החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

ציונות של שרירים

מאת:
הוצאה: | 2011 | 474 עמ'
זמינות:

18.00

רכשו ספר זה:

במשך מעט יותר ממאה שנים הפך הספורט התחרותי-ייצוגי לתופעה עולמית, השובה דמיונם של מיליוני בני אדם בכל קצות תבל. עם התחזקות הלאומיות, החלו ממשלות ומנהיגים פוליטיים לנצל את הספורט המאורגן לצורכיהם, כאמצעי להשגת מטרות רצויות בתחום החברתי והפוליטי. היתרונות-בכוח של הספורט הותירו את רישומם על ראשי התנועה הציונית. הללו ביקשו ליצור "יהודי חדש", השונה לחלוטין במראהו מן היהודי הגלותי, וכרכו תחייה לאומית בתחייה גופנית. הפעילות הגופנית לא נתפסה כתכלית בפני עצמה אלא כאמצעי להשגת מטרות חברתיות ופוליטיות התואמות את החזון הלאומי. במרכז הספר עומד הניסיון להתחקות אחר מסלול צמיחתו, משמעויותיו ותפקידיו הפוליטיים של הספורט הייצוגי בארץ-ישראל ובמדינת ישראל בשנות ההתהוות של הלאומיות היהודית המודרנית. בתקופת היישוב, וביתר שאת לאחר הקמת המדינה, מילאה קהיליית הספורטאים משימות פוליטיות מגוונות כדוגמת התרומה להשגת הכרה דיפלומטית, יצירת קשרי ידידות ושיתוף פעולה מדיניים, הפצת תעמולה, רכישת כבוד ויוקרה, חיזוק הקשרים עם יהודי הפזורה והבעת מחאה.

מקט: 6-060-3
מסת"ב: 978-965-217-320-1
לאתר ההוצאה הקליקו כאן
קטע וידאו/אודיו קשור
קטע וידאו/אודיו נוסף
מאמר על הספר בעיתונות
ביקורת על הספר
סקירה על הספר בבלוגיה
סקירת הספר באתר סימניה

דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב הורד/י דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב

דוגמה חינם לקינדל הורד/י דוגמה חינם לקינדל

כדי לקרוא אנא התקן תוכנת קריאה המתאימה למכשירך כמפורט במדריך לקורא


פתח דבר: כחוקר מדעי המדינה וכחובב ספורט מושבע, ריתקה אותי מאז ומתמיד הזיקה מרובת הפנים שבין הפוליטיקה והספורט. לא נעלמה מעיניי העובדה כי תרבות הגוף ופעילות ספורטיבית הן תופעות אוניברסליות, ששורשיהן נעוצים בשחר
ימיהן של ציוויליזציות קדומות, אולם מעולם לא היה הספורט כה פופולרי כמו בחברה בת–ימינו.
במשך מעט יותר ממאה שנים, מאז העשור האחרון במאה ה–19 ועד תחילת המאה ה–21, הפך הספורט מפעילות המעוררת עניין מועט בקרב ממשלות וגופים בין–לאומיים לתופעה עולמית, השובה את דמיונם של מיליוני בני אדם בכל קצות תבל והלוכדת את תשומת לבם של ראשי מדינות ומנהיגים פוליטיים. כל ממשלה כמעט סבורה כי מעמדה ודימויה הבין–לאומיים עשויים להשתפר לאור הצלחת ספורטאי המדינה. נבחרת ספורט בעלת הישגים או אפילו משלחת סמלית, הצועדת בטקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים על דגלה וסמליה הלאומיים, מפרסמת את ארצה — בסיועם של אמצעי התקשורת — קבל העולם כולו.
תהליכים כלל עולמיים אלה הובילו אותי לחקור את מקומו וחשיבותו של הספורט ביישוב היהודי בארץ ישראל בחמישים השנים שקדמו להשגת עצמאותו ובתקופת העיצוב של המדינה, קרי: 1960-1898. בפרק זמן זה התחוללו שינויים גורליים, דרמטיים וטרגיים, בתולדות העם היהודי; התממשה בו השאיפה הציונית לפיסת ארץ שיהיה ניתן להגשים בה את חזון ההשתתפות המלאה במשפחת האומות ואת החזרה לפעולה ההיסטורית העצמאית של הקולקטיב היהודי. בארץ ישראל התגבשה חברה חדשה, שרעיון התחיה הלאומית ורעיון התחיה הגופנית הילכו בה שלובי זרוע בעת ובעונה אחת.
התקופה הנחקרת נפתחת בקריאתו המפורסמת של מקס נורדאו, מבכירי המנהיגים בתנועה הציונית הצעירה, לרתום את החינוך הגופני ליצירת "יהדות שרירים" חיונית וגאה; ומסתיימת בסופן של השנים המעצבות בתולדות ישראל הריבונית, אז נמסר ניהולו של הספורט לידי רשות ממלכתית מיוחדת. נאומו של נורדאו, אשר נישא בקונגרס הציוני השני בבזל, זירז את ייסודן של אגודות ספורט יהודיות בגולה ובארץ ישראל. ברבות השנים התרחבו קשרי הספורט הבין לאומיים של היישוב היהודי והתהדקו מגעיו עם ארצות קרובות ורחוקות. הכרזת העצמאות העניקה תנופה נוספת ליחסי הספורט עם כוחות מחוץ לארץ, כיאה למדינה צעירה המבקשת לבסס את מעמדה הבין לאומי במישורים שונים.
נושא זה, של התפתחות הספורט התחרותי ייצוגי בשירות החברה היהודית ציונית בארץ ישראל ובמדינת ישראל, טרם זכה לדיון שיטתי ומקיף. החיבור הנוכחי עשוי אפוא לתרום להכרת פרק בלתי ידוע בתהליך התגבשותה של אומה מתהווה, השואפת לעצמיות וייחוד. הספר נועד בעיקרו למטרות אלה: (1) לתאר ולנתח את תהליך הפיכתו של הספורט הייצוגי לאמצעי במאמק על ביסוס מעמדם של היישוב היהודי בארץ ישראל ושל מדינת ישראל בזירה הבין לאומית. בהקשר זה אף ניסיתי לברר את השלכות המעבר מיישוב למדינה על השימוש בספורט כאמצעי פוליטי. (2) לאתר את התפקידים החברתיים והפוליטיים השונים שיועדו לספורט בתהליך זה. (3) להעריך ככל שניתן את הצלחתו או כישלונו של הספורט בהגשמת משימות אלו. (4) לאתר את זהות הגופים והרשויות שכיוונו את התהליך כולו ולעמוד על מידת תרומתם להצלחתו או לאי הצלחתו.
ספר זה מבוסס על עבודת הדוקטור שכתבתי בהנחייתן של ד"ר יהודית אורבך וד"ר דינה גורן באוניברסיטת בר אילן, בשנת 2002. אני מכיר להן תודה חמה על שנענו בשמחה להיות שותפותיי למסע המחקרי המאתגר ועל שנדבקו בהתלהבותי לחרוש שדה אינטלקטואלי בלתי מעובד. שלמי תודה מקרב לב על הליווי וההדרכה המסורים, על ההערות המקצועיות והמועילות ועל האווירה הנוחה שאפיינה את מפגשי העבודה המשותפים שלנו. יבואו על הברכה חברי סגל המחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן; ד"ר משה מוסק, גלעד ליבנה ומיכל זפט מארכיון מדינת ישראל בירושלים; בתיה הלר ומשה גונצ'ארוק מהארכיון הציוני המרכזי בבירה; מנהלות הספרייה במכון וינגייט לחינוך גופני ולספורט, אילה מהרי"' וחנה אשכר, ואנשי צוותן הנפלאים, וכן מנהלות הארכיון ע"ש צבי נשרי במכון וינגייט, לאה פישביין ז"ל ובתיה אור; מנכ"ל ההתאחדות לכדורגל בישראל, עו"ד אורי שילה; רוני דרור מארכיון "מכבי" בכפר המכביה ומארכיון ההתאחדות לכדורגל ברמת גן. תודה עמוקה אני חש לחברי הקרובים, ד"ר יאיר גלילי, ד"ר עדו נבו וד"ר חיים קאופמן, על העצות הנאמנות, על התמיכה המתמדת ועל השעות הרבות והמהנות שבהן ליבנו לעומק נושא הקרוב ללב כולנו.
חובה נעימה היא להודות למנכ"ל יד יצחק בן צבי בירושלים, ד"ר צבי צמרת, ולמערכת ההוצאה לאור של המוסד, על נכונותם לפרסם את הספר. שלומית משולם ציידה אותי באבחנות מקצועיות חדות ומועילות, ורמה זוטא ערכה את הספר בקפדנות ובמסירות.
ואחרונים חביבים, בני משפחתי שליוו את תהליך הכתיבה: סבתי לילי דון יחייא ז"ל, הוריי רות ויוסף חריף, ובמיוחד אשתי היקרה עידית וילדי גילי, שיר ואופיר יהודה. אני מודה להם על הסובלנות, העידוד והאהבה שמשוקעים בין דפי הספר.
ירושלים, חגי חריף.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “ציונות של שרירים”