החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
חסר במלאי

חשיבה חדה – בין מציאות לאשליה

מאת:
הוצאה: | 07-2014 | 296 עמ'
קטגוריות: עידן חדש, עיון
זמינות:

67.00

רכשו ספר זה:

– איך קורה שאנשים זוכרים אירועים שכלל לא התרחשו?

– מה באמת גרם למשפחה לברוח מביתה רדוף הרוחות?

– כיצד קרה שעשרות מדענים מדדו תופעה בלתי קיימת?

– האומנם אנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה חסינים יותר מפני הונאה עצמית?

– מהן הדרכים להשתכנע שטיפול חסר תועלת עוזר?

*

הספר סוקר מגוון הטיות תפיסה וחשיבה שכולנו כושלים בהן מבלי להיות מודעים לכך. באמצעות מחקרים מאלפים ותיאורי מקרים מודגם כיצד הטיות אלה באות לידי ביטוי בחיי היומיום, ובאיזו קלות הן עלולות להוביל אותנו למסקנות שגויות ואף להחלטות מזיקות ומסוכנות. המחבר שופך אור על הכשלים הנפוצים ומציע כלים להבחנה בין ידע מבוסס לבין פרשנויות ומשאלות לב, בין מציאות לאשליה.

תגובות | מוסף הארץ: "אמת מרגיזה" | מגפון: "מלחמתו של מגרש השדים" | הרפובליקה הספרותית: "חשיבה חדה זקוקה לכם"

מקט: 4-800-1405026
לאתר הספר הקליקו כאן
סקירה על הספר בבלוגיה
הספר זמין בגרסה מודפסת בלבד. המחיר כולל משלוח.

מבוא

מאז שאני זוכר את עצמי, סִקרן אותי העולם.

מה יש בו? מה אין? האם יש סדר בכאוס הזה שמקיף אותנו? מהי החוקיות שמאחורי הדברים? מה אפשרי, ומה בלתי אפשרי?

הסקרנות הניעה אותי לחקור, ללמוד, להתנסות.

עוד בהיותי ילד, ביליתי שעות ארוכות בביצוע ניסויים כאלה ואחרים. שיחקתי עם אור, אש, חומרים וצלילים. בניתי דברים. תוך ניסוי וטעיה למדתי מה עובד ומה לא. במקביל, כמו רבים אחרים, נמשכתי גם למחוזות המסתורין. ביקורי חוצנים, תרבויות אבודות, חיים לאחר המוות, טלפתיה, נבואות, רוחות רפאים — האם משהו מכל אלה קיים במציאות? ספרים כמו ‘משולש ברמודה’ של צ’ארלס ברליץ, ‘מרכבות האלים’ של פון–דניקן ו’החיים המסתוריים של הצמחים’ היו פזורים על מדף הספרים שלי, בערבוביה עם ספרי מדע פופולרי. הגבול בין ידע נתמך בראיות מוצקות לבין מיתוסים והשערות פרועות היה מטושטש מאוד עבורי. הכול נראה מרתק ומסקרן כל כך!

כשהייתי בן 12 קנינו לסבתי ספר אסטרולוגיה במתנה. הספר כלל הסברים מפורטים כיצד להכין מפות לידה. מהר מאוד התגלגל הספר חזרה לידי ואת חג הסוכות של אותה שנה ביליתי בחישובי מפת הלידה שלי, תוך שאני מעלעל בטבלאות המיקומים של כוכבי הלכת, מבצע תיקוני זמן בין שעון אזורי לשעון מקומי, מודד זוויות ומשרטט קווים וסמלים. כשהושלמה המפה פענחתי את משמעותה באמצעות המוסבר בספר. חלק מהפרשנויות התאימו יותר לאופיי וחלקן פחות, ובעצם, מה כבר ילד בן 12 יודע להעיד על אופיו? בכל מקרה, גיליתי שהחישובים הכרוכים בהכנת המפה הסבו לי עניין ואתגר גדולים בהרבה מניתוחי האישיות. כך התגלגלתי לעיסוק אינטנסיבי במדע האסטרונומיה, תחביב שכלל לימוד מספרים, השתתפות בחוגים והרצאות, חברות באגודה הישראלית לאסטרונומיה וכמובן — אין ספור תצפיות בשמי הלילה. הדרך למגמת הפיזיקה בתיכון ולתואר הראשון בפיזיקה ובמדעי המחשב באוניברסיטה נסללה בטבעיות.

יום אחד מצאתי את עצמי דן בלהט עם חבר בנושא “תפיסה על חושית — מציאות או אגדה?” העלינו מזיכרוננו סרטונים שראינו בטלוויזיה אשר מתעדים בעלי כוחות (לכאורה) בפעולה, כתבות שקראנו בעיתון ושמועות ששמענו על ניסויים סודיים שהרוסים ביצעו (לכאורה). ואז, הכתה בי פתאום תחושת תסכול גדולה. עד מתי נמשיך למחזר את אותן שמועות וסיפורים מפוקפקים? האם אין תשובה ברורה לשאלה הזו? האם לא בדקו כבר בצורה מבוקרת את כל אותם בעלי כוחות? אם לא — מדוע? ואם כן — מה היו התוצאות? אחרי הכול, לשאלה הזאת חייבת להיות תשובה חד משמעית — או שיש כוחות כאלה, או שאין. מה התשובה?!

רצה הגורל וזמן קצר לאחר שניהלנו את השיחה הזו פרצה שביתת סטודנטים לזמן בלתי מוגבל. היה לי ברור מה אני הולך לעשות בזמן שהתפנה. את החודשיים הבאים ביליתי בהתרוצצות אל ספריית המדעים וחזרה הביתה כשבידי עוד ועוד מאמרים מצולמים בתחומי חקר הפאראפסיכולוגיה. התמקדתי אך ורק במאמרים שהתפרסמו בכתבי עת רציניים (Science, Nature, IEEE וכד’). הצעירים שבקוראים יזדעזעו אולי כשיבינו שגוגל עוד לא היה קיים אז. גם לא גישה ביתית לאינטרנט. חיפוש מאמרים התבצע במחשב הספרייה ובכרכי אינדקסים עבי כרס. את המאמרים היה צריך לצלם בתשלום במכונות הצילום שבמרתף.

למדתי שהתחום נחקר כבר למעלה ממאה שנה. למדתי על פלאי הסטטיסטיקה, על ניסויים חובבניים, על השערות פרועות ומסקנות בלתי מבוססות. למדתי על חוקרים פתַיים, על שרלטנים ועל מדענים שסרחו. למרות חיפושי הרבים לא הצלחתי למצוא אף לא מחקר איכותי אחד שהדגים תופעות על טבעיות בצורה מובהקת וברורה, באופן שחוקרים אחרים הצליחו לשחזר. אבל הקצוות נשארו פתוחים.

הדבר שהפתיע אותי אולי יותר מכל היה חמקמקותה של האמת. ציפיתי למצוא תשובה חד משמעית לשאלתי המקורית — האם תופעות כאלה קיימות או לא? במקום זאת מצאתי ויכוחים, התפלפלויות ומאבקים בין חוקרים, שמשתרעים על פני עשרות שנים.

באותן שנים עליזות טעמתי טעימות נוספות מעולם המסתורין: השתתפתי בקורס רייקי שבמהלכו פתחו לי את צ’אקרת הכתר בנפנוף ידיים מלווה בלחש סודי. שום דבר מעניין לא קרה לי לאחר מכן, בניגוד לשאר משתתפי הקורס שחזרו מתרגולי הבית עם סיפורים מופלאים; נסעתי למושב בשרון שחוצנים נראו מסתובבים בו כמה ימים קודם לכן. הילדים המקומיים צחקו למשמע שאלותי וסיפרו שהאישה שדיווחה עליהם היא “משוגעת מוכרת”; ביקרתי בסדנת הילינג בדירה מעופשת בדרום תל אביב, שבמהלכה אבחן ההילר את אחד המשתתפים כסובל מגידול ממאיר בכבד מבלי שהתקרב אליו כלל, והטיח את האבחנה שלו בפני כולם, ועוד כהנה וכהנה חוויות מרנינות שעל חלקן עוד אספר בהמשך הספר.

לאחר שנים רבות שבמהלכן הייתי עסוק בדברים אחרים וחשובים לא פחות כמו קריירה בהייטק וענייני משפחה, החלטתי לחזור ולחקור את כל אותם נושאים שסִקרנו אותי מאז ומתמיד, אך הפעם בצורה קצת יותר רצינית.

קראתי ספרים (המומלצים שבהם מופיעים בסוף הספר). הבנתי כי לפני שניגשים לחקור את העולם החיצון, צריך להכיר את כלי החקירה העיקרי שלנו — המוח — ואת מגבלותיו. נוכחתי עד כמה קשה להפריד בין האופן שבו המוח שלנו עובד לבין המסקנות אליהן הוא מגיע. קו התפר בין מה שמתרחש בתוך המוח לבין מה שמתרחש מחוצה לו מטושטש בהרבה מכפי שנדמה.

הופתעתי לגלות עד כמה רבים ומגוונים המנגנונים שגורמים לנו להאמין בדברים שאינם נכונים.

הבנתי שלא כל מקורות המידע שווים. יש אמינים יותר ויש פחות, ולפני שמשקיעים זמן וצוללים לפרטים מומלץ לברר את רמת האמינות של המקור. את משקל הטענות שנטענות בו יש לשקלל בהתאם לאמינות המקור ולא בהתאם למידה בה הטענות מוצאות חן בעינינו.

הזמנים השתנו. אין כבר צורך לנדוד לספריות מרוחקות כדי להגיע למחקרים מדעיים. יותר מכך, מבלי לקום מהכיסא אפשר להחליף מילים עם אנשים בעלי דעות מגוונות ללא מגבלות זמן ומרחק. בשנים האחרונות השקעתי זמן רב בניסיון להבין נקודות מבט שונות משלי. אולי פיספסתי משהו? לא פעם עדכנתי ועידנתי את “מודל המציאות” שלי בעקבות שיחות עם אנשים בעלי דעות שונות לגמרי משלי.

המסע שיצאתי אליו היה פתלתל, מפתיע ומרתק בהרבה מכפי ששיערתי בתחילה. הרגשתי צורך לשתף אחרים בדברים שלמדתי, והקמתי לשם כך את הבלוג ‘חשיבה חדה’. לשמחתי עוד ועוד אנשים מתלווים אלי במסעותיי: מגיבים, מתווכחים, תורמים ידע ותובנות משלהם.

נוכחתי שרבים כמוני מרגישים צורך לחדד את החשיבה שלהם ולהצטייד בכלים שיעזרו להם לפלס דרך בסבך הטענות והשמועות שבו כולנו תועים. החלטתי שהגיע הזמן לסדר, לרכז ולזקק את כל מה שלמדתי וחוויתי לפורמט של ספר — הרי הוא לפניכם.

מהי חשיבה חדה

את המונח “חשיבה חדה” טבעתי לפני שנים אחדות, עם הקמתו של הבלוג. אז כבר התוודעתי למונחים “חשיבה ביקורתית” (Critical Thinking) ו”ספקנות מדעית” (Scientific Skepticism). מונחים אלה חופפים אמנם במידה רבה לחשיבה חדה אך עלולים לגרום, כך התרשמתי, לאי הבנות והתנגדויות מיותרות. המילים “ספקנות” ו”ביקורתיות” מעוררות לעתים קונוטציות של גישה שלילית ופוסלת, ואולי אף דוגמטית, בעוד שמדובר למעשה בכישורי חשיבה חשובים ומועילים בתחומי חיים רבים. מטרתה של החשיבה החדה אינה שלילה, אלא בדיקה ורכישת ידע מבוסס על המציאות. חיפשתי מונח קליט ופשוט שיעורר קונוטציות חיוביות ויהיה נקי ממשקעי העבר. כך הגעתי למונח “חשיבה חדה”, ואני בוחר להשתמש בו גם בספר הזה.

בניסיוני לזקק את המרכיבים הבסיסיים של החשיבה החדה, ניסחתי את שלושת היסודות הבאים:

1. מודעות לפרשנות האוטומטית, השגויה לעתים, שאנו מעניקים לחוויותינו.

2. גישה של פתיחות משולבת בספקנות לגבי דעות ורעיונות חדשים.

3. בדיקה: שאלת שאלות, חקירה, ניסוי והיצמדות לעובדות.בהמשך הספר אדגים כיצד כל אחד מיסודות אלה בא לידי ביטוי הלכה למעשה.

כישורי החשיבה החדה יכולים לעזור לנו להבחין בין ידע ועובדות לבין פרשנויות ומשאלות לב, בין נכון לשגוי, בין מציאות לאשליה. ככל שנתבסס על מידע נכון ומדויק יותר, נוכל לקבל החלטות שקולות יותר ולנקוט בפעולות הסבירות ביותר לנוכח המצב.

חשוב להדגיש כי חשיבה חדה אינה אמונה בפני עצמה אלא שיטה לניתוח טענות, כלומר, היא אינה מכתיבה את המסקנות אלא מגדירה את הדרך להגיע אליהן.

ישנן דוגמאות רבות למצבים שבהם רובנו מפעילים חשיבה חדה. כשאנחנו מחפשים רכב משומש לקניה, למשל, היה יכול להיות נוח מאוד להאמין לדברי המוכר כי מדובר ברכב מעולה במחיר אטרקטיבי במיוחד. למרות זאת, אנחנו מבינים כי למוכר עלול להיות מניע להסתיר את האמת, וכבר שמענו על אנשים שנפלו בפח. אנחנו בודקים את הצמיגים, מחפשים תיקוני צבע, פותחים את מכסה המנוע, יוצאים לנסיעת מבחן, מבקשים לראות מסמכים ורישום טיפולים במוסך ואפילו משקיעים כמה מאות שקלים במכון בדיקה. אנחנו מבינים למה חשדנות מסוימת נדרשת במקרה זה. אם לא נבדוק את העניין בצורה יסודית למרות המאמץ ואי הנעימות הכרוכים בכך, אנו עלולים לשלם על כך מחיר כבד בעתיד. אז נצטער מאוד שלא היינו זהירים יותר.

בכך למעשה פעלנו בהתאם לעקרונות החשיבה החדה: מודעות לאפשרות לטעות בשיקול הדעת — הרכב נראה במצב טוב והמוכר נראה אמין אבל בכל זאת אולי זה רושם מוטעה; גישה של פתיחות משולבת בספקנות — אנחנו לא מאשימים את המוכר ברמאות חס וחלילה, אבל בהחלט מוצאים מקום להטיל ספק קל בהצהרותיו; בדיקה של העובדות תוך שימוש בשלל כלים רלוונטיים — בדיקה עצמית של הרכב, התייעצות עם מומחה, בדיקה במכון בדיקה, וכו’. כל זאת כדי לגלות האם רכישת הרכב כדאית כפי שנראה בתחילה.

האם המסקנה נכונה בהכרח? לא. אולי לא בדקנו מספיק. אולי המוכר רמאי ממולח וזייף מסמכים. ואולי להפך, אולי מסקנות מכון הבדיקה היו מוטעות והתבססו על מכשיר מקולקל או חוות דעת של עובד לא מיומן. האם ייתכן שבעתיד יסתבר שטעינו? ייתכן. אבל הסבירות שנבצע החלטה נכונה גבוהה כעת בהרבה.

משום מה, במקרים רבים אנחנו לא מפעילים חשיבה חדה. זה יכול לנבוע מחוסר מודעות לכמות המידע הכוזב שבו אנו מוצפים, מהיעדר יכולת להבחין בין מקורות מידע אמינים לבלתי אמינים, מתמימות לגבי מניעיהם ויושרם של אחרים, מחוסר מודעות לקלות הבלתי נסבלת שבה מוחנו נופל קורבן למלכודות תפיסה, חשיבה ופרשנות, ומחוסר היכרות עם כלים מתאימים שיכולים לעזור לנו להבחין טוב יותר בין נכון לשגוי.

זה יכול לנבוע גם מחשש להתמודד עם המציאות.

ומה עלול להיות המחיר של אי הפעלת חשיבה חדה? כפי שנראה בהמשך הספר, המחיר עלול להיות משמעותי, הן ברמה האישית והן ברמה החברתית.

ברמה האישית הדבר יכול להתבטא בבזבוז זמן וכסף על מוצרים ושירותים מיותרים לחלוטין, פנייה לאבחונים חסרי תוקף ולטיפולים בלתי יעילים ואף מזיקים. במקביל, הסתמכות על מידע שגוי עלולה להביא להימנעות מפעולות חיוניות כמו טיפולים רפואיים שיעילותם הוכחה. אי הפעלת חשיבה חדה עלולה להביא אדם למצב של תקוות שווא או תלות ב”גורו” עד כדי שעבוד מוחלט, מסלול שעלול להוביל להתרסקות, ייאוש והאשמה עצמית, כשהמציאות מכה בפנים בסופו של דבר.

יתרה מזאת, מחסור בכישורי חשיבה חדה משליך על התנהלות החברה כולה. אמונות שווא הן כמעט תמיד פשטניות, מפתות ומתגמלות יותר רגשית בהשוואה למה שיש למציאות המורכבת ולידע החלקי שלנו על העולם להציע. מסיבה זאת אמונות שווא מתקבעות במוחנו ביתר קלות, ובנוסף, הן ניחנות באופי ויראלי. נוצר מצב מסוכן שבו מידע שגוי הוא בעל כוח התפשטות רב בהרבה ממידע נכון. ובמקום שיש ביקוש, יהיה תמיד גם היצע — התקשורת נרתמת להפצת מידע מסולף, שמועות ומיתוסים כדי לזכות ברייטינג. מוסדות שונים תומכים וסוחרים בטיפולים מבוססי אשליות, ושרלטנים מוכרים חלומות. מעברו השני של המתרס מגיחות תאוריות קונספירציה אשר מתיימרות לחשוף את האמת, אך למעשה עורמות עוד ועוד שכבות של מידע שגוי ומעוות. הטכנולוגיה המודרנית והקישוריות הגלובלית תורמות את שלהן להפצה של כל אלה במהירות ובהיקף חסרי תקדים.

כישורי החשיבה החדה נדרשים יותר מאי פעם.

על מה הספר

בספר זה אביא רשמים ממסעות שערכתי במשך השנים האחרונות, מסעות בארץ הפלאות של המוח האנושי. חלקים ניכרים מהספר מבוססים על תחקירים שביצעתי עבור הבלוג שלי — חשיבה חדה.

מטרת הספר היא להציג ולהדגים את גישת החשיבה החדה ולהקנות אוסף כלים פרקטיים ליישומה, באופן שיאפשר לכל קורא להמשיך הלאה במסעות החקר שלו בכוחות עצמו.

חלקו הראשון של הספר עוסק בקשיים העומדים בדרכנו אל הידע. נגלה כי לעתים קרובות הדברים אינם בדיוק כפי שמספרים לנו, ואף לא כפי שאנו חווים, מרגישים, זוכרים, מפרשים ומאמינים. ניווכח שהכרת המציאות כפי שהיא, היא משימה קשה בהרבה משנראה במבט ראשון. נפיק לקחים ונאסוף כלים שיעזרו לנו בהמשך הדרך.

בחלקו השני של הספר, כשאנו למודי ניסיון ומצוידים בכלים, נצא למסע בארץ משאלות הלב. נפגוש תורות נסתר קדומות, אבחונים וטיפולים פלאיים, אנרגיות חיים קוסמיות וכוחות על טבעיים. נפעיל את כלי החשיבה החדה ונראה מה נגלה.

בחלק השלישי נבחן שתי תפיסות עולם ממעוף הציפור: “החווים” מול “הבודקים”. נכיר את הפערים התהומיים בין שתי תפיסות עולם אלה ואת יחסי הגומלין המורכבים ביניהן.

לפני שניפרד ננחת שוב על הקרקע, וניזכר שבסופו של דבר הרעיונות שעומדים בבסיס החשיבה החדה הינם פשוטים ושימושיים.

בחרתי שלא לשים דגש בספר על מוטיב השרלטנות. מקרים כאלה אמנם פיקנטיים ומקוממים במיוחד, אבל התמקדות בהם תסיט את תשומת לבנו מהעיקר. הנחת המוצא שלי היא שרוב האנשים שמפיצים טענות שגויות מאמינים שהן נכונות. ההבחנה בין שרלטן לבין אדם שמתפרנס מהפצת טענות שגויות בתום לב היא סוגיה משפטית מעניינת וחשובה, אבל בכל הקשור להחלטות ולבחירות האישיות שלנו, מה שחשוב הוא האם הטענה נכונה ולא האם טוען הטענה באמת מאמין בה או לא. הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות.

את הזרקור אני מפנה פנימה: האחריות לסינון טענות, לבדיקתן ולהסקת המסקנות מוטלת על כל אחד מאיתנו. בסופו של דבר, יותר משהאחרים מוליכים אותנו שולל, אנחנו מוליכים שולל את עצמנו. אנחנו אלה שנוטים ורוצים להאמין. אנחנו אלה שמתרשמים ממה שחושינו מספרים לנו, ללא בדיקה אמיתית. אנחנו צרכני האשליות.

זה הולך להיות מסע לא פשוט. מסע מטלטל. פרק אחר פרק, עמוד אחר עמוד, נגלה שדברים שחשבנו שהם מובנים מאליהם אינם למעשה כפי שהם נראים. נבין עד כמה קשה לדעת משהו באמת.

“זו ההזדמנות האחרונה שלך. לאחר מכן, אין דרך חזרה. אתה לוקח את הגלולה הכחולה — הסיפור נגמר, אתה מתעורר במיטה שלך ומאמין במה שאתה רוצה להאמין. אתה לוקח את הגלולה האדומה — אתה נשאר בארץ הפלאות, ואני מראה לך כמה עמוקה היא מחילת הארנב. זכור, כל מה שאני מציע זו רק האמת, לא שום דבר מעבר לכך”- מורפיוס, המטריקס

האם אתם בוחרים בגלולה האדומה?

  1. :

    "הספר כתוב בצורה קולחת ומרתקת, עם נימה אישית, וסוקר תחומים מרכזיים בפסאודו-מדע, מעמידם במבחן שיטות החקירה המדעיות,ומקנה בסיס לחשיבה ביקורתית".
    – ד"ר מריוס כהן, מרצה מן המניין במחלקה למדעי הקוגניציה והמוח באונ' בן-גוריון.

  2. :

    "ספר מצוין זה מאיר כלפיד בחשכה, ומפריך שלל גישות נאיביות ואמונות תפלות שהיקפן רק הולך וגדל בעת האחרונה".
    – פרופ' יוסי יסעור, מרצה לתורת ההחלטות ולמינהל עסקים, המרכז האקדמי רופין.

  3. :

    "כיצד להשתמש בכוחו של מוחנו כדי להתגבר על שלל ההטיות והאמונות שהוא כופה עלינו בחולשותיו? הספר מתמודד בהצלחה עם האתגר ששאלה זו מציבה. באמצעות היכרות עמוקה עם המחקר המדעי ושפה נגישה ואישית מאיר המחבר באור בוהק את הפער הניכר שבין עובדות ובין הפרשנויות שלהן".
    – יעקב בורק, איש עסקים, סופר ופעיל חברתי.

  4. :

    "אין הרבה ספרים בתחום החשיבה הביקורתית והספקנות שמצליחים לשלב מידע כה רב, הן לגבי התחומים בהם עוסקת הספקנות והן לגבי היסודות הפסיכולוגיים והפילוסופיים שעומדים בבסיסם".
    – ערן שגב, Australian Skeptics

  5. :

    "כשסיימתי לקרוא את הספר הרגשתי שקיבלתי זוג חדש של משקפיים שמאפשרים לי לראות את העולם באופן חד יותר".
    – ד"ר ארז גרטי, המחלקה לכימיה ביולוגית במכון ויצמן.

הוסיפו תגובה