החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

מוסיפים על האור

מאת:
הוצאה: | 2021 | 233 עמ'
הספר זמין לקריאה במכשירים:

35.00

רכשו ספר זה:

אתם מוזמנים לצאת למסע מרתק של סיפורים ושירים הנפרסים על פני כ-280 עמודים. יצירות אשר חושפות כישרונות של אנשים עם מוגבלויות, שהצליחו לדלג על מחסומים,

ולשתף את הקוראים בתחושות ובחוויות מצמררות, מרגשות ומעוררות השראה.

האסופה "מוסיפים על האור" נולדה ברגע של השראה, של רצון והתעלות, והיא מבטאת יותר מכול את הרוח המפעמת בבני אדם.

 

"יום אחד לכדה את תשומת ליבי המשוררת אורית מרטון, לקוית ראייה ושמיעה היושבת בכיסא גלגלים. פניה קרנו מאושר כאשר הקריאו את שירה מעל הבמה.

אור פנימי התפרץ מתוכה ושטף את פניה בזוהר. זה היה הרגע המכונן שבו נולד הרעיון להפיק את האסופה ולראות הרבה פנים מוארות ושמחות כאלו, זה היה הרגע שבו הבנתי שצריך לעבור מדיבורים וסיסמאות לעשייה" {אסתר דגן קניאל}.

 

"האנתולוגיה שלפניכם אינה דבר פלא ואין בה הרואיות או גבורה. יש בה תביעה לכל אחד מאיתנו להתייחס לאנשים עם מוגבלות כבני אדם. כך, פשוט. ויש בהם ויש להם כישרונות עמוקים, ויכולות אומנותיות וספרותיות כמו לכל אדם. לא יותר, לא פחות. כמו כולם. שווים אבל שונים. אני תקווה שהאסופה הנפלאה תהיה תרומה צנועה להנכחת אנשים עם מוגבלות בשיח התרבותי, כמו גם בשגרת החיים" {הרב שי פירון– שר החינוך לשעבר}.

 

"כל אדם נלחם באיזה קרב/ כל אדם סוחב חתיכה של איזה סתיו
כל אדם בסוף הוא זר/ ואין לדעת מאיזו מלחמה חזר
המעט שנדרש – לברור כל מילה/ לגלות רגישות, לנהוג בחמלה
כמו שהיינו רוצים שינהגו בנו/ כשאנחנו נלחמים את הקרב שלנו."

("כל אדם", מתוך "טיוטה של אושר")

אני מצרף לכם את ברכתי החמה לרגל צאתה לאור של האנתולוגיה המיוחדת שלכם,
אסופה של יצירות ושירים שנכתבו ברגש ובכישרון.
אני בטוח שהטקסטים יזכו לגעת בלבבות רבים,
ומאחל לכל אחד ואחת מכם להמשיך להאיר את העולם דרך יצירה מקורית"

בהערכה – נועם חורב

 

 

 

 

מקט: 4-698-861
אתם מוזמנים לצאת למסע מרתק של סיפורים ושירים הנפרסים על פני כ-280 עמודים. יצירות אשר חושפות כישרונות של אנשים עם […]

על מסירות ומחויבות

הרב שי פירון, שר החינוך לשעבר

אינני מאמין שיש אנשים מוגבלים. אני מאמין שכל אחד מאיתנו מוגבל, במשהו. הפער היחיד בין בני האדם השונים הוא שיש אנשים עם מוגבלות סמויה ויש אנשים עם מוגבלות גלויה.

מעצם היותנו בני אדם, כולנו מוגבלים. המגבלה של כל אחד מאיתנו לא באה אלא לצמצם כוח אחד ולהרחיב את השני, בבחינת ‘מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ’ (תהלים קיח, ה).

וכך, משנסתמה העין והצטמצם כוח הראות, נפתחה האוזן והשמיעה, הָרגישה למילים שבין המילים, הפכה לאומנות ההקשבה; התפתח דמיון עשיר המקנה לפרח צבעים שמעולם לא היו לו, אבל אולי עוד יהיו לו. הראייה מגבילה ובעיוורון יש משהו מן הנבואה. משנפגעה ההליכה, התפתח כישרון אחר של תנועה. של טיול במרחב הרעיונות, ומשנפגע כושר השמיעה התחדדה הראייה והפכה לחודרת, בוחנת, מבחינה בדק מן הדק. ‘אולי אם אלוהים נותן לך נכות, הוא מוודא שתקבל כמה מנות עודפות של הומור כדי שתוכל להתמודד עם זה בקלות יותר’ (ג’ודית פיקו, מתוך ‘שומרת אחותי’).

אינני מאמין במוגבלות. זוהי הכרעה חברתית. מי שמאמין ש’חביב אדם שנברא בצלם חבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם’ (משנה, מסכת אבות פרק ג, משנה יד), לא יכול לדחות מי ששונה ממנו. דחייה של האחר היא דחייה של הא-ל, וכמעט ואין מעשה כפירה גדול ממנו.

אני מאמין שגיבושה של תרבות לאומית אחרת יכול לסייע רבות לשינוי במעמדם של אנשים עם מוגבלות בחברה הישראלית. השיח היהודי רווי בחסד. ארגוני חסד רבים מאפיינים את הפרהסיה הציבורית שלנו. חדשות לבקרים אנו מתגייסים למבצעים, חלקם מרגשים, נרתמים לכבודו של האחר.

הכמיהה לחסד נובעת משני מניעים מרכזיים:

האחד – הוא נמצא עמוק בתוך המסורת היהודית. ממצוות צדקה ועד מוסד הגמ’ח, שהיה מוסד מוכר בכל קהילה יהודית בארבעה קצוות תבל.

השני – מעשה של חסד מסייע לנותן להרגיש טוב יותר עם עצמו. הוא מעניק תחושה עמוקה של משמעות, של הירתמות. במידה רבה אנו זקוקים לעניים, לקשישים, לאנשים עם מוגבלות. הם מסייעים לנו ‘להלבין’ את עצמנו. הם הופכים אותנו לטובים יותר בעיני עצמנו. לרגע אני עוצר במרוץ הדורסני של החיים, מרוץ תחרותי, שבו לפעמים נעלמת האתיקה, הדאגה לחלש נדחקת לקרן זווית והמוּסר יוצא לחופשה. רגעי החסד בחיינו, הופכים אותנו למישהו אחר, סולידרי, מתחשב, קשוב.

צריך לזכור שמעשה חסד, עד כמה שיש לשבחו ולטפחו, אינו אלא הפקת טוב מרגע אחד נתון. אין בו כדי לתקן את הכללים, להכתיבם מחדש, ליצור מצב המונע מראש את הצורך במעשה החסד.

צדק, בשונה מחסד, מבקש להכתיב כללי משחק חדשים. למנוע את הצורך במעשי חסד, לפעמים הרואיים, של יחידים. במידה רבה, כל מעשה חסד אמור להוביל בסופו של דבר לגיבושם של כללי צדק חדשים שיפנו את עושי החסד לצרכים החדשים.

* * *

האנתולוגיה הזו אינה אלא ביטוי לרוח הגדולה המפעמת בבני אדם, ללא קשר ללקויותיהם, ללא קשר לקשיים, למחסומים. הרוח מדלגת מעל כל מחסום, פורצת כל קיר, מסירה כל מכשול.

האנתולוגיה שלפניכם אינה דבר פלא ואין בה הרואיות או גבורה. יש בה תביעה לכל אחד מאיתנו להתייחס לאנשים עם מוגבלות כבני אדם. כך, פשוט. ויש בהם ויש להם כישרונות עמוקים, ויכולות אומנותיות וספרותיות כמו לכל אדם. לא יותר, לא פחות. כמו כולם. שווים אבל שונים.

יישר כוחה של היוזמת ושל כל שותפיה למסע. יישר כוחם של הכותבים. אני תקווה שלכל אלה תהיה תרומה צנועה להנכחת אנשים עם מוגבלות בשיח התרבותי, כמו גם בשגרת החיים.

טבת תשפ’א

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.