החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

התחברות או הרשמה נדרשים רק בעת גישה לספריתך או ביצוע תשלום

פרשת השבוע הזווית החילונית

מאת:
הוצאה: | 2018 | 239 עמ'
הספר זמין לקריאה במכשירים:

39.00

5.00 מתוך 5 מבוסס על מדרג אחד
(חוות דעת אחת)
רכשו ספר זה:

היהודי החילוני רואה ביהדות עם ותרבות שאליהם הוא שייך, אבל העקרונות המנחים את חייו הם ערכים של חירות האדם וריבונותו על חייו, והחשיבות העליונה שיש ליחסים בין בני אדם בעולם הזה.
מטרתו העיקרית של ספר זה הייתה למצוא בכל שבוע ובכל פרשה את הנקודות שאדם חילוני יכול להתחבר אליהן, ולהרגיש שגם בלי להיות אדם מאמין, הוא עדיין יכול למצוא עניין בסיפורי התורה העומדים בבסיס זהותו התרבותית היהודית.
ואכן, ייחודה הגדול של התורה כספר מכונן הוא בעיסוק האנושי שלה. אף על פי שמדובר בחיבור דתי בעל מסרים ברורים ביותר, הוא שזור סוגיות אנושיות מרתקות ודמויות מורכבות, ומשופע בלקחים עמוקים, ראויים וחיוביים, וביניהם חשיבותה של הבחירה החופשית, הטלת ספק, ערכי מנהיגות שונים, חשיבותה של הדאגה לחלשים, אחריות אישית וקבוצתית ועוד. זאת גם הסיבה שהוא אומץ בידי עמים כה רבים בחלקים שונים של העולם, שכן אותם סיפורים אנושיים רלוונטיים בכל מקום ולכל קבוצה אנושית.
הקוראים יכולים להשתמש בספר זה על מנת להכניס תכנים נוספים לארוחות השבת, בני ובנות מצווה יכולים להשתמש בספר על מנת להתחבר יותר לפרשת השבוע שלהם, אנשי חינוך יכולים להשתמש בספר על מנת לעורר דיון בכיתה או בקבוצה שהם מדריכים, וכמובן, כל אדם המעוניין להרחיב את ידיעתו במיתוסים המכוננים של העם היהודי, מתוך נקודת מבט חילונית הומניסטית ליברלית.

מקט: 4-575-488
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב הורד/י דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב

דוגמה חינם לקינדל הורד/י דוגמה חינם לקינדל

כדי לקרוא אנא התקן תוכנת קריאה המתאימה למכשירך כמפורט במדריך לקורא


ראשית דבר / אני מאמין

אני יהודי חילוני. כל חיי ראיתי עצמי ככזה, ומעולם צמד המילים הללו לא הרגיש לי סותר, לא ברור או לא מוגדר. יהדותי היא הלאום שאליו נולדתי, התרבות שעליה גדלתי, השפה שבה אני מדבר, המקום שבו אני חי, והזהות שאליה אני מרגיש שייך. חילוניותי עומדת בבסיס תפיסת עולמי המוסרית, מגדירה את אורח חיי, וכוללת את הערכים שלאורם אני מחליט את החלטותי, בוחר את בחירותי, ומחנך את ילדי.

כאשר בתי הבכורה חזרה מהגן בתחילת שנת הלימודים בעודה בת ארבע, וסיפרה בהתרגשות על ששת ימי הבריאה ונפלאות מעשיו של אלוהים, חשתי רגשות מעורבים. מחד, איני רואה כל פסול בכך שהיא תכיר את סיפורי המקרא הנמצאים בבסיס תרבותנו, אך מאידך, הרגשתי שהסיפורים נושאים עמם מסרים נוספים שאינם תואמים את השקפת עולמי, ובראשם הנוכחות והחשיבות של האלוהות ככוח מחליט ומשפיע בעולם.

נוסף על כך, בעודי מנסה לתווך את הסיפורים כך שישקפו את השקפתי או לפחות יגרמו לשיח ומחשבה, בהתאם לגילה הרך כמובן, הרגשתי שאיני מכיר את הסיפורים לעומקם כפי שהם מובאים במקור, ולכן היכולת שלי להעביר אותם בצורה הכוללת עומק ועניין, לצד מסרים חינוכיים ראויים, מוגבלת ביותר. החשיפה האחרונה שלי לסיפורי המקרא הייתה לפני שנים לא מעטות, בשנות לימודי בבית הספר, ואז הם נידונו בצורה סלקטיבית ושטחית, וודאי שלא אפשרו חשיבה או דיון מעבר לנורמה או מעבר לתכני מבחן הבגרות הצפוי. כל עיסוק נוסף בספרות המקראית או היהודית־דתית בכללותה נתפס כחזרה בתשובה או הבעת עמדה פוליטית, מה שאינו נכון, ומהווה עוול בלתי יתואר, שכן נוצר מצב שבו החומרים הנמצאים בבסיס תרבות עמנו נוכסו על ידי מגזרים מסוימים או על ידי חלקים מהקשת הפוליטית, אף על פי שהם שייכים לכל עם ישראל, ומעצם ניכוס זה הוכתבו אופן הבנתם, המסרים העולים מהם והשליטה, כביכול, בנכונות ההשקפה העוסקת בהם.

מאידך, גם ליהודים החילוניים יד בכך שהם אינם מכירים לעומק את מקורות התרבות היהודית על רבדיה השונים. בגלל אותה מגמה של פוליטיזציה נרתעו מרבית החילונים מלהכיר לעומק את הטקסטים המכוננים הללו, והלכו שבי אחרי המוסכמה שאין בהם אלא הצהרת כוונות דתית בלבד. מכיוון שאינם דתיים, החליטו שהדבר אינו נוגע להם ובחרו לקחת צעד אחורה. מגמה זו לא פסחה גם עלי.

מדובר בתופעה ייחודית לעם ישראל, שכן במרבית העמים האחרים אין תפיסה של זהות בין לאום לדת. מה שמאפשר לילד יווני, לדוגמה, להכיר את המיתולוגיה של עמו על בוריה, מבלי שיהיו לכך הקשרים פוליטיים או דתיים. ראוי ורצוי שאנשים ילמדו על יסודות תרבותם, ואין כל פסול בהרגשת גאווה של אדם על התרומה של עמו לתרבות העולם. יתרה מכך, ברור שכאשר אותו ילד יווני ילמד להכיר את מעלליהם של זאוס ושאר בני משפחת האלים, הדבר לא יגרום לו להמיר את דתו לפגאניות ולהתחיל להאמין בהם כיצורים ממשיים. הוא ילמד מהסיפורים לקחים העוסקים בהתנהלותם של בני אנוש, בסוגיות הקשורות לחיי העולם, ולאו דווקא יאמץ את אורחות חייהם של בני יוון העתיקה.

כך גם יהודים חילוניים יכולים וצריכים להכיר את הסיפורים שנמצאים בבסיס תרבותנו, ובמידה רבה עומדים ביסוד התרבות המערבית שאנו שייכים אליה, לא פחות מאותן מיתולוגיות יווניות עתיקות. כמו כן, כיוון שאין חלל ריק במחשבה האנושית, יש להבין שאם לא ניצוק תוכן התואם את ערכינו לאותם סיפורים, ימלאו ילדינו את החסר בנרטיבים העומדים לרשותם, בין אם הם עומדים בקנה אחד עם תפיסת עולמם, ובין אם הם שונים לגמרי.

לתפיסתי החילונית, ספרי המקרא נכתבו על ידי בני אדם, ואין לייחס להם מקור אלוהי או על טבעי. אין הדבר מוריד מערכם, שכן הם עוסקים בנושאים אנושיים אוניברסליים, וחלקם הגדול עדיין רלוונטי לאופן שאנו מתנהלים בו היום איש עם רעיו או עם בני ביתו, למרות אלפי השנים שחלפו מעת כתיבתם.

למעשה, ייחודה הגדול של התורה כספר מכונן הוא בעיסוק האנושי שלה. ודאי שמדובר בטקסט דתי בעל מסרים ברורים ביותר, אבל הוא שזור סוגיות אנושיות מרתקות הכוללות דמויות מורכבות בעלות מעלות ומגרעות, המראות את קשת הרגשות האנושיים, מהנעלים שבהם — אהבה, מסירות ורחמים, עד השפלים ביותר — קנאה, שנאה, חמדנות ועוד. הדמויות המאכלסות את סיפורי המיתולוגיה היהודית אינן גיבורים עשויים ללא חת או צדיקים ללא רבב, אלא בפשטות בני אדם, וסיפוריהם הם סיפורים אנושיים, ולדעתי זו הסיבה שבגינה הם שרדו בניגוד למיתולוגיות או לקבצי חוקים אחרים של העולם העתיק שנשכחו במרוצת הדורות. זאת גם הסיבה שהמיתולוגיה היהודית אומצה בידי עמים כה רבים בחלקים כה שונים של העולם, מפני שאותם סיפורים אנושיים רלוונטיים בכל מקום ולכל קבוצה אנושית.

כאמור, התורה ושאר ספרי המקרא הם ספרים דתיים, הבאים לקדם אמונה דתית ואת אופן יישומה הפולחני. מטרת ספר זה לא הייתה להסביר לחילונים את צדקתם או להוכיח דתיים על טעותם, ואף שהכתיבה אינה חפה מביקורת, היכן שנדרש, מטרתה העיקרית הייתה למצוא בכל שבוע ובכל פרשה את הנקודות שאדם חילוני יכול להתחבר אליהן, ולהרגיש שגם בלי להיות אדם מאמין, הוא עדיין יכול לראות קשר ולמצוא עניין בספר שעומד בבסיס זהותו התרבותית היהודית.

אמנם ערכים רבים, מנהגים ונורמות המתוארים במקרא אינם רלוונטיים עוד לימינו, וטוב שעברו מן העולם, ביניהם עבדות, הקרבת קורבנות ועוד, ויש כאלה שעדיין קיימים על אף המאמצים למגרם כמו יחס מפלה לנשים ולזרים. אך גם אם הדמויות לא מתנהגות כפי שהיינו מצפים, הן עדיין כאמור בני אדם, ואפשר לדון בבחירותיהם ובמעשיהם, וללמוד גם מטעויותיהם. במקביל, הפרשות משופעות בלקחים עמוקים, ראויים וחיוביים, וביניהם חשיבותה של הבחירה החופשית, הטלת הספק, ערכי מנהיגות שונים, חשיבותה של הדאגה לחלשים, אחריות אישית וקבוצתית ועוד.

כאן המקום לציין שספר זה אינו פונה לילדים בגיל הרך. הוא עוסק לעומק בסוגיות שונות שעולות מן הקריאה בתורה ובסיפוריה, הכוללים במקרים רבים תכנים שאינם מתאימים לגילאים צעירים, כגון אלימות, סוגיות מיניות, יחסים בין־אישיים בעייתיים, החלטות קשות ועוד. מצד שני, הוא מתאים בהחלט לבני נוער, אפילו צעירים יחסית, בהתאם ליכולתם להבין את הנושאים הנידונים, וודאי מיועד למבוגרים, הורים וכל אדם אשר רוצה לקבל זווית אחרת, חילונית, על סיפורי התורה.

כל שכתבתי נכתב על דעתי בלבד, והדברים משקפים את תפיסת עולמי הפרטית והאישית. מותר ואפשר לחלוק עלי, והדבר רק ישמח אותי, שכן הוא יצריך יצירת דיון, שלא יוכל להתקיים ללא מחשבה עצמאית על הטקסטים הללו מעוד ועוד זוויות.

בברכת שבת שלום,

יעקב שפיר

פרדס חנה כרכור,

אדר ה'תשע"ח, מרץ 2018.

  1. 5 מתוך 5

    :

    ספר יפהפה, מרגש, מחכים.
    החזון החילוני לרוח מוסר ודעת בהשראת סיפורי המקרא.
    מתאים לכל הגילאים ולכל המסורות – ספר על תבונה ומוסר אוניברסליים, קריאה זורמת ומהנה.

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.