החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

כחרס הנשבר וכתמר יפרח

מאת:
הוצאה: | 2021 | 214 עמ'
הספר זמין לקריאה במכשירים:

35.00

רכשו ספר זה:

ערב מלחמת יום הכיפורים התקיימה שיחה נוקבת בין ניצול שואה לבין בנו, קצין מודיעין, שניסה לשכנעו כי אין כל חשש ממלחמה קרובה. וכך הגיב האב:

"לי אין את המקורות הסודיים שלך, אך כאשר הנחש שותק בפתאומיות בלתי מוסברת ומנסה להסתיר את שיניו כנגן מפוחית פה, אני מתחיל להזיע… אינני מאמין כי הנחש החל פתאום להעריץ את באך, אלא כי הוא החליט לשנות את שיטותיו".

 

עיקרו של הספר 'כחרס הנשבר וכתמר יפרח' הוא סיפור אהבה המתרחש במקביל לסיפור המלחמה. שני הסיפורים מסופרים במבט אישי והם מזינים זה את זה וניזונים זה מזה. ראשיתם בכישלון צורב, המשכם בהתאוששות כואבת וסיומם בקרן תקווה ובהתחדשות.

מהנושאים המועלים בספר: כיצד נוצרה ה"קונספציה"? מה טיבה של רוח האדם ששרדה וניצחה את התופת? מי ראוי להיקרא "גיבור" ומדוע? ומול כל אלה: מה קסמה של אהבה ראשונה, והאם היא תשרוד גם אם לא תתממש?

 

דוד לוריא מחזיק בתואר שני במקצועות ספרות עברית, היסטוריה של עם ישראל וארכיאולוגיה, והוא מסיים כיום (2021) תואר שני בחוג לפילוסופיה יהודית. קודם פרישתו עסק בהנדסת מכונות וכימיה. רק עשרות  שנים לאחר המלחמה מצא את הכוחות לחזור לאימת מאורעותיה.

כתיבתו נעשתה מתוך היכרות קרובה וכואבת עם מציאות התקופה ומחדליה הצבאיים, אך בייחוד מתוך רצון ללמוד את לקחיו הכואבים של אותו מחדל מייסר, לבל יחזור עוד לעולם.

דוא"ל: dudiluria1@gmail.com

מקט: 4-1272-1314
ערב מלחמת יום הכיפורים התקיימה שיחה נוקבת בין ניצול שואה לבין בנו, קצין מודיעין, שניסה לשכנעו כי אין כל חשש […]

 

אחר הצהרים 30.9.1973

 

מוח של אדם פשוט

 

כאשר הגעתי לחדרו של אבא הוא היה שקוע בעיתון הערב וכולו רוח קרב.

“זיבלה, הנה ימים טובים באים עלינו… גולדה מאיר אומרת כי מעולם לא היה לעם ישראל ביטחון גדול מזה שיש לנו כיום, והנה מופיע, תניא דמסייע, לא פחות ולא יותר, בדמותו של סאדאת ה’מאשש’ את דבריה…”

“הַסכֵּת ושמע בני מהו הסקוּפּ הגדול שמביא העיתון היום! ‘בכנס זיכרון לנאצר שנערך אתמול שכח סאדאת, באופן תמוה, זאת הפעם הראשונה בנאומיו, להזכיר את הסיסמה ‘מה שנלקח בכוח יוּחזר בכוח’.”

“למזלנו, העיתונאי החרוץ טרח גם להביא את מלוא תוכן דבריו של סאדאת. תקשיב מילה במילה לדברים שאמר: ‘ישנו נושא אחד שנמנעתי מלדבר עליו וזה נושא המערכה. נמנעתי מכך במתכוון. אני מבקש לבל ירַע הדבר בעיניכם. ושתסלחו על כך. אינני רוצה להיכנס לפרטים. אומר רק דבר אחד, אני יודע מהי המטרה, ואני פועל למען השגתה’.”

“ומהי מסקנת העיתונאי המכובד? נאום יוצא דופן של נשיא מצרים שיקף כנראה החלטה שהתקבלה בקהיר להימנע ממלחמה.” (הציטוט מתוך “ידיעות אחרונות” מיום 30/9/73).

אני אדם מהיישוב, אדם עם מוח פשוט. לי אין את המקורות הסודיים של המודיעין שלך ולא את יכולת הכתיבה של העיתונאי המלומד. כל מה שאני יודע הוא שכאשר נחש מאיים עלי בלשונו וחושף מולי את שיני הארס, אינני מתרגש כי יש בידי עדיין שתי אפשרויות טובות: האחת לברוח, והשנייה למצוא נבּוּט לרוצץ לו את הראש. לעומת זאת, כאשר הנחש הארסי שותק בפתאומיות בלתי מוסברת כדג ומנסה להסתיר את שיניו כנגן מפוחית פה, אני, כפחדן ידוע, מתחיל להזיע. כבר מזמן איבדתי את תמימותי. אינני מאמין כי הנחש החל פתאום לחבב את ההולכים על שתיים ולהעריץ את באך, אלא כי הנחש החליט לשנות את שיטותיו.”

“אבא”, אמרתי, “אל תתרגש כל כך מהר. אתה יודע כמה מהידיעות המופיעות בעיתון מופרכות לגמרי? לפעמים אני קורא ידיעה בעיתון שאני מכיר היטב מתוך המערכת – ובדרך כלל מגלה שאין קשר בין השניים.”

אבא הנהן, אך ניכר בו שלא השתכנע.

הוא הביט בי. “אני במיוחד נלחץ כשאומרים לי כי אין מקום לדאגה, עוד לפני שהיטלר עלה לשלטון קראתי ב’מיין קאמפף’ על חזונו ועל תוכניותיו לכיבושן של המדינות הבלטיות, והזדעזעתי. כשנעשה קנצלר בשנת 1933 התחלתי בהכנות לקבלת סרטיפיקט לפלשתינה .אמרו לי ש’אין מקום לדאגה’ וכי אני מוג לב כי היטלר עלה לשלטון בגרמניה ואני ממהר לברוח מליטא ואני הסכמתי לכל מילה שנאמרה בגנותי, ואף הצעתי כי יוסיפו לרשימה המפוארת של מידותי הנאות גם את התואר ‘היסטֵרי’. אבל מהמלחמה הנוראה יצאתי חי. התברר שאפילו אני, ה’היסטרי’, לא יכולתי לשער כי לא רק שהיטלר יימח שמו ירצח שישה מיליונים, אלא שחלק גדול מהטבח של יהודי כפרי ייעשה על ידי שכנינו, הליטאים הארורים, הגרועים מהגרמנים. דווקא למשפחתי נעשה חסד – אותם חיסלו הנאצים בשיטות שלהם במיידנק.”

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.