החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

אנה ומיה

מאת:
הוצאה: | 2017-10 | 291 עמ'

ספר זה זמין לקריאה ביישום מנדלי קורא ספרים בלבד

זמינות:

34.00

רכשו ספר זה:

אנה ומיה הן שמות קיצור להפרעת האנורקסיה (אנה) ולהפרעת הבולימיה (מיה). בשמות אוניברסאליים אלו משתמשים אנשים הסובלים מהפרעות אכילה.

הספר עוסק בתפיסת המזון ואמצעי טיהור על-ידי אנשים הסובלים מהפרעות אכילה. מאחורי הסימפטומים של הפרעות האכילה השונות, מסתתר מידע רגיש, אנושי, ייחודי ונוגע ללב, שרבים מאיתנו יכולים לשמוע בו הד למצוקותיהם וצורכיהם של מתבגרים.

מצוקה נפשית: "אני חושבת שכל סוגי הפרעות האכילה נובעים מאיזה מצוקה נפשית. בעיה רגשית שהביטוי שלה בא על ידי האוכל. הסימפטום בעצם בא להראות שיש איזה מצוקה. יש חיבור בין אוכל לרגשות, כאילו פיזיולוגי ורגשי".

הזעקה לעזרה: "הרגשתי כאילו שהרזון הזה זה סוג של, תעזרו לי, אתם לא רואים שהמצב שלי קשה? אני צריכה את העזרה שלכם. אם אתם לא תעזרו לי, אני אמות".

הייאוש: "הפרעות אכילה זה בן אדם שמבטא את עצמו דרך האוכל ושופט את עצמו על פי המשקל".

האובדן: "הרצון הזה להיעלם, כאילו יה, אלוהים! תיקח אותי לאיזה שנתיים, שלוש. תעלים אותי מהמקום הזה, ותן לי לחזור עוד שנתיים, שלוש – אחרת: בריאה, מחוזקת, רק לא להיות איפה שאני"

התקווה: "באשפוז רכשתי כלים שהם יעזרו לי טיפה להתמודד. שאני נוטה יותר להתבטא דרך מילים. לפני זה פחדתי לבקש עזרה, היום אני כבר לא כל כך מפחדת לבקש עזרה".

תחושת השליחות: "אני מאוד מקווה שהממצאים שלך דרכי יוכלו לעזור בעתיד לעוד בנות (ובנים) כאשר הם יהיו בתחילת המחלה. הלוואי וזה יגיע אליהם, הלוואי שכן יקראו את זה. הלוואי שזה יגיע לרופאים שרובם בורים ולא יודעים מה זה".

הספר עשוי לסייע לחוקרים אחרים, להורים, פסיכולוגים, עובדים סוציאלים, מערכת החינוך, פסיכיאטרים, רופאים ולכלל הציבור – להבנה טובה יותר את המצוקה הנפשית של אותם צעירים, ולעמוד על הסיבות שהובילו אותם לחלות בהפרעות אכילה.

לד"ר אילה דראי תואר בפסיכולוגיה וקרימינולוגיה. את התואר דוקטור קיבלה מאוניברסיטת בר-אילן על יסוד עבודת המחקר בנושא הפרעות אכילה. דוקטורט זה, הכתוב בשפה רהוטה, בהירה וקולחת הוא הבסיס לספר חשוב זה. ד"ר דראי טיפלה באופן פרטני וכמנחת קבוצות בילדים ובני נוער הסובלים משיתוק מוחין, הפרעות

אישיות לסוגיהן, ליקוי למידה ועוד. כיום היא עוסקת במחקר, זהו ספרה הראשון.

מקט: 4-1272-91
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית מנדלי קורא ספרים בלבד


פתח דבר

 

“הרבה פעמים הרגשתי שהם לא באמת מבינים מה עובר עליי ואני לא נכללת בסטטיסטיקה שהם מכירים ממחקרים או מהספרים שהם למדו מהם. אני חושבת שהחברה שלנו עדיין לא פתוחה לקבל הפרעות אכילה, את המשמעות האמיתית של הפרעות אכילה, לא הקאות ומשלשלים ולא לאכול – את הרגש של זה, את הבּנות, את הנשמות של הבּנות שעומדות מאחורי זה שהן אבודות” (בדולינה, שם בדוי).

 

התחושה שמתארת בדולינה עולה בקנה אחד עם תחושותיהם של משתתפי המחקר הסובלים מהפרעות אכילה. במילים אלו היא מביעה את תחושת הניכור השוררת בינם ובין החברה הסובבת אותם, ואת הנתק בין התחושות האישיות שלהם לבין הדרך שבה אנשי המקצוע מתייחסים אליהם.

הספר מבוסס על עבודת דוקטורט בהדרכת ד”ר יוסי הראל-פיש, והיועצים פרופ’ אורי תימור וד”ר משה בן סימון. היא הוגשה למחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן בשנת 2012. המבנה האקדמי של העבודה נשמר ככל האפשר, אך לצד זאת שונו ונוספו תכנים מסוימים, כדי להנגישו לכלל האוכלוסיה. כמו כן, נוסף מילון מושגים (נספח מספר 2).

נושא המחקר היה תפיסת המזון ואמצעי טיהור שונים של אנשים הסובלים מהפרעות אכילה, נושא שעד כה טרם נבחן מבחינה מדעית. גישתו של הספר באה לידי ביטוי בניסיון להבין את נקודת מבטם האישית של אנשים הסובלים מהפרעות אלו. הפרעות אכילה נובעות ממצוקה נפשית הבאות לידי ביטוי באופן גופני. האטיולוגיה להתפרצות ההפרעה היא רב סיבתית. המשתתפים אושפזו בעת עריכת המחקר במחלקה להפרעות אכילה. הראיונות הוקלטו, תומללו ונותחו באמצעות ניתוח תוכן.

במהלך הכתיבה נעשה שימוש במושגים המקובלים בספרות התיאורטית והמחקרית בכל עת שהם הוזכרו בהקשר מחקרי או תיאורטי. אולם, בכל הקשר אחר, ובעיקר בציטוטים מדברי המשתתפים ובחלק של הדיאלוג בין המשתתפים לספרות, נעשה שימוש במושגים אנורקסיה או אנורקסיה סוג מצמצם, בולימיה או בולימיה סוג מטהר והשמנת יתר (בולימיה).

לגבי השפה – לדיסציפלינות שונות יש השקפות שונות לגבי השפה הטובה ביותר לתיאור האנשים שהשתתפו במחקר ועם זאת רגיש דיו כלפיהם. לאחר המפגש שלי עם האנשים ומתוך הממצאים החלטתי להשתמש בשני מונחים: “אנשים הסובלים מ…” ו”משתתפי המחקר” או “משתתפים”. הבחירה נעשתה מהטעמים הבאים: השימוש במילה סבל בא להדגיש כי מדובר בהפרעה שנובעת ממצוקה נפשית כלשהי הגורמת לאותו אדם סבל. סבל יכול להיות זמני או ממושך.

ראוי לציין כי מרבית ממשתתפי המחקר, לאחר שקיבלו טיפול והשתחררו מבית החולים, חזרו לנהל אורח חיים תקין. חלקם החלו ללמוד, חלקם נישאו וחלקם החלו לעבוד.

השימוש במושג משתתפי המחקר או משתתפים נעשה על מנת להפריד בין האוכלוסיה הכללית, הסובלת מהפרעות אכילה, לאלו שהשתתפו במחקר. במילים אחרות, אין מחקר זה מתיימר להכיל את ממצאיו לגבי כל אוכלוסיית האנשים הסובלים מהפרעות אכילה.

במהלך היכרותי את משתתפי המחקר בלט באופן ניכר היופי הפנימי של כל אחד ואחת שהאפיל על היופי החיצוני. בלטו הכישרונות הטמונים בהם: ההומור, הצחוק, החיקויים, השירים שכתבו, הציורים שציירו. בלטה המצוקה המלווה בבכי עצור וקורע לב, שעד כה שמעו המזון והאסלה. בנוסף, השינויים בנימת הדיבור במהלך הראיונות, מחוות הגוף, ובעיקר העיניים הכבויות שהביעו הכול: עצב, ייאוש, זעקה לעזרה, חוסר תקווה, אובדן, חוסר אונים, אך גם את התקווה ותחושת השליחות.

ספר זה מוסיף נדבך נוסף על הידע הקיים בספרות התיאורטית והמחקרית ועשוי לסייע לאנשי מקצוע ולאוכלוסייה הכללית, להבנה טובה יותר מה עומד מאחורי תסמיני הפרעות אכילה לסוגיהן.

תודה לכל משתתפי המחקר אשר סיפוריהם הם הבסיס לספר זה, שהעניקו לי בנדיבות מזמנם בכך שהסכימו להשתתף במחקר ולחלוק את התובנות, המצוקות והצרכים האישיים כילדים ומתבגרים והתמודדותם עם הפרעות אכילה.

תודה לראש המחלקה להפרעות אכילה ד”ר איתן גור ולכל הצוות שאיפשרו את עריכת המחקר, על התמיכה והסיוע; לפרופסור נחמי באום על ההמלצה והעידוד לכתוב ספר זה; לד”ר מאיר חובב על הזכות הגדולה להכירו, הליווי והתמיכה, ועריכת הספר; להוצאה לאור “ספרי ניב” וכל הצוות, על הסיוע בהוצאת הספר לאור; לחגית, אחותי היקרה, תודה על התמיכה והסיוע לאורך כל הדרך, בתהליך כתיבת הספר.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “אנה ומיה”