החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

לריסה

מאת:
הוצאה: | 2015-02 | 92 עמ'
זמינות:

12.00

רכשו ספר זה:

"איך נחזור?" שאלה, "אוטובוס? מונית?

איפה את חיה?!" ענתה חברתה, "בטרמפ".

השואלת היא לריסה, נערה צעירה מתל כביר, אחרי בילוי בקולנוע. היא עולה על טרמפ. טרמפ שייקח אותה הרחק ממה שתכננה, לעולם של אונס, סחיטה ופשעים חמורים נוספים. סיפורה יצטלב עם סיפורם של יועץ פוליטי המסתבך בעסקה מפוקפקת, וכתבת חדשות, אהובתו לשעבר של היועץ, שעבור מנות סם משבשת ידיעות. לריסה, היועץ וכתבת החדשות מגיעים שלושתם אל פי תהום. מי מהם יצליח להיחלץ?

לריסה הוא ספר מתח פוליטי שובר מוסכמות, סיפור על אנשים תאבי שלטון, אנשים שאיבדו שליטה. זה סיפור על תמימות, על שחיתות, ומעל לכל זה סיפור אהבה. הסופר חן קשת ייקח אתכם למסע מרתק, אכזרי ומהיר למעמקי הכרך.

מוכנים?

מקט: 001-2110-001
ביקורת על הספר

דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב הורד/י דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב

דוגמה חינם לקינדל הורד/י דוגמה חינם לקינדל

כדי לקרוא אנא התקן תוכנת קריאה המתאימה למכשירך כמפורט במדריך לקורא


1.

האולם בבית הקולנוע רב חן בכיכר דיזינגוף מָלַא בצופים. על המסך הוקרן הסרט "קיל ביל 2". במרכז השורה האחרונה ישבו לריסה, במכנסוני ג'ינס תכולים וחולצה לבנה בלי שרוולים, ולשמאלה, מאשה חברתה שלה רעמת שיער אדמונית ומכנסוני ג'ינס תכולים וחולצת טי שחורה עם גולגולות לבנות. על פניה של מאשה היה חיוך מהול במתח. לריסה שיכלה את זרועותיה ועיניה היו עצומות. מאשה נעצה לעברה מבט חריף. מן הרמקולים בקעו צווחות הייסורים של אישה בשנות הארבעים שמולה, על שטיח בגון בז' עמדה אומה ת'ורמן בחולצה מכופתרת המלוכלכת בעפר ודם, ומכנס ג'ינס כחול ארוך. שיערה של אומה היה מטונף ופניה הוכתמו בדם. בכף ידה הימנית נחה עינה היחידה של בת הארבעים שהתפתלה על רצפת חדר השירותים. אומה התבוננה בה במבט המערב חמלה וזעם. היא שמטה את העין על השטיח ורמסה אותה בכף רגלה השמאלית והיחפה. לריסה נחרה, ומאשה חשקה את שפתיה. כתוביות הסיום הופיעו. מאשה ניערה אותה "תתעוררי! לא חבל? ישנת כל הסרט"

"אה…לא זה חרא סרט" השיבה והתמתחה. צופים קמו ופסעו החוצה. מאשה בעטה בחבילת פופקורן ריקה.

בכיכר דיזינגוף הסתובבה המזרקה, מים יצאו מתוכה ונקוו בבריכה המקיפה. שלושה גברים ואישה, בשנות העשרים לחייהם, ישבו בבגדים שחורים על ספסל בטון תכול מול המזרקה ושתו מבקבוקי גולדסטאר כשלצדם שיירי אוכל ושברי זכוכיות. על ספסל נוסף, ישב גבר כהה עור ומזוקן בשנות החמישים לחייו, בגופיה לבנה ומלוכלכת ומכנסי טרנינג ישנים וקרועים. במדרגות המוליכות לכיכר עלו לריסה ומאשה, לרגליהן ניבט שוק העתיקות שכעת לא היה בפעולה ומבעד לשורת הצמחייה שמאחוריהן שכן בית הקולנוע. בירוק זהר שילטה של צרכניית AM:PM.

  1. :

    אתה גאון אני מעריצה

הוסיפו תגובה