החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
על ורדה זילברברג

ד"ר ורדה זילברברג (PhD), מייסדת מכון זיו לפיתוח ארגוני - מומחית בתהליכי פיתוח ארגוני בארגונים, בשילוב אסטרטגיה, תרבות ואתיקה. פסיכולוגית ויועצת בכירה בעלת ניסיון רב בהובלת פרויקטים של שינוי וצמיחה ארגוניים בחברות גדולות וייחודיות בארץ ובעולם. עשתה דוקטורט באתיקה ארגונית ... עוד >>

לחודים בתקווה

מאת:
הוצאה: | 2021 |
קטגוריות: עידן חדש, עיון, פנאי
הספר זמין לקריאה במכשירים:

47.00

רכשו ספר זה:

מה למדנו על עצמנו בתקופת הקורונה?

אילו אתגרים חדשים ואילו הזדמנויות פוגשים האנשים שמטפלים בכל אלה שזקוקים לסיוע נפשי כתוצאה ממגפת הקורונה?

ומה חווים המטפלים והיועצים, שגם הם, כמו כולנו, חווים משבר וטראומה?

משבר הקורונה גרם לקשיים רבים ברמה האישית, החברתית והכלכלית – אבל האם הרווחנו גם משהו מהתקופה הקשה הזאת?

קבוצת אנשי טיפול וייעוץ מהשורה הראשונה חולקים את חוויותיהם האישיות והמקצועיות כחומר למחשבה וללמידה. כל אחד מפרקי הספר מציע זווית מקצועית ואישית אחרת. בין הכותבים פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, יועצים ארגוניים, מטפלים בפסיכודרמה, ביבליותרפיה, צילום ועוד'

מקט: 978-965-571-422-5
מסת"ב: 978-965-571-422-5
מה למדנו על עצמנו בתקופת הקורונה? אילו אתגרים חדשים ואילו הזדמנויות פוגשים האנשים שמטפלים בכל אלה שזקוקים לסיוע נפשי כתוצאה […]

פתח דבר

כל אחת לחוד וכולנו ביחד נקלענו למלכודת הקורונה שגרמה לנו להבין הן את הערך והאיכות של חיינו הפנימיים והן את הערך של לכידותנו – במשפחה, בקהילה, בחברויות וכחברה. ולא מעט בזכותה, בזכות הלכידות יכולנו לחוש ולהרגיש בתקווה לחיים טובים יותר ובעלי משמעות. הספר הזה נוצר באביב – קיץ 2021, כיזמת המשך לגיליון מס 3 ‘היבטים פסיכולוגיים של הקורונה בישראל’ של כתב העת Future Professional Psychology שיצא לאור בדצמבר 2020.

שם הספר ‘לחודים בתקווה’, מרמז למספר תופעות שונות שרבים מאתנו חוו. היינו כל אחד לחוד, חווינו בדידות רבה ובכל זאת הרגשנו הרבה פעמים מלוכדים, מלוכדים בייאוש, בחרדה ובדאגה ההדדית לבריאותנו. מלוכדים, כמו גם לכודים בייאוש ובתקווה שבאו והלכו – ועדיין באים והולכים גם השנה ומשתנים מרגע לרגע. ורדה ברגר היטיבה לתאר את הרגשות המורכבים בשירה ‘מאחורי בריח’ (העומד להתפרסם בספר ‘הארץ המובטחת’ בעריכת אמיר אור):

מאחורֵי ברִיח / ורדה ברגר

בְּרִיאֵי מַזָּל

אֲנִי וְאַתָּה

מְשַׁפְשְׁפִים יָדַיִם בַּזִּכְרוֹנוֹת –

הָרִיב בְּוֶנֶצְיָה וְהַצְּחוֹקִים אַחֲרֵי,

הַתְּאוּנָה בְּטוֹסְקָנָה וְהַתְּהוֹם שֶׁעַל יָד;

צוֹלְלִים עָמֹק לָצוּד מִלָּה,

מְקוֹשְׁשִׁים בַּבַּיִת בְּדָלֵי עֹנֶג,

זוּג קְשִׁישִׁים נָעוּל בְּלֵב

קוֹרוֹנָה.

הספר נכתב בשנת 2021 – זוהי תקופה בה בכול יום, בכל שבוע ובשנה כולה חווינו בישראל, כמו גם בעולם כולו, את התקווה לסוף תקופת הקורונה מצד אחד ואת ההכרה בכך שהנגיף לא נפרד מאתנו כל-כך מהר מהצד השני. שמחה ותיקווה גדולה בכל צעד קדימה: החיסונים, ביטול ההגבלות, חזרה למופעי תרבות. ולעומתם לעיתים חשש גדול מנסיגה והתחדשות המגפה בכל פעם שהתגלה וריאנט חדש או עלה מספר הנדבקים. בתקופה זו, עם מלאת שנה למגיפה, כבר היו לנו הכותבים מספיק משאבים נפשיים להתבונן אחורה וקדימה ולהפיק למידה ולקחים הן מהחוויות האישיות והן מהניסיון המקצועי: אתגרים, הצלחות וכישלונות כואבים ובעיקר מהקשר בין המציאות והתקנות המשתנות ללא הרף לבין ההתנסויות האישיות והמקצועיות והחיבור ביניהן. אלו הם החומרים מהם עשוי הספר: אנשי מקצוע מתחומי הפסיכולוגיה פורשים וחושפים כאן את חוויותיהם, ניסיונם והבנתם המקצועית ביחס למה שעבר עליהם ועדיין עובר עליהם השנה. כמו גם את הלמידה של כל אחד ואחת מהם, את לקחיהם ותקוותיהם לעתיד – הן בשגרה חדשה והן במצבי משבר עלומים העלולים להפתיע אותנו גם בעתיד.

מטרת הספר היא לתת לקוראים פרספקטיבות חדשות לשם צמיחה ולמידה מתקופת הקורונה. לספר ארבעה חלקים עיקרים ובכל חלק שלושה פרקים:

החלק הראשון, ‘היבטים פסיכולוגיים של הקורונה’ מתייחס בעיקר למודל 7T שאוזכר לעיל והוא מוצג בפרק הראשון. המודל פותח בגישה של תיאוריה מעוגנת בשדה והוא מציע שבע תמות הנותנות ביחד תיאור והסבר של היבטים פסיכולוגיים בתקופת הקורונה בישראל כפי שנחוו ודווחו על ידי אנשי מקצוע מתחומים טיפוליים ויעוציים שונים. הפרק השני שכתב דר’ ויליאם ברגקויסט, מאמן, מרצה ויועץ בינלאומי, בתחומי הפסיכולוגיה והניהול ומחברם של למעלה מ-50 ספרים, מתייחס למודל זה ומציע פרספקטיבה צפון אמריקאית למודל. הפרק השלישי והאחרון בחלק זה נכתב על ידי הפסיכולוג דר’ גיל ארליך, שהוא מומחה הן בפסיכולוגיה קלינית והן בפסיכולוגיה חינוכית. בפרק זה מציע דר’ ארליך את הפרספקטיבה של חדר הטיפול לשבע התמות במודל 7T ואת קשרי הגומלין ביניהן. שלושת החלקים הבאים של הספר מכילים כל אחד פרקים בהם מדגישים הכותבים חלק מהתמות במודל.

שלושת הפרקים בחלק השני: ‘חוויית הקורונה, הטכנולוגיה והמצב הפוליטי’, מתייחסים לשלוש התמות הראשונות במודל. הפרק הרביעי שנכתב על ידי דר’ אילן שריף, עובד סוציאלי העומד בראש היחידה לשכול ונפגעי כתות במשרד הרווחה, מתייחס לתופעת האבל המורכב והמתמשך בתקופת הקורונה ולשימוש בטכנולוגיה להקלת המצוקה של משפחות שחוו שכול. בפרק החמישי מציגה דר’ ריטה אלוני את החוויה האישית שלה כאדם וכמרצה מנוסה באקדמיה בתקופת הקורונה. דר’ אלוני שהיא יועצת ארגונית בכירה ובעלת מוניטין בישראל ובעולם, מדגישה את השפעת המצב הפוליטי וחוסר האמון במנהיגות מצד אחד ואת השימוש בטכנולוגיה מהצד השני, כגורמים שדחפו אותה ואת עמיתיה לקחת אחריות ולקבל החלטות מושכלות כדי להתמודד במציאות המעיקה לטובת רווחתם האישית ורווחת הסטודנטים שלהם. החלק הזה נחתם בפרק שישי קצר ובו שיחה בין פרופ’ אמיר קולבן לבין דר’ ורדה זילברברג וקישור לקטע מחול ‘טינדר’ מתוך המופע ‘לחודים’ של להקת ‘קולבן דאנס’, שיצר פרופ’ קולבן בתקופת הקורונה. הקטע מציג את המתח שבין הצורך האנושי בקשר – לבין הטכנולוגיה.

בחלק השלישי: ‘אתגרים והזדמנויות שזימנה לנו הקורונה’ כלולים שלושה פרקים המדגישים אתגרים למטפלים, יועצים ומטופלים כמו גם הזדמנויות לצמיחה והתפתחות שנבעו מהתערבויות טיפוליות. בפרק השביעי מציעה הביבליותרפיסטית המנוסה, דר’ אורית אבן שושן רשף את גישתה: ‘ביבליותרפיה אותנטית’ ואת יישום עקרונותיה בבניית גשר בין דמיון ומציאות דרך חוויותיה האישיות ודרך תיאורי מקרה מהקליניקה. בפרק השמיני מציגות גליה טיאנו רונן ודר’ רונית שלו מודל תיאורטי חדשני ופרקטיקה יישומית המבוססת עליו, של שימוש באמנות הצילום כדי לחבר בין אנשים שאינם יכולים לחוות טבע באופן ישיר לבין הצלמים והטבע עצמו. הפרקטיקה והמודל התיאורטי עליו היא מבוססת, שפותחו על ידי שתי הפסיכותרפיסטיות המנוסות, מכוונים לצמצם את חווית הבדידות ולתרום לחיבוריות ולחוסן של אנשים במצבי בידוד דוגמת הסגרים שחווינו בקורונה. בפרק התשיעי והאחרון בחלק זה, מציגים דר’ יהודית ריבקו ודר’ דני יניב שהם פסיכודרמטיסטים מנוסים ובעלי שם, את הדרמה האישית והמקצועית שהם חוו דרך שלוש פרספקטיבות תיאורטיות: אושיות הפסיכודרמה של מורנו, מודל האבל של קובלר-רוס והתת מודע הקולקטיבי של יונג.

החלק הרביעי והאחרון של הספר מתייחס אל המחאה החברתית ואל התקווה. לפי מודל 7T עמו פתחנו את הספר, לא רק הזדמנויות הצמיחה האישית הובילו לתקווה, אלא גם המחאה החברתית בישראל הובילה לחוויה של תקווה – הן ברמת הפרט והן ברמת החברה. גם בחלק זה של הספר שלושה פרקים: בפרק העשירי מציגים אמיר מיכאלי ודר’ אילן שריף שרות חדשני להתערבות בשעת משבר שהוקם בתקופת הקורונה והיה מיועד לסייע בהתנדבות לאנשים שסבלו מטראומה כתוצאה מאלימות משטרתית כנגד משתתפים במחאה החברתית. השרות ניתן בהתנדבות והכותבים, עובדים סוציאליים מנוסים, לקחו חלק פעיל בעשייה זו. בפרק האחד-עשר תציג דר’ זיוה ברכה גידרון את המשמעות של לוח השנה העברי ואת הדרך שפיתחה כדי לשלב בין גישה פסיכואנליטית לבין עולם הרוח היהודי לשם טיפול בהפכים ויצירת תקווה. דר’ גידרון, שהיא פסיכודרמטיסטית מנוסה העומדת בראש מכון ‘הקול קורה’, המכון הירושלמי לפסיכודרמה, משתפת בניסיונה הטיפולי לאורך שנת הקורונה ומציעה את האתגרים השונים ליצירת תקווה לפי מועדי לוח השנה העברי. בפרק השניים-עשר והאחרון נציג דר’ ויליאם ברגקויסט ואנוכי – דר’ ורדה זילברברג, ‘שיעורים מהקורונה’ – תוצאות ממחקר חלוץ ובו סקר אינטרנטי שנותן נקודת מבט של אנשי מקצוע בתחומי הטיפול והייעוץ מרחבי העולם – רובם אמריקאים ומיעוטם מישראל ומאסיה.

סוף דבר – כל אחד מהפרקים מסתיים בלקח העיקרי של הכותבים מתקופת הקורונה לכיוון העתיד. בדברי הסיכום של הספר אני מתייחסת לכלל החומר עם דגש על הלקחים והתקוות של הכותבים בראיה עתידית.

שלוש הערות לקורא: ראשית, הציטוטים ממאמרים, התנסויות וראיונות מופיעים בספר בפונט שונה ולעיתים יש בהם תוספת מינורית של מילים בסוגריים {שנעשו על ידי מחבר הפרק}, שנית, מכיוון שהביטוי הנפוץ ל COVID-19 – בישראל הוא ‘קורונה’, מונחים אלה ישמשו להלן לסירוגין. לבסוף, בעברית אין עדיין הסכמה על צורת הכתיבה של מגדר, חלק מהכותבים/ות משתמשות.ים בסימני פיסוק וחלק משתמש בלשון זכר אחידה. מאחר וזו לא רק בחירה סגנונית אלא גם אמירה פוליטית בחרנו שלא לאחד את הצורה אלא להשאיר את הסגנון השונה של כל כותב.ת.

שלכם ורדה זילברברג, עורכת הספר

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.