החנות

אני יודע לעוף פתאום צמחו לי כנפיים את לא תאמיני אבל את תרגישי. רוח נדודים נושבת "זה רחוק," את אומרת רוח בשׂערך משחקת "אני כאן נשארת." אני יודע לעוף את לא תאמיני... אלעד פירן גאנש פרם הוא אבא של שחר... להמשך

שירתה של ענת דוברת בן עזרא חותכת בבשר החי, נוגעת בקצות עצבים חשופים של גוף ונפש ורוח. "הלילה באצבעות כף ידי האחת הצלחתי להפשיל את החושך מעל הדברים," היא כותבת בנשימה ארוכה של תודעה מוארת המוליכה אותנו, הקוראים, במבוכי עולמה... להמשך

רבות מיצירות השירה נשענות על תיאור החיים האנושיים, אך השירה של מרגלית ליפשיץ, שעוסקת באותו נושא עצמו, עושה זאת בדרך שנראית חדשה, רעננה ומדויקת. זוהי שירה שאין בה צירופי מלים שגרתיים. ההפתעות הלשוניות הופכות את שירתה של מרגלית ליפשיץ למושכת,... להמשך

לזכור ולא לשכוח גַּם כְּשֶׁאַתְּ יוֹשֶׁבֶת בְּשִׁעוּרִים שֶׁל פְּרוֹפֶסוֹרִים גַּם כְּשֶׁיֵּשׁ לָךְ יָמְרוֹת לִהְיוֹת דּוֹקְטוֹר לְסִפְרוּת/ מְשׁוֹרֶרֶת/ סוֹפֶרֶת/ אִינְטֶלֶקְטוּאָלִית גַּם כְּשֶׁאַתְּ מַחְלִיקָה טִפָּה וּמְדַבֶּרֶת בְּמִלִּים פַלְצָנִיּוֹת עִם חֲמוֹתֵךְ/עִם בַּעֲלֵךְ/גִּיסֵךְ גַּם כְּשֶׁאַתְּ אוֹמֶרֶת אֶת הַמִּלִּים בְּמֵעֵין הַקְפָּדָה טִפְּשִׁית עַל צוּרַת הַהֲגִיָּה... להמשך

המשורר האשכנזי האחרון יושב על שפת הבור הַמְּשׁוֹרֵר הָאַשְׁכְּנַזִּי הָאַחֲרוֹן יוֹשֵׁב עַל שְׂפַת הַבּוֹר וּבוֹהֶה וּבוֹהֶה הַבּוֹר בַּחֲזָרָה בַּמְּשׁוֹרֵר וְעוֹלֶה הַבֹּץ מִתּוֹךְ הַבּוֹר וְשֶׁתֶן הַפַּחַד עוֹלֶה מִתּוֹךְ הַבּוֹר וְקִרְקַס הַזָּהָב שֶׁל הַיַּלְדוּת עוֹלֶה מִתּוֹךְ הַבּוֹר אֲבָל הַבּוֹר אֵינֶנּוּ מָלֵא וְהַיֶּלֶד... להמשך

“וקול הים שומעים”, ספרה החדש, הרביעי במספר של חגית ורדי, עומד כולו בסימן הגאולה. באמצעות שפה ישירה, מהממת בצלילותה, מצליחה ורדי כבדרך נס לפתוח את שערי הכאב לתוך עולם של חום, חמלה ונחמה: “פתאום קם אדם / לא קורבן /... להמשך