"היעד הסופי הוא לתת לאויב נוק־אאוט, וזה לא נותנים על ידי מטר של מכות בכל מקום שהוא, אלא בנקודה חיונית, […]
הקדמה
ספר זה מבוסס על עבודת התזה שכתבתי במסגרת לימודי תואר שני בהיסטוריה כללית באוניברסיטת בר־אילן. נושא הספר הוא סיכול ממוקד של מנהיגים ומפקדים בכירים במלחמות בין צבאות סדירים במאה ה־20, ושתי סיבות עיקריות הובילו אותי לחקור ולכתוב על נושא זה.
הסיבה הראשונה היא שהסיכול הממוקד מוכר בדרך כלל ככלי למלחמה בטרור, אך הוא פחות מוכר ככלי שנעשה בו שימוש במלחמות בין צבאות אשר מטרתו העיקרית הייתה ועודנה להכריע את צבא האויב. אם במאה ה־20 היו מלחמות רבות בין מדינות ובין צבאותיהן, הרי שמתחילת המאה ה־21 התמעט מספרן של מלחמות אלו. רוב העימותים של צבאות סדירים בעולם בעשורים הראשונים של המאה ה־21 הם עימותים א־סימטריים, דהיינו עימותים עם ארגוני טרור, גרילה וארגונים סמי צבאיים. אך על אף התמעטות המקרים של מלחמות קלאסיות בין צבאות סדירים, הן לא פסו מן העולם. מאחר שהשימוש בסיכול הממוקד במלחמות סדירות מוכר פחות, חשבתי שנכון יהיה ללמוד מההיסטוריה ולהבין אם, מתי וכיצד כדאי להשתמש באסטרטגיה זו ככלי להכרעת האויב.
הסיבה השנייה נובעת מכך שסיכול ממוקד של מנהיגים ומפקדים בכירים במלחמות בין צבאות כמעט ובטל מן העולם במאות ה־18 וה־19, אך חזר להיות בשימוש במהלך המאה ה־20 ואף אחריה.
שלוש התפתחויות היסטוריות הביאו לכך שסיכול ממוקד שכזה כמעט שלא היה בשימוש כמאתיים שנים, עד המאה ה־20:
- במאות ה־18 וה־19 כמעט שלא נעשו סיכולים ממוקדים של מנהיגים ומפקדים במלחמות מאחר שהדבר נחשב לא ראוי, לא ג’נטלמני ואף לא חוקי.
- במאה ה־19 התפתח צבא העם והפך להיות צבא עצום של מדינת לאום מודרנית. כדי להתמודד עם ניהול של צבא בסדר גודל כזה נוצר המטה הצבאי. כך, במקרה שמפקד נהרג, קיימת מערכת שלמה תומכת המאפשרת למנגנון הצבאי להמשיך ולתפקד גם בלעדיו. הצבא לא קורס ומתפרק והחיילים אינם נכנעים כאשר מפקד, בכיר ככל שיהיה, נהרג או נשבה.
- גודלם של הצבאות מהמאה ה־19 ואילך גרם לכך שמנהיגי מדינות ומפקדי צבא כבר אינם יכולים לפקד על הצבא בקו החזית והם נאלצים לפקד מרחוק. כך הפכה היכולת לסכל אותם בירי ישיר, ואפילו בירי ארטילרי עקיף, לבלתי אפשרית.
על אף סיבות אלו, במלחמות במאה ה־20, ממלחמת העולם הראשונה ועד למלחמת המפרץ השנייה, נעשו ניסיונות סיכול של מנהיגים ומפקדי צבא בכירים. משכך, רציתי להבין מה השתנה במאה ה־20 לעומת שתי המאות שקדמו לה. האם נעלמו הגורמים שבגללן התמעט השימוש בסיכול הממוקד? האם הסיכול הממוקד חזר במאה ה־20 להיות משמעותי ואסטרטגי כפי שהיה בעבר וביכולתו להכריע מלחמות ומדינות? מה היו השיקולים לביצוע הסיכולים הממוקדים וכיצד הם השפיעו על המלחמות?
על שאלות אלו ועוד, אני מנסה לענות בספר זה.
הספרות והמחקרים בתחום זה מתחלקים לכמה סוגים. יש העוסקים בסיכולים ממוקדים של ארצות הברית בלבד ויש המתמקדים בסיכולים ממוקדים שנעשו באמצעות כוח אווירי בלבד. יש המתמקדים בסיכול ממוקד אחד ויש המערבים סיכולים ממוקדים בסוגי לחימה שונים, כמו מלחמה קלאסית, לחימה בטרור ואף לחימה בפשיעה. בספר בחרתי לכתוב על מקרים של סיכולים ממוקדים שנעשו במלחמות על ידי כמה מדינות כמו ארצות הברית, ישראל ובריטניה. כמו כן התמקדתי אך ורק בסיכולים ממוקדים שנעשו במלחמות בין צבאות סדירים, אך כאלו שבוצעו הן על ידי כוח אווירי והן בידי כוחות מיוחדים. גם המטרות לסיכול שמתוארות בספר מגוונות, ויש בהן גנרלים בתפקידים שונים, מפקדי צבאות ומנהיגי מדינות. הסיבה לבחירות אלו היא שסיכול ממוקד הוא מעשה אסטרטגי־אוניברסלי שאינו ייחודי לצבא כזה או אחר. מחקר של סיכולים ממוקדים אשר נעשו בידי כמה מדינות נגד מפקדים ברמות שונות, במלחמות שונות זו מזו ובאמצעים שונים, מאפשר לימוד והסקת מסקנות מהימנות ובנות תוקף, ללא תלות מי היא המדינה המסכלת וכיצד היא בחרה לבצע את הסיכול. במובן זה הספר הוא ייחודי ויכול להוות תרומה חשובה לתחום זה.
הספר כולל כמה חלקים. הוא פותח בסקירה של הרקע ההיסטורי של הסיכול הממוקד. בחלק זה יש דוגמאות של סיכול ממוקד מתקופת בית ראשון, ממלחמות החשמונאים ביוונים, מהעת העתיקה וממלחמות הצלבנים בארץ ישראל. נוסף על כך יש סקירה של המאות ה־18 וה־19, שבהן חל שינוי ביחס לסיכול הממוקד.
חלק נוסף מוקדש לסקירת הרקע התיאורטי ולהיסטוריוגרפיה של הסיכול הממוקד במאה ה־20, בעיקר בארצות הברית, עם התייחסות להגדרות הסיכול הממוקד בישראל ובעולם. הסיבה להתמקדות בארצות הברית היא משולשת: (1) ארצות הברית עשתה שימוש בסיכול הממוקד כמעט בכל מלחמותיה במאה ה־20; (2) תפיסת הסיכול הממוקד של ארצות הברית השתנתה לאורך המאה ה־20; (3) תורות ודוקטרינות הלחימה של ארצות הברית נלמדות ומיושמות בהתאמות כאלו ואחרות על ידי צבאות שונים ברחבי העולם. בחלק זה מתוארות ארבע תקופות עיקריות של התפתחויות ושינויים בתאוריה ובמעשה של הסיכול הממוקד כחלק מהאסטרטגיה שנקטה ארצות הברית נגד מנהיגים צבאיים ופוליטיים במלחמות שונות במאה ה־20.
בחלק העיקרי מתוארים מקרי מבחן ממלחמת העולם הראשונה ועד מלחמת המפרץ השנייה. מקרי המבחן הם: (1) ניסיון סיכול של קייזר גרמניה וילהלם השני על ידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה; (2) ניסיונות סיכול של הגנרל ארווין רומל על ידי הבריטים במלחמת העולם השנייה; (3) סיכול האדמירל ימאמוטו על ידי ארצות הברית במלחמת העולם השנייה; (4) ניסיון סיכול של הרמטכ”ל המצרי וסיכול קציני מטכ”ל מצרים על ידי ישראל ערב מלחמת סיני; (5) ניסיון סיכול של המטכ”ל הסורי על ידי ישראל במלחמת יום הכיפורים; (6) ניסיון סיכול של נשיא לוב מועמר קדאפי על ידי ארצות הברית במבצע “קניון אל-דוראדו”; (7) ניסיון סיכול של נשיא עיראק סדאם חוסיין על ידי ארצות הברית במלחמת המפרץ הראשונה (מבצע “סופת מדבר”); (8) ניסיון סיכול של נשיא יוגוסלביה סלובודן מילושביץ’ על ידי ארצות הברית במלחמת קוסובו; (9) ניסיון סיכול של נשיא עיראק סדאם חוסיין על ידי ארצות הברית במלחמת המפרץ השנייה (מבצע “חופש לעיראק”).
מקרי המבחן מסודרים באופן כרונולוגי. אפשר לקרוא אותם שלא על פי הסדר, אך את הפרקים על ארצות הברית עדיף לקרוא באופן זה. הסיבה לכך היא השינויים בתורות ובדוקטרינות השונות אשר התפתחו בארצות הברית במשך המאה ה־20. התפתחויות אלו שינו בין השאר את היחס האמריקני לסיכול הממוקד ושיטת ההפעלה שלו נגד מנהיגים ומפקדים בכירים במלחמה. על ידי קריאה כרונולוגית של הפרקים, ניתן להבין שינויים והתפתחויות אלו.
בחלק האחרון של הספר יש דיון במסקנות העולות מניתוח מקרי המבחן והתייחסות לעתיד.
ברצוני להדגיש כי התמקדתי בחלק המבצעי של הסיכול הממוקד של מנהיגים ומפקדים בכירים במלחמות סדירות. לא עסקתי בסיכולים שנעשו במסגרת מלחמה בטרור או של מנהיגי ארגוני פשע, ואף לא התייחסתי להיבטים המשפטיים והמוסריים של הסיכול הממוקד.
המקורות הראשוניים לכתיבת הספר כוללים מסמכים מהארכיונים והספריות הבאים: הארכיון הלאומי הבריטי, מוזיאון חיל האוויר המלכותי בלונדון, ארכיון חיל האוויר האמריקני, ארכיון ה־CIA, הארכיון הלאומי האמריקני, ספריות שונות של נשיאי ארצות הברית, ספריית הקונגרס האמריקני, הספרייה הדיגיטלית של ביטחון המולדת האמריקני, ארכיון נאט”ו, הספרייה הדיגיטלית של האו”ם, ארכיון העיתון היפני Nippon Times, ארכיון מדינת ישראל, ארכיון צה”ל, ארכיון גלי צה”ל, ספרי זיכרונות, קטעי וידאו, ראיונות ועיתונים מהתקופות הרלוונטיות. כמו כן כוללים המקורות המשניים ספרים, מאמרים, אנציקלופדיות ומחקרים שונים. תרמו למחקר פרופסור בן־עמי שילוני על הפלתו של האדמירל היפני איסורוקו ימאמוטו, ותא”ל (מיל’) ישי דותן על מותו של הרמטכ”ל המצרי עבד אל־מונעם ריאד מפגיעת רקטת “זאב” ישראלית. חלק מהמסמכים בארכיונים השונים בארץ ובעולם עדיין מסווגים, וייתכן כי בשל כך המוצג בספר אינו שלם, אך נדמה לי כי אין בכך כדי לפגוע בניתוח מקרי המבחן ובמסקנות שאליהן הגעתי.
ברצוני להודות לדוקטור טל טובי על הליווי המקצועי וההנחיה בעריכת המחקר ובכתיבת התזה עליה מבוסס ספר זה.
אם נפלו שגיאות וטעויות בספר, הן על אחריותי.
אין עדיין תגובות