החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

שלום אורח התחברות

לך נכספה נפשי

מאת:
הוצאה: | 2020 | 418 עמ'
קטגוריות: סיפורת עברית

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית סיפריאפ במכשירי אנדרואיד, אייפד ואייפון בלבד

זמינות:

35.00

רכשו ספר זה:

"מכל הרכוש לקחו רק שלושה חמורים ועליהם שמו את המעט. קשה לארוז חיים שלמים על שלושה חמורים."

"יהודית התגברה על חששותיה. היא הבינה שאין לה ברירה ושקעה ברחמים עצמיים על מר גורלה, גורל נערה צעירה שאביה כופה עליה נישואים שאין היא רוצה בהם. אביה משיא אותה לאדם שגילו כמעט פי שלושה מגילה. היא, בת השבע-עשרה, נישאת למורי עווד בן הארבעים וחמש".

לך נכספה נפשי מגולל את סיפורן המרתק של שתי משפחות בתימן, המרוחקות גיאוגרפית זו מזו, אשר כל אחת מהן מחליטה לעלות לארץ ישראל. במסען הארוך רצוף התלאות בחולות המדבר ובהריה הגבוהים של תימן אל עבר הארץ הנכספת, מסע שנמשך כשבע שנים, יקשור הגורל בין שתיהן.
אירוע רודף אירוע, ולקוראים מתגלים חיים ואנשים מיוחדים שבזכות אישיותם הכובשת והמסעירה שורדים את קשיי העלייה והחיים בארץ.
לך נכספה נפשי פותח צוהר לאורחות החיים בתימן, למנהגי הלידה והנישואים, למעמד ועוד ומתאר את הווי החיים בישראל בימי ראשיתה.

שושנה (יוסף) שובי — נשואה, אימא לארבעה ילדים וסבתא לנכדים — היא ציירת, פסלת ומורה לאומנות בגמלאות. "לך נכספה נפשי" ספר הביכורים שלה, ובו היא מעלה על הכתב את קורות משפחתה כפי ששמעה אותם מפי אימה.

מקט: 4-1272-666
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית מנדלי קורא ספרים בלבד


מוות

העיניים נעצמות, הגב כואב מהישיבה הממושכת על הכיסא. יהודית שוקעת לתוך שינה טרופה. פתאום מתעוררת בבהלה, מסתכלת מסביב. מהמסדרון, אור קלוש מאיר את החדר. היא מביטה בעריסת הברזל הלבנה שלצידה. מרגלית שלה שקועה בתנומה. אולי זו לא תנומה? היא קמה ונוגעת בה בחרדה. היא נושמת בקושי, אבל נושמת. גם יהודית מרשה לעצמה לנשום. היא נמצאת פה כבר שלושה ימים. היא לא יודעת מה יש לתינוקת שלה. היא לא מבינה את בליל השיחות שסביבה. כולם פה מדברים אנגלית. רופאים באים ויוצאים, מתאספים ליד מיטת הקטנטונת, מתייעצים זה עם זה בלשון שהיא לא מבינה. קשה לה לראות אותם דוקרים את הבת שלה, רק בת שלושה חודשים וישבנה ככברה. הם מזריקים לה משהו לגוף פעם ועוד פעם. אין כבר מקום בישבן הקטן שלא דקרו. היא לא מבינה למה. היא רוצה לצעוק שיפסיקו. רוצה להתנפל עליהם, לקחת מהם את המזרק, לקחת את הבת שלה מהידיים האכזריות. היא לא רואה שום שיפור בבריאות בתה. יהודית בוכה חרש, הדמעות זולגות מעיניה. היא חסרת אונים, לא יכולה לשאול, הכול זר ומוזר והיא פה בודדה, לא יכולה להגן על הבת שלה, צריכה לסמוך על האנשים בחלוקים הלבנים.

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.