החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

סטרווינסקי

מאת:
הוצאה: | 2014-06 | 476 עמ'
זמינות:

19.00

רכשו ספר זה:

יש אומרים כי עם ביצוע הבלט של סטרווינסקי 'פולחן האביב' בשנת 1913 החלה המאה העשרים במוזיקה. ואכן מקצביו החריפים, משקליו המתחלפים ותִזמורו המגוּון בישרו את תחילתו של עידן מוזיקלי חדש.

המעקב אחר יצירתו של איגור סטרווינסקי כמוהו כמסע דרך צמתים בולטים בתולדות המוזיקה של המאה העשרים: מוזיקה רוסית לאומית, האוונגרד הבוטה סביב שנות מלחמת העולם הראשונה, הניאו־קלסיציזם בגילוייו השונים למן שנות העשרים עד החמישים של המאה העשרים, החזרה אל המוזיקה של העבר והפנייה אל הסֶריאליזם. למרות ריבוי סגנוני זה, ח ותמו האישי של סטרווינסקי ניכר בכל יצירותיו, יהא סגנונן אשר יהא.

צבי צרי מוביל את הקורא דרך 89 שנות חייו של המלחין כאילו היינו נוכחים באירועי המקום והזמן. אנו שומעים את סטרווינסקי משוחח לא רק עם בני משפחתו, אלא גם עם מלחינים כמו דביסי, ארנולד שנברג, הינדמית, פייר בולז, אהרון קופלנד ואחרים, ועם משוררים וסופרים כגון ו"ה אודן, דילן תומס, אלדוס האקסלי ותומס מאן. אנו משתתפים עמו בחייו, בהתלבטויותיו ובהחלטותיו ומתוודעים על דרך הסיפור ליצירותיו, למקורותיהן ולגלגוליהן.

ספר זה הוא שער כניסה ליצירתו של סטרווינסקי, שלא רק יעורר עניין בקרב קהל קוראים נרחב, אלא אף ישמש להם מדריך בבואם להאזין למוזיקה שלו.

פרופ' יהודית כהן

החוג למוזיקולוגיה, אוניברסיטת תל אביב

צבי צֹרי הוא מחנך מוזיקלי שהעמיד תלמידים הרבה ובהם מנגנים, מלחינים, מוזיקולוגים ומורים למוזיקה. עם ספריו נמנים: "יסודות התאוריה של המוסיקה" (לתלמיד, 1975; "מדריך למורה" 1992 — הוצאת המחבר); "דרכים בהוראת הסולפג'" (הוצאת המחבר, 1996); יומנו של מוצרט" (אור תו, 1999); "שוברט — מבט אל עולמו" (נהר ספרים, 2010); "בטהובן — בעין הסערה" (נהר ספרים, 2011); "ברטוק — מלחין ללא פשרות" (2012); "היידן — בכוחות עצמו" (2014).

מקט: 4-644-1026
מסת"ב: 978-965-7303-98-
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב הורד/י דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב

דוגמה חינם לקינדל הורד/י דוגמה חינם לקינדל

כדי לקרוא אנא התקן תוכנת קריאה המתאימה למכשירך כמפורט במדריך לקורא


מבוא

איגור סטרווינסקי (1882–1971) הוא אחד המלחינים הבודדים שכבר בראשית דרכם זכו להכרה ולשם בינלאומיים. כבר בהיותו בן עשרים ושבע נוצר הקשר שלו עם להקת הבלט הרוסית בהנהלתו של דיאגילב (Diaghilev). לאחר ההצלחה שנחלה הופעת 'הסילפידות' בפריז, ביקש דיאגילב מסטרווינסקי להלחין ללהקת הבלט מוזיקה לאגדה הרוסית 'ציפור האש'. כאן הוכרע מזלו: ההצלחה היתה אדירה, באחת נודע שמו בעולם. גם כיום נלהב קהל המאזינים להאזין ליצירה זו.

סטרווינסקי, שכילד סבל מרגשי נחיתות עמוקים בגלל קומתו הנמוכה, ואשר אמו התעמרה בו בילדותו וראתה בו נטל וסרח עודף שנקלע במקרה למשפחה, חי תמיד לצידה של אישה שגילתה כלפיו יחס חיובי ואוהב. היתה זו קתרינה, בת דודתו חברת ילדות שלו, שכבר אז הבחינה בייחודו והאמינה שצפוי לו עתיד מזהיר. קתרינה היתה מקור כוחו וביטחונו העצמי.

כמי שהיתה לימים רעייתו, האישה האופטימית והחכמה הזאת ידעה להניע אותו לקראת מטרותיו ויצקה בו ביטחון. אהבה גדולה שרתה בין השניים, עד מותה ממחלת השחפת והיא בת חמישים ושמונה.

דיאגילב הכיר ביכולתו של סטרווינסקי והיה נכון לראות בו את מלחין הלהקה. הוא גם העסיק אותו כיועץ מוזיקלי. סטרווינסקי יכול עתה לחבר את היצירות בשלווה, ביודעו שמיד עם סיומן יוצגו על הבמה. הוא למד כיצד לכתוב יצירות לבלט, והדבר פיתח בו את היחס למקצבים שכה אהב ואכן הוא שכלל אותם מאוד. ידוע שבביתו החזיק מערך שלם של כלי הקשה ולמד בשקידה את תכונותיהם.

הקשר עם להקת הבלט שימש לאיש הצעיר בית ספר חשוב, וסייע בידיו לשכלל את יכולת ההלחנה שלו ללא כל מגבלה. מלחינים אחרים חיברו יצירות למגירות וחיכו זמן רב עד לביצוע יצירותיהם; לעתים עבר זמן רב עד שזכו להכרה שהביאה להם את ההזמנות המקוות. לסטרווינסקי היתה מעבדה פרטית — התזמורת ולהקת בלט — דרכה יכול היה לבחון במהירות את יצירתו מבחינות שונות, אם מן הבחינה הצורנית או ההרמונית וכמובן התזמור. כן למד את תגובת הקהל ליצירה.

סטרווינסקי קנה את עולמו ביצירתו החשובה 'פולחן האביב' והוא בן שלושים ואחת בלבד. מעתה מצפה העולם המוזיקלי להפתעות חדשות, והוא אכן יקבל אותן.

תכונה בולטת באישיותו של סטרווינסקי היתה הסקרנות, וזו הובילה אותו לחפש דרכי ביטוי חדשות. הוא מעולם לא הסכים לקבל ללא עוררין מה שראה, שמע או למד. אך טבעי היה בשבילו לבדוק כל דבר כדי להיווכח אם הוא מתאים לו. למשל, כדי לקבל משמעויות צליליות חדשות, חיפש מרווחים חדשים, אקורדים מורכבים או מהלכים של חצאי טונים.

כיוון שנדרש לחבר מוזיקה ללהקת הבלט הרוסי, עמד מדי פעם לפני אתגרים חדשים שכן היה עליו להתאים את המוזיקה שחיבר לתוכן המילולי. לפיכך ניצבו לפניו לא אחת בעיות של מתחים שונים שהיה עליו ליצור בהתאמה לתוכן המחול.

הצורך לבטא תנועות של להקת מחול פיתח בקרבו את הנטייה לגוון את המקצבים. הדבר הלך והתפתח במהירות והתבטא בכל יצירותיו הבאות, גם אם לא חוברו דווקא לליווי להקת בלט.

אחת הבעיות שעמדו לפניו היתה התזמורת. להקת הבלט של דיאגילב נדדה ממקום למקום ולא בכל מקום הועמדה לרשותה תזמורת סימפונית גדולה. לפעמים הופיעה בערים קטנות ובהן אולמות קטנים ותזמורת לא גדולה. לפיכך החל סטרווינסקי לצמצם את ממדי התזמורת ביצירה וזה דרש ממנו ללמוד להפיק את צורכי הלהקה גם מתזמורת קטנה. אולי זה המקור לשימוש הנרחב בכלי נשיפה, שעם הזמן התפתח אצלו לרמה גבוהה. ואומנם, במלאכת התזמור אנו מוצאים אצל סטרווינסקי מגוון רב של הרכבים.

במוזיקה ל'ציפור האש' השתמש סטרווינסקי בסולמות מז'ור ומינור אך ידע להעשיר את היצירה על ידי הוספת מהלכים כרומטיים שהחריפו את הצבעים. ב'פולחן האביב' השתמש במודוסים שונים אף הם בני שבעה צלילים, שמצא גם בשירת הכנסייה וגם בשירי העם השונים.

בהתנגדותו החריפה למוזיקה הרומנטית, שבה היסוד הרגשי בולט ביותר, השתמש סטרווינסקי בסממנים בולטים מן המוזיקה של המאות השבע עשרה והשמונה עשרה, כגון שימוש בסגנון כתיבה בפוליפוניה או בצורות כמו הסוויטה, הפסקליה או הקונצ'רטו גרוסו שהיו מקובלות באותה תקופה. מכאן ה"נֵאו־קלסיציזם" — סגנון האמנות שרווח באירופה במחצית המאה התשע עשרה — תנועה שדחתה את המוזיקה התוכניתית וניכרת בה הנטייה אל האובייקטיבי. לתנועה זו השתייך סטרווינסקי ומלחינים רבים אחרים במאה העשרים. ביצירותיו דבק בטונאליות שקבע, עד שהחליט לנסות את שיטתו של המלחין והתיאורטיקן האוסטרי ארנולד שֶנְבֶּרְג, שאותה פסל לפני כן בטענה שהסולם בן שבעת הצלילים מספק אותו והוא מצליח להפיק דרכו יצירות יפות.

בכל זאת, יצר החיפוש דחף אותו לנסות את שיטת שנים עשר הטונים. בשנת 1951 — עם מותו של שנברג, אבי השיטה — סטרווינסקי בן שישים ותשע אך צעיר ברוחו וסקרן נצחי.

בכל מה שעשה איגור סטרווינסקי היה טבוע חותמו האישי; גם כאשר עיבד שיר עם ידוע או כשעיבד לבלט את 'היפהפייה הנמה' מאת צ'ייקובסקי. ואפילו כשעיבד את הקנצונטה לכלי מיתר מאת סיבליוס לכלי נשיפה. בכל יצירה שנגע סטרווינסקי באו לידי ביטוי הצבעים שבנשמתו.

צ"צ

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “סטרווינסקי”