החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

סייברמאניה

מאת: ,
הוצאה: | 2021 | 240 עמ'
הספר זמין לקריאה במכשירים:

46.00

רכשו ספר זה:

איך מטפלים במפץ עולמי? איך מתכוננים למהפכה?

עידן הסייבר הוא מהפכה. מהפכה גלובלית, מואצת, מסחררת. העולם משתנה, כל זירה בעולם משתנה. העסקים והכלכלה, הטרור והמלחמה, התחבורה ומערכות הבריאות, הפשיעה והמשטרה, הפוליטיקה והמדינאות, יחסים בין־אישיים ויחסי הכוחות בין האזרח לבין הממשלה. שום תחום לא נשאר כפי שהיה. שום תחום לא יישאר כפי שהוא היום.

בהתמודדות עם המהפכה הזאת, ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם. אחת משלוש, אולי חמש. וזה לא דבר של מה בכך.

פרופ׳ אביתר מתניה הוא האיש שמונה להכין את ישראל להתמודדות עם אתגר הסייבר. הוא האיש שיודע מדוע הצליחה כל כך. עכשיו, בשותפות עם העיתונאי והיזם עמיר רפפורט, שניהם מסבירים מהו עידן הסייבר, מה הופך את ישראל למעצמת סייבר, כיצד המדינה נערכת להתגונן מפני איומי הסייבר וכיצד היא מנסה לנצל את הזדמנויות הסייבר.

סייברמאניה הוא ספר על מלחמות העתיד, על יזמי העתיד, על פושעי העתיד, על המצאות העתיד.

סייברמאניה הוא ספר על הצלחות העתיד, על סכנות העתיד, על תעלומות העתיד.

סייברמאניה הוא ספר על מהפכה שמתרחשת, בעצם, כבר בהווה. על מהפכה שבלי להבין את עוצמתה ואת משמעותה אי אפשר להבין את העולם של המאה ה־21.

מקט: 15101371
איך מטפלים במפץ עולמי? איך מתכוננים למהפכה? עידן הסייבר הוא מהפכה. מהפכה גלובלית, מואצת, מסחררת. העולם משתנה, כל זירה בעולם […]

מבוא:
חזון לאומי על מפית

מכונית האאודי הכחולה, המשוריינת, החליקה בלאט על האספלט ונעצרה מול לשכתו של מפקד יחידה 8200. ניידות משטרה ליוו את השיירה הממלכתית מאחור ומלפנים. כאשר נפתחו הדלתות, ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, יצא מאחת מהן. מאבטחיו זינקו לפניו. לצידו צעד מזכירו הצבאי, האלוף יוחנן לוקר. הם נכנסו היישר ללשכה הצנועה של מפקד היחידה, בגובה פני הקרקע, בקצה החניה.

השנה הייתה 2010. נתניהו היה אז בתחילת הקדנציה השנייה שלו כראש ממשלה. בשלב הזה, ניסיון חייו כבר היה מגוון וידוע מאוד: משירות כקצין בסיירת מטכ'ל, דרך לימודים במוסדות יוקרתיים בבוסטון, ועד לתפקידיו כשגריר באו'ם, שר חוץ, שר אוצר, וכמובן, ראש ממשלה.

מפקד יחידה 8200 שקיבל את פני נתניהו, תא'ל נדב צפריר, היה צעיר ממנו ב־20 שנה. כבן 40. צפריר גדל כלוחם ביחידות המיוחדות של צה'ל, התקדם מהר בסולם הדרגות, ונחשב לקצין ביצועיסט, מהיר החלטה, כריזמטי. הוא לא היה קצין מודיעין וגם לא ראה את עצמו ככזה. למעשה, קריאת ידיעות מודיעיניות שעממה אותו. מה שעשה היטב היה לחבר בין חשיבה מבצעית לבין טכנולוגיה ולשווק את המוצר המוגמר.

בכמה מהלכים מכוננים קידם צפריר את המסע שהחלה יחידה 8200, יחידת מודיעין האותות (סיגינט) של צה'ל. היחידה, שנכנסה בעוצמה למרחב הסייבר כזירת פעילות מרכזית, התבססה בתקופתו כזרוע הסייבר הראשית של ישראל. את הגיבוי למהלכיו קיבל צפריר, בין השאר, ממי שהמתין לצידו לראש הממשלה — אביב כוכבי, אז עדיין ראש אגף המודיעין (אמ'ן) של צה״ל, ותשע שנים מאוחר יותר הרמטכ'ל.

הביקור היה אמור להיות שגרתי.1 לכאורה, נתניהו כבר ידע את כל מה שאפשר לדעת על 8200 עוד מהקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה, בשנות ה־90 של המאה הקודמת. ובכל זאת, הוא הופתע. כבר כאשר הציג לו צפריר את תוכנית הביקור הבין ראש הממשלה שהוא עומד להכיר עולם חדש. יכולות מודיעיניות שטרם חזה בהן.

נתניהו נלקח מהלשכה ופסע לצד צפריר וכוכבי לעבר אולמות הפעילות של היחידה. ליחידה 8200 יש תדמית זוהרת, אבל הבסיס שבו שוכנת המפקדה שלה מורכב מאוסף של מבנים מיושנים. באולמות רחבים, שבהם שולחנות עמוסים לעייפה במסכים ובציוד טכנולוגי מגוון, התגודדו חיילי היחידה בכמה קבוצות. בכל עמדה נערכו להציג יכולת טכנולוגית אחרת.

נתניהו עבר בתחנות השונות. החיילים עמדו מול ראש הממשלה ושוחחו עימו בחופשיות, בגובה העיניים. נתניהו התעניין, שאל, התלהב, ניתח. כל היכולות שהוצגו לו היו בתחום חדש, שהתפתח בשנים שקדמו לביקור. הטכנולוגיות התפתחו בקצב מהיר, ואיתן גם יכולות היחידה. משבוע לשבוע. ככל שנחשף ליותר פרטים, כך שאל נתניהו יותר שאלות. עיניו נצצו.

נראה שהתצוגה הרשימה אותו. המחישה לו את העוצמה המהממת של עולם חדש, יקום מקביל — מרחב הסייבר. בבת אחת הבין שהסייבר מאפשר למדינות קטנות כמו ישראל לעלות ליגה. אך עם ההזדמנות הגדולה, נולד גם איום: אויבים קרובים ורחוקים יכולים לתקוף את ישראל בסייבר, ולגרום לה נזק חסר תקדים.

כאשר שב למושב האחורי של רכב השרד בתום הביקור הארוך, עיכל נתניהו את מה שראה. האורות על גג הרכב ריצדו כדי לפנות את הדרך לשיירה, שריקת הרוח נשמעה עמומה מבעד לחלונות המשוריינים, וראש הממשלה תופף באצבעו על משענת המושב שלצידו.

'מה הבנת ממה שראינו היום?' שאל את מזכירו הצבאי. לוקר שתק. הוא לא דחק בראש הממשלה להמשיך את השיחה.2

תחת הרושם המסעיר של הביקור התחברו בראשו של נתניהו פתיתי זיכרונות ורעיונות.3 הוא הפליג במחשבותיו אל שנות לימודיו במכון הטכנולוגי של מסצ׳וסטס (MIT) שליד בוסטון ואל המתחם המסתורי ששימש את מערכת הביטחון האמריקאית באזור הקמפוס. סטודנטים מהמניין לא הורשו להיכנס לבניין השטוח והמתקלף, המוגן בסורגים. נתניהו, שראה אותו בכל בוקר מעבר לכביש, בדרכו הקצרה מהמעלית שבמגורי הסטודנטים לעבר בית הספר למנהל עסקים, היה סקרן לדעת מה מתרחש בין כתליו.

לקח זמן עד שהשמועות על מה שקורה מעבר לדלת האטומה הגיעו לאוזניו. הוא הבין שהפרופסורים הבכירים ביותר פיתחו שם טכנולוגיות שנחשבו אז דמיוניות, בשיתוף פעולה הדוק עם סוכנויות הביטחון האמריקאיות ועם ענקיות התעשייה. נתניהו נחשף לראשי תיבות של סוכנויות ביטחון אמריקאיות כמו ה־CIA (Central Intelligence Agency), המופקדת על ביון החוץ, מקבילתו של המוסד הישראלי, או־NSA (National Security Agency), הגוף האחראי למודיעין האותות.

הזיכרון מאמריקה העלה בראשו של נתניהו רעיון. הוא נטל מפית נייר והניח אותה על ברכו. אחר כך שלף עט ושרטט שלושה קווים על המפית המתקמטת, עם כמה הערות לצידם.

'אני רואה פה משולש', ביאר את התרשים שצייר תוך כדי נסיעה. 'אבן הראשה של המשולש היא הביטחון, כלומר הצבא והממשלה. שני קודקודים נוספים הם האקדמיה והמגזר הפרטי — התעשייה. שיתוף פעולה של שלושת המגזרים הללו יוכל להפוך את ישראל למובילה עולמית בסייבר, כלכלית וצבאית'.

לוקר שאל כמה שאלות, הגיב, ניתח. הדרך הקצרה למרכז תל אביב הסתיימה מהר. לנתניהו חיכו עוד פגישות במשרד ראש הממשלה שבמחנה המטה הכללי של צה'ל.

הלשכה בקריה משמשת את ראש הממשלה כאשר הוא מקיים התייעצויות ופגישות בתל אביב. במשך עשרות שנים ישבו בלשכה זו שרי הביטחון של ישראל. ראשי הממשלות, ובהם ראש הממשלה הראשון דוד בן־גוריון, דרו במבנה סמוך — וילה מתקופת הטמפלרים, שגרו בתל אביב עד מלחמת העולם השנייה. לשכת ראש הממשלה השתדרגה למקומה הנוכחי לאחר שלשכת שר הביטחון עברה משם לבניין אחר, שבו מסתופפים כיום יחדיו אלופי המטה הכללי של צה'ל ולצידם בכירי משרד הביטחון.

נתניהו ולוקר טיפסו בגרם המדרגות הקצר. דלת כבדה נפתחה. הם חלפו על פניו של איש אבטחה מאחורי דלפק, תוך כדי המשך שיחה על ה'משולש'. לפני שנעלם מאחורי דלת משרדו האישי זרק נתניהו ללוקר: 'טפל בזה'.

לוקר לא הספיק לשאול למה בדיוק התכוון ראש הממשלה, אך הבין כי המשימה הכללית שהוטלה עליו היא ליזום תוכנית שתממש את החזון שצויר על המפית, שעדיין אחז בידיו: המטרה היא להפוך את ישראל לאחת המעצמות העולמיות בתחום הסייבר.

***

רק בישראל יכולה משימה כה יומרנית להיות מוטלת באופן ספונטני על מזכיר צבאי, שתפקידו הרשמי הוא לחבר בין ה'ראש' לבין מערכת הביטחון על כל אגפיה, כולל השב'כ והמוסד. עם זאת, שיחקה כאן תפקיד העובדה שהרעיון עלה בראשו של ראש הממשלה בעת ביקורו בצבא, כאשר לוקר נמצא לצידו. אפשר לראות בזה בלגן, ואפשר לקבל שזו הדרך הישראלית האופיינית: אלתור המאפשר קיצורי דרך בעבודת מטה.

כך או כך, לוקר חשב לעצמו: מה עושים הלאה?

מבחינת התוכן של הנושא, הסייבר, שום דבר ברקע האישי שלו לא אמור היה להכשיר את לוקר לפרויקט הבלתי צפוי שהונח לפתחו. אך מבחינת עבודת המטה של הקמה — היה ללוקר ניסיון לא מועט מכור מחצבתו, חיל האוויר. את מרב שנותיו העביר בקוקפיט של מטוסי קרב, כנווט. אף שהתפקידים הבכירים ביותר בחיל האוויר שמורים בדרך כלל לטייסים ולא לנווטים, היה לוקר פורץ דרך. הוא היה הנווט הראשון שפיקד על טייסת. הנווט הראשון שמונה לראש להק אוויר, האחראי לכל הצד המבצעי של החיל. הנווט הראשון שמונה לראש המטה — מספר שתיים בחיל.

לצד יכולת ביצוע נודע לוקר בישירותו ובסבלנותו המועטה. כאיש חיל האוויר דגל בעבודת מטה, אך השתדל להימנע מבירוקרטיה וחיפש מגע ישיר עם העשייה. בחדרו בלשכת ראש הממשלה התפנה לכמה דקות של חשיבה, לבד עם עצמו. הוא הביט במפית המקושקשת והרהר בדברים ששמע מפי ראש הממשלה גם בהזדמנויות קודמות והיו קשורים לאותו משולש: צבא — מגזר פרטי — אקדמיה. על פי התפיסה של נתניהו, שלוקר כבר הכיר, בלי כלכלה יציבה אין ביטחון, ובלי אקדמיה מעולה אין טכנולוגיה. ההיי־טק הוא מנוע הצמיחה של מדינת ישראל, ביטחונית וכלכלית. צריך להוריד ככל האפשר את החסמים בין המגזר הביטחוני ובין המגזר הכלכלי. כל אלו היו מנטרות קבועות של ראש הממשלה. לוקר ידע כי העוצמות שנחשפו ב־8200 הן רק דוגמה. איים של מצוינות טכנולוגית יש גם במקומות אחרים.

הוא הבין שכעת נתניהו החליט להתמקד בסייבר.

ושוב, לוקר עשה את הפעולה הכי ישראלית שאפשר: הוא ביקש ממזכירתו להשיג לו חבר בטלפון. בתוך דקות היה על הקו האלוף (מיל') יצחק (איציק) בן־ישראל. שניהם הכירו היטב מחיל האוויר: בזמן שלוקר עשה בטייסות הקרב, צמח בן־ישראל בעולם חקר הביצועים הצבאי והמודיעין של החיל. בעיני אנשי צוות האוויר הוא נחשב לגאון, התפוצצות של איי־קיו.

בן־ישראל לא סיים את הקריירה הצבאית שלו בחיל האוויר. לאחר השירות בחיל כיהן במשך כמה שנים כראש יחידת המחקר והפיתוח (מו'פ) של צה'ל, ולאחר מכן כראש האגף לפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא'ת) שבמשרד הביטחון, גוף צבאי–אזרחי יחיד במינו, הממונה על פיתוח תשתיות טכנולוגיות ואמצעי לחימה לצה'ל לעתיד הרחוק.4 לאחר שהשתחרר מונה בן־ישראל לפרופסור באוניברסיטת תל אביב. במקביל, נשא בתפקידים לאומיים שונים — ראש סוכנות החלל הישראלית וראש המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח שבמשרד המדע (המולמו'פ). יש לו ברזומה גם כהונה קצרה כחבר כנסת.

'אתה חייב לקרוא את הספר 'בבל שעת אפס", אמר בן־ישראל ללוקר בפסקנות כאשר שמע ממנו על המשימה שהטיל עליו ראש הממשלה. בהמשך דיבר בן־ישראל ישירות עם נתניהו.

'בבל שעת אפס', מאת גי־פיליפ גולדסטיין, הוא מותחן המתאר את השתלשלות האירועים לאחר התנקשות בחייו של עיתונאי סיני, מנהיג מתנגדי המשטר במדינה. ההתנקשות הציתה מהומות, שהתפשטו ברחבי סין וסיכנו את יציבות המשטר. בתגובה לכך, החליטו השלטונות לנקוט פעולת הסחה מלחמתית בטייוואן, והפעולה הסתבכה והתפתחה למלחמה עולמית. מלחמה מסוג חדש, שמשלבת לוחמה גרעינית ולוחמה אלקטרונית נגד מערכות מִחשוב צבאיות ואזרחיות, במטרה לשתק שירותים חיוניים במדינות שונות. כך הותקפו שוקי ההון, מערכות המים, החשמל, הדלק ומרכזי פיקוד ושליטה. העולם הידרדר לכאוס. מדינות עמדו בפני קריסה.

בן־ישראל שלח עותק מהספר לירושלים. לוקר קרא אותו מיד, ולאחר מכן בלע אותו נתניהו בלילה אחד נטול שינה. נתניהו ידוע בחיבתו לספרי עיון. 'בבל שעת אפס' היה המותחן היחיד שקרא זה שנים.5

הספר המטלטל התחבר במחשבותיו של נתניהו לביקור ב־8200. ראש הממשלה התחזק בחששו שישראל עלולה להיקלע לאיום בסדר גודל לא מוכר. הוא הגיע למסקנה שצריך לייסד בארץ יכולות סייבר בקנה מידה של מעצמה. ליצור סביבה כלכלית ואקדמית שתעודד יזמות בתחום הגנת הסייבר, ובמקביל לרכז את כל יכולות הסייבר שכבר התפתחו בגופים שונים לאגרוף אחד — מעין חיל אוויר של המרחב הממוחשב.

'כראש המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, ראש הממשלה ממנה אותך לעמוד בראש מיזם לאומי, שימליץ לו ולממשלה על היערכות חדשה של ישראל במרחב הסייבר', הודיע לוקר לבן־ישראל. 'צא לעבודה מהר ככל שאתה יכול, שמור אותי באופן קבוע בתמונה. שא ברכה!'

כך יצא לדרך המיזם הקיברנטי הלאומי של ישראל, שתכליתו גיבושה של תוכנית סייבר לאומית כוללת, ביטחונית וכלכלית, ראשונה מסוגה.

נתניהו הציב יעד מוחשי: שישראל תהיה אחת מחמש מעצמות הסייבר המובילות בעולם.

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.