"אם אתה יכול לחלום את זה, אתה יכול לעשות את זה" (וולט דיסני) "זה תמיד נראה בלתי אפשרי, עד שזה […]
פרק 1
משימה היסטורית
אופק בכר עמד לסיים את כיתה ח’ בחטיבת אורנים, אך למרות זאת עדיין נהג לכבות בכל בוקר את השעון המעורר ולחזור לישון. מנהג זה תסכל את אימו מאוד, והיא נאלצה להשכימו בעודה מפנטזת על עולם מושלם שבו אופק היה לומד בבית הספר רק שיעורי מוזיקה וגיטרה שכה אהב. לא היה לה ספק שבעולם כזה היה בנה מתעורר עם עלות השחר ומאיץ בה למהר ולהסיע אותו. הרי הוא למד גיטרה כבר כמעט ארבע שנים ומעולם לא חלם להחמיץ שיעור. המורה שלו צפה לו עתיד מזהיר בתחום המוזיקה ועודד את תוכניתו להקים להקה כשיגיע לגיל שש עשרה. אופק תכנן שחברו הטוב ביותר, רז, יהיה סולן הלהקה.
בניגוד לרוב בני גילו הוא לא חלם להפוך לכוכב מפורסם והמוזיקה לא הייתה עבורו רק אמצעי לזכות בתהילה. לכולם היה ברור שהיא תכלית חייו ולכן תיעל אליה את מירב מרצו וכשרונו. אפילו למחשב הוא הקדיש פחות זמן מאשר לגיטרה, מה ששימח מאוד את אחותו, שחלקה עימו מחשב משותף ובילתה מולו בכל שעה פנויה, כולל באותו בוקר.
“את מוכנה לעזוב כבר את המחשב ולהתארגן לבית הספר?” קראה אימא לעברה, “בסוף תאחרי לשיעור השפה האחרון לפני מבחן המתכונת.”
בתה הייתה אומנם תלמידה מצטיינת, אך כאבי הראש במהלך המבחן האחרון בשפה גרמו לה לחוסר ריכוז והביאו לכך שקיבלה בו ציון נמוך מהרגיל.
“אם נאחר זה לא יהיה בגללי,” היא רטנה, “אלא משום שאופק עדיין ישן, והוא אף עלול לפספס את ההגרלה לעבודת הגמר במדעים!”
“נכון!” נזכרה אימא ומיהרה להעיר את אופק, מזכירה לו את הגרלת עבודת הגמר, שהייתה משימה יחידנית — זאת בניגוד לעבודות הקודמות שאותן ביצעו התלמידים בזוגות.
“אוף, למי יש כוח לעבודה המיותרת הזאת?” התלונן אופק בעודו מכניס לתיק את מכשיר הגלקסי 10 שלו, אך מבטה המאיים של אימא הזכיר לו שאביו התנה את הסכמתו לאפשר לו ללמוד בחוג גיטרה בכך שהעיסוק בתחביב לא ישפיע לרעה על הציונים בבית הספר.
אימו לעומת זאת לא האמינה באיומים, אלא סברה כי יש להשתדל לחבב על אופק את מקצועות הלימוד בבית הספר וכך להניע אותו להשקיע בהם. לכן יזמה שיחת מוטיבציה כשישבו כבר ברכב.
“דע לך שמדעים היה המקצוע שהכי עניין אותי בבית הספר, כי לומדים וחוקרים בו את כל התופעות בעולם ואיך שהן פועלות”.
“אבל מה כל כך מעניין לחקור ולחקור כל הזמן?” נאנח אופק, “למה אי אפשר פשוט להגיד לנו ישר את התשובות? כל המחקר הזה הוא כזה בזבוז זמן, זמן שאותו הייתי מנצל כדי לחבר יצירות לגיטרה ולהלחין שירים לזמרים.”
“גם על המוזיקה ניתן ללמוד במדעים,” חייכה אימא, שניחשה מה יענה והייתה מוכנה מראש עם תשובה עבורו. “אפשר לחקור למשל את מבנה כלי הנגינה המיועדים להפיק צלילים מסוימים או כיצד צלילים אלו משפיעים על חלקים במוח שגורמים לנו הנאה.”
“את חושבת שיש סיכוי שאקבל משימת חקר בתחום המוזיקה?!” לראשונה באותו בוקר החל אופק להתרגש.
“בוא נקווה, אבל גם אם לא, חשוב שתלמד בתור התחלה איך בכלל חוקרים, ואחר כך תוכל לחקור כל תחום שתרצה וכל תופעה שתוכל לעזור לך להתקדם ולהצליח בתחום המוזיקה”, אמרה אימא ועצרה את הרכב מול שער בית הספר, “בהצלחה!”
“תודה, אימא!” הפטיר אופק. תשובתה של אימו נכנסה לאוזנו האחת ויצאה מייד מן השנייה מבלי להיקלט במוחו, כיוון שזה כבר היה מלא בתוכניות כיצד לבצע עבודת חקר בתחום המוזיקה.
הוא בקושי הספיק להתיישב במקומו, כשהמחנכת שלומית נכנסה לכיתה.
“בוקר טוב תלמידים,” היא הכריזה בהתלהבות, וכתבה על הלוח את התאריך: “יום שלישי, 10 במאי, 2022”.
“היום אני מאוד מתרגשת!” המשיכה שלומית, “סוף סוף אני נותנת לתלמידים שלי לחקור נושא בצורה עצמאית לחלוטין במקום ללמוד אותו ממני! זוהי מיומנות שונה בתכלית וחשובה מאוד — היכולת לקחת נושא, ללמוד אותו ולחקור בעצמך.”
כמה תלמידים החלו לפהק באי הסכמה מופגנת. המחנכת התעלמה מהם והוציאה מתיקה שקית שהכילה פיסות נייר מקופלות בצורת כדורים קטנים שעליהן היו כתובות משימות החקר. לאחר מכן החלה לקרוא את שמות התלמידים.
“טלי ספרא,” היא קראה בשמה של ידידתו של אופק ושותפתו לפרויקטים הקודמים.
“נוכחת.”
המחנכת שלפה את הפתק הראשון ואמרה, “את מקבלת משימה בנושא שקשור למצבי הצבירה…”
“מה?” קטעה אותה טלי בנימה מאוכזבת, כמעט על סף דמעות.
“אני מבקשת ממך לחקור כיצד נוצרות סופות רעמים וברקים,” סיימה שלומית, מתעלמת מקריאתה.
“יששש!” דאבונה של טלי התפוגג לפתע והפך לשמחה. תחביבה המרכזי היה צילום ובעיקר אהבה לצלם ברקים. החיבור שבין התחביב לעבודה הכיתתית נראה לה כמו מתכון בטוח להנאה צרופה. ציפיותיו האופטימיות של אופק נסקו כאשר קראה המורה בשמו. בהתלהבות גדולה הוא ענה, “נוכח!”
“אתה מקבל משימה מיוחדת במינה,” אמרה המחנכת בקול מלא חשיבות. “משימה היסטורית! אתה תחקור את התפתחות המחשב לאורך ההיסטוריה ותבין כיצד הצליחו מדענים וממציאים להשתמש בכל הידע המדעי הקיים על מנת לפתח מכונה שיודעת, בין היתר, לפתור תרגילים מסובכים, לומר כמה כסף יש לנו בבנק, לערוך גרפיקה ואף לאפשר לעשרה אנשים הנמצאים במקומות שונים ומרוחקים זה מזה בעולם לשחק ביניהם משחק בו־זמנית — וכל זאת במכונה אחת שנקראת מחשב!”
פניו ההמומות של אופק אמרו הכול. מה לו ולמחשבים? כיצד הוא אמור להבין את ההיסטוריה? הרי כל הפעולות שביצע במחשב עד היום כללו התחברות לשיעורי זום בתקופת הקורונה והעלאת תמונות שלו לאינסטגרם, מנגן בגיטרה. בימים כתיקונם היה מבקש מאחותו שתעזור לו בביצוע המשימה, אך בתקופה זו היא עסוקה מדי עם הבגרות בשפה. אופק לא יכול היה להישאר רגוע ושקט לאורך היום, ובסופו הוא עשה את דרכו הביתה מודאג ומבולבל. נראה כי בימים הקרובים מצפה לו עבודה קשה במיוחד.
אין עדיין תגובות