החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

הבוסתן של סעדי

מאת:
מאנגלית: יובל שילוח | הוצאה: | 2021 | 109 עמ'
קטגוריות: סיפורת מתורגמת
הספר זמין לקריאה במכשירים:

37.00

רכשו ספר זה:

אבו-מוחמד מוסלי א-דין בן עבדאללה שירזי, המוכר בשם העט סעדי, היה אחד המשוררים הפרסים הבולטים בתקופת ימי הביניים, וזכה להימנות עם גדולי הספרות הקלאסית הסוּפית. שמו עדיין הולך לפניו במדינות דוברות פרסית, וכן הוא מצוטט רבות גם במקורות מערביים, בזכות איכות כתביו ועומק תובנותיו החברתיות והמוסריות. ספריו הידועים ביותר הם "הבוסתן", יצירה שכתיבתה הושלמה בשנת 1257 ו"גוליסטן" (גן הוורדים), יצירה שנכתבה בשנת 1258. הבוסתן נכתב בסגנון שירת צמדים בחרוזים וכולל כ-4,000 צמדי פסוקים וסיפורים קצרים שמוסר השכל בצידם, המתארים את המידות הראויות לבני האדם: צדק, סובלנות, צניעות והסתפקות במועט, ועמוסי תובנות על דרכם של הסוּפים הדרווישים. בכתביו גילה סעדי הבנה עמוקה לאבסורד הקיום האנושי ואהדה לגורלם של התלויים במצבי הרוח המשתנים של השליטים, דבר המנוגד לאמונת החופש של הדרווישים.

 

 

סעדי נולד בשיראז שבאיראן, בשנת 1210 והלך לעולמו בשנת 1291. סיפוריו הושפעו רבות ממסעותיו באזורים הידועים כיום כסוריה, טורקיה, מצרים ועירק. תיאורי השיירות במדבר וסצנות מהרחובות בערים השונות מעניקים לסיפוריו חיים וממשות.

הבוסתן תורגם לראשונה לאנגלית כעיבוד פרוזה על ידי A. Hart Edward  בתחילת המאה ה-20, והתרגום העברי נעשה על פי תרגום זה.

מקט: 978-965-571-407-4
מסת"ב: 978-965-571-407-4
אבו-מוחמד מוסלי א-דין בן עבדאללה שירזי, המוכר בשם העט סעדי, היה אחד המשוררים הפרסים הבולטים בתקופת ימי הביניים, וזכה להימנות […]

הקדמה

בשם האלוהים הרחמן ורב החסד

בשם מי שברא ומקיים את העולם, החכם שהעניק לשון ודיבור.

המֵסֵב פניו מדלת חסדו, לכבוד לא יזכה.

מלכי הארץ משתחווים לפניו בתחינה.

אין הוא נחפז לפגוע באלו שאינם צייתנים, אינו מגרש בכוח את החוזרים בתשובה. שני העולמות הם כטיפה באוקיינוס חוכמתו.

אין הוא חוסך מנדיבותו גם אם משרתיו חוטאים; הוא העורך משתה על פני הארץ ומשתתפים בו ידיד וגם אויב.

אין כמוהו, וממלכתו נצחית. על ראש האחד מניח כתר; את האחר משליך אַרצָה מכס מלכות.

את האש שבידיו הופך לגן פרחים; את אויביו שולח לאבדון במי הנילוס.

הוא רואה את כל אשר נמצא מעבר לנגלה, ובטוּב ליבו מסתיר את פגמינו.

הוא קרוב אצל המושפלים, ונענה לתחנוני האבלים.

הוא יודע את הדברים עוד טרם בריאתם, את הסודות אשר לא סופרו.

הוא מניע את הירח ואת השמש במסילותיהם, ומוריד גשם בעיתו על הארץ.

בתוככי האבן הסתיר פנינה; הכול נברא בדברו יש מאין.

מי יוכל לחשוף את סודותיו; היש עין שתוכל לחזות בכל יפעתו?

ציפור המחשבה לא תוכל להגביה עוף אל מרום נוכחותו, הבנת אנוש לא תוכל לגעת בקצה כנף תהילתו.

אל לך לחשוב, הו סעדי, כי אפשר לצעוד בדרך האמת שלא בעקבות מוחמד. הוא אבי כל הנביאים, מורה הדרך לגאולה; מתווך האנושות, מצביא יום הדין. איך יוכל סעדי למנות את שבחיך? הו נביא, חסדי אלוהים ושלום ישרו עליך!

על הסיבות לכתיבת הספר

נסעתי ברחבי העולם והעברתי את ימיי בחברת אנשים לרוב. השכלתי רבות בכל פינה, ליקטתי קלח תירס מכל קציר, אך לא ראיתי עַם צדיק ואדוק יותר מבני שיראז – בני עמי, אותם נצרתי בליבי במסעותיי בסוריה ובטורקיה.

הצטערתי שהיה עליי לבוא מבוסתן העולם אל ידידיי בידיים ריקות, והרהרתי: הבאים ממצרים מביאים ממתקים כמתנה לידידיהם. בידיי אין ממתקים, אך יש לי מילים מתוקות מהם. הסוכר שאני מביא עימי אינו למאכל, אלא מילים שיודעי האמת יחלקו להן כבוד.

כשבניתי ארמון עושר זה ריהטתי אותו בעשר דלתות של הדרכה.

ויהי היום, בשנת 655, והנה אוצר בעל שם זה התמלא פנינים של רהיטות. גלימת משי או רקמה סינית חייבות להיות מרופדות בכותנה; אם תשיג רק משי, אל תחשוש – הֱיֶה נדיב והסתר את הכותנה. שמעתי שביום התקווה והמורא ימחל אלוהים רב-החסד; יזכור את הטוב ויסלח על הרוע. לכן, אם תמצא פגם במילותיי, עשה כמוהו. אם טוב בעיניך פסוק אחד מתוך אלף, אנא, בנדיבות ליבך, חדל מחיפוש המגרעות.

ללא ספק, יצירותיי נחשבות בפָרס למוּשְׂק יקר ערך מחוּטאן. אשרי סעדי המביא שושנים אל הבוסתן. פסוקיו כמו תמרים מצופים בסוכר – כשנפתחים, מתגלה בתוכם אבן יקרה.

על אָטָאבָּק אבו באכר, בן סעד

אף שאיני משתוקק להלל מלכים, הקדשתי למלכּי ספר זה, ואולי יאמרו הצדיקים: 'סעדי, העולה על הכול ברהיטותו, חי בימיו של אבו באכר בן סעד.' כך, בספר זה, יישאר זכרו כל עוד הירח והשמש בשמיים. סגולותיו רבות הן מספור – מי ייתן ובעולם הזה יתמלאו משאלותיו, שהרקיע יהיה ידידו והבורא משגיחו.

 

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.