החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

איך להתפרנס מאמנות

מאת:
הוצאה: | 2016-12 | 324 עמ'
זמינות:

38.00

רכשו ספר זה:

כל מה שקיים בעולמנו נוצר פעם בדמיון של מישהו שהעז לחלום. אין חברה ללא ביטוי אמנותי ויצירה. גם בעולם העסקים והיזמות יש היבטים משמעותיים לדמיון וליצירתיות.

לכם, האמנים, יש שליחות. אתם אנשים עם כישרון, עם יצירתיות ועם דמיון בשפע, אך במציאות אתם חווים קושי גדול להתפרנס ובעיקר אתם חוששים להתמסחר. אתם פוגשים חוסר אמון מצד ההורים והחברה לגבי האפשרות שלכם להיות אמנים, ליצור ולחיות בכבוד, וחלקכם נסוגים ומוותרים.

שאלו את עצמכם: מה עומד בדרככם? האם הפחדים שלכם הם אלה שמובילים אתכם? מה מונע מכם לחיות את החיים שעליהם חלמתם? מה מונע מכם ליצור וגם להרוויח מהיצירה שלכם בכבוד?

בספר תמצאו את העקרונות הבסיסיים של מנגנון ההפעלה שלנו כבני אדם, את הדרך לזהות מה עוצר אותנו, וכיצד לבחור בדרך חדשה ולהצליח בה. תכירו את השיטה שהביאה אמנים רבים למכירת הציורים שלהם, לקבלת התפקיד שרצו, להוצאת הספר שעליו חלמו. תקבלו את הכלים להגשים את עצמכם כאמנים יוצרים ומרוויחים ללא הצורך להתמסחר ולהתפשר, כלים פשוטים שיעזרו לכם ליצור לעצמכם מציאות שבה תוכלו ליצור ולחיות בכבוד.

"…אני במאית קולנוע ומרצה לקולנוע ומגדר. מתגוררת בערד, אמא צעירה, עובדת על סרט הביכורים שלי חמש שנים. רציתי שתדעי שאני קוראת את הספר שלך ומבצעת את התרגילים וממש מתענגת ומתרחבת. זה פשוט כלי נהדר. גם המיילים שלך מגיעים בדיוק בזמן עם החיזוקים. פשוט קסם.  הלוואי שבהקדם,  כל בית ספר לאמנות, יקדיש זמן לתכנים כאלה. אני זוכרת שחשתי כך גם כשקראתי את דרך האמן לפני שלמדתי קולנוע. הספר שלך ממש משלים את דרך האמן ומרחיב אותו וזה נפלא. שנים חיכיתי לספר כזה. אני בעמ' 150. אשלח לך בהמשך עוד מחוויותיי, אבל חשתי צורך לעצור ולהודות לך. נשתמע ותודה ❤️…"

מקט: 4-415-002
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית מנדלי קורא ספרים בלבד


מבוא

"כאשר סרטן נתקע בין הסלעים על חוף הים אין לו את הדחף והאנרגיה לצעוד בחזרה אל המים. הוא מחכה עד שהגלים יגיעו אליו וייקחו אותו חזרה. אם המים לא מגיעים, הוא נשאר על הסלעים עד שהוא מתייבש ומת. על אף שמאמץ קטן ביותר יאפשר לו להגיע בחזרה אל המים שהם לעִתים במרחק ממש קצר ממנו. גם אנשים תקועים לפעמים על הסלעים שישנם בראשם, ובמקום להתמקד ביכולות שלהם ולמקד את האנרגיה ולצעוד קדימה, הם מחכים שמישהו ידחוף אותם אף שלעתים הם קרובים ממש" (ד"ר אורסון סמית' מארדן).

ביום בו יהונתן הצליח למכור לגלריה 12 ציורים ששכבו אצלו 5 שנים הבנתי שלשיטה שיצרתי ״אמנות ופרנסה״, יש כוח עצום.

לאחר שדלית, שלא ציירה עשר שנים, חזרה לצייר ואף התחילה למכור, וסנאית זכתה במקום ראשון בתיאטרונטו, נוכחתי לדעת שיש בדרך שאני מציעה לאמנים חומר משנה חיים, והחלטתי לכתוב את הספר הזה – ספר שיציג את השיטה שיצרתי, שיטה המחברת יחד אמנות ופרנסה. ספר שאפשר לשים ליד המיטה, לחזור, לקרוא וליישם.

האמנים שהגיעו לסדנאות והיו מוכנים להיפתח ולהיחשף לשיטה וגם ליישם אותה, חוללו שינוי גדול בחיים שלהם והצליחו להגשים את החלום: ליצור וגם להרוויח.

המניע האמִתי שלי הגיע מהבית – בית של אמנים, אמנים שאותם ראיתי ברגעים זוהרים של מימוש היצירה, כמו העלאת מחזה שכתבו על הבמה, הופעה של מיצג שהתחיל ברעיון, או תליית ציורים על קירות הגלריה. הכרתי את הרגעים המאתגרים של היצירה עצמה והייתי שותפה גם לרגעי המשבר. אחרי שלמדתי ועסקתי בפיתוח ובשינוי תודעה, הבנתי שקיים ידע משנה חיים עבור אמנים ויוצרים, ושיש דרך להצליח להרוויח מהאמנות.

אתם האמנים חיים בעולם הרוח. אתם מאפשרים לעצמכם להמריא באמצעות ההשראה, ועוסקים לכאורה בדברים הפחות ״תכליתיים״ בעולמנו. אך האסתטיקה, זוויות הראייה, המושגים והתפיסות שאתם האמנים מפתחים ומקדמים, משמשים מזון תרבותי ורוחני מזין ומעשיר לכל שאר האוכלוסייה. כלומר, אתם מהווים איבר חיוני ותורם לחברה.

מההיכרות העמוקה שלי עם אמנים, אני יודעת כמה אתם מיוחדים, כמה אתם מבורכים במתנה גדולה, מצד אחד, וכמה קשה לכם להתמודד עם עולם המעשה התכליתי, עם אפרוריות האדמיניסטרציה והשגרה ועם מטלות מסוגים שונים, מצד שני. אני יודעת שהייתם מעדיפים להישאר רק בעולם היצירה. ולכן, דווקא אתם הם אלה שזקוקים לדרבון ולתיווך שיעזרו לכם להבין את הערך של התוצרים שלכם ולהבין שהם ראויים לתמורה הולמת.

אחד הדברים המדהימים שגיליתי בעבודתי אתכם האמנים הוא שרבים מביניכם אינכם מאמינים שיש ערך או חשיבות לאמנות שלכם, ובלי להאמין בעצמנו הכול הופך להיות קשה יותר. רוב האמנים שפגשתי התקשו לקרוא לעצמם אמנים ונהגו לתאר את עצמם ״אני מציירת״ או ״אני משחקת״, במקום ״אני ציירת״ או ״אני שחקנית״.

אחת השחקניות סיפרה לי שתמיד חששה לומר מה המקצוע שלה, כי כאשר אמרה שהיא שחקנית, הייתה מקבלת מבטי רחמים האומרים: ״מסכנה, ממה את חיה?״ כיום היא מסוגלת להגיד בגאווה: ״אני שחקנית ואני מרוויחה מזה!״

כאשר שואלים אותי האם זה באמת אפשרי, האם אפשר להתפרנס מאמנות? אני עונה: כן! מאות תלמידים שלי מתפרנסים כיום רק מהאמנות שלהם. האם זה היה קל? לא תמיד. יש כאלה שמתקדמים מהר יותר ויש כאלה שמבשילים לאט, אך מי שנחוש להצליח ואף מתמיד, מצליח להשיג את המטרה שלו, ולהתפרנס מאמנות.

לכל אחד מכם, שמחזיק בידיו את הספר הזה, יש כישורים רבים. צריך להכיר אותם ולנווט בחוכמה בשבילי החיים. לדאוג לפרנסה באופן שנובע מהיכולות והכישורים וגם להשאיר זמן ליצירה ולאמנות, כלומר ללמוד לתכנן ולנהל את החיים באופן מושכל.

אחד הרעיונות שאני מאמינה בו בכל לִבי הוא שאסור לכם לוותר על האמנות שלכם! אל לכם לוותר על התשוקה האמִתית שלכם! וחשוב שתישארו נאמנים לעצמכם, שלא תיתנו לשיקולים זרים להשפיע על היצירה שלכם.

בספר זה אוביל אתכם למקום שבו תוכלו להגשים את החלום שלכם, ליצור ולהתפרנס בכבוד בכל תחום שתבחרו. תוכלו להיות כמו טלי, מוזיקאית שמצליחה כיום להתפרנס רק מהמוזיקה שלה, או כמו תמי, פסלת שלא הצליחה למכור את היצירות שלה וכיום היא מוכרת, או כמו ירון, שהתלבט בלי סוף בין מוזיקה למשחק ולא התקדם, עד שלמד את השיטה, בחר במשחק, פנה והתקבל ללימודי משחק בבית ספר מכובד בלונדון.

תוצאות כאלה עזרו לי להבין כמה חשוב לחשוף את שיטת ״אמנות ופרנסה״ לכמה שיותר אמנים. עבדתי עם ציירים, פסלים, סופרים, מחזאים, משוררים, זמרים, שחקנים, רקדנים, צלמים, מעצבי מוצר, מעצבי וידאו ומעצבי תכשיטים בטווח גילים שבין 21 ל-70. התוצאות הוכיחו שלעולם לא מאוחר להגשים את החלום להרוויח ולהתפרנס באמצעות היצירה. אם יש לכם התשוקה, הבעירה והצורך ליצור, אין סיבה שלא תצליחו.

בבתי ספר לאמנות מלמדים אמנות, אבל לא מדברים על הדרך שבה יש לפעול כאשר מסיימים את הלימודים. לא מלמדים מה זה שיווק, מה זה מכירה, למי פונים, ואיך עלינו להציג את עצמנו כראוי. תלמידים רבים לומדים קולנוע, מקצוע שדורש משאבים רבים, אך מתוך 300 בקשות לתמיכה, מפיקים בארץ רק כשישה סרטים בממוצע בשנה אחת. מדי שנה מסיימים 200 שחקנים את לימודיהם בבתי ספר למשחק. 200 איש יוצאים לשוק, ומתוכם רק יחידים מתברגים בתיאטרון הרפרטוארי. כל השאר מתפזרים בעבודות שהם לא באמת אוהבים.

נכון הדבר גם לגבי האמנות הפלסטית. כ-300 תלמידים באים ל״בצלאל״ ולשאר בתי הספר לאמנות ולעיצוב עם חלומות גדולים. לעִתים קרובות הם נחשבים בכיתה ל״כוכבים״ ובטוחים שברגע שיצאו החוצה יחטפו אותם לתערוכות. אך מה שקורה במציאות הוא שיש כל כך הרבה בוגרים, ואף אחד לא באמת מחכה להם בחוץ. הם חייבים לפעול ולדאוג לעצמם: בחיים האמִתיים אין מצנטים והזמנת עבודות אמנות, הגלריות מוצפות ואינן משחרות לפתחם של האמנים.

גם במקצועות העיצוב יש בעיה דומה. מעצבי אופנה מוכשרים, מעצבים גרפיים, אמני וידאו, מעצבי מוצר ודומיהם יוצאים מבתי הספר בלי שום מושג מה עושים הלאה. אמן אינו שכיר של אף אחד, אין הוא מקבל משכורת קבועה או דמי אבטלה כשאין לו עבודה, ולכן מי שישרוד ויוכל להמשיך ליצור יהיה בעיקר מי שילמד לנהל את עצמו.

לכם האמנים יש צד יצירתי ורגשי חזק, אחרת לא הייתם יכולים ליצור. כדי ליצור דרושה יכולת רגשית גבוהה, שבאה בדרך כלל על חשבון הצד הרציונלי-הניהולי, ולכן אתם האמנים מתקשים מאוד לעשות את הפעולות האלה. נוסיף לכך גם את האמונה, המתבססת במידה מסוימת על המציאות, שכספים זה לא הצד החזק שלכם, ואכן רבים מכם חווים שיתוק מוחלט בתחום הזה.

יואב, בחור מקסים שסיים לימודים באחד מבתי הספר לאמנות בהצטיינות ונחשב לכוכב הבא, מסתובב כבר שנה אחרי הלימודים בדיכאון. קשה לו להסתדר, הוא לא יודע מאיפה להתחיל ומה לעשות והוא שוקל להפסיק ליצור.

יהל סיים לימודים בבית ספר לעיצוב אופנה, פתח חנות לבגדים בלי שום ידע ניהולי, עיצב קולקציות ונכנס לחובות של מאות אלפי שקלים. אז מה אם הוא נחשב בבית הספר למעצב הכי מוכשר? הוא לא קיבל כלים לניהול עסק.

רבים מכם, בעיקר אם הייתם תלמידים בולטים בבית הספר לאמנות, חיים בהרגשה שאם יש לכם כישרון, כל השאר צריך להסתדר מעצמו, וזה לא התפקיד שלכם לדאוג לפרטים המעשיים. ואז אתם יוצאים החוצה ופתאום אין מי שייתן את המחמאות האלה שאתם כל כך צריכים, ואין מי שיכוון אל הדרך שבה יש לפעול.

בתי הספר מלמדים את המקצוע, אבל לא נותנים כלים כיצד לנהל את עצמכם כעסק. ואמן הוא בעצם בעל עסק קטן. העסק הוא הכישרון שלו והוא צריך לדעת לנהל אותו.

במקצועות אחרים, כמו עריכת דין וראיית חשבון, יש תכנית הכשרה אחרי הלימודים. עובדים לצד עורכי דין מנוסים ולומדים מהם את המקצוע בפועל. אצלכם, האמנים, אין שום תהליך או שלב שמכין אתכם לחיים האמִתיים, ואתם יוצאים החוצה, לעולם האמִתי, בלי כלים ראויים להתמודד. זה בדיוק המקום שאליו אני נכנסת.

בשנים האחרונות יש מאמנים אישיים שמעבירים סדנאות לבעלי עסקים קטנים ונותנים להם כלים כיצד לנהל את עצמם, ורק האמנים נשארו קירחים מכאן ומכאן. לא מבינים אותם ולא משקיעים בהם. אך למעשה גם האמנים נחשבים לבעלי עסק קטן.

אני יודעת שאתם האמנים לא אוהבים את המילה ״עסק״ מהרבה בחינות, לא מבחינת העיסוק ולא מבחינת התוצר שאתם יוצרים, אך זאת האמת. בחיים האמִתיים, שבהם אתם צריכים להתפרנס, או שאתם שכירים או שאתם עצמאיים. עצמאי צריך לדאוג לעצמו. המוצר שלכם הוא התוצר של הכישרון שלכם, ואתם בעלי העסק.

לחלק קטן מהאמנים יש סוכן שמקדם אותם. בדרך כלל סוכנים כאלה מסייעים בחוזים, אבל לא משיגים עבודות. מי שלא מוכר ואין לו הכנסה, לא מקבל עזרה מאף אחד. יש מדינות שבהן ניתנת הקצבה ממשלתית לתמיכה באמנים. בהולנד, למשל, אדם מביא הוכחות לכך שהוא אמן יוצר, מקבל משכורת בסיסית ויכול ליצור. אך רק מדינות מעטות מתייחסות כך לאמנים שלהם.

במדינה שלנו אמן צעיר שסיים את הלימודים, גם אם היה תלמיד מצטיין וחשב שהעתיד ורוד, שמיד יפנו אליו ויזמינו אותו לחשוף את היצירה שלו, יגלה מהר מאוד שהוא חייב לדאוג לעצמו. האמן הוא זה שצריך להרים טלפונים (פעולה קשה מאוד לאמנים), האמן הוא זה שיצטרך להחליט לאן הוא מכוון ולהתחיל לפעול, ועליו להיות נחוש ובעל יכולת התמדה.

יש דוגמאות רבות לאמנים שלקחו אחריות ודאגו לקדם את עצמם:

״לקח לי עשר שנים לפרוץ בן-לילה״, אמרה הזמרת מדונה, שעבדה קשה כל השנים האלה בכל מיני מועדונים שונים, התעקשה והתמידה, עד שפרצה. עידן רייכל לא חיכה שיבואו אליו מ״הד ארצי״. הוא הזמין אליו למקלט שבבית הוריו 20 נגנים ויצר יחד אִתם את הדיסק הראשון שלו, שהיה אלבום פורץ דרך ונמכר בעשרות אלפי עותקים. כיום הוא נחשב לאחד המוזיקאים העשירים בארץ. הוא ידע איך לנהל את הקריירה שלו ולהפיק ממנה את המרב. יש שחקנים שיוזמים ומייצרים קבוצות משל עצמם, כמו ציפור׳לה, קבוצת תלמידים שסיימו ללמוד בסטודיו ״ניסן נתיב״. הם וויתרו על הפנייה לתיאטרון הרפרטוארי, יצרו והפיקו הצגות, לקחו אחריות על השיווק, הגיעו גם לעסקים, וכיום הם מפרנסים שמונה משפחות וחיים רק מתיאטרון. לאחרונה הציגו שחקני הקבוצה חודש שלם בניו יורק, ואפשר היה לראות אותם מסתובבים ברחובות ומחלקים את הפליירים של ההצגה כדי להביא אנשים. נוסף על כך הם יצרו סדנאות מיוחדות לאנשי עסקים, והם מגיעים לכל החברות הגדולות עם סדנאות, מלמדים איך לעמוד מול קהל, מתרגלים משא ומתן ועוד. מיכל רובנר, אמנית ישראלית שמצליחה מאוד בעולם, הגיעה לניו יורק כצלמת, התמידה כמה שנים בעבודה קשה עד שקיבלה הכרה והזמנות לתערוכות והפכה לאמנית הישראלית המצליחה ביותר. אלי טהרי, מעצב אופנה שהגיע לניו יורק בגיל 21 חסר כול, הוא כיום בעל חברה לאופנה שמגלגלת מחזור של מיליוני דולרים.

אז אם אתם חשים תשוקה ליצור ויודעים שיש לכם מתנה, כישרון מיוחד, ואתם רק לא מבינים איך אפשר גם להתפרנס ממנו, קראו את הספר הזה בפתיחות גמורה, בצעו את התרגילים ואת ההדרכות וראו איך משהו מתחיל להשתנות.

אני מציעה שתקראו את הספר פעם אחת באופן שוטף, ובקריאה שנייה מַרקְרוּ לעצמכם את הדברים החשובים. כמו כן תוכלו להיכנס לאתר www.shulieziv.com ולהדפיס את חוברת העבודה שמכילה תרגילים שאותם תוכלו לבצע, ותקבלו כרטיס כניסה מתנה לאחד הכנסים שאני עורכת.

אני מאמינה שאפשר להתפרנס ולהרוויח מאמנות ומיצירה. תוכלו לראות איך זה התממש גם בסיפורי האישי.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “איך להתפרנס מאמנות”