בחיבור קצר זה, על הידידות, קיקרו מנתח את משמעותה של ידידות אמת. מרקוס טוליוס קיקרו (106-43 לפנה"ס), מגדולי אנשי הרוח בכל הזמנים, החל את דרכו כעורך דין מצליח. אף שלא היה ממעמד האצולה, עלה בידו להתקדם במסלול המשרות הציבוריות עד שהיה לקונסול בשנת 63. שנות חייו חופפות למעשה לשנות גסיסתה של הרפובליקה הרומית.
קיקרו היה גדול נואמיה של רומא וככזה שימש מופת לאיש משכיל ורחב אופקים וכתביו מצטיינים בסגנונם הבהיר והפשוט.
תרגום זה מצטרף אל תרגומיו האחרים של אברהם ארואטי מן הפילוסופיה היוונית והרומית, שראו אור בסדרת "זמן לפילוסופיה" בשנים האחרונות וזכו להערכה רבה: על החיים המאושרים מאת לוקיוס אנאיוס סנקה; על שלוות הנפש מאת פלוטרכוס; המדריך מאת אפיקטטוס; מחשבות לעצמי מאת מרקוס אורליוס.
***
כן ראו אור בסדרה "זמן לפילוסופיה" חיבורו של סנקה על קוצר החיים בתרגומה של נאוה כהן ואִמרות היסוד על האושר וההנאות האמיתיות מאת אפיקורוס בתרגומו של יוסף צ' ליברזון. כל ספרי הסדרה – בסיוע המפעל לתרגום ספרות מופת / מרכז הספר והספריות בישראל.
אין עדיין תגובות