החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

מזוודות של תקוה

מאת:
הוצאה: | 2009 | 117 עמ'
זמינות:

18.00

רכשו ספר זה:
תגיות: , .

במסגרת תפקידו הרשמי בשירות המילואים בצה"ל מפתח הסופר  יחסי ידידות חמים עם בני זוג לבנוניים חשוכי-ילדים השואפים וחולמים להיות הורים לילדים. הבעל, הינו איש עסקים עשיר ומצליח הנערץ על ידי כל מכיריו בלבנון. אשתו, הינה אשה משכילה רחבת אופקים האוהבת את בעלה והעושה את כל שלאל ידה להגשים את חלומם המשותף. הסופר מציע לבני הזוג את הידע והמומחיות העולמית של מערכת הבריאות בישראל בתחום ההפריה. הוא מדריך ומוביל אותם צעד אחר צעד ובונה  עבורם גשרים על פני התהומות הדתיים והפערים התרבותיים העצומים המאתגרים אותם במשימתם בישראל. העימות המתבקש מאליו בין שתי התרבויות נארג ביד נבונה במהלך כל הסיפור האנושי. מעמדו של האב בחברה הלבנונית וגאוותו האישית מאותגרים ומאוימים שוב ושוב בנתוני האירועים המתפתחים.

מקט: 1-630-1
סקירה
סקירת הספר באתר סימניה

דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב הורד/י דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב

דוגמה חינם לקינדל הורד/י דוגמה חינם לקינדל

כדי לקרוא אנא התקן תוכנת קריאה המתאימה למכשירך כמפורט במדריך לקורא


מבוא: עם פרוץ "מלחמת שלום הגליל," ב- 5.6.1982, גויסתי ליחידת המילואים שלי "יחידת הסיוע ללבנון" (לשעבר "ממשל צבאי צפון"). מבחינתי היה זה המשכה הטבעי של הפעילות השגרתית שלי בקרב המגזר הערבי, פעילות שנמשכה על פני עשרות שנים ובעקבותיה קשרתי את חיי עם חייהם של משפחות ערביות רבות בכל רחבי הארץ.

על יחידת הסיוע שלנו הוטל  להתמקם בצידון, בזכות היותה עיר מחוז ובירת אזור הדרום, ולפעול למען החזרת החיים למסלולם מהר ככל  האפשר, הן בעיר צידון עצמה והן במרחב העירוני והכפרי שמסביב לה. תפקידי, כאיש צוות בדרגת סרן ביחידה, היה להשתלב במאמצים לחתור למגע אישי עם האוכלוסייה האזרחית, לאתר את צרכיה הבסיסיים אשר נפגעו בשל הקרבות ולעשות ככל הניתן להקל על השיבה לחיי השגרה של האזרחים. נקודת המוצא של הפיקוד הייתה להעביר מסר  לאוכלוסייה כי אין פני ישראל לכיבוש לבנון, אלא לסייע לאוכלוסייה בהחזרת החיים למסלולם הטבעי מהר ככל שניתן. לשם כך איתרה יחידת הסיוע מבנה גדול ונטוש בצידון, ברחוב ריאד א-סולח, הרחוב המרכזי, והחלה למקם  בו את אנשי הסגל והמנהלה של היחידה.

המצב ששרר בעיר בעת התמקמות יחידת הסיוע בצידון היה מתוח. עקבות המלחמה, שעדיין נמשכה בכל עוזה, ניכרו בכל. בתים שנפגעו מהפצצות, כבישים שנחרצו  משרשראות הטנקים שדהרו צפונה, צינורות מים פגועים שהזרימו את מימיהם לרחובות, ושיירות של צה"ל שגדשו את הרחוב הראשי במאות כלי רכב המתגברים את הכוחות. ברחובות העיר נראתה תנועה דלילה של תושבים נושאים בידיהם דגלים לבנים, משוטטים ומחפשים מצרכי מזון ותרופות ומשוועים להשגת פתרון דחוף למצבם הקשה עקב המלחמה שניחתה עליהם בפתאומיות. תוך זמן קצר התארגנה יחידת הסיוע במבנה המפקדה.
מתוך מגמה להרגיע את האוכלוסייה, הוחלט להציב שלט בפתח המבנה הנשקף למרכז הרחוב, באורך של 5 מ', ובו נכתב בערבית רהוטה : " יחידת הסיוע לתושבי לבנון".

כבמטה קסמים, לא חלפו יותר מעשר דקות מעת הצבת השלט ואנשים החלו מתקרבים לבניין. תחילה בהיסוס ובחשש, לאט לאט החלו עולים במדרגות המפקדה ובמלמלם
משפטים מגומגמים הם ביקשו לדבר עם ה"זאבט" – הקצין האחראי. מספר אנשי סגל מיחידת הסיוע, כולם דוברי ערבית רהוטה, קיבלו את האנשים אשר תיארו בחשש ובהתרגשות רבה את מצוקותיהם שהתמקדו במחסור במזון, בבעיות רפואיות, בקשיי תנועה בעיר עקב מפגעים שנוצרו  בעת הלחימה ובהעדר חשמל ואספקת דלק לתחנות הכוח שמסביב לעיר. בין שאר הבעיות נדרשה תשומת לב מיוחדת למחנה הפליטים עין אל חלווה,
שבכפר פאלוס, הנמצאים במזרח העיר ולהמריץ את בעלי בתי החולים הפרטיים לחדש את פעילותם.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “מזוודות של תקוה”