החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

יומנו של ד.

מאת:
הוצאה: | 2016-11 | 1200 עמ'
זמינות:

25.00

רכשו ספר זה:

אני  ד. מאז 1991 התחלתי לכתוב יומן במחשב. מקצת הדברים שכתבתי, היו הגיגים עליהם חשבתי שנים רבות קודם לכן, וכדי שלא אשכחם – הייתי חוזר ומשנן אותם. אולם בדרך כלל, דימיתי עצמי לבעל טור בשבועון, הכותב על דברים בעלי חשיבות ציבורית. היומן אינו מהווה כרוניקה לאירועים שקרו, כי נכללים בו רק דברים (בתחום התעניינותי), שבהם דעתי שונה מזו של כולם, או דברים שאף אחד לא אמר אותם, (בהקשר של דיון ציבורי מסוים). חיתוך נוסף נעשה ע"י הכללת רק סוגיות, שהיה לי להציע עבורן פיתרון. מי שירצו לשפוט אותי לפי תכניו של היומן – יצטרכו לקחת בחשבון, שלא נכללו ביומן כל אותם נושאים וסוגיות, שבהן דעתי הייתה זהה לאחת הדעות הידועות בציבור. היומן כולל גם הגיגים שונים, תגובות לספרים שקראתי והצעות לפתרון בעיות חברתיות – שאין להם בהכרח הקשר חדשותי. מצד אחד הכתיבה נעשתה תמיד בשעות הפנאי ואיני רואה בה מקצוע, אך מאידך, מפאת ההיקף והתוכן – אני מתייחס ליומן כאל מפעל חיים. המיוחד בכתיבתי הוא שאני אמנם כותב על נושאים ודברים מוכרים, אך מזווית ראייה השונה תכלית שינוי מהמקובל. ע"י חשיפה לכתיבתי, אנשים יוכלו אם כן, לצרף את זווית הראיה שלי לזו המוכרת להם, ובכך יתאפשר להם להבין לעומק וברב-ממדיות את הנושא הנדון. אני גם מאמין, שבמקרים מסוימים, זווית הראייה המיוחדת שלי, תאפשר לאנשים להיפדות משבי של קונספציות. היומן, מעצם אופיו, בנוי מקטעים העוסקים בנושאים שונים, (ללא רצף עלילתי), אם כי בעת כתיבת קטע מסוים, הרביתי בהפניות לקטעים קודמים, הקשורים לקטע הנוכחי. בגלל מבנה זה של היומן, אני סבור, שקורא מסוים עשוי למצוא עניין בקטעים מסוימים, ולהרשות לעצמו, מאידך, לדלג על קטעים שאינו מוצא בהם עניין. (כמו כן אפילו מומלץ לדלג על קטעים, שעשויים לעורר סערת-רגשות ותחושת אי-נוחות.) חלק מהיומן, שאין להתעלם מהיקפו, (הגם שלא מדדתי את שיעורו) – עוסק בשאלת הסכסוך הפלסטיני. מומלץ למתעניינים בנושא, להקדים ולקרוא את נספח ט'. לפי כללי האתיקה שגזרתי על עצמי, היומן לא מכיל "חוכמה שבדיעבד" ולא הרשיתי לעצמי לתקן דברים שכתבתי בעבר. במידה ומצאתי לנכון להוסיף לקטע ישן – עשיתי זאת תוך ציון התאריך. כפועל יוצא מכך, רמת וצורת הכתיבה בכל קטע – הם כפי שהיו ביום הכתיבה, (ולא כפי שהם ביום ההוצאה לאור).

מקט: 001-2670-001

דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב הורד/י דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב

דוגמה חינם לקינדל הורד/י דוגמה חינם לקינדל

כדי לקרוא אנא התקן תוכנת קריאה המתאימה למכשירך כמפורט במדריך לקורא


06/12/15

תוכנית החלוקה – 2

1. כאשר שמעתי בעבר את מזכיר המדינה, קרי, אומר שהוא דוגל בהקמת מדינה פלסטינית – אמרתי לעצמי אין פלוגתא בדבר, באשר אף אני מצדד בהקמת מדינה פלסטית עוד מהתקופה בה שערות ראשי היו כשל קרי.

2. כאשר שמעתי את קרי אומר בעבר, שהוא תומך בגבולות 67 – אמרתי אין חולק, שכן גבול 67 המזרחי הוא נהר הירדן, (ומעניין ת'תחת שלי שכולם טועים בעניין זה, באשר יש להם (לכולם), טעויות יותר גדולות), ואילו אני, כתלמיד גיאוגרפיה בכתה ו' למראה הקו הירוק עם משולשיו דמויי השיניים, סברתי כבר אז (בראשית שנות ה-60), שיש ליישר הגבול עד לנהר הירדן. (כך לגבי הגבול, ואילו רעיון הטרנספר הבשיל רק בסתיו 1967).

3. כאשר שמעתי את קרי מזהיר, שמדינת ישראל לא תוכל להמשיך ולהתקיים כמדינה יהודית אם לא יהיה פתרון לבעיה – לא התרשמתי במיוחד, כי אני כבר טענתי את זה לפני עשרות שנים.

4. אולם כאשר שמעתי הבוקר את קרי (ברדיו) אומר באנגלית: Israel division, שפירושו בעברית: חלוקת מדינת ישראל – הרשיתי לעצמי ללמוד מכך, שהדוגלים בפיתרון 2 מדינות (ע"י חלוקת מדינת ישראל) – מונחים ע"י אותה גישה, שלפיה טרם הגיע זמנו לראות אור

5. ואקנח בשאלה שלא קרי, לא אובמה ולא קודמיהם מסוגלים לענות עליה: טרם הגיע זמנו לראות אור

10/12/15

התשובה הקצרה 93

רקע: מתחילים להתרבות פיגועי הירי במכוניות.

הטכניקה: מכונית פלסטינית עוקפת מכונית יהודית. כאשר בזמן העקיפה הפרש המהירויות קרוב ל-0 נפתחים החלונות הימניים, הקדמי והאחורי, של המכונית הפלסטינית ומתבצע ירי של עשרות קליעים לכיוון המכונית היהודית. בגמר הירי נסגרים החלונות והמכונית הפלסטינית בורחת למקום מסתור, שהוכן מראש.

המשתתפים בפיגוע מוסעים למקומות מסתור נפרדים, צוות אחר דואג לנקות את המכונית משרידי הירי ובקיצור הכול פועלים על-מנת "להשיב את החיים למסלולם"*.

השאלה: מתי אירועים כאלה ודומיהם ייפסקו ?

מתי תהיה תנועה חופשית בכל כבישי מדינת ישראל, ללא הבדלי דת, גזע, מין, אזרחות ומוצא, והסכנה היחידה בכבישים – תהיה סכנת התאונות ?

התשובה: לאחר הטרנספר. (ורק לאחריו).

* – כאשר בעצם מדובר באותו "מסלול", שכבר הותווה במאורעות תרצ"ו.

פגישת ריבלין עם אובמה

על שניהם ניתן לומר, שהם "אוהדים את העניין הפלסטיני".

ריבלין מסיבות של חוק לישון הטוב ואובמה מסיבות, שטרם הגיע הזמן לבארן.

החברות הכי טובות

הצהיר ריבלין: "אין לנו ידידה טובה יותר מארה"ב". למה להגיד דבר כזה? האם לא די לומר שארה"ב היא הידידה הגדולה של ישראל. כאשר אתה אומר "אין טובות ממנה", מעבר לשקר, הדבר עשוי גם להעליב ולפגוע בידידות האחרות של ישראל, (דוגמת מיקרונזיה).

ככה זה, כאשר חוק לישון הטוב

נ.ב. ביקורתי על נשיא המדינה ריבלין היא אקטואלית, ואינה מושפעת מ"החתול השחור" שעבר בינינו, בעת היות ריבלין שושבין חשוב לחקיקת "חוק דרעי", (ראה בתאריך 13/02/01). (כאשר לפני זה – אהבתי אותו ואת ההומור שלו.)

11/12/15

364 ימי העוני*

3 ימים אחרי "יום העוני", מתראיין ניסים מִשעוׂל** ברדיו ואומר, בין השאר, שלמרבית האירוניה, רוב העניים המוזכרים בדוחות – הם מצביעי ליכוד.

למה? – בגלל האיראנים:

כבר אמרתי (ב-14/07/15) שעיקר הנזק הנראה לעין, שגרמו עד כה האיראנים למדינת ישראל, הוא בכך, שאיומיהם אפשרו את בחירתו של נתניהו לראשות הממשלה – פעם אחר פעם. זאת לאחר, שנתניהו השכיל, מבעוד מועד, למצב את עצמו כלוחם מס' 1 כנגד איום הגרעין האיראני.

עתה, מתוך 10 קבין של פחד, שמטילים האיראנים על העם בישראל – נוטלים העניים כ-8 קבין, עקב מגוריהם בשיכונים רעועים, ללא ממ"דים וברמת מקלוט נמוכה.

והאירוניה:

חזירים קפיטליסטים לא חסרו בעולם, אלא שבעקבות המשבר ב-2008 עצרו רבים מהם לבחון את דרכם. במדינות רבות (וארה"ב בראשן), יש מגמה של הגברת הרגולציה של המדינה, והצרה כלשהי של חופש היוזמה הקפיטליסטית, שהיה כמעט בלתי מוגבל***. אולם אירועי 2008 לא עצרו את ביבי, שהמשיך בשעטת חזירות שאינה יודעת גבולות****, עד שמיקומו בדירוג החזירות העולמית –

התקדם למקום מכובד מאוד.

חוק החזיר האוניברסלי: הדרך היחידה להיטיב ולחזק את העשירים היא ע"י הגדלת הפער והקיטוב הכלכלי בחברה. כל עוד משתמשים במינוח של שכר ממוצע – הגדלת הפער כמעט לא מורגשת, ורק בחינה של השכר החציוני ומחירי הדירות בערכים מהוונים – לאורך שנות שלטון הליכוד – תאפשר להתרשם כיצד הליכוד היטיב עם העם… שום היטיב: כיצד הליכוד המשיך להרוס את המדינה.

סודות "הנס הכלכלי" של מדינת ישראל הם: ניצול מאסיבי של עובדים זרים זולים, (לרבות פלסטינים), ניצול עובדים יהודים בשכר נמוך, (לרבות שאינם עובדי קבלן), נטל מס גבוה,

ומכירת מערכות נשק (לכל העולם), שבהן מתח הרווחים גבוה.

(ההייטק מביא למדינה הרבה כבוד – אבל מעט מאוד כסף).

* – קטונתי מלהוסיף או להגיב על הדברים שאמרו כולם בקשר ליום העוני, אך מצאתי מקום להוסיף כאן הערה במסגרת הנישה הצרה של 364 הימים שאינם נכללים ביום העוני.

** – מִשעוׂל. כי מִשעוׂל זו מילה יפה בעברית, מָשעַל (ח'אלד) – זה מהחמאס, ו-מִשעַל זה מישט הָהין ומישט הָהֶר.

*** – 06/02/16 – התמיכה המפתיעה לה זוכה במרוץ לנשיאות ברני סנדרס, עם דעותיו "הסוציאליסטיות" – מהווה חיזוק לאמור לעיל.

**** – אי אפשר להחליט על מתווה גז שרע לכל העם ושהכנסת מתנגדת לו וגם לטעון בו זמנית שישראל היא מדינה דמוקרטית.

איפה 3/4 (שלושת רבעי) 0.75 העם שלא בחרו בנתניהו?

אני במקום האיראנים הייתי שוקל: במקום לפתח מערך טילים לטווח של 2000 ק"מ – פשוט להקצות סכום של

כ- 7 טריליון דולר עבור פיתוי נתניהו למכירת מדינת ישראל.

וצפוי, שנתניהו יהפוך עולמות כדי לשכנע את תושבי מדינת ישראל – שהעסקה כדאית.

(ואם הוא לא יצליח לשכנע – הוא יעשה את מה שאריק שרון עשה בעניין ההתנתקות מעזה: "אתם רוצים להישאר בשלטון? – אז תעשו מה שאני אומר לכם…").

20/12/15

התשובה הקצרה 94

השאלה: לאן התדרדרנו, כיצד אירעה תקרית כה חמורה, שבה דן כנר, כן דן כנר! במהדורת החדשות ברדיו דיווח: "שבפיגוע דקירות ברעננה, נפגעו שלושה! נשים (קל)",

(כאילו שלא מדובר בשלוש נשים) ?

התשובה: אם הטרנספר היה מבוצע במועדו – התקרית המצערת הייתה נחסכת.

* – אצל קריין אחר היה ניתן לחשוד, שה-'ה' של "שלוש'ה" התחברה עם ה-'א' של "א'נשים". אבל דן כנר – אינו קריין אחר.

הטלפונים החכמים בלילה

בראשית עידן הטלפונים הניידים, עיקר יתרונם הבולט היה בעצם היותם ניידים.

מאוחר יותר, דור (טלפונים) אחר דור, הלכה והתעצמה 'חוכמתם' של המכשירים ועלה מגוון השימושים שהם יכולים לספק.

אלא שהגידול באפליקציות הגדיל את צריכת האנרגיה, בקצב שהשכלול באמצעי אחסון החשמל (מצברים*) , לא הצליח להדביקו.

כך הגענו היום למצב בו: הטלפונים החכמים אינם ניידים.

אם אינך בבית, בעבודה או במכונית – שעון חייו של הטלפון שלך מתחיל לתקתק, ותוכל לראות את אחוזי הטעינה של המצבר הולכים ופוחתים לנגד עיניך, עד למותו של המכשיר כעבור כמה שעות**.

אם אדם היה יכול לסמוך על מיכל דלק מלא במכוניתו כשם שהוא יכול לסמוך על מצבר מלא בטלפון שלו – כי אז אף אחד לא היה קונה מכונית.

* – לפי ההגדרה: למצבר יש יכולת של טעינה מחדש, ואילו הסוללה הינה חד-פעמית. (סוללה נטענת היא בעצם מצבר).

** – ג'רי סיינפלד בישראל: כיום, כל אחד, בנוסף לדאגה לחיו גם צריך לדאוג לחיי מצבר הטלפון שלו.

30/12/15

הטרור הנגדי ו"מחתרות* הימין"

מדיניות הביטחון, אפשר לומר ההיסטורית, של ישראל, מוכתבת ע"י התפיסה: "שיש לנו זכות (מלאה)

להגן על עצמנו". ואולם ההדגשה החוזרת ונשנית על מנטרה זו, לאורך השנים, יש בה כדי להבליט את העובדה, שמנהיגינו השלימו עם העובדה, שאין לנו "זכויות אחרות", (בהקשר של הסכסוך עם הפלסטינים).

הפלסטינים עושים שימוש נרחב, (לאורך השנים), בנשק הטרור, שמשפיע על כול היהודים, ואילו היהודים פועלים רק כנגד "האשמים" ונמנעים בזהירות רבה מלפגוע באוכלוסייה הערבית. כלומר, הערבים, כאוכלוסייה, אף פעם לא חוו את תחושת הטרור. ומכאן נובע: שתפיסת הביטחון של היהודים מביאה לכך, שבכל מצב – העם הפלסטיני תמיד 'יושב בנחת על אדמתו'.

הקורא מתבקש להסביר לעצמו שהטיעון: "מה פתאום להפעיל טרור נגד הערבים בשעה שאנו מעוניינים בהסכם (או לפחות הסדר) של שלום איתם?" – הפך לטיעון מטומטם לאחר פרוץ אינתיפאדת אל-אקצה באוקטובר 2000 . (מדובר באותה אינתיפאדה, ששמה זיין גדול על הסכמי אוסלו).

היהודים, אלפיים שנה היו אומרים לעצמם: אין ברירה, צריך להמשיך לשרוד בגולה, וכיום הם אומרים לעצמם: אין ברירה, צריך להמשיך לשרוד בישראל… למעשה, היהודים התרגלו למציאות, שהדו-קיום שהיה ב-20 השנים שלאחר מלחמת ששת הימים – הפך לחד-צדדי: הערבים מרגישים בנוח לעבוד ולשהות בישובים היהודים, אבל ה"להיפך" – לא קיים.

מחתרות הימין הן הגורם היחיד שמפעיל (קצת) טרור נגדי**.

לכאורה, יכול להיות לממשלת ישראל אינטרס, להעביר את כלל הציבור הערבי לדפוס של מגננה,

אך בפועל המדיניות היא הפוכה.***

נראה לי, (ולמען שורה זו נכתבה כל ההקדמה שלעיל), שצודק השר נפתלי בנט בהאשימו, שמחתרת הימין פועלת נגד הממשלה, שכן, (הוא אמנם לא פירט את הנימוק), המחתרת מציגה את הממשלה (ושאר מפלגות הקואליציה), באזלת ידן ובחוסר יכולתן לפתור את הבעיה – לא בטווח הקרוב וגם לא בטווח הנראה לעין.

לסיכום: מיגור מחתרת הימין: במקרה הטוב – לא ישפיע על גובה להבות האינתיפאדה, ובשאר המקרים – יחמיר את המצב.

צמחי תרבות – עדיפים על עשבים שוטים, אך ספק אם שממה מוחלטת עדיפה.

* – הגדרות: "מחתרת" זה אירגון שחותר למשהו. "חותר" זה אחד שחותר עם משוט או עם ידיו – על-מנת להגיע לאנשהו.

** – הגם שהמאבק נגד "המחבלים" הפך למאבק נגד העם הפלסטיני, ושעל כן, לפי "החוק הבינלאומי" רק עונשים קולקטיביים מותרים, עדיין, שום סוג של טרור נגדי לא יכול להוות פיתרון,

שכן אין שום פיתרון זולת הפרדת 2 העמים ל-2 מדינות נפרדות.

*** – ראה "פרשת וישלח" בתאריך: 23/10/94

דע את אש הפזורה

הבוקר דווח בתקשורת, שזוהו ניצני התארגנות של תאי "דע-אש", בקרב הפזורה הבדואית בנגב.

מחזה תלת-דורי

הבדואים בסיני – לסבא בשנות ה-70: אל תשאירו אותנו בסיני. המצרים ישחטו אותנו. הצילו אותנו וקחו אותנו לישראל.

הסבא: (נמס כאשר הוא רואה גוי שאוהב יהודים): בסדר, נעביר אותכם לנגב.

הבנים: אם נבנה לבדואים מגורי קבע ונדאג לפרנסתם – תיפתר הבעיה.

הנכדים לנוכח רבע מיליון בדואים (בינתיים) בנגב: עומדים על הבמה, ועושים פנטומימה של אכילת חרא. עוד מנה ועוד מנה – בצלחות גדלות והולכות.

פיתרונות אפשריים

1. ליטול מתקציבי החינוך, הבריאות והרווחה, וסביב הפזורה הבדואית בנגב – להקים גדר.

2. טרנספר.

3. להחזיק מעמד, לא לוותר, ורק בסוף – להתפגר.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “יומנו של ד.”