החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
על צפורה הורן-שלי

ציפורה (ציפי) הורן-שלי, בת למשפחה שעלתה לישראל בעלייה הגדולה מתוניסיה, נולדה בשנת 1950 במחנה עולים בבית ליד וגדלה בעיר לוד. היא בוגרת תיכון רמלה-לוד ולמדה תואר ראשון בספרות משווה ומדעי המדינה בבר אילן ותואר שני במחשבת ישראל ממכון שכטר ומכון ... עוד >>

שיבה אחרת

מאת:
הוצאה: | 2022 | 292 עמ'
קטגוריות: סיפורת עברית, עיון
הספר זמין לקריאה במכשירים:

37.00

רכשו ספר זה:

טיול לתוניסיה שאליו יצאה כתיירת הציף את הכותבת בקולות מן העבר של בני משפחתה והפגיש אותה עם השורשים שלה ועם ההיסטוריה של בני העדה.

מה היא הבינה בטיול הזה שהפך למסע חייה? אילו סודות מן העבר המשפחתי נחשפו בפניה? וכיצד השפיע עליה המפגש עם מקום שהוא מולדת עבור דורות במשפחה?

הספר "שיבה אחרת" טומן בחובו תשובות לשאלות אלו וגילויים מרגשים אחרים על אודותיה של  משפחת שלי בעיר גאבס שבתוניסיה.

קורות המשפחה והקהילה השזורים אלה באלה מתרחשים על רקע אירועים היסטוריים, שתחילתם בתקופה העות'מנית וסופם עם העלייה הגדולה למדינת ישראל.

הספר מגיש לקוראים בליל מרתק וצבעוני של קולות, ריחות ומראות מחיי היומיום של הקהילה היהודית בעיר, על רקע מנהגים ואמונות שרווחו בתקופה שבה התרחשו האירועים המסופרים בו.

מקט: 978-965-571-474-6
טיול לתוניסיה שאליו יצאה כתיירת הציף את הכותבת בקולות מן העבר של בני משפחתה והפגיש אותה עם השורשים שלה ועם […]

פתח דבר: המסע

לא היה לי ברור איך התגלגלתי לטיסה הזאת. הכול קרה מהר מדי ובצורה די מפתיעה. נשענתי על מושב המטוס ונשמתי עמוקות. מסביב היה מגוון מעניין של נוסעים: סודנים, טורקים, תוניסאים ואנחנו – קבוצה של ישראלים עם קשר כלשהו לתוניסיה. חלקם בני הדור שנולד שם ועזב בילדותו, חלקם מדור שגדל שם וחי רוב חייו ב’ארץ היסמין’, וחלק, כמוני, ילידי הארץ שנסעו להכיר את מורשתם.

הכול התחיל בחלום מוזר. אימא שלי, שנפטרה כחצי שנה קודם לכן, עוד זכתה להיות נוכחת בברית של החימש שלה. היו לה חיים ארוכים ובעלי משמעות. החיבור ביני לבינה לא נעלם עם מותה, הוא רק שינה תדר וצורה.

היא הופיעה לי בחלום, לבושה שמלה ירוקה עם הדפס של פרחים סגולים, שמלה עם נוכחות בולטת אבל לא צעקנית, פניה מקומטות אך מוארות. בדיבור המיוחד לה, מעט כפופה, ידה מונחת על סנטרה, מכסה מעט את פיה, פנתה אליי: ‘יא בִּינְתי, מא בַאלִי תֶמְשֶיי תֵשוּפִי גאבֶשׁ.’ (בתי, הייתי רוצה מאוד שתיסעי ותראי את גאבּס). הסתכלתי עליה ולא השבתי.

התעוררתי נסערת. מחשבות הציפו אותי. מה גאבס עכשיו? מאיפה זה בא? איך בכלל מגיעים לשם? ובכלל, הפרוטה לא הייתה אז מצויה בכיסי.

את התשובה קיבלתי כעבור כמה ימים, בזמן הפסקה בבית הספר שבו עבדתי כמורה לספרות. היא הופיעה בחוברת של ארגון המורים ‘קשר עין’, חוברת שכללה מאמרים בענייני חינוך, מידע על הזכויות – ובעיקר החובות – של המורה, ופרסומות שעודדו אותנו ללמוד קורס כזה או תואר אחר.

דפדפתי בחוברת בעמידה ליד השולחן בפינת האוכל כשמודעה תפסה לי את העין. טיול לארץ היסמין, הכריזה הכותרת, עשרה ימים לתוניסיה בסוף יולי תחילת אוגוסט המיועד לשומרי מסורת, כולל אוכל כשר, מלונות ושישי־שבת בעיר סוסא. כמו סימן משמיים, חשבתי. התקשרתי למספר שהופיע במודעה ונרשמתי לטיול. איך בדיוק אשלם על הנסיעה?! חשבתי לעצמי, אבל ידעתי שאסתדר. ואכן, הפקידה המקסימה בבנק מצאה לי הלוואה בתנאים נוחים למורים.

‘אני נוסעת לתוניסיה,’ הודעתי לכל בני המשפחה. התגובות היו מעורבות – תמיהה, הרמת גבה ומעט עידוד.

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.