החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

קדר המילים

מאת:
הוצאה: | 2019 | 205 עמ'

ספר זה זמין לקריאה ביישום מנדלי קורא ספרים בלבד

זמינות:

37.00

רכשו ספר זה:

כתב ישראלי נרצח בגרמניה.

 

בירושלים, צמד עיתונאים מתנצחים ביניהם בלהט סביב השאלה, האם לפרסם ידיעה מרעישה למרות סכנה שהשידור יגרום למותם של חפים מפשע?

 

באתיופיה, אם צעירה ושתי בנותיה הקטנות יוצאות למסע ברגל לסודן, במטרה להגיע לירושלים.

 

מרצה לתקשורת באוניברסיטה העברית מתאהב בסטודנטית נשואה ומאמין כי הגורל מוכתב לו על ידי רמזורים וכרטיסי אוטובוס.

 

החוט המקשר בין ההתרחשויות הללו הוא שידור רדיו…

 

זירת העלילה היא מערכת החדשות התוססת של "קול ישראל" בירושלים של סוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת. אהבה אובססיבית, קנאה תהומית, חברות שהתרסקה, שאפתנות ללא גבולות של מוסר ואתיקה עיתונאית- סוחפים שני עיתונאים, חברי ילדות, למערבולת של קנוניות ומזימות. אל הסכסוך הזה נקלעת בעל כורחה צעירה אתיופית שבחרה לעזוב את בעלה ואת בנה הבכור כדי לצאת למסע מפרך ומסוכן אל ירושלים ­- עיר כיסופיה. שידור הרדיו, מילים שיצאו מירושלים לחללו של עולם, כרכו את גורלה בגורלם של שני החברים וחרצו אותו.

"קדר המילים" הוא סיפור על מילים ועל כוחן לבנות ולהשמיד בהבל פה, בשרבוט של עט, במקלדת.

"קול ישראל" היה במשך שנים רבות ביתו המקצועי של צבי לי-דר. שם למד לכבד ולאהוב את השפה העברית. במהלך עבודתו היה שדר ועורך ברדיו, וכיהן ככתב הרדיו והטלוויזיה הישראלית באירופה. בתקופת המנכ"ל מוטי קירשנבאום היה חבר בהנהלת רשות השידור. לצד עבודתו ברדיו למד והדריך סטודנטים בחוג ללימודי אפריקה, והעביר סדנאות רדיו בחוג לתקשורת באוניברסיטה העברית. עבודת הגמר שלו לתואר מ.א. עוסקת בשורשי יהדות אתיופיה.

יליד ירושלים. נשוי+2. מתגורר במושב אשתאול וכותב לירחון אירופי.

מקט: 978-965-571-296-4
מסת"ב: 978-965-571-296-4
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית מנדלי קורא ספרים בלבד


1/ הר הצופים, ירושלים, אוגוסט 1984

עמי דותן ישב על ספסל במצפור המזרחי של הר הצופים, עוקב אחר שמיכת האור הכתומה־לבנה בקצה הרקיע, שכיסתה על המקום שבו אמורה להיות עמאן. ההילה של אורות העיר דעכה ופינתה מקום להרי מואב שבקעו מהחשֵכה. אלף פעמים הבטיח לעצמו לבקר בבירת ירדן. הרבה דברים שלא עשה כבר לא יעשה. היה לו כמעט כל הלילה כדי להבין שאיבד הכול. הכול נגמר.

באחת ושתים־עשרה דקות אחר חצות פלט הטלקס של סוכנות רויטרס את הידיעה הראשונה: אלמוני ירה שלושה כדורים בכַתב רשות השידור במערב גרמניה, בעת שישב בגינת ביתו שבבון. מצבו אנוש. עורכת המִשנה פרצה בבכי. מגי, הכתבנית הוותיקה, חשקה שפתיים. רק עמי, שהיה באמצע משמרת העריכה שלו בחדר החדשות ברדיו, המשיך לתפקד. אחרי שעדכן את מנהל קול ישראל ואת מנהל חטיבת החדשות, טלפן לשגרירות ישראל בבון. הקב’ט התורן אישר את הידיעה: חוקרי המשטרה בזירת האירוע. הרקע לירי אינו ברור, ככל הנראה מדובר בפיגוע.

בתוך דקות הוצפה המערכת בטלפונים של סוכנויות הידיעות הזרות ומערכות עיתוני הבוקר בישראל. בשתיים אחר חצות שודרה הידיעה לראשונה בחדשות קול ישראל, וזרם הטלפונים הפך למבול. עמי עקב אחר דיווחי הטלקס על מצבו של העיתונאי שנאבק על חייו. סמוך לשלוש בבוקר פרסמה סוכנות הידיעות הגרמנית שהיורה הוא כהה עור, גבוה, עוטה כפפות, לבוש מקטורן שחור. האקדח טרם זוהה. המשטרה חושדת שמדובר באיש אש’ף. עמי קרא את התיאור, והדם אזל מפניו. הוא התחיל להכתיב את הידיעה וקולו נסדק באמצע המשפט. ‘וואי וואי וואי, אתה כל כך לבן שזה ממש סדין אדום לקרדיולוג’, אמרה מגי. ‘זה לא רק כתב שלנו שנפגע. הוא הרי כמו אח שלך. אתה מנהל חדר החדשות, לא? תגמור לערוך את מהדורת ארבע, תזעיק מישהו שיחליף אותך ותלך לנוח’.

רגע לפני שיצא הגיעה ידיעה חדשה: המומחה שטיפל בעיתונאי הפצוע פתח את הבטן – וסגר. אחד הכדורים ריסק את הכבד, אמר הרופא, ואין מה לעשות, רק להתפלל. עמי נסע אל הספסל שלו בהר הצופים. הרמזורים עדיין לא פעלו. קרן ראשונה של שמש חרצה על פניו תלם של אור. בנשמה שרר חושך גדול. הוא הושיט את ידו אל האקדח שהיה מונח לצידו על הספסל. מעל ראשו נשמעה צווחת קעק. האם כך נשמעת קבלת הפנים בגיהנום? כשכיוון את האקדח לרקתו, לכדה המתכת הממורטת את השמש. אור נגוהות התנפץ כאש לכל עבר.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “קדר המילים”