החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

אחות ליבי

מאת:
הוצאה: | 2022 | 228 עמ'
קטגוריות: סיפורת עברית
הספר זמין לקריאה במכשירים:

38.00

רכשו ספר זה:

"סוד קסמה של המחלקה הוא נגה התינוקת הנטושה. כך היא מכונה בכאב על ידי הצוות. כך הוצגה לה בסיבוב הראשון בשיבוצה במחלקה, על ידי האחות האחראית".

 

ורדה הייתה אחות בבית החולים. בראשית דרכה המקצועית פגשה תינוקת יפהפייה שאושפזה במחלקה לכירורגיית ילדים, ונפשותיהן נקשרו זו בזו בקשר אנושי וייחודי שנמשך לאורך ארבעים שנה.

ביד עדינה מפגישה הסופרת את גיבורות הספר עם אנסמבל מרתק של דמויות, ומתארת כיצד השתרגו חייהן, על האכזבות והניצחונות, האתגרים והמתנות.

הסיפור צובר תאוצה ומותיר את הקורא נרגש ונפעם לנוכח ההתמסרות ואהבת האדם שבו, עד לסיומו שובה הלב.

 

מיקה מרים מנדלביץ הינה סופרת, כתבה חמישה ספרי ילדים, שאת הרעיונות להם שאבה מתוך עולמם של נכדיה. זהו ספרה הראשון למבוגרים.

מיקה למדה לתואר ראשון ושני בסיעוד, מילאה תפקידים מגוונים בארבעים ואחת שנות עבודתה במקצוע, החל מתפקידה כאחות זוטרה בבית החולים, דרך היותה מרצה באקדמיה לסיעוד, ועד למינויה כמנהלת "קורס טיפול נמרץ בילדים". חוויותיה כאחות, חייה בכפר ומשפחתה הם מקור השראתה ויצירתה.

מקט: 4-1272-1745
"סוד קסמה של המחלקה הוא נגה התינוקת הנטושה. כך היא מכונה בכאב על ידי הצוות. כך הוצגה לה בסיבוב הראשון […]

 

1

מזל טוב

 

“נאוה בוביק, השבוע הינך בת ארבעים, איזו מתנה אתן לך?”

“לראות את המחלקה בה גדלתי עד להיותי בת שלוש”.

ורדה שתקה.

“מה נעלמת לי?”

“את בטוחה?”

“חשוב לי לראות את המקום.

“את היית ילדה אמיצה מאז ומעולם, אבל אני תוהה, האם בחנת את הנושא לעומק?”

“כן”.

לילה ללא שינה, ההחלטה בשלה והייתה למציאות, נוסעות צפונה.

נדברו להיפגש בביתה של ורדה ברחובות.

החליטו לצאת מוקדם, כדי להימנע, ככל האפשר, מפקקי הבוקר.

לפניהן תוכנית סדורה לבילוי המשותף: מפגש עם יפה פאלק, ביקור במחלקה בה גדלה ולקינוח ביקור אצל מני, אחיה של ורדה, ואשתו שלומית, בקיבוץ בגליל המערבי.

המחשבות בראשה של ורדה אינן מרפות.

מה יביא עימו המסע, הן נאוה ילדה כל כך רגישה…

שבוע לפני נסיעתן, לאחר מאמצים רבים, איתר צחי, בעלה, את מספר הטלפון של יפה פאלק…

יפה שימשה סגנית לאחות אחראית בתקופה בה נאוה אושפזה במחלקה לכירורגיית ילדים בבית חולים העמק בעפולה.

“יפה?”

“כן”.

“את יפה פאלק, שימשת אחות במחלקה לכירורגיית ילדים בעמק בעפולה?”

“כן, כן, עם אני מדברת? מי את?”

שקט על הקו. ורדה מהססת, תזכור? לא תזכור?

הן עברו מאז כמעט ארבעים שנה. “שמי ורדה”.

שוב השקט מהדהד בקו הטלפון.

“ורדה?!”

“כן, היית סגנית לאחות אחראית במחלקה, שימשת עבורי מודל לחיקוי מקצועי”, ניסתה לרסן את ההתרגשות בקולה.

“חיפשנו את מספר הטלפון שלך בעפולה, מצאנו אותך ב’מולדת’ זה עיכב את בעלי שחיפש אותך בנרות. פשוט התמקדנו בעפולה, זכרתי שלא היית מושבניקית”, קולה של ורדה השתנק קלות, אך היא המשיכה, “אני שמחה שזו את, כמה טוב לשמוע את קולך, הוא לא השתנה”.

“זה נכון. גרנו בעפולה, אך עברנו להרחבה ב’מולדת’, עפולה פשוט כבר לא עפולפקה”, חיוך התגנב לקולה.

“את ורדה משדמות דבורה?”

נשמה לרווחה. יפה זכרה.

“אני מחפשת אותך, כיוון שנאוה רוצה לראות אותך”.

“נאוה?” תמהה יפה.

“נאוה היא נגה, שגדלה במחלקה שלנו במשך שלוש שנים”, הסבירה ורדה. “הוריה אנשים שומרי מסורת, הם נועצו ברב כשעברה מאיתנו לביתם, מתוך דאגה גדולה להישרדותה, את בוודאי זוכרת מה אירע לילדים שנותחו לפניה”.

“אוי, כמה עצוב זה היה”. שקט, כל אחת התמסרה לזיכרונות.

“ניתן לה שמה החדש ‘נאוה’, אך היא נגה הפגית שאושפזה וגדלה אצלנו. אותה אישיות מקסימה, במהדורה בת ארבעים, והיא רוצה לפגוש אותך”, כך ורדה.

השיחה עם יפה נסכה בה נועם רב, קולה החם שפע אהבת אדם, החזיר אותה שנים לאחור, אל נערותה, ואל חוויות ראשית עבודתה עם ילדים.

קבעו להיפגש בארומה בעפולה, בשדרה היפיפייה והוותיקה, עטורה עצי וושינגטוניה, ב”שדרות ארלוזורוב”.

ורדה אהבה את השדרה הממוקמת ממש בטבורה של העיר.

בסמוך לקפיטריה הייתה ממוקמת חנות הדגים של הוריו של יצחק.

גם בנק הפועלים מוקם אז בשדרה. סמי הזכור לטוב שמכר לה את הפיאט 850, עבד בו.

בסוף השדרה משמאל, היה הסנדלר מומחה המדרסים, ממנו הזמינו ורדה ויהודה, אביה של נאוה, את נעליה האדומות.

בהמשך, הובילה הדרך לתחנת הרכבת העתיקה היפה בעיר. במרחק קצר משם שכן בית הספר התיכון, בו למדה ורדה במשך ארבע שנים.

צלצול האינטרקום החזיר את מחשבותיה הנודדות למציאות.

נאוה הופיעה בפתח לבושה בחן רב, עטתה שכבות רבות, שכן ידעה שבצפון טמפרטורות נמוכות, שהיא, הרזונת, לא כל כך מחבבת. על ראשה עטתה כיסוי ראש יפיפה, מעשה אומן.

“אוהו, התלבשת לסיביר?” קידמה ורדה את פניה בחיבוק חם.

“לא, רק לסקי”, השיבה נאוה, חיוכה היפה עיטר את פניה.

יצאו לדרך. הסתבר לורדה שהיא לא היחידה לנדודי שינה הלילה.

ברדיו שר אריק איינשטיין את “סע לאט”, והדרך הסבירה להן פנים.

“ספרי לי את הסיפור שלי, ורדה”, כך נאוה.

 

בית חולים “קפלן”, בית חולים “העמק”, בית חולים “בלינסון” בין השנים 2017-1972

נעות השתיים במחול השדים בחדרי הניתוחים

נכנסות, כובשות הדאגה

מבקשות חום ותמיכה

להיזהר לא להדאיג

לכבות הגיג מפחיד

ירוק בוהק

מזנק

נרדמות.

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.