החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

עמוס – גואל הגורל

מאת:
הוצאה: | 2011 | 319 עמ'
קטגוריות: סיפורת עברית
זמינות:

25.00

רכשו ספר זה:

‫סאגה משפחתית רבת תהפוכות הנפרשת על פני דורות אחדים. ראשיתה, בסיפור חייו של פטרסון היתום שנמשה בילדותו מספינה טרופה, גודל אצל כומר באמריקה ונלווה למטיף אדאמס ולצאן מרעיתו שהקימו בשנת 1866 מושבה אמריקנית בסמוך ליפו מתוך אמונה שבכך הם מחישים את הגאולה. עמוס, דור חמישי ַלמשפחה והנצר אחרון לה, הוא דמות טראגית, ספק בובת חוטים, ספק ישו מודרני, הנקרעת בין זהויות שונות. סיפור הנע בין יפו העות'מאנית, ירושלים החרדית ותל אביב החופשית של סוף המאה העשרים, שבה מחפש עמוס, גיבור הספר, את ייעודו. הבוסר שאכל אבי סבו, הדמויות השזורות בחייו ובעיקר שתי הנשים המושכות אותו לתפישות חיים מנוגדות, המיסטית והרציונאלית, הם הרקע למאבק האיתנים המתחולל בנפשו של עמוס. היבריס ואמונה עיוורת חוברים לחיפוש סרק אחר גאולת הגורל, כמו בהתיישבות האמריקנית ביפו כך גם בכת תל אביבית שמרוממת את עמוס ומציבה אותו בראשה. רומן פסיכולוגי זה, ששורשיו טמונים במחקר היסטורי, הוא ספרו השלישי של משה מנשהוף, הפורש בכל אחד מספריו זירה חדשה למחשבותיו הפילוסופיות. שני ספריו הראשונים, \"אופוריה\", הוצאת כנרת 1994 ו\"הכפיל הווירטואלי\", הוצאת כתב 2008, הם ספרי מדע בדיוני-פילוסופי. רומן זה מתפרסם במקביל ל\"סיפור המטמון באי ודאות\", מחזור שירים סיפוריים והגותיים. שני הספרים, העומדים בפני עצמם, מקיימים ביניהם דיאלוג ואף מתכתבים עם המשורר הסופי בן המאה השלוש עשרה ג'לאל אל-דין רומי, שאת שיריו מתרגם ומפרש מנשהוף.‬

מקט: 4-128-31

סאגה משפחתית רבת תהפוכות הנפרשת על פני דורות אחדים. ראשיתה, בסיפור חייו של פטרסון היתום שנמשה בילדותו מספינה טרופה, גודל אצל כומר באמריקה ונלווה למטיף אדאמס ולצאן מרעיתו שהקימו בשנת 1866 מושבה אמריקנית בסמוך ליפו מתוך אמונה שבכך הם מחישים את הגאולה.


מבוא – לפני שנים לא מעטות, שודרה באחת מתכניות הרדיו חידה אשר ריתקה אליה במשך חודשים את מי שחמד את הפרס הגדול שהובטח לפותר. מדי יום התקשרו אנשים אחדים: חלקם הימרו על התשובה שנראתה להם וחלקם הציגו תשובות מושכלות תוך כדי הבאת סימוכין, שעל השגתם עמלו קשות. הרבה מהתשובות היו משכנעות ומבוססות אך כולן נענו במשפט: "לצערנו, זוהי איננה התשובה הנכונה." לבסוף, נאמרה התשובה הנכונה שאליה התכוון החידונאי והפותר זכה בפרס הנכסף.

בדומה למאזיני אותה תכנית רדיו שחיפשו אחר התשובה הנכונה, חיפשו גיבורים היסטוריים רבים אחר האמת המוחלטת ורבים טענו לבעלות עליה ואף לבלעדיות. הם הציגו את תשובותיהם כמי שחוו באופן אישי את האמת. וכך, ללא סמכות של חידונאי, קיבלה האמת הפרטית שלהם צביון וצבע משלה, וכל אחד ואחד מהם חשב שהוא הזוכה בפרס הנכסף וכי התשובות האחרות כוזבות ומזויפות. הם התעלמו מן העיקר לפיו כולם ניזונים מעץ דעת אחד.

עץ הדעת הוא עץ דמיוני, גבוה לאין קץ, המוצב במרכז העולם ועליו מטפסת האנושות. שורשיו חבויים תחת מעטה כבד של עפר השכחה, אי שם בעברם הרחוק מאוד של המטפסים, וצמרתו נישאת גבוה אל תוך ערפל הספק ואי-הוודאות. האנושות מטפסת ועולה על העץ הזה באיטיות, תוך שהיא משתמשת בשכלה ומשיגה ידע. ככל שהיא עולה, כך היא רואה אופקים רחבים יותר. במהלך ההיסטוריה, עלתה האנושות והתקדמה מרחק רב להפליא מהשורשים הכמוסים מעיניה. אולם למרות כל המרחק הזה, עדיין לא נראה ולו סימן אחד מצמרת העץ האפופה בערפל אי-הוודאות, וקיומה הוא רק בסברה.

לאורך כל מהלך ההיסטוריה האנושית, ניסו רבים להגיע אל צמרת עץ הדעת ורבים מביניהם התאכזבו מההתקדמות האנושית. במסעם האישי, חשו כי הם מדלגים מעל פני האחרים בדהירה למעלה, כדי לכבוש את הצמרת. אולם בקפיצתם נפלו על ענפים שוטים ונאחזו בשוליהם. הנופלים חשבו כי קצות הענפים הרפים האלה הם צמרת העץ וחשו עצמם בפסגת העולם. לדידו של כל נופל, הוא היה המוצֵא היחיד וצמרתו – הצמרת האחת והיחידה של עץ הדעת, צמרת שממנה רואים את האמת המוחלטת.

בחשיבה האנושית מקובל להבחין בין שתי אחיות, החשיבה הרציונלית והחשיבה המיסטית, האחת עולה, עיקשת ויציבה, בקצב שמכתיבה המציאות הגשמית והשנייה מבקשת להכתיב קצב למציאות. שתיהן מתמזגות בהרמוניה מושלמת בפנטזיות ובחלומות ארוטיים, אבל במציאות הן סולדות האחת מרעותה ושומרות מרחק זו מזו ובכל פעם שהן שבות ונפגשות מתבהר להן עד כמה הן שונות זו מזו.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “עמוס – גואל הגורל”