החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

סיראנו דה ברז'ארק

מאת:
מצרפתית: דורי פרנס | הוצאה: | 2016-04 | 229 עמ'
קטגוריות: שירה ומחזות

ספר זה זמין לקריאה ביישום מנדלי קורא ספרים בלבד

זמינות:

21.00

רכשו ספר זה:

השוער: הולה! תשלום כניסה!
אביר: אני חינם!
השוער: תסביר?!
אביר: עובד של הארמון, בתור פרש-אביר!
השוער: אתה?
אביר ב׳: לא משלם!
השוער: כי למה?
אביר ב׳: מוסקטר!
אביר א׳: (לשני) שמע, עד ההצגה יש זמן די והותר. סיבוב של חרב?

 

בשנת 1897 כבש ״סיראנו דה ברז'ראק״ את פריז בתנופתו, ביופיו ובניצוץ שלו במה שהפך לאחד הרגעים ההיסטוריים הגדולים של התיאטרון הצרפתי. תוך חודשיים הודפסו ונמכרו חמש מהדורות של המחזה כספר והוא תורגם לשפות רבות. בתקופה שבה התיאטרון החל להיות נטורליסטי ויומיומי, החזיר לבמה רוסטאן את העלילה הרומנטית, את החרוז המבריק ואת הגיבור המקסים, השנון והעז, שהרהב שלו מכסה על כאבו הכמוס. הוא איש קרב, הוא משורר, הוא מכוער, והוא מאוהב.

אדמונד רוסטאן

(1869-1918), משורר ומחזאי צרפתי רומנטי. גדל בפרובנס, בן למשפחה אמידה ומשכילה. רוסטאן למד ספרות, היסטוריה ופילוסופיה ובגיל עשרים עלה מחזהו הראשון בתיאטרון. בשנת 1887 עלה סיראנו דה ברז'ראק והיה להצלחה מיידית. עד מהרה הוא תורגם לאנגלית, לגרמנית, לרוסית ולשפות נוספות ומילא אולמות במשך שנים. רוסטאן כתב מחזות נוספים ובהם ״הרומנטים״ (שעל פיו נכתב ב-1960 המחזמר ״הפנטסטים״), ״הנשר הקטן״, ״השכווי״, וב-1902 התקבל כסופר הצעיר ביותר לאקדמיה הצרפתית. רוסטאן מת ב-1918 ממגפת השפעת הספרדית.

על המתרגם

דורי פרנס, מלחין ומתרגם מחזות לתיאטראות השונים בישראל. הביא לדפוס ממחזותיו של נסים אלוני. בין היתר ערך ותרגם את הספר "מכתבים" מאת גוסטב פלובר ותרגם את "סיראנו דה ברז׳ראק" מאת רוסטאן.

מקט: 4-1398-4
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית מנדלי קורא ספרים בלבד


הופעה בתיאטרון בורגון

אולם תיאטרון בורגון, 1640. מעין אולם טניס שהוסב ועוטר לשמש כאולם להופעות.

האולם הוא מלבני. אנו רואים באלכסון אותו וחלק מן הבמה.

הבמה מכותרת משני צדיה בספסלים. המסך מורכב משני בדים רקומים שניתן להפשילם לצדדים. מעל למצנפת של ארלקין, סמל המלכות. מדרגות רחבות מובילות מן הבמה לאולם. משני עברי המדרגות, מקום לכנרים. נרות.

שתי שורות ביציעים הצדדיים. השורה העליונה מחולקת לתאים.

תחתית האולם היא הבמה של התיאטרון. מימין, כמה ספסלים. גרם מדרגות למקומות המוגבהים. מין מזנון מעוטר בנברשות קטנות, אגרטלי פרחים, כוסות קריסטל, צלחות עם עוגות, בקבוקים וכו’.

מאחור, באמצע, מתחת ליציע ולתאים, הכניסה לתיאטרון. דלת גדולה, פתוחה למחצה כדי להכניס את הצופים. על לוחות הדלת, וכן בפינות שונות, מעל למזנון, מודעות אדומות עליהן כתוב: ‘קלוֹריז’.

עם עליית המסך, האולם בחצי-אפלולית, עדיין ריק. הנברשות מורדות, מחכות שתודלקנה.

שומעים מאחורי הדלת המולת קולות, ואז נכנס במרץ אביר.

השוער:

(הולך אחריו)

הוֹלָה! תשלום כניסה!

אביר:

אני חינם!

השוער:

תסביר?!

אביר:

עובד של הארמון, בתור פרש-אביר!

השוער:

(לאביר אחר שנכנס)

אתה?

אביר ב׳:

לא משלם!

השוער:

כי למה?

אביר ב’:

מוּסקֶטֶר.

אביר א׳:

(לשני)

שמע, עד ההצגה יש זמן דַי והותר.

סיבוב של חרב? (הם מתרחקים תוך סיוף)

קלפן א’:

פְּסְסט!..

קלפן ב’:

שמפניה?

קלפן א’:

לא. קלפים.

קדימה, נשחק.

קלפן ב’:

בוא, מנוּול. שולפים.

שרת:

(שולף מכיסו שארית נר, מדליק אותו ומציב על הרצפה)

על חשבון אדוני, טיפה של תאורה.

איש משמר:

(למוכרת צעירה שמתקרבת)

לבוא כשעוד חשוך – מקסים, מקסים נורא.

סייף:

פגיעה!

קלפן:

אַס!

איש משמר:

(רודף אחרי המוכרת)

נשיקה!

המוכרת:

יראו!

איש משמר:

אין דאגה!

איש:

(מתיישב על הארץ עם אחרים, שהביאו מצרכי מזון)

כשמגיעים מוקדם אפשר לזלול עוגה.

בורגני:

(מוליך את בנו)

נשב כאן, בן.

קלפן ב’:

מלכה!

איש:

(שולף בקבוק ממעילו ומתיישב אף הוא)

נחמד בַּתיאטרון,

פה כל בִּריון בָּרוֹן… עם יין בַּגָרוֹן.

בורגני:

(לבנו)

אפשר ממש לחשוב שזה מקום פלילי:

קלפים… קטטות… שתייה…

איש המשמר:

נשיקה!

בורגני:

(מרחיק מיד את בנו) אוֹיָה לי!

וּבָאוּלם הזה מיטב האמנים

העלו יצירות מופת.

הבן:

היו זמנים!

משרתים:

(רוקדים ושרים)

טְרָה-לָה-לָה-לה-לה-לה לה-לה-לה-לה-לה-לה-לֶר…

השוער:

(בחומרה)

פרחחים, בלי שטויות, אה?

משרת א’:

מה אתה חושב!

(למשרת ב’, כשהשוער מפנה את גבו)

יש לך חוט?

משרת ב’:

ברור. וגם חכָּה.

משרת א’:

נשב

למעלה ונדוג פאות מהקֵירחים.

כייס:

(מקבץ סביבו כמה טיפוסים בעלי מראה לא נעים)

אז ככה, אפרוחים, יש כל מיני דרכים

לחתוך כיסים. אתן לכם שיעור זריז…

הבן:

מה מציגים היום?

בורגני:

קוראים לזה ‘קְלוֹריז’.

מקסים.

הכייס:

אז כשחותכים בִּטנה, אני מציע…

צופה:

(לצופה אחר, מצביע על היציע)

בַּבכורה של מוֹליֶיר ישבתי בַּיציע,

שם.

הכייס:

(מדגים באצבעותיו)

שעונים…

בורגני:

יהיו פה שחקנים!

הכייס:

ארנק…

בורגני:

מוֹנפְלֵרי בעצמו! שחקן כביר, ענק!

הכייס:

ממחטות…

מישהו:

(מהיציע) תנו קצת אור!

בורגני:

לא, אני לא מגזים,

הוא פנטסטי.

נערת מזנון:

(מופיעה מאחורי הדוכן)

פּוּנץ’ חם, מֵי סוכּר, תפוזים!

(המולה בדלת)

שרת:

המַרקיזים באים! שלא יהיה צפוף!

בְּריסַאי:

(נכנס) אנחנו ראשונים, עם כל האספסוף?

קיגי!

קיגי:

בְּרִיסַאי! (חיבוקים) תראה: ירדנו בָּרמה.

הגענו עוד לפני האור על הבמה.

בְּריסַאי:

יֵצא לנו עכשיו שם רע בכל העיר.

קיגי:

די, תתנחם, בְּריסַאי. מתחילים להאיר.

(נכנסים כריסטיאן ולינייר)

לינְיֶיר!

בְּריסַאי:

עוד לא שָפוּך!…

לינְיֶיר:

(לכריטיאן) לעשות הכרה?

כּריסטיאן דה נֵווילֶט.

קיגי:

(לבריסאי) פרופיל ממש לא רע.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “סיראנו דה ברז'ארק”