החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

קום ושאג

מאת:
מאנגלית: רוני משאל | הוצאה: | 2011 | 101 עמ'
קטגוריות: 20-0 שח, עידן חדש
זמינות:

12.00

רכשו ספר זה:

רבים חוו הצצות אל האמת באמצעים כימיים, במדיטציות או ברגעים צפויים של חסד. אך מפאת אי-הבנה, רגעים אלא נבלעים באגו כמו היו עוד חוויה. ישנה הסכמה שבשתיקה שאי אפשר להתעורר בשלמות בחיים האלה. קום ושאג מבשר את השחרור המושלם כאן ועכשיו. אין צורך בדחיות או בתרגול. זוהי מתנתו של שרי פונג'ה לעולם זה. "היה בשקט. אל תעיר כל מחשבה ואל תעשה כל מאמץ. באחת תגלה שמאז ומתמיד היית חופשי." ה.ו.ל פונג'ה.

מקט: 5-040-1
מאמר על הספר בעיתונות
 הורד/י דוגמה חינם לאייבוקס    הורד/י דוגמה חינם לקינדל

כדי לקרוא אנא התקן תוכנת קריאה המתאימה למכשירך כמפורט במדריך לקורא


זעקת החופש:  פ :יש נהר של גלי מחשבות. כל אחד נסחף בזרם. כל אחד נאחז באותן מחשבות ונסחף הלאה.

לו רק תעלה מחשבה אחת "אני רוצה להיות חופשי". לעתים נדירות עולה מחשבה זו בקרב כלל האוכלוסייה. אוכלוסיית היקום כולה נעה עם הזרם. אין זה מגורלה להעלות מחשבה זו. "אני רוצה לזכות בהארה בגלגול חיים זה עצמו".

אז אני קורא למחשבת חופש זו הליכה נגד הזרם ולכוון המקור. אין צורך בשום מאמץ כדי להעלות מחשבה זו.

האם נדרש איזה שהוא מאמץ? מחשבה זו "אני רוצה להיות חפשי" היא בעצמה חופש. מחשבה זו תיקח אותך לחופש אך היא נדירה ביותר.

מחשבה זו תעלה רק בקרב קומץ אנשים מקרב כלל אוכלוסיית העולם המונה 6 מליארד איש.

ש: מורי, אני נמצא עמך ארבעה ימים ועדיין לא זכיתי בהארה.

פ: כן, אני מופתע, בחור חכם כמוך.

ש: מה עלי לעשות?

פ: בוא ואומר לך מה אמר לי מורי. רק היה שקט. שקט זה אינו קשור לדיבור או לשתיקה וגם לא לעשייה כלשהי.

רק תן לנפש לצנוח לדממה. זה מספיק.

ש: חכה רגע. אני אומנתי לחשוב שזה לוקח שנים של תרגול, וחיים שלמים של אימונים ועבודה קשה כדי להשיג חופש. עכשיו אני בא לכאן ואתה אומר שזה רק מתג על הקיר, שינוי בתפיסה, לא?

פ: אינך צריך להדליק או לכבות. האם השמש צריכה שתדליק אותה כדי לזרוח?

ש: לא.

פ: פשוט כך האור הזה תמיד שם. אין שום מתג. לשמש אין מתגים. אתה מפנה את פניך ממנה וקורא לזה לילה. הארץ מסובבת את גבה אל השמש ואז יש לילה. לשמש אין יום ואין לילה. אתה הוא שמש זו. זהו האור שלך, ואתה הוא זה. אינך צריך שום מתגים. מתגים הם מגבלות. אתה עצמך הטבעת גבולות אלו. הטבע עצמו אינו מטביע שום מתגים.

"אני רוצה את זה או את זה, אינני אוהב את זו, אני אוהב את זה" כיצד תרגיש אם תסיר מתג זה של אוהב ולא אוהב? בו ברגע אתה חפשי. אהבות ושנאות משאירות אותך כבול וסובל.

ואף אין קירות לאותם מתגים. הקירות הם דמיוניים בלבד, כמו חומות בין מדינות. אתה הוא זה שבנה חומה זו בינך לבין משהו אחר. עליך לנפץ את שאינו קיים.

החומה אותה יצרת היא הסבל. עליך למוטט אותה בעצמך. אף אחד לא יעזור לך.

ש: למה אתה מתכוון ב"אף אחד לא יעזור לך"?

פ: על העצמי לעזור לעצמי ואף אחד אחר אינו יכול לעזור. מי עוד יכול למוטט חומה זו? עליך לעזור לעצמך. מצא – האם אפשר בכלל להיות מחוץ לעצמי?

קודם בקש "אני זקוק לעזרה" ואז גלה מי זקוק לעזרה. העצמי אינו סובל. העצמי אינו בכבלים. העצמי חפשי תמיד.

ש: אז אתה אומר שהדעת הנאחזת בחומה היא זו שסובלת?

פ: כן. מי יצר את ההבדלה? הדעת יצרה הבדלה, ואין-דעת תסיר הבדלה זו. הבדלה זו אינה קיימת.

אפילו האמרה "אני נבדל" היא בדיחה בלבד.

רק כשיש צורך בהבנה יש מה להבין. פעם באו כמה מתלמידי קרישנמורטי לראותני. הם אמרו שיש רק הבדל אחד בין דרכי לדרכו. הם אמרו "קרישנמורטי מסיר את המושגים מן הכלי ופונג'ה-ג'י שובר את הכלים". (צחוקים)

אז פנה לעצמך מספר רגעים. ולתוך רגעים אלה אל תהיה למאום דריסת רגל. מצא שניות ספורות, ובמשך פרק זמן זה אל יכנס דבר. אני חושב שאתה יכול להרשות לעצמך רגעים מספר. כל חייך בזבזת על אחרים ואף לא רגע על עצמך. אתה קניינם של אחרים. כשאתה נולד אומרים הוריך "בני". אחר כך לבית ספר ואז זה "תלמידי". ואז חתונה-"בעלי". אז ילדים ו"אבי". הסר שייכויות אלה. אל תשתייך לאיש. דחה את הכל וראה מה קורה.

אתה חייב להקדיש זמן מה לעצמך עכשיו או בדורות אחרים. עליך להגיע לביתך. אין מפלט, עליך לשוב הביתה, עכשיו או מחר. עליך להחליט אם ברצונך להמשיך לשחק. אין זה משנה, בסופו של דבר. אתה חושב שזה לוקח זמן. אין זה זמן שאתה מבזבז כיוון שאתה כבר חפשי. זו רק אשליה שאינך חפשי. עליך להקדיש זמן אחת ולתמיד אם ברצונך להיות מאושר. ללא הגבלת זמן.

בו ברגע, עמוד על פסגת ההר, על קצות אצבעותיך, זרועותיך מונפות אל על והכרז "אני חפשי! מצאתי!" זהו רגע של שמחה. רגע של אושר.

* * *

פ: מה מונע אותך מהחופש? מהו המכשול?

ש: זה שיש לי לעתים קרובות המון מחשבות וזה קשה מאד להפטר מהן.

פ: אלו מחשבות יש לך? אתה נותן למחשבות על החופש לעלות?

ש: כן.

פ: החזק במחשבה זו על החופש. האם אתה רואה מחשבות אחרות כלשהן עולות בו זמנית?

ש: לא.

פ: הדעת יכולה להחזיק רק במחשבה אחת בכל רגע.

ש: אני מבין.

פ: ספר אילו מחשבות אחרות מחליפות מחשבה זו על החופש. הבא מחשבה אחרת להחליף את זו. מחשבה אחרת אותה אתה הכי אוהב. עשה זאת…עשה זאת!

ש: אינני רוצה לדחות מחשבה זו.

פ: טוב מאד. יפה מאד. כשאתה מחבב מחשבה זו, לאן תיקח אותך מחשבה זו? היכן תהיינה מחשבות אחרות? היכן הוא החופש? כמה קילומטרים רחוק ממך?

ש: אינני חושב שזה רחוק ממני.

פ: אין זה רחוק ממך, אז כמה זמן דרוש כדי להגיע הנה? כמה זמן דרוש כדי להיות כפי שהינך? זה כאן ועכשיו. כמה זמן כדי להיות כאן ועכשיו?

ש: מעט ככל האפשר.

פ: הבה נסכים, מעט ככל האפשר. הנקרא לזאת-רגע זה? הרף עין זה? הזמן המועט ביותר. הרף עין זה הוא הזמן. עכשיו הסתכל לתוך הרף עין זה, אם אין זה רחוק מדי. קפוץ לתוכו ברגע זה.

ש: כיצד?

פ: עכשיו! (צחוק רב)

פ: עכשיו, מהי המחשבה עכשיו?

ש: אין. רק עכשיו זה.

פ: שום מחשבות לא מטרידות אותך עכשיו?

ש: רק זה שאני תר אחרי מחשבות.

פ: כן, כן. המשך לתור אחרי מחשבות. האם אתה מבין את מה שאתה אומר?

ש: כן.

פ: אם לא תחפש אחרי מחשבה – המחשבות יחפשו אותך. אם לא תסתכל, כל המחשבות יתקפו אותך. נסה, אם אתה תר אחרי מחשבה – האם אתה תופס אותה?

ש: הן נעלמו.

פ: אז משנעלמו המחשבות, מי אתה?  (דממה)

פ: זו התשובה הטובה ביותר שאתה יכול לתת. הישאר כך. אם תצעד מחוץ לשקט זה, הרי לך צרות. אינך זקוק למאום. הנצח הוא כאן.

האושר הוא כאן. שום מוות לא יכול להיכנס לדממה זו. שום צרה לא יכולה להיכנס לכאן. צעד החוצה והרי לך "סמסרה", מעגל אינסופי של לידה ומוות. אף מחשבה, אף רעיון לא יכולים להיכנס הנה.

כל התשוקות נפגשות כאן, בריק. אתה הולך החוצה לרדוף אחר התשוקות ואין הן מתמלאות לעולם.

* * *

ש: כל חיי – אף כילד קטן – התשוקה לחופש הינה מעבר לכל שאר התשוקות.

בעצם אין זו תשוקה אלא מעין כמיהה. נראה שתשוקה זו מושכת אותי חזרה בעוד ששאר התשוקות פונות החוצה. באופן מסתורי נראה שתשוקה זו לחופש נשארת, בעוד ששאר התשוקות באות, הולכות ומשתנות עם מחשבותי.

תשוקה זו לחופש – היא תמיד שם, בוערת. נראה שהיא עמוקה מן הדעת, האין זאת?

פ: זו התשוקה האינטנסיבית ביותר. כל התשוקות האחרות הן על פני השטח. אתה רואה – הן עולות ונופלות. תשוקה זו חייבת להיות אינטנסיבית ואתה חייב להגיב לתשוקה זו. כשאתה מגיב תשיב אותך תשוקה זו הביתה. היא תמשיך להציק לך בהתמדה אם לא תספק אותה במהלך חיים זה.

תשוקה זו חייבת להתמלא בין אם זה מוצא חן בעיניך או לא. זו הסיבה בגללה אתה כאן. איזו פארסה! תשוקה זו עוקבת אחריך באשר תלך – בכל גלגול בו תהיה. תשוקה זו לא תעזוב אותך. כיצד דחפה אותך לכאן? עזבת את עבודתך, את עסקיך, מדוע היית חייב לבוא לכאן? רק שקול זאת.

אתה חייב לחזור הביתה! כמה זמן אתה יכול להישאר בשוק?

ש: נראה שהתגובה היחידה לתשוקה זו היא להסתכל פנימה אל מקור הנפש, ללכת למקום ממנו עולות המחשבות ולהישאר שם. זו התגובה – האין זאת?

פ: כן, אתה תסרוק את הנפש ללא הפסקה. ללא הפסקה, ותדע מי אתה.

ש: תשובותיך הן מתנה שכזו, אוצר שכזה, הן כה תואמות. המון תודות.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “קום ושאג”