזת בקשת קירבה אותה למיתרי הכינור, ונשמעת מנגינת הטנגו. כעת נאלצים קולות האנשים ונביחות הכלבים לפרוץ מבעד לנגינה הזו, אך לא רק מבעד הנגינה לבדה, אלא אף מבעד לשירה — ארבעת הגברים מזמרים משהו חרש־חרש. ואחר כך — נשלחת ידו של אחד מהם אל צרור רימונים…

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.