החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!
על אהרון גוניק

פרופסור אהרון גוניק ניהל חברות, מפעלים כימיים, תעשיות פלדה וחברות ייעוץ והנדסה בארץ ובחו"ל. התמחה בין היתר, בניהול פרויקטים גדולים ומורכבים. לאחרונה ניהל במשך שמונה שנים את פרויקט השיקום של אזור התעשייה רמת חובב. היה מרצה לתואר ראשון ושני במדעי ... עוד >>

תקומה בשקיעתה

מאת:
הוצאה: | 2022 | 187 עמ'
קטגוריות: מבצעי החודש, עיון
הספר זמין לקריאה במכשירים:

24.00

רכשו ספר זה:

על אף האמור, אנחנו אוהבים את המדינה,

אך מאוד מודאגים מעתידה ומעתיד ילדינו.

יש לנו ארץ נהדרת,

אך איכות סביבה, תחבורה והתנהלות של עולם שלישי.

יש לנו כלכלה חזקה,

אך הדיור לא בר השגה, ויוקר המחיה ושירותי האזרח בתחתית הסולם.

יש לנו מודיעין והצבא החזק באזור

אך תושבי ירושלים ועוטף עזה חיים תחת טרור ובגליל והנגב אין משילות.

נותרה לנו מדינת תל אביב המפוקקת והמוגנת על ידי כיפות ברזל.

יש לנו בית משפט בעל מוניטין עולמי

אך ראש הממשלה ושריו רודפים אותו ומאיימים לנתץ את יסודותיו.

קרה לנו נס בקנה מידה עולמי של קיבוץ גלויות,

אך הממשל מעודד ליבוי שסעים בין-עדתיים ומוסדיים

המפרקים את חוסנה של החברה ואת עתידה של המדינה.

הרעיון הציוני היה חילוני ביסודו,

אך הציונות לאחרונה עוברת תהליך מואץ של גזענות ומשיחיות.

 

פרופ' גוניק ניהל לאורך 30 שנה מפעלי תעשייה וחברות הנדסה בארץ ובחו"ל. ניהל את פרויקט השיקום באזור התעשייה רמת חובב. התמחה בתחומי חקר ביצועים, לוגיסטיקה, תעבורה, אנרגיה ואיכות סביבה. בוגר הטכניון, לימד באוניברסיטת בן גוריון ובמכללת ספיר. פרסם יותר מ-40 מאמרים מדעיים וכתב שמונה ספרים, שניים מהם, בשפה האנגלית, היו לרבי מכר באמזון.

מקט: 4-1272-1935
על אף האמור, אנחנו אוהבים את המדינה, אך מאוד מודאגים מעתידה ומעתיד ילדינו. יש לנו ארץ נהדרת, אך איכות סביבה, […]

 

1

הקדמה

 

נולדתי לתוך מלחמת העולם השנייה, שהייתה אחת התקופות האיומות ביותר לאנושות כולה, ותוצאותיה הרות אסון: חורבן ערים שלמות, הרס תשתיות, מעל שמונים מיליון הרוגים מתוכם כחמישים מיליון אזרחים, רעב ופירוק משפחות. העם היהודי, שמנה כחמישה־עשר מיליון איש לפני המלחמה, נפגע משמעותית בשואה הנוראה – כשישה מיליונים נרצחים.

ב־1945, מיד בתום המלחמה, בהיותי בן שבע, נפקחו עיניי לראשונה לעולם חדש, ברובו הרוס, יגון מסביב, אבל עולם זה היה אפשרי. בסביבה נוראה זו החלה מסכת חיי. מדוע אפשרי? כי לפני מועד זה, הייתה אי־וודאות מוחלטת למה שיקרה מחר. לראשונה יכולתי לחלום את צרכיי ורצונותיי לבוקרו של יום המוחרת.

יהדות אמריקה באמצעות הג’וינט הקימה בגרמניה מחנות זמניים עבור העקורים תוך אספקת מזון, ביגוד ושירותי רפואה. שהינו במחנה העקורים כארבע שנים. כאשר הסתיימה מלחמת השחרור ונפתחו שערי העלייה, עלינו במרץ 1949 לארץ המובטחת, ואני אז בן עשר.

אמרתי הארץ המובטחת, ואכן, מבחינתי כעקור, הגעתי לגן עדן. שערי שמיים נפתחו והיה ביטחון מוחלט שיש גם מחר. אבל אי־אפשר להמשיך את המבוא בלי להסביר או לפחות לנסות “למסגר” בקצרה את משמעותה של כותרת הספר על מנת להצביע על הגורמים העיקריים, להבנתי, אשר גוררים אותנו לעבר שקיעתו של העתיד שהיה מבטיח.

מדינת ישראל (הדגש הוא על מדינה ולא עם או אומה, משום שזה דיון מורכב המחייב ניתוח אקדמי.) קמה בזכות מספר גורמים:

חוזה המדינה בנימין זאב הרצל

הצהרת בלפור (בהשפעתו של המדען חיים וויצמן)

מיישם החזון דויד בן־גוריון

אצבעותיהם המורמות של גויים תומכים בעצרת האו”ם

החזון והיישום עסקו בהקמת מדינה חילונית, בהתנערות מסגנון החיים הגלותי של ההורים, בעם העובד לפרנסתו, בהעדפה של תרבות אירופאית (תיאטרון, שירה, אופרה וספרות עם נטייה לרוסיה) ובמוסדות מדע מהמעלה הראשונה.

לנגד עיניי קמה מדינה לתפארת, שונה במהותה מדפוסי הגלות. נס של ממש. הייתי מעורב אישית ונפשית בבנייתה, אך לדאבוני, בשנים האחרונות התמלאתי חרדה מתהליכי ההדתה המשיחית, לבנטיזציה מלווה בשסעים חברתיים כתוצאה מטיפוח מכוון של “השד העדתי”, והכי חמור – פגיעה מתמשכת בבתי המשפט, במוסדות השלטון ובשומרי הסף תוך שימוש בשיח ציבורי מבזה ואלים.

בשלב זה אסתפק בתיאור תולדות התפתחותה הדוהרת של מורסת מחול השדים העדתי שנוצרה והתפשטה ועכשיו היא מאיימת לכרסם את עתידנו. היות שגם אני הייתי עולה חסר כול, אוכל לתרום מידע ממקור ראשון על מנת להפריך את הטענות הצומחות כפטריות לאחר הגשם ומכלות כל חלקה טובה תוך ליבוי יצרים והסתה, וכל זה בתמיכת התקשורת והממשל ובגיבוי מאמרי דעה אקדמיים, כביכול.

כדוגמא ראשונית נבחר את רשימת הסבל ומאזנו.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “תקומה בשקיעתה”