החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

קרלסון על הגג מעופף שנית

מאת:
משוודית: דנה כספי | הוצאה: | 2020 | 168 עמ'
קטגוריות: ילדים ונוער

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית סיפריאפ במכשירי אנדרואיד, אייפד ואייפון בלבד

זמינות:

42.00

רכשו ספר זה:

קָטָנִי נִשְׁאָר לְבַדּוֹ עִם גְּבֶרֶת בּוֹק, מְנַהֶלֶת מֶשֶׁק הַבַּיִת הַחֲדָשָׁה, וְהִיא מַחְלִיטָה לְחַנֵּךְ אוֹתוֹ, אֶת בַּמְבִּי הַכְּלַבְלַב וַאֲפִלּוּ אֶת קַרְלְסוֹן, חֲבֵרוֹ הַמְּעוֹפֵף שֶׁל קָטָנִי שֶׁגָּר עַל הַגַּג. אֲבָל לְקַרְלְסוֹן יֵשׁ תָּכְנִיּוֹת אֲחֵרוֹת — הוּא כְּבָר יְתַחְבֵּל אֶת גְּבֶרֶת בּוֹק וִישַׁעֲשֵׁעַ אֶת קָטָנִי הָאֻמְלָל, כִּי כְּמוֹ שֶׁקַּרְלְסוֹן אוֹמֵר תָּמִיד: "הָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה לִי כֵּיף, אַחֶרֶת אֲנִי בְּרֹגֶז!"

 

קַרְלְסוֹן־עַל־הַגַּג מְעוֹפֵף שֵׁנִית הוּא סֵפֶר הַהֶמְשֵׁךְ שֶׁל קַרְלְסוֹן עַל הַגַּג,

שֶׁרָאָה אוֹר לָרִאשׁוֹנָה בְּ־1955 וּמֵאָז זָכָה לְסִדְרַת סְרָטִים מְצֻיָּרִים וּלְעִבּוּד לַתֵּאַטְרוֹן וְלַקּוֹלְנוֹעַ.

דְּמוּתוֹ שֶׁל הַגּוּץ הַמְּעוֹפֵף שֶׁעוֹשֶׂה שְׁטוּיוֹת אֲבָל גַּם מַגְשִׁים חֲלוֹמוֹת, הִיא פְּרִי דִּמְיוֹנָהּ שֶׁל הַסּוֹפֶרֶת הַשְּׁבֵדִית אַסְטְרִיד לִינְדְגְרֶן, יוֹצֶרֶת בִּילְבִּי, מָדִיקֶן, אֵמִיל וְעוֹד גִּבּוֹרִים שֶׁכָּבְשׁוּ אֶת לִבָּם שֶׁל יְלָדִים בְּכָל הָעוֹלָם.

 

"תַּרְגּוּמָהּ הָעַדְכָּנִי הָרָהוּט שֶׁל דָּנָה כַּסְפִּי מַחְזִיר אֶת הַסֵּפֶר לִמְקוֹמוֹ הָרָאוּי עַל מַדְּפֵי הַסְּפָרִים." נִירָה לֵוִין, דַּףדַּף

"קֶסֶם קְלָאסִי לִקְטַנִּים וְלִגְדוֹלִים." יִפְעַת מָנוֹס, YNET

"אַחִים קְטַנִּים בְּכָל הַגִּילִים יִזְדַּהוּ אִתּוֹ בְּקַלּוּת." עָפְרָה רוּדְנֶר, הָאָרֶץ

מקט: 978-965-574-105-6
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית מנדלי קורא ספרים בלבד


קַרְלְסוֹן מְעוֹפֵף שֵׁנִית

הָעוֹלָם גָּדוֹל כָּל כָּךְ, וְיֵשׁ בּוֹ בָּתִּים רַבִּים. יֵשׁ בָּתִּים גְּדוֹלִים וּבָתִּים קְטַנִּים, בָּתִּים יָפִים וּבָתִּים מְכֹעָרִים, בָּתִּים יְשָׁנִים וּבָתִּים חֲדָשִׁים. וְיֵשׁ גַּם בַּיִת קָטָן־קָטָן הַשַּׁיָּךְ לְקַרְלְסוֹן־עַל־הַגַּג. בְּעֵינֵי קַרְלְסוֹן, זֶהוּ הַבַּיִת הֲכִי טוֹב בָּעוֹלָם, וְהוּא מַתְאִים בְּדִיּוּק לְקַרְלְסוֹן הַטּוֹב בָּעוֹלָם. גַּם קָטָנִי חוֹשֵׁב כָּכָה.

קָטָנִי גָּר עִם אִמָּא וְאַבָּא וְעִם בּוּסֶה וּבֵּטָן בְּבַיִת רָגִיל לְגַמְרֵי בִּרְחוֹב רָגִיל לְגַמְרֵי בִּסְטוֹקְהוֹלְם, אֲבָל לְמַעְלָה עַל הַגַּג, מַמָּשׁ מֵאֲחוֹרֵי הָאֲרֻבָּה, שָׁם בְּדִיּוּק שׁוֹכֵן הַבַּיִת הַקָּטָן שֶׁל קַרְלְסוֹן, וְעַל הַשֶּׁלֶט שֶׁלּוֹ כָּתוּב:

קַרְלְסוֹן־עַל־הַגַּג

הַקַּרְלְסוֹן הַטּוֹב בָּעוֹלָם

אוּלַי נִרְאֶה לָכֶם מוּזָר שֶׁמִּישֶׁהוּ גָּר עַל הַגַּג, אֲבָל קָטָנִי אוֹמֵר:

‘מָה מוּזָר בָּזֶה? כָּל אֶחָד יָכוֹל לָגוּר אֵיפֹה שֶׁהוּא רוֹצֶה.’

גַּם אִמָּא וְאַבָּא חוֹשְׁבִים שֶׁלְּכָל אֶחָד מֻתָּר לָגוּר אֵיפֹה שֶׁהוּא רוֹצֶה. אֲבָל בַּהַתְחָלָה הֵם לֹא הֶאֱמִינוּ שֶׁקַּרְלְסוֹן קַיָּם. גַּם בּוּסֶה וּבֵּטָן לֹא הֶאֱמִינוּ. הֵם סֵרְבוּ לְהַאֲמִין שֶׁבַּרְנָשׁ קָטָן וּשְׁמַנְמַן עִם מַדְחֵף עַל הַגַּב גָּר שָׁם לְמַעְלָה, וְגַם יוֹדֵעַ לָעוּף.

‘אַתָּה מְשַׁקֵּר, קָטָנִי,’ אָמְרוּ בּוּסֶה וּבֵּטָן. ‘קַרְלְסוֹן הוּא סְתָם הַמְצָאָה.’

לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן, קָטָנִי שָׁאַל אֶת קַרְלְסוֹן אִם הוּא הַמְצָאָה, אֲבָל קַרְלְסוֹן אָמַר:

‘הֵם בְּעַצְמָם הַמְצָאָה.’

אִמָּא וְאַבָּא חָשְׁבוּ שֶׁקַּרְלְסוֹן הוּא מִין חָבֵר דִּמְיוֹנִי כָּזֶה שֶׁיְּלָדִים בּוֹדִים מִלִּבָּם כְּשֶׁהֵם מַרְגִּישִׁים בּוֹדְדִים.

‘קָטָנִי הַמִּסְכֵּן,’ אָמְרָה אִמָּא. ‘בּוּסֶה וּבֵּטָן גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ בְּהַרְבֵּה, וְאֵין לוֹ עִם מִי לְשַׂחֵק. בִּגְלַל זֶה הוּא מַמְצִיא סִפּוּרִים עַל הַקַּרְלְסוֹן הַזֶּה.’

‘כֵּן. בְּכָל אֹפֶן, אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהַשִּׂיג לוֹ כֶּלֶב,’ אָמַר אַבָּא. ‘כְּבָר שָׁנִים הוּא מְבַקֵּשׁ. וְאִם רַק יְקַבֵּל כֶּלֶב, הוּא יִשְׁכַּח מִקַּרְלְסוֹן.’

וְכָךְ קָרָה שֶׁקָּטָנִי קִבֵּל אֶת בַּמְבִּי. הוּא קִבֵּל כֶּלֶב שֶׁיִּהְיֶה רַק שֶׁלּוֹ. בַּיּוֹם שֶׁמָּלְאוּ לוֹ שְׁמוֹנֶה.

וּבְדִיּוּק בְּאוֹתוֹ יוֹם זָכוּ סוֹף־סוֹף אִמָּא וְאַבָּא וּבּוּסֶה וּבֵּטָן לִרְאוֹת אֶת קַרְלְסוֹן. כֵּן, בֶּאֱמֶת, הֵם רָאוּ אוֹתוֹ! וְכָךְ זֶה קָרָה:

לְקָטָנִי הָיְתָה מְסִבַּת יוֹם הֻלֶּדֶת בַּחֶדֶר שֶׁלּוֹ. הוּא הִזְמִין אֶת קְרִיסְטֶר וְגוּנִילָה. הֵם לָמְדוּ אִתּוֹ בַּכִּתָּה. וּכְשֶׁאִמָּא וְאַבָּא וּבּוּסֶה וּבֵּטָן שָׁמְעוּ אֶת הַצְּחוֹק וְהַפִּטְפּוּטִים מֵהַחֶדֶר שֶׁל קָטָנִי, אִמָּא אָמְרָה:

‘בּוֹאוּ, נֵלֵךְ לְהָעִיף מַבָּט! הֵם מְתוּקִים כָּל כָּךְ!’

‘כֵּן, בּוֹאוּ נֵלֵךְ לִרְאוֹת,’ אָמַר אַבָּא.

וּמָה הֵם רָאוּ, אִמָּא וְאַבָּא וּבּוּסֶה וּבֵּטָן, כְּשֶׁהֵצִיצוּ לְחַדְרוֹ שֶׁל קָטָנִי? מִי יָשַׁב שָׁם לְיַד הַשֻּׁלְחָן הַחֲגִיגִי בְּפַרְצוּף מָרוּחַ בְּקַצֶּפֶת וְזָלַל עַד שֶׁכִּמְעַט נֶחְנַק, אִם לֹא בַּרְנָשׁ קָטָן וּשְׁמַנְמַן שֶׁצָּוַח בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת:

‘הוֹפָּה הֵי, שְׁמִי קַרְלְסוֹן־עַל־הַגַּג. נִדְמֶה לִי שֶׁעַד הַיּוֹם לֹא הָיָה לָכֶם הַכָּבוֹד לִפְגּשׁ אוֹתִי.’

אִמָּא כִּמְעַט הִתְעַלְּפָה. וְאַבָּא נִהְיָה עַצְבָּנִי מְאוֹד.

‘אַל תְּסַפְּרוּ עַל זֶה לְאַף אֶחָד,’ אָמַר. ‘לְאַף אֶחָד בָּעוֹלָם.’

‘לָמָּה לֹא?’ שָׁאַל בּוּסֶה.

וְאַבָּא הִסְבִּיר אֶת הַסִּבָּה:

‘תָּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם אֵיזוֹ מְהוּמָה תִּתְחוֹלֵל אִם מִישֶׁהוּ יִשְׁמַע עַל קַרְלְסוֹן. הוּא יוֹפִיעַ בַּטֵּלֵוִיזְיָה, אַתֶּם מְבִינִים. בַּמַּדְרֵגוֹת כָּאן נִתָּקֵל כָּל הַזְּמַן בְּכַבְלֵי טֵלֵוִיזְיָה וּבְמַצְלֵמוֹת, וְכָל חֲצִי שָׁעָה יָבוֹא צַלַּם עִתּוֹנוּת וְיִרְצֶה לְצַלֵּם אֶת קַרְלְסוֹן וְאֶת קָטָנִי. קָטָנִי הַמִּסְכֵּן, הוּא יַהֲפֹךְ לַ’יֶּלֶד שֶׁמָּצָא אֶת קַרְלְסוֹן־עַל־הַגַּג’… לֹא יִהְיֶה לָנוּ יוֹתֵר רֶגַע שֶׁקֶט בַּחַיִּים.’

אִמָּא וּבּוּסֶה וּבֵּטָן הֵבִינוּ עַל מָה הוּא מְדַבֵּר, וְלָכֵן הִסְכִּימוּ כֻּלָּם לֹא לְסַפֵּר עַל קַרְלְסוֹן לְאִישׁ.

כְּבָר לְמָחֳרָת עָמַד קָטָנִי לִנְסֹעַ לְסָבְתָא לַכְּפָר וּלְהִשָּׁאֵר אִתָּהּ כָּל הַקַּיִץ. הוּא צִפָּה לַבִּקּוּר אֶצְלָהּ בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם, אֲבָל הוּא דָּאַג לְקַרְלְסוֹן. מִי יוֹדֵעַ אֵילוּ רַעְיוֹנוֹת יָצוּצוּ בְּמוֹחוֹ שֶׁל קַרְלְסוֹן בַּזְּמַן הַזֶּה! מָה אִם יֵעָלֵם וְלֹא יַחְזֹר?

‘קַרְלְסוֹן הֶחָמוּד, אַתָּה מַבְטִיחַ שֶׁעֲדַיִן תָּגוּר לְמַעְלָה עַל הַגַּג כְּשֶׁאֶחְזֹר מִסָּבְתָא?’ אָמַר קָטָנִי.

‘לְעוֹלָם אֵין לָדַעַת,’ אָמַר קַרְלְסוֹן. ‘גַּם אֲנִי נוֹסֵעַ לְסָבְתָא שֶׁלִּי. הִיא הַרְבֵּה יוֹתֵר סָבְתָתִית מִשֶּׁלְּךָ, וְהִיא אוֹמֶרֶת שֶׁאֲנִי הַנֶּכֶד הֲכִי טוֹב בָּעוֹלָם. אָז לְעוֹלָם אֵין לָדַעַת… רַק סָבְתָא מְטֻרְלֶלֶת תַּסְכִּים לְוַתֵּר עַל הַנֶּכֶד הֲכִי טוֹב בָּעוֹלָם, אַתָּה לֹא חוֹשֵׁב?’

‘אֵיפֹה הִיא גָּרָה, סָבְתָא שֶׁלְּךָ?’ שָׁאַל קָטָנִי.

‘בַּבַּיִת,’ אָמַר קַרְלְסוֹן. ‘מָה חָשַׁבְתָּ, שֶׁהִיא מִתְרוֹצֶצֶת בַּחוּץ כָּל הַלֵּילוֹת?’

בָּזֶה הִסְתַּכֵּם הַמֵּידָע שֶׁקָּטָנִי הִצְלִיחַ לְחַלֵּץ מִמֶּנּוּ. וּלְמָחֳרָת הוּא נָסַע לְסָבְתָא שֶׁלּוֹ. וּבַּמְבִּי בָּא אִתּוֹ. הָיָה נֶחְמָד לְבַלּוֹת בַּכְּפָר. קָטָנִי שִׂחֵק כָּל הַיָּמִים. הוּא לֹא חָשַׁב עַל קַרְלְסוֹן לְעִתִּים קְרוֹבוֹת כָּל כָּךְ. אֲבָל כְּשֶׁחֻפְשַׁת הַקַּיִץ נִגְמְרָה וְהוּא חָזַר לִסְטוֹקְהוֹלְם, הוּא שָׁאַל עַל קַרְלְסוֹן בָּרֶגַע שֶׁנִּכְנַס הַבַּיְתָה.

‘אִמָּא, רָאִית אוּלַי אֶת קַרְלְסוֹן?’

אִמָּא נִעְנְעָה בְּרֹאשָׁהּ.

‘לֹא, לֹא רָאִיתִי. הוּא כַּנִּרְאֶה עָבַר דִּירָה.’

‘אַל תַּגִּידִי אֶת זֶה,’ אָמַר קָטָנִי. ‘אֲנִי רוֹצֶה שֶׁהוּא יַמְשִׁיךְ לָגוּר עַל הַגַּג, הוּא חַיָּב לַחְזֹר.’

‘אֲבָל אַתָּה יָכוֹל לְשַׂחֵק עִם בַּמְבִּי,’ נִסְּתָה אִמָּא לְנַחֵם אוֹתוֹ. הִיא דַּוְקָא שָׂמְחָה מְאוֹד לְהִפָּטֵר מִקַּרְלְסוֹן.

קָטָנִי לִטֵּף אֶת בַּמְבִּי.

‘כֵּן, זֶה בָּרוּר. וְהוּא חָמוּד כָּל כָּךְ. אֲבָל אֵין לוֹ מַדְחֵף וְהוּא לֹא יָכוֹל לָעוּף, וְעִם קַרְלְסוֹן כֵּיף יוֹתֵר לְשַׂחֵק.’

קָטָנִי רָץ לְחַדְרוֹ וּפָתַח אֶת הַחַלּוֹן.

‘קַרְלְסוֹן, אַתָּה שָׁם לְמַעְלָה?’ צָעַק הֲכִי חָזָק שֶׁיָּכֹל. אֲבָל לֹא הָיְתָה תְּשׁוּבָה. וּלְמָחֳרָת הִתְחִילוּ שׁוּב הַלִּמּוּדִים. קָטָנִי הָיָה עַכְשָׁו בְּכִתָּה ב’. כָּל יוֹם אַחַר הַצָּהֳרַיִם יָשַׁב בְּחַדְרוֹ וְהֵכִין שִׁעוּרֵי בַּיִת. הוּא הִשְׁאִיר אֶת הַחַלּוֹן פָּתוּחַ כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אִם זִמְזוּם מָנוֹעַ שֶׁמַּזְכִּיר אֶת קַרְלְסוֹן מִתְקָרֵב. אֲבָל הַזִּמְזוּם הַיָּחִיד שֶׁשָּׁמַע הָיָה זִמְזוּם הַמְּכוֹנִיּוֹת לְמַטָּה בָּרְחוֹב וּמִדֵּי פַּעַם מָטוֹס מְעוֹפֵף מֵעַל גַּגּוֹת הַבָּתִּים. אַף פַּעַם לֹא זִמְזוּם שֶׁל קַרְלְסוֹן.

‘כֵּן, נִרְאֶה שֶׁהוּא עָבַר דִּירָה,’ אָמַר לְעַצְמוֹ קָטָנִי בְּעֶצֶב. ‘הוּא לְעוֹלָם לֹא יַחְזֹר.’

בָּעֶרֶב, כְּשֶׁשָּׁכַב לִישֹׁן, הָיָה קָטָנִי חוֹשֵׁב עַל קַרְלְסוֹן, וְלִפְעָמִים בָּכָה קְצָת בְּשֶׁקֶט תַּחַת הַשְּׂמִיכָה כִּי קַרְלְסוֹן הִסְתַּלֵּק. וְכָךְ חָלְפוּ הַיָּמִים, לִמּוּדִים וְשִׁעוּרֵי בַּיִת וְשׁוּם קַרְלְסוֹן.

יוֹם אֶחָד אַחַר הַצָּהֳרַיִם יָשַׁב קָטָנִי בְּחַדְרוֹ וְסִדֵּר אֶת אֹסֶף הַבּוּלִים שֶׁלּוֹ. בָּאַלְבּוֹם כְּבָר הָיוּ דֵּי הַרְבֵּה בּוּלִים, אֲבָל גַּם לֹא מְעַט בּוּלִים חִכּוּ שֶׁקָּטָנִי יַדְבִּיק אוֹתָם בְּתוֹכוֹ. הוּא הִתְחִיל בַּמְּלָאכָה וְכִמְעַט גָּמַר לְהַדְבִּיק אֶת כֻּלָּם. נִשְׁאַר לוֹ רַק בּוּל אֶחָד, הַיָּפֶה מִכֻּלָּם, שֶׁשָּׁמַר לַסּוֹף. בּוּל גֶּרְמָנִי שֶׁעָלָיו מְצֻיָּרִים כִּפָּה אֲדֻמָּה וְהַזְּאֵב. הוֹי, קָטָנִי לֹא הִפְסִיק לְהִתְפַּעֵל מֵהַבּוּל הַיָּפֶה וְהֵנִיחַ אוֹתוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן לְפָנָיו.

בְּאוֹתוֹ רֶגַע הוּא שָׁמַע זִמְזוּם מִחוּץ לַחַלּוֹן. זִמְזוּם שֶׁנִּשְׁמַע כְּמוֹ… כֵּן, מִי הָיָה מַאֲמִין, זִמְזוּם שֶׁנִּשְׁמַע כְּמוֹ קַרְלְסוֹן! וְזֶה בֶּאֱמֶת הָיָה קַרְלְסוֹן. הוּא נִכְנַס דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן בְּרַעַשׁ אֵימִים וְצָעַק:

‘הוֹפָּה הֵי, קָטָנִי!’

‘הוֹפָּה הֵי, קַרְלְסוֹן!’ צָעַק קָטָנִי. הוּא קָם מִיָּד, וּמְאֻשָּׁר כֻּלּוֹ עָמַד וְהִסְתַּכֵּל עַל קַרְלְסוֹן, שֶׁחָג פַּעֲמַיִם סְבִיב מְנוֹרַת הַתִּקְרָה וְרַק אָז נָחַת לִפְנֵי קָטָנִי בַּחֲבָטָה קְטַנָּה. בָּרֶגַע שֶׁקַּרְלְסוֹן דּוֹמֵם אֶת הַמָּנוֹעַ שֶׁלּוֹ בְּאֶמְצָעוּת סִיבוּב כַּפְתּוֹר קָטָן עַל הַבֶּטֶן קָטָנִי רָצָה לָרוּץ אֵלָיו וּלְחַבֵּק אוֹתוֹ. אֲבָל קַרְלְסוֹן דָּחַף אוֹתוֹ בְּיָדוֹ הַקְּטַנָּה וְהַשְּׁמַנְמַנָּה וְאָמַר:

‘תֵּרָגַע, תֵּרָגַע! יֵשׁ מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹל? קְצִיצוֹת בָּשָׂר אוֹ מַשֶּׁהוּ כָּזֶה? אוֹ אוּלַי עוּגַת קַצֶּפֶת קְטַנָּה?’

קָטָנִי נִעְנֵעַ בְּרֹאשׁוֹ.

‘לֹא, הַיּוֹם אִמָּא לֹא הֵכִינָה קְצִיצוֹת. וְעוּגַת קַצֶּפֶת יֵשׁ רַק בִּימֵי הֻלֶּדֶת.’

קַרְלְסוֹן נָחַר בְּבוּז.

‘אֵיזֶה מִין מִשְׁפָּחָה זֹאת בִּכְלָל? ‘רַק בִּימֵי הֻלֶּדֶת’… וּמָה אִם מַגִּיעַ חָבֵר וָתִיק וְיָקָר שֶׁלֹּא רְאִיתֶם חֳדָשִׁים? הָיִיתִי מְצַפֶּה שֶׁבִּקּוּר כָּזֶה יְזָרֵז קְצָת אֶת אִמָּא שֶׁלְּךָ.’

‘כֵּן, אֲבָל לֹא יָדַעְנוּ…’ נִסָּה קָטָנִי לוֹמַר.

‘לֹא יְדַעְתֶּם,’ אָמַר קַרְלְסוֹן. ‘אֲבָל יְכָלְתֶּם לְפָחוֹת לְקַוּוֹת! יְכָלְתֶּם לְקַוּוֹת שֶׁאָבוֹא הַיּוֹם, וְדַי הָיָה בָּזֶה כְּדֵי שֶׁאִמָּא שֶׁלְּךָ תַּתְחִיל לְגַלְגֵּל קְצִיצוֹת בְּיָד אַחַת וּלְהַקְצִיף קַצֶּפֶת בָּאַחֶרֶת.’

‘הַיּוֹם בַּצָּהֳרַיִם אָכַלְנוּ נַקְנִיקִיּוֹת,’ אָמַר קָטָנִי מְבֻיָּשׁ. ‘אוּלַי תִּרְצֶה…’

‘נַקְנִיקִיּוֹת פְּשׁוּטוֹת כְּשֶׁמַּגִּיעַ חָבֵר וָתִיק וְיָקָר שֶׁלֹּא רְאִיתֶם חֳדָשִׁים!’

קַרְלְסוֹן נָחַר שׁוּב בְּבוּז.

‘נוּ, טוֹב, אִם רוֹצִים לִשְׁהוֹת כָּאן בַּבַּיִת, צָרִיךְ לִלְמֹד לִסְבֹּל כָּל מִינֵי דְּבָרִים… תָּבִיא הֵנָּה אֶת הַנַּקְנִיקִיּוֹת!’

קָטָנִי רָץ לַמִּטְבָּח מַהֵר כְּכָל הָאֶפְשָׁר. אִמָּא לֹא הָיְתָה בַּבַּיִת, הִיא הָלְכָה לָרוֹפֵא, אָז הוּא לֹא הָיָה יָכוֹל לְבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה רְשׁוּת. אֲבָל הוּא יָדַע שֶׁהִיא הָיְתָה מַסְכִּימָה לְהַזְמִין אֶת קַרְלְסוֹן לֶאֱכֹל נַקְנִיקִיּוֹת. עַל צַלַּחַת הָיוּ מוּנָחִים חֲמִשָּׁה עִגּוּלֵי נַקְנִיקִיָּה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם, וְקָטָנִי הֵבִיא אוֹתָן לְקַרְלְסוֹן. קַרְלְסוֹן הִסְתַּעֵר עֲלֵיהֶם כְּמוֹ נֵץ. הוּא מִלֵּא אֶת הַפֶּה בַּחֲתִיכוֹת נַקְנִיקִיָּה וְנִרְאָה מְרֻצֶּה בְּיוֹתֵר.

‘נוּ, טוֹב,’ אָמַר, ‘בְּתוֹר נַקְנִיקִיָּה פְּשׁוּטָה הַטַּעַם לֹא הָיָה רַע בִּכְלָל. לֹא כְּמוֹ קְצִיצוֹת בָּשָׂר, כַּמּוּבָן, אֲבָל יֵשׁ אֲנָשִׁים מְסֻיָּמִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְצַפּוֹת מֵהֶם לְיוֹתֵר מִדַּי.’

קָטָנִי הֵבִין שֶׁהוּא אוֹתָם ‘אֲנָשִׁים מְסֻיָּמִים’, וְלָכֵן מִהֵר לְשַׁנּוֹת אֶת נוֹשֵׂא הַשִּׂיחָה.

‘הָיָה לְךָ כֵּיף אֵצֶל סָבְתָא שֶׁלְּךָ?’ שָׁאַל.

‘הָיָה לִי כֵּיף כָּל כָּךְ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר,’ אָמַר קַרְלְסוֹן. ‘אָז אֲנִי גַּם לֹא אֲתָאֵר,’ אָמַר וְלָעַס אֶת הַנַּקְנִיקִיָּה בִּרְעַבְתָּנוּת.

‘גַּם לִי הָיָה כֵּיף,’ אָמַר קָטָנִי. הוּא הִתְחִיל לְסַפֵּר לְקַרְלְסוֹן עַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁעָשָׂה אֵצֶל סָבְתָא.

‘סָבְתָא שֶׁלִּי נֶחְמָדָה כָּל כָּךְ, כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ נֶחְמָדָה,’ אָמַר קָטָנִי. ‘וְלֹא תַּאֲמִין אֵיךְ הִיא שָׂמְחָה כְּשֶׁבָּאתִי. הִיא חִבְּקָה אוֹתִי הֲכִי חָזָק שֶׁהִיא יְכוֹלָה.’

‘לָמָּה?’ שָׁאַל קַרְלְסוֹן.

‘כִּי הִיא אוֹהֶבֶת אוֹתִי, זֶה בָּרוּר,’ אָמַר קָטָנִי. קַרְלְסוֹן הִפְסִיק לִלְעֹס.

‘וְאַתָּה בֶּטַח חוֹשֵׁב שֶׁסָּבְתָא שֶׁלִּי לֹא אוֹהֶבֶת אוֹתִי בִּמְיֻחָד, מָה? אַתָּה בֶּטַח חוֹשֵׁב שֶׁהִיא לֹא הִתְנַפְּלָה עָלַי וְחִבְּקָה אוֹתִי עַד שֶׁהַפַּרְצוּף שֶׁלִּי נִהְיָה כָּחֹל, רַק כִּי הִיא אוֹהֶבֶת אוֹתִי כָּל כָּךְ. אַתָּה לֹא מַאֲמִין, מָה? אֲבָל תֵּן לִי לְהַגִּיד לְךָ: לְסָבְתָא שֶׁלִּי יֵשׁ אֶת כַּפּוֹת הַיָּדַיִם הֲכִי קְטַנּוֹת וַחֲזָקוֹת בָּעוֹלָם, וְאִם הִיא הָיְתָה אוֹהֶבֶת אוֹתִי אֲפִלּוּ טִפָּה יוֹתֵר, לֹא הָיִיתִי יוֹשֵׁב פֹּה עַכְשָׁו, כִּי הִיא הָיְתָה מְחַסֶּלֶת אוֹתִי.’

‘בֶּאֱמֶת?’ אָמַר קָטָנִי, ‘אָז קִבַּלְתָּ חִבּוּק־סָבְתָא רְצִינִי.’

כִּי סָבְתָא שֶׁלּוֹ לֹא חִבְּקָה אוֹתוֹ עַד־כְּדֵי־כָּךְ חָזָק, וּבְכָל זֹאת הִיא אָהֲבָה אֶת קָטָנִי, וּבְכָל זֹאת הִיא תָּמִיד הָיְתָה נֶחְמָדָה אֵלָיו, וְהוּא הִבְהִיר זֹאת לְקַרְלְסוֹן.

‘אֲבָל הִיא גַּם יְכוֹלָה לִהְיוֹת הֲכִי נוּדְנִיקִית בָּעוֹלָם,’ אָמַר קָטָנִי אַחֲרֵי שֶׁחָשַׁב קְצָת. ‘הִיא לֹא מַפְסִיקָה לְנַדְנֵד שֶׁאַחְלִיף גַּרְבַּיִם וְשֶׁלֹּא אֵלֵךְ מַכּוֹת עִם לָסֶה יַנְסוֹן וּדְבָרִים כָּאֵלֶּה.’

קַרְלְסוֹן זָרַק מֵעָלָיו אֶת הַצַּלַּחַת שֶׁהִתְרוֹקְנָה.

‘וְאַתָּה בֶּטַח חוֹשֵׁב שֶׁסָּבְתָא שֶׁלִּי לֹא מְנַדְנֶדֶת בִּכְלָל, מָה? אַתָּה בֶּטַח חוֹשֵׁב שֶׁהִיא לֹא כִּוְּנָה אֶת הַשָּׁעוֹן הַמְּעוֹרֵר לַשָּׁעָה חָמֵשׁ כָּל בֹּקֶר וְקָפְצָה מֵהַמִּטָּה רַק כְּדֵי שֶׁהִיא תַּסְפִּיק לְנַדְנֵד לִי כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר שֶׁאַחְלִיף גַּרְבַּיִם וְלֹא אֵלֵךְ מַכּוֹת עִם לָסֶה יַנְסוֹן?’

‘אַתָּה מַכִּיר אֶת לָסֶה יַנְסוֹן?’ שָׁאַל קָטָנִי הַמֻּפְתָּע.

‘לֹא, וְטוֹב שֶׁכָּךְ,’ אָמַר קַרְלְסוֹן.

‘אָז לָמָּה סָבְתָא שֶׁלְּךָ אָמְרָה…’ תָּהָה קָטָנִי.

‘כִּי הִיא הֲכִי נוּדְנִיקִית בָּעוֹלָם,’ אָמַר קַרְלְסוֹן. ‘אוּלַי סוֹף־סוֹף תָּבִין עַכְשָׁו. אַתָּה, שֶׁמַּכִּיר אֶת לָסֶה יַנְסוֹן, מֵאֵיפֹה יֵשׁ לְךָ אֶת הַחֻצְפָּה לָבוֹא וְלִטְעֹן שֶׁסָּבְתָא שֶׁלְּךָ הֲכִי נוּדְנִיקִית בָּעוֹלָם? לֹא, תּוֹדָה, אֲנִי מַעֲדִיף אֶת סָבְתָא שֶׁלִּי, הִיא יְכוֹלָה לְנַדְנֵד יוֹם שָׁלֵם שֶׁלֹּא אֵלֵךְ מַכּוֹת עִם לָסֶה יַנְסוֹן, אֲפִלּוּ שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא רָאִיתִי אֶת הַבָּחוּרְצִ’יק וַאֲנִי גַּם מְקַוֶּה בְּכָל מְאוֹדִי שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אֶצְטָרֵךְ לִרְאוֹת אוֹתוֹ.’

קָטָנִי שָׁקַע בְּהִרְהוּרִים. מוּזָר מְאוֹד… הוּא מַמָּשׁ הִתְעַצְבֵּן כְּשֶׁסָּבְתָא נִדְנְדָה לוֹ, אֲבָל עַכְשָׁו פִּתְאוֹם הִרְגִּישׁ שֶׁהוּא מֻכְרָח לְנַסּוֹת לְנַצֵּחַ אֶת קַרְלְסוֹן בַּתַּחֲרוּת וּלְהוֹכִיחַ שֶׁסָּבְתָא שֶׁלּוֹ נוּדְנִיקִית יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁהָיְתָה בֶּאֱמֶת.

‘בָּרֶגַע שֶׁהָרַגְלַיִם שֶׁלִּי נִרְטְבוּ טִיפּ־טִפָּה, הִיא הִתְחִילָה לְנַדְנֵד לִי לְהַחְלִיף גַּרְבַּיִם,’ הִכְרִיז קָטָנִי.

קַרְלְסוֹן הִנְהֵן.

‘וְאַתָּה בֶּטַח חוֹשֵׁב שֶׁסָּבְתָא שֶׁלִּי לֹא רָצְתָה שֶׁאַחְלִיף גַּרְבַּיִם, מָה? אַתָּה בֶּטַח חוֹשֵׁב שֶׁהִיא לֹא זִנְּקָה מִיָּד וְרָצָה בְּכָל רַחֲבֵי הָעִיר לִתְפֹּס אוֹתִי בָּרֶגַע שֶׁדָּרַכְתִּי בִּשְׁלוּלִית, וְנִדְנְדָה וְנִדְנְדָה, ‘תַּחְלִיף גַּרְבַּיִם, קַרְלְסוֹן קָטָן שֶׁלִּי, תַּחְלִיף גַּרְבַּיִם…’ אַתָּה לֹא מַאֲמִין, מָה?’

קָטָנִי הִתְפַּתֵּל בְּאִי־נוֹחוּת.

‘אוּלַי, יָכוֹל לִהְיוֹת…’

קַרְלְסוֹן דָּחַף אוֹתוֹ לַכִּסֵּא וְנֶעֱמַד מוּלוֹ, יָדָיו עַל מָתְנָיו.

‘לֹא, אַתָּה לֹא מַאֲמִין. אֲבָל תַּקְשִׁיב טוֹב, וַאֲנִי אֲסַפֵּר לְךָ בְּדִיּוּק מָה קָרָה. יָצָאתִי לְשׁוֹטֵט וְנִכְנַסְתִּי לִשְׁלוּלִית… אַתָּה תּוֹפֵס? וְהָיָה לִי כֵּיף גָּדוֹל. וּבְאֶמְצַע כָּל זֶה סָבְתָא בָּאָה בְּרִיצָה וְצָרְחָה חָזָק כָּל כָּךְ שֶׁכָּל הָעִיר שָׁמְעָה, ‘תַּחְלִיף גַּרְבַּיִם, קַרְלְסוֹן קָטָן שֶׁלִּי, תַּחְלִיף גַּרְבַּיִם!”

‘אָז מָה אָמַרְתָּ לָהּ?’

‘בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן אֲנִי לֹא מַחְלִיף, אָמַרְתִּי, כִּי אֲנִי הֲכִי לֹא צַיְתָן בָּעוֹלָם,’ הִכְרִיז קַרְלְסוֹן. ‘אָז בָּרַחְתִּי מִסָּבְתָא בְּרִיצָה וְטִפַּסְתִּי עַל עֵץ כְּדֵי שֶׁתַּעֲזֹב אוֹתִי בְּשֶׁקֶט.’

‘הִיא בֶּטַח הִתְאַכְזְבָה מִמְּךָ,’ אָמַר קָטָנִי.

‘רוֹאִים שֶׁאַתָּה לֹא מַכִּיר אֶת סָבְתָא שֶׁלִּי,’ אָמַר קַרְלְסוֹן. ‘סָבְתָא עָלְתָה בְּעִקְבוֹתַי.’

‘טִפְּסָה עַל הָעֵץ?’ שָׁאַל קָטָנִי מֻפְתָּע.

קַרְלְסוֹן הִנְהֵן.

‘אַתָּה בֶּטַח חוֹשֵׁב שֶׁסָּבְתָא שֶׁלִּי לֹא יְכוֹלָה לְטַפֵּס עַל עֵצִים, מָה? אָז תֵּדַע לְךָ שֶׁבִּשְׁבִיל לְנַדְנֵד הִיא מוּכָנָה לְטַפֵּס גַּם הֲכִי גָּבוֹהַּ. ‘תַּחְלִיף גַּרְבַּיִם, קַרְלְסוֹן קָטָן שֶׁלִּי, תַּחְלִיף גַּרְבַּיִם,’ הִיא אָמְרָה וְזָחֲלָה עַל הֶעָנָף שֶׁעָלָיו יָשַׁבְתִּי.’

‘אָז מָה עָשִׂיתָ?’ שָׁאַל קָטָנִי.

‘מָה כְּבָר יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת?’ הֵשִׁיב קַרְלְסוֹן. ‘הֶחְלַפְתִּי גַּרְבַּיִם, הִיא לֹא הִסְתַּפְּקָה בְּפָחוֹת מִזֶּה. גָּבוֹהַּ עַל הָעֵץ, עַל עָנָף קָטָן וְעָלוּב, כְּשֶׁחַיַּי בְּסַכָּנָה, יָשַׁבְתִּי וְהֶחְלַפְתִּי גַּרְבַּיִם.’

‘חָה־חָה, עַכְשָׁו תָּפַסְתִּי אוֹתְךָ בְּשֶׁקֶר,’ אָמַר קָטָנִי. ‘אֵיךְ הָיוּ לְךָ גַּרְבַּיִם לְהַחְלָפָה לְמַעְלָה עַל הָעֵץ?’

‘אַתָּה מַמָּשׁ טִפֵּשׁ, אַתָּה,’ אָמַר קַרְלְסוֹן. ‘לֹא הָיוּ לִי גַּרְבַּיִם לְהַחְלָפָה?’

הוּא מָשַׁךְ אֶת מִכְנָסָיו כְּלַפֵּי מַעְלָה וְהִצְבִּיעַ עַל רַגְלָיו הַקְּטַנּוֹת וְהַשְּׁמֵנוֹת הָעֲטוּפוֹת בְּגַרְבֵּי פַּסִּים שֶׁנָּזְלוּ סְבִיב קַרְסֻלָּיו.

‘וּמָה זֶה, לְדַעְתְּךָ, אִם לֹא גַּרְבַּיִם?’ אָמַר. ‘שְׁנֵי גַּרְבַּיִם, אִם אֲנִי לֹא טוֹעֶה. אָז לֹא יָשַׁבְתִּי שָׁם עַל הֶעָנָף שֶׁלִּי וְהֶחְלַפְתִּי גַּרְבַּיִם וְגָרַבְתִּי בְּטָעוּת אֶת הַיְּמָנִי עַל רֶגֶל שְׂמֹאל וְאֶת הַשְּׂמָאלִי עַל רֶגֶל יָמִין? וְלֹא גָּרַבְתִּי גַּרְבַּיִם אוּלַי, רַק כְּדֵי שֶׁהַסָּבְתָא הַזְּקֵנָה שֶׁלִּי תִּהְיֶה מְרֻצָּה?’

‘כֵּן, אֲבָל זֶה לֹא עָזַר לְךָ לְיַבֵּשׁ אֶת הָרַגְלַיִם,’ אָמַר קָטָנִי.

‘טָעַנְתִּי שֶׁיִּבַּשְׁתִּי אֶת הָרַגְלַיִם?’ שָׁאַל קַרְלְסוֹן, ‘טָעַנְתִּי דָּבָר כָּזֶה?’

‘לֹא, אֲבָל זֶה אוֹמֵר…’ גִּמְגֵּם קָטָנִי, ‘זֶה אוֹמֵר שֶׁסְּתָם הֶחְלַפְתָּ גַּרְבַּיִם!’

קַרְלְסוֹן הִנְהֵן.

‘עַכְשָׁו אַתָּה מֵבִין לְמִי יֵשׁ אֶת הַסָּבְתָא הֲכִי נוּדְנִיקִית בָּעוֹלָם? סָבְתָא שֶׁלְּךָ מְנַדְנֶדֶת כִּי אֵין לָהּ בְּרֵרָה עִם נֶכֶד עַקְשָׁן כָּמוֹךָ. אֲבָל סָבְתָא שֶׁלִּי הִיא הֲכִי נוּדְנִיקִית בָּעוֹלָם, כִּי הִיא מְנַדְנֶדֶת לִי לְגַמְרֵי שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ. אוּלַי תַּכְנִיס אֶת זֶה סוֹף־סוֹף לָרֹאשׁ הַקָּטָן וְהַמִּסְכֵּן שֶׁלְּךָ?’

אֲבָל מִיָּד אַחַר כָּךְ פָּרַץ קַרְלְסוֹן בִּצְחוֹק קוֹלָנִי וְנָתַן לְקָטָנִי דְּחִיפָה קְטַנָּה.

‘הוֹפָּה הֵי, קָטָנִי,’ אָמַר. ‘עַכְשָׁו נָשִׂים פַּס עַל הַסָּבְתוֹת שֶׁל שְׁנֵינוּ. הִגִּיעַ הַזְּמַן לֵהָנוֹת קְצָת לְדַעְתִּי.’

‘הוֹפָּה הֵי, קַרְלְסוֹן, גַּם לְדַעְתִּי,’ אָמַר קָטָנִי.

‘קִבַּלְתָּ קַטָּר חָדָשׁ?’ שָׁאַל קַרְלְסוֹן. ‘אַתָּה זוֹכֵר אֵיזֶה כֵּיף הָיָה לָנוּ כְּשֶׁפּוֹצַצְנוּ אֶת הַקּוֹדֵם? אִם יֵשׁ לְךָ קַטָּר חָדָשׁ, נוּכַל לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה שׁוּב.’

אֲבָל קָטָנִי לֹא קִבֵּל שׁוּם קַטָּר חָדָשׁ, וְקַרְלְסוֹן נִרְאָה מַמָּשׁ לֹא מְרֻצֶּה. לְמַרְבֵּה הַמַּזָּל, הוּא הִבְחִין פִּתְאוֹם בְּשׁוֹאֵב הָאָבָק שֶׁאִמָּא שָׁכְחָה בְּחַדְרוֹ שֶׁל קָטָנִי כְּשֶׁנִּקְּתָה אוֹתוֹ לִפְנֵי זְמַן־מָה. בְּצִוְחַת שִׂמְחָה קְטַנָּה רָץ קַרְלְסוֹן אֶל שׁוֹאֵב הָאָבָק וְסוֹבֵב אֶת כַּפְתּוֹר הַהַפְעָלָה.

‘שׁוֹאֵב־שׁוֹאֲבֵי־הָאָבָק הֲכִי טוֹב בָּעוֹלָם, תְּנַחֵשׁ מִי זֶה!’

וְהוּא הֵחֵל מִיָּד לִשְׁאֹב בְּכָל הַמֶּרֶץ.

‘אִם לֹא יִהְיֶה נָקִי וּמְסֻדָּר סְבִיבִי, אֲנִי בְּרֹגֶז,’ אָמַר. ‘צָרִיךְ לְנַקּוֹת פֹּה אֶת הַטִּנֹּפֶת. אֵיזֶה מַזָּל יֵשׁ לָכֶם שֶׁשּׁוֹאֵב־שׁוֹאֲבֵי־הָאָבָק הֲכִי טוֹב בָּעוֹלָם בָּא אֲלֵיכֶם.’

קָטָנִי יָדַע שֶׁאִמָּא שָׁאֲבָה הֵיטֵב אֶת הָאָבָק בְּכָל הַחֶדֶר, וְגַם אָמַר זֹאת לְקַרְלְסוֹן, אֲבָל קַרְלְסוֹן צָחַק בְּלִגְלוּג.

‘כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ שֶׁנָּשִׁים לֹא יוֹדְעוֹת לְהַפְעִיל מַכְשִׁירִים כָּאֵלֶּה. לֹא, כָּכָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה,’ אָמַר קַרְלְסוֹן וְהֵחֵל לִשְׁאֹב אֶת אַחַד הַוִּילוֹנוֹת הַלְּבָנִים הַדַּקִּים, וַחֲצִי מִמֶּנּוּ נִבְלַע בְּתוֹךְ שׁוֹאֵב הָאָבָק בְּמִין שְׁרִיקָה לוֹחֶשֶׁת.

‘לֹא, תַּפְסִיק,’ צָוַח קָטָנִי. ‘הַוִּילוֹן דַּק מִדַּי, אַתָּה לֹא רוֹאֶה שֶׁהוּא נִתְקָע בַּשּׁוֹאֵב… תַּפְסִיק!’

קַרְלְסוֹן מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו.

‘טוֹב, אִם אַתָּה רוֹצֶה לִחְיוֹת בְּלִכְלוּךְ וּבְזֻהֲמָה, מָה אִכְפַּת לִי,’ אָמַר.

בְּלִי לְכַבּוֹת אֶת שׁוֹאֵב הָאָבָק הוּא הִתְחִיל לִמְשֹׁךְ בַּוִּילוֹן בְּתִקְוָה לִשְׁלֹף אוֹתוֹ הַחוּצָה. אֲבָל הַוִּילוֹן הָיָה תָּקוּעַ חָזָק, וְהַשּׁוֹאֵב סֵרֵב לְהַרְפּוֹת.

‘אַל תְּנַסֶּה אֲפִלּוּ,’ אָמַר קַרְלְסוֹן לַשּׁוֹאֵב. ‘כִּי מוּלְךָ עוֹמֵד קַרְלְסוֹן־עַל־הַגַּג, אַלּוּף הָעוֹלָם בִּמְשִׁיכַת חֶבֶל.’

הוּא מָשַׁךְ וּמָשַׁךְ וְהִצְלִיחַ לְבַסּוֹף לִשְׁלֹף אֶת הַוִּילוֹן. אֲבָל הַוִּילוֹן הָיָה עַכְשָׁו שָׁחֹר לְמַדַּי וְגַם קְצָת קָרוּעַ.

‘אוֹי, אֵיךְ שֶׁהַוִּילוֹן נִרְאֶה,’ אָמַר קָטָנִי הָאֻמְלָל. ‘תִּרְאֶה, הוּא שָׁחֹר לְגַמְרֵי!’

‘נוּ, יַלְדּוֹן לִכְלוּכוֹן, וְאַתָּה עוֹד חוֹשֵׁב שֶׁלֹּא צָרִיךְ לִשְׁאֹב אֶת הָאָבָק מִוִּילוֹן כָּזֶה?’ שָׁאַל קַרְלְסוֹן.

הוּא לִטֵּף אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל קָטָנִי.

‘אֲבָל אַל תִּהְיֶה עָצוּב, עֲדַיִן יֵשׁ לְךָ סִכּוּי לִהְיוֹת בָּחוּר טוֹב, אֲפִלּוּ שֶׁאַתָּה מְטֻנָּף מִטִּבְעֲךָ. חוּץ מִזֶּה, כְּדַאי שֶׁאֶשְׁאַב קְצָת אָבָק גַּם מִמְּךָ… אוֹ שֶׁאִמָּא שֶׁלְּךָ כְּבָר עָשְׂתָה אֶת זֶה?’

‘לֹא, הִיא בֶּאֱמֶת לֹא שָׁאֲבָה מִמֶּנִּי אֶת הָאָבָק,’ אָמַר קָטָנִי.

קַרְלְסוֹן הִתְקָרֵב אֵלָיו וְשׁוֹאֵב הָאָבָק בְּיָדוֹ, מוּכָן וּמְזֻמָּן לִפְעֻלָּה.

‘רָאִיתָ מָה זֶה נָשִׁים,’ אָמַר. ‘שׁוֹאֲבוֹת אֶת הָאָבָק בְּכָל הַחֶדֶר וְשׁוֹכְחוֹת אֶת הַדָּבָר הַמְּלֻכְלָךְ בְּיוֹתֵר! בּוֹא, נַתְחִיל בָּאָזְנַיִם!’

עַד אוֹתוֹ יוֹם מֵעוֹלָם לֹא שָׁאֲבוּ אָבָק מִקָּטָנִי, אֲבָל עַכְשָׁו דִּגְדֵּג לוֹ כָּל כָּךְ, שֶׁהוּא צָרַח מֵרֹב צְחוֹק.

קַרְלְסוֹן עָשָׂה אֶת הַמְּלָאכָה כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ. הוּא שָׁאַב לְקָטָנִי אֶת הָאָזְנַיִם וְאֶת הַשֵּׂעָר וּסְבִיב הַצַּוָּאר וְתַחַת הַזְּרוֹעוֹת וְאֶת הַגַּב וְאֶת הַבֶּטֶן וְיָרַד עַד כַּפּוֹת הָרַגְלַיִם.

‘לָזֶה קוֹרְאִים נִקְיוֹן סְתָו,’ אָמַר קַרְלְסוֹן.

‘אִם הָיִיתָ יוֹדֵעַ כַּמָּה זֶה מְדַגְדֵּג,’ אָמַר קָטָנִי.

‘כֵּן, הָאֱמֶת הִיא שֶׁהָיִיתָ אָמוּר לְשַׁלֵּם עַל זֶה תּוֹסֶפֶת מְחִיר,’ אָמַר קַרְלְסוֹן.

אַחַר כָּךְ רָצָה קָטָנִי לַעֲשׂוֹת לְקַרְלְסוֹן נִקְיוֹן סְתָו.

‘עַכְשָׁו תּוֹרִי. בּוֹא, אֲנִי אֶשְׁאַב לְךָ אֶת הָאָבָק מֵהָאָזְנַיִם!’

‘אֵין צֹרֶךְ,’ אָמַר קַרְלְסוֹן. ‘רָחַצְתִּי אוֹתָן בְּסֶפְּטֶמְבֶּר בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה. יֵשׁ כָּאן דְּבָרִים דְּחוּפִים בְּהַרְבֵּה.’

הוּא הִסְתַּכֵּל סְבִיבוֹ בַּחֶדֶר וְגִלָּה אֶת הַבּוּל שֶׁל קָטָנִי עַל הַשֻּׁלְחָן.

‘פְּתָקִים קְטַנִּים וּמַגְעִילִים מְפֻזָּרִים בְּעִרְבּוּבְיָה בְּכָל רַחֲבֵי הַחֶדֶר,’ אָמַר. וְלִפְנֵי שֶׁקָּטָנִי הִסְפִּיק לַעֲצֹר אוֹתוֹ, הוּא שָׁאַב אֶת כִּפָּה אֲדֻמָּה לְתוֹךְ שׁוֹאֵב הָאָבָק.

קָטָנִי הָיָה אֻמְלָל.

‘הַבּוּל שֶׁלִּי,’ צָרַח. ‘שָׁאַבְתָּ לִי אֶת כִּפָּה אֲדֻמָּה, לֹא אֶסְלַח לְךָ עַל זֶה לְעוֹלָם.’

קַרְלְסוֹן כִּבָּה אֶת שׁוֹאֵב הָאָבָק וְשִׁלֵּב אֶת זְרוֹעוֹתָיו עַל הֶחָזֶה.

‘סְלִיחָה,’ אָמַר, ‘סְלִיחָה שֶׁאֲנִי אִישׁ קָטָן וְנֶחְמָד וְאָדִיב וְנָקִי שֶׁרַק רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת כְּמֵיטַב יְכָלְתּוֹ בַּחַיִּים הָאֵלֶּה, בֶּאֱמֶת סְלִיחָה!’

נִשְׁמַע שֶׁהוּא עוֹמֵד לִפְרֹץ בְּבֶכִי.

‘מָה הַטַּעַם,’ אָמַר וְקוֹלוֹ רָעַד, ‘אִם זֹאת הַתּוֹדָה שֶׁאֲנִי מְקַבֵּל… רַק נְזִיפוֹת וּנְזִיפוֹת.’

‘אוֹי,’ אָמַר קָטָנִי. ‘אוֹי, אַל תִּהְיֶה עָצוּב, אֲבָל תָּבִין, כִּפָּה אֲדֻמָּה…’

‘עַל אֵיזוֹ כִּפָּה אֲדֻמָּה וּבְלוּיָה אַתָּה מְקַשְׁקֵשׁ,’ שָׁאַל קַרְלְסוֹן, וְעַכְשָׁו הוּא כְּבָר לֹא בָּכָה.

‘זֹאת שֶׁעַל הַבּוּל,’ אָמַר קָטָנִי. ‘הַבּוּל הֲכִי יָפֶה שֶׁלִּי.’

קַרְלְסוֹן עָמַד בִּמְקוֹמוֹ, שָׁקֵט וּמְהֻרְהָר. פִּתְאוֹם אֹרוּ עֵינָיו וְהוּא חִיֵּךְ חִיּוּךְ עַרְמוּמִי.

‘מַמְצִיא הַמִּשְׂחָקִים הַטּוֹב בָּעוֹלָם, תְּנַחֵשׁ מִי זֶה? וּתְנַחֵשׁ מָה נְשַׂחֵק עַכְשָׁו… כִּפָּה אֲדֻמָּה וְהַזְּאֵב! נְשַׂחֵק שֶׁשּׁוֹאֵב הָאָבָק הוּא הַזְּאֵב, וַאֲנִי הַצַּיָּד שֶׁבָּא וּמְשַׁסֵּף לוֹ אֶת הַבֶּטֶן, וְהוֹפָּה, כִּפָּה אֲדֻמָּה יוֹצֵאת.’

הוּא הִבִּיט סְבִיבוֹ בְּהִתְלַהֲבוּת.

‘יֵשׁ לְךָ גַּרְזֶן אֵיפְשֶׁהוּ? שׁוֹאֲבֵי אָבָק כָּאֵלֶּה הֵם חֲזָקִים כְּמוֹ בַּרְזֶל.’

לְקָטָנִי לֹא הָיָה גַּרְזֶן, וְהוּא שָׂמַח שֶׁלֹּא.

‘אֶפְשָׁר פָּשׁוּט לִפְתֹּחַ אֶת הַשּׁוֹאֵב וְלַעֲשׂוֹת כְּאִלּוּ חוֹתְכִים לַזְּאֵב אֶת הַבֶּטֶן.’

‘כֵּן, אִם רוֹצִים לְרַמּוֹת,’ אָמַר קַרְלְסוֹן. ‘זֶה לֹא מָה שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה בְּדֶרֶךְ כְּלָל כְּשֶׁאֲנִי מְשַׁסֵּף לִזְאֵבִים אֶת הַבֶּטֶן, אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאֵין שׁוּם אֲבִיזָר בַּבַּיִת הֶעָלוּב הַזֶּה, נֵאָלֵץ לַעֲשׂוֹת בִּכְאִלּוּ!’

הוּא זָרַק אֶת עַצְמוֹ עַל שׁוֹאֵב הָאָבָק וְנָשַׁךְ אֶת הַיָּדִית.

‘טִפֵּשׁ אֶחָד,’ צָרַח. ‘בִּשְׁבִיל מָה שָׁאַבְתָּ אֶת כִּפָּה אֲדֻמָּה?’

קַרְלְסוֹן נִרְאָה לְקָטָנִי מַמָּשׁ יַלְדוּתִי עִם הַמִּשְׂחָקִים הַיַּלְדוּתִיִּים שֶׁלּוֹ, אֲבָל הוּא בְּכָל זֹאת נֶהֱנָה לְהִסְתַּכֵּל עָלָיו.

‘הֵרָגְעִי, הֵרָגְעִי, כִּפָּה אֲדֻמָּה קְטַנָּה,’ צָוַח קַרְלְסוֹן. ‘חִבְשִׁי אֶת הַבַּרְדָּס שֶׁלָּךְ וְנַעֲלִי אֶת הָעַרְדָּלַיִם, כִּי עַכְשָׁו אֲנִי מוֹצִיא אוֹתָךְ!’

וְקַרְלְסוֹן פָּתַח אֶת שׁוֹאֵב הָאָבָק וְרוֹקֵן אֶת כָּל תָּכְנוֹ עַל הַשָּׁטִיחַ. זוֹ הָיְתָה עֲרֵמָה גְּדוֹלָה, אֲפֹרָה וּמַגְעִילָה.

‘אוֹי, הָיִיתָ צָרִיךְ לְרוֹקֵן אֶת הַמַּכְשִׁיר לְתוֹךְ שַׂקִּית נְיָר,’ אָמַר קָטָנִי.

‘שַׂקִּית נְיָר… זֶה מָה שֶׁכָּתוּב בָּאַגָּדָה?’ אָמַר קַרְלְסוֹן. ‘כָּתוּב שֶׁהַצַּיָּד שִׁסֵּף אֶת בִּטְנוֹ שֶׁל הַזְּאֵב וְרוֹקֵן אֶת כִּפָּה אֲדֻמָּה לְתוֹךְ שַׂקִּית נְיָר, זֶה מָה שֶׁכָּתוּב?’

‘לֹא,’ אָמַר קָטָנִי, ‘בָּרוּר שֶׁלֹּא כָּתוּב כָּכָה…’

‘יֹפִי, אָז תִּשְׁתֹּק,’ אָמַר קַרְלְסוֹן. ‘אַל תְּנַסֶּה לְהַמְצִיא דְּבָרִים שֶׁלֹּא כְּתוּבִים, אַחֶרֶת אֲנִי בְּרֹגֶז!’

מִיָּד אַחַר כָּךְ נֶאֱלַץ גַּם קַרְלְסוֹן לִשְׁתֹּק, כִּי מַשַּׁב רוּחַ שֶׁנִּכְנַס מֵהַחַלּוֹן הֵעִיף עַנְנַת אָבָק הַיְשֵׁר לְתוֹךְ הָאַף שֶׁלּוֹ. הוּא לֹא הִתְאַפֵּק וְהִתְעַטֵּשׁ. הוּא הִתְעַטֵּשׁ הַיְשֵׁר עַל עֲרֵמַת הָאָבָק. וּמִמֶּנָּה הִתְעוֹפְפָה פִּתְקָה זְעִירָה וְנָחֲתָה עַל הָרִצְפָּה מַמָּשׁ לִפְנֵי קָטָנִי.

‘תִּרְאֶה, הִנֵּה כִּפָּה אֲדֻמָּה,’ צָעַק קָטָנִי וּמִהֵר לְהָרִים אֶת הַבּוּל הַקָּטָן וְהַמְּאֻבָּק.

קַרְלְסוֹן נִרְאָה מְרֻצֶּה.

‘זֶה מָה שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה,’ אָמַר. ‘אֲנִי מוֹצֵא כָּל דָּבָר בְּעִטּוּשׁ אֶחָד. אָז עַכְשָׁו אוּלַי תַּפְסִיק לַעֲשׂוֹת לִי חֹר בָּרֹאשׁ עִם הַכִּפָּה הָאֲדֻמָּה שֶׁלְּךָ!’

קָטָנִי נִגֵּב אֶת הָאָבָק מֵהַבּוּל שֶׁלּוֹ וְהָיָה שָׂמֵחַ לְמַדַּי.

קַרְלְסוֹן הִתְעַטֵּשׁ בַּשֵּׁנִית, וַעֲנַן אָבָק הִתְאַבֵּךְ מֵהָרִצְפָּה.

‘הַמִּתְעַטֵּשׁ הַטּוֹב בָּעוֹלָם, תְּנַחֵשׁ מִי זֶה,’ אָמַר קַרְלְסוֹן. ‘וְעַכְשָׁו אַתָּה תִּרְאֶה, אֲנִי אַחְזִיר אֶת כָּל הָאָבָק לַמָּקוֹם בְּעֶזְרַת אַפְּצִ’י!’

קָטָנִי לֹא הִקְשִׁיב. עַכְשָׁו הוּא רָצָה רַק לְהַדְבִּיק אֶת הַבּוּל שֶׁלּוֹ בָּאַלְבּוֹם.

אֲבָל קַרְלְסוֹן עָמַד אָפוּף בַּעֲנַן אָבָק וְהִתְעַטֵּשׁ. הוּא הִתְעַטֵּשׁ וְהִתְעַטֵּשׁ, וּכְשֶׁגָּמַר לְהִתְעַטֵּשׁ, כִּמְעַט כָּל עֲרֵמַת הָאָבָק כְּבָר הִתְעוֹפְפָה מֵהָרִצְפָּה.

‘אַתָּה רוֹאֶה, לֹא צָרִיךְ שׁוּם שַׂקִּית נְיָר,’ אָמַר קַרְלְסוֹן. ‘עַכְשָׁו כָּל הָאָבָק מְפֻזָּר אֵיפֹה שֶׁהוּא מְפֻזָּר בְּדֶרֶךְ כְּלָל. סֵדֶר בַּכֹּל, כָּכָה אֲנִי אוֹהֵב. אִם לֹא יִהְיֶה נָקִי וּמְסֻדָּר סְבִיבִי, אֲנִי בְּרֹגֶז!’

אֲבָל קָטָנִי הִסְתַּכֵּל רַק עַל הַבּוּל שֶׁלּוֹ, שֶׁכְּבָר הֻדְבַּק בֵּינְתַיִם בָּאַלְבּוֹם. הוֹ, כַּמָּה שֶׁהוּא יָפֶה, הַבּוּל הַזֶּה!

‘אֲנִי צָרִיךְ לִשְׁאֹב לְךָ שׁוּב אֶת הָאָבָק מֵהָאָזְנַיִם?’ שָׁאַל קַרְלְסוֹן. ‘אַתָּה לֹא מַקְשִׁיב.’

‘מָה אָמַרְתָּ?’ שָׁאַל קָטָנִי.

‘אָמַרְתִּי שֶׁאֲנִי לֹא אָמוּר לַעֲבֹד כְּמוֹ חֲמוֹר עַד שֶׁיִּהְיוּ לִי שַׁלְפּוּחִיּוֹת בַּיָּדַיִם. נִקִּיתִי וְנִקִּיתִי אֶצְלְךָ, עַכְשָׁו לֹא יִהְיֶה מֻגְזָם לִדְרשׁ שֶׁתִּקַּח דֻּגְמָה וְתַעֲלֶה אִתִּי לְמַעְלָה לְנַקּוֹת אֶצְלִי.’

קָטָנִי זָרַק מִיָּד אֶת אַלְבּוֹם הַבּוּלִים. לַעֲלוֹת עִם קַרְלְסוֹן לַגַּג… זֶה מָה שֶׁהֲכִי רָצָה בָּעוֹלָם! רַק פַּעַם אַחַת עָלָה לְבֵיתוֹ הַקָּטָן שֶׁל קַרְלְסוֹן־עַל־הַגַּג. וּבְאוֹתָהּ פַּעַם אִמָּא הֵקִימָה מְהוּמָה אֲיֻמָּה וְהִזְעִיקָה אֶת מְכַבֵּי הָאֵשׁ כְּדֵי שֶׁיּוֹרִידוּ אוֹתוֹ מִשָּׁם.

קָטָנִי הִרְהֵר קְצָת. הַתַּקְרִית הַהִיא הָיְתָה מִזְּמַן, עַכְשָׁו הוּא יֶלֶד גָּדוֹל בְּהַרְבֵּה, וְהוּא יָכוֹל לְטַפֵּס עַל כָּל גַּג שֶׁיִּרְצֶה. אֲבָל הַשְּׁאֵלָה הִיא אִם אִמָּא מְבִינָה אֶת זֶה. כָּאָמוּר, הִיא לֹא הָיְתָה בַּבַּיִת, אָז הוּא לֹא יָכֹל לִשְׁאֹל אוֹתָהּ. וְאוּלַי בִּכְלָל יַעֲשֶׂה בְּשֵׂכֶל אִם לֹא יִשְׁאַל.

‘נוּ, אַתָּה בָּא כְּבָר?’ דָּחַק בּוֹ קַרְלְסוֹן.

קָטָנִי חָשַׁב עוֹד קְצָת.

‘אֲבָל מָה אִם תַּפִּיל אוֹתִי בִּזְמַן שֶׁנָּעוּף?’ שָׁאַל בִּדְאָגָה.

קַרְלְסוֹן לֹא נִרְאָה מֻטְרָד.

‘טוֹב, הֲרֵי יֵשׁ הֲמוֹן יְלָדִים. יֶלֶד אֶחָד יוֹתֵר אוֹ פָּחוֹת, זֶה בְּסַךְ הַכֹּל עִנְיָן חָמְרִי.’

קָטָנִי הִתְרַגֵּז נוֹרָא עַל קַרְלְסוֹן.

‘אֲנִי לֹא שׁוּם עִנְיָן חָמְרִי, וְאִם אֶפֹּל…’

‘תֵּרָגַע, תֵּרָגַע,’ אָמַר קַרְלְסוֹן וְלִטֵּף אֶת רֹאשׁוֹ. ‘אַתָּה לֹא תִּפֹּל. אֲנִי אַחְזִיק בְּךָ חָזָק כְּמוֹ שֶׁסָּבְתָא הֶחְזִיקָה. כִּי אָמְנָם אַתָּה רַק יֶלֶד קָטָן וּמְטֻנָּף, אֲבָל אֲנִי בְּכָל זֹאת מְחַבֵּב אוֹתְךָ. בִּמְיֻחָד עַכְשָׁו, אַחֲרֵי שֶׁעָבַרְתָּ נִקְיוֹן סְתָו וְכָל זֶה.’

הוּא לִטֵּף אֶת קָטָנִי פַּעַם נוֹסֶפֶת.

‘כֵּן, מַמָּשׁ מוּזָר, אֲבָל אֲנִי בְּכָל זֹאת מְחַבֵּב אוֹתְךָ, יַלְדּוֹן טִפְּשׁוֹן שֶׁכְּמוֹתְךָ. רַק חַכֵּה שֶׁנַּגִּיעַ לַגַּג וְאָז אֲחַבֵּק אוֹתְךָ עַד שֶׁהַפַּרְצוּף שֶׁלְּךָ יִהְיֶה כָּחֹל, בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁסָּבְתָא עָשְׂתָה.’

הוּא סוֹבֵב אֶת הַכַּפְתּוֹר עַל הַבֶּטֶן שֶׁלּוֹ, הַמָּנוֹעַ הִתְחִיל לְהִסְתּוֹבֵב, וְקַרְלְסוֹן הֶחְזִיק חָזָק בְּקָטָנִי. וְכָכָה הֵם הִתְעוֹפְפוּ דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן אֶל הָאֲוִיר הַפָּתוּחַ. הַוִּילוֹן הַקָּרוּעַ הִתְבַּדֵּר בָּרוּחַ מַמָּשׁ כְּאִלּוּ הוּא נִפְרָד מֵהֶם לְשָׁלוֹם.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “קרלסון על הגג מעופף שנית”