הסוכנות לתיקון עבר רב־שכבתי

הנשרים

היא הביטה בו ונחרדה.

בנצי היה מכוסה בפצעים. כיבים היו פעורים בפניו, בעורו, על חזהו.

הוא פרם את חולצתו. הכיבים הנוראים נראו גם על צלעותיו ועל מורדות בטנו. כעת שמה לב שהם מופיעים גם על גפיו. פצעים דלקתיים, שנדמו כמו עיניים זולגות, אבל מה שזלג מהן היה דם ומוגלה, דם וסחי.

‘מה הדברים האלה?’ שאלה, לא מצליחה להסתיר את הזעזוע בקולה, ‘זה נראה כמו אבעבועות, כמו שחין.’

‘זה לא כל כך נורא,’ אמר, ‘זו אלרגיה.’

‘אלרגיה למה!?’

‘לנשרים.’

‘איך אתה מגיע לנשרים!?’

בנצי ציחקק.

‘אני צפָּר חובב. למדתי וטרינריה רק כדי שאוכל לטפל בעופות הבר, בציפורים.’

‘אבל אתה חשמלאי,’ קראה. הרי משום כך זימנה אותו אל ביתה. כדי לתקן קֶצר ברשת החשמל הביתית.

‘נשרתי מלימודי הווטרינריה בפרק על הזוחלים,’ הודה, ‘אבל מאז התנדבתי בחוגי צפּרות, באגודה לשמירה על עופות הבר והפרא, במועצה לשימור הציפור הנודדת ובעמותת העופות והחי.’

היא התיישבה תחתיה, ולא ידעה אם לברך על כך שהמאור חזר לביתה. אולי היה מוטב לה לשְׁרות בחשכה מאשר לראות את הזוועה הזאת.

אבל בד־בבד עם שאט הנפש התעוררה בה גם רִגשה מוזרה, והיא לא היתה יכולה להתעלם ממנה. היא חשה תשוקה לגעת בו, וכמו מבלי משׂים רטטה אצבעה אל זרועו החשופה, הנגועה, שהיתה מונחת על השולחן.

‘היתה מגֵפת צהבת בקִני הנשרים בגולן,’ סיפר, ‘זו מחלה שתוקפת אותם קשה כשהם גוזלים. היו צריכים מתנדבים שיהיו מוכנים לטפס בחבלים על צוקי ההרים, כדי להגיע אל קני הנשרים מן האוויר, בלי שיריחו אותנו קודם, לרסס אותם ואת סביבותיהם — ולרדת למטה. אז התנדבתי. לא ידעתי מה יקרה לי עקב זה.’

היא לא העלתה על הדעת שציפור מלכותית כזו, הדואה הרחק בשמים, עלולה לעורר תגובה חריפה כזו בעורו של אדם. שושי קירבה את ידה בהיסוס לזרועו העבה, השרירית. אצבעה עדיין רטטה לעברו בלא שליטה. בנצי הבחין בזה וחייך.

‘את יכולה לגעת, זה לא מידבק.’

היא נגעה בכיב הפעור והרגישה את רטיבות המוגלה בקצה אצבעה. לרגע נרתעה לאחור, אבל אז נענתה לדחף הקמאי שעלה מתוכה, והמשיכה לחפור בקצה אצבעה בתוך הפצע, בזרוע.

להפתעתה, ראתה איך העור והבשר מסתלקים מתחת אצבעותיה. מבוהלת הביטה לתוך עיניו. בנצי חייך אליה, מעודד אותה בניע ראש קל שתמשיך.

היא המשיכה לחפור בזרועו, הושיטה אליו גם את ידה האחרת ופרמה וקילפה מעליו את עורו בעשר אצבעות מתאוות, משתוקקות.

ואז ראתה:

בכל מקום שקרעה מעליו בשר מַדמִים נחשפה מוּטת כנפיו, ונוצות מרהיבות עין פרצו ממנה. לאט־לאט הלך ונחשף בפניה גופו הנפלא, המגויד, השרירי והמכונף של הנשר.