החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

שייח' ג'ארח

מאת:
הוצאה: | 2013 | 48 עמ'
קטגוריות: פחות מ-20 ש"ח, עיון

ספר זה זמין לקריאה ביישום מנדלי קורא ספרים בלבד

זמינות:

10.00

רכשו ספר זה:

את הבעיה במזרח ירושלים אי-אפשר לבחון ולפתור לפי דיני קניין פרטיים משום שדיני הקניין הפרטיים יוצרים מציאות מעוולת. יש לבחון את הבעיה בראייה רחבה, בראייה מדינית רחבה, בראייה חברתית רחבה. בסופו של דבר גם עמדות פוליטיות נקבעות על-פי שיקולים מורכבים מאוד, שלפחות חלק מהם שיקולים מוסריים."
בשכונת שייח' ג'ראח התגוררו לפני מלחמת העצמאות יהודים וערבים. היהודים פונו בתחילת המלחמה, ואף זכו לפיצוי על רכושם שנותר מאחוריהם. במהלך השנים שאחרי 1967 ביקשו והצליחו יהודים לחזור לשכונה ולפנות ערבים מבתים שהתגוררו בהם במשך שנים רבות. הנוכחות היהודית החדשה בשכונה והפעילות סביב פינוי התושבים הערבים יוצרת חיכוכים ומתח רב במקום, ומעוררת באופן נוקב את שאלת הפיצוי על רכוש שנעזב ב-1948, על-ידי יהודים וערבים, משני צידיו של הגבול שנוצר אז.
מיכאל בן-יאיר, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה, נולד בירושלים וגדל בשייח' ג'ראח' עד 1948. במילים בהירות ופשוטות הוא מסביר את ההשתלשלות ההיסטורית והמשפטית של פינוי השכונה מיהודיה במלחמת העצמאות ואת שובם של יהודים אחרים תוך פינוי תושביה הערביים בשנים האחרונות, מצביע על הפגמים המוסריים וההשלכות המעשיות של החוקים המאפשרים ליהודים לחזור לשכונה ולתפוס רכוש שכבר זכו עליו בעבר לפיצוי, ומציע מתווה לפתרונות אחרים.

מקט: 4-497-1179
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית מנדלי קורא ספרים בלבד


פתח דבר: 1948

שמי מיכאל בן־יאיר, ואני מאוד מקורב לעניין הזה, מהסיבה המאוד הפשוטה שאני יליד השכונה הזו, שכונת נחלת שמעון. נולדתי כאן, בהדסה הר הצופים, אבל מגיל שלושה־ארבעה ימים גרתי בשכונה הזאת עד 48', ואני קצת מכיר את ההתפתחויות בשכונה הזו. גם מזיכרון אישי שלי, ממש חד וברור, וגם ממה שסיפרו לי אחי ואחיותי: אנחנו משפחה קצת ענפה, אני בן חמישי מחמישה ילדים, שלוש אחיות ושני אחים, ואני הצעיר מכולם, והם סיפרו לי. אבל אני גם זוכר בעצמי. ואני באמת מרגיש שייכות רבה מאוד למאבק הזה, ומייד אפרט גם מדוע.

אבל קודם כמה מילים על התקופה שקדמה למלחמת העצמאות. אני ממש זוכר שאותו שטח, שנקרא נחלת שמעון, היה מיושב על־ידי משפחות יהודיות מאוד עניות. השטח הזה נקרא גם שכונת צדיק שמעון או שכונת הגורג'ים, ומתחילת המאה ה־20 התגוררו בו עולי גיאורגיה, גרוזיה. הבית שלנו היה הבית המזרחי ביותר, על הרחוב שנקרא היום דרך שכם. זה היה הבית המזרחי ביותר בשכונה, והייתה בו עמדה של 'ההגנה'. בית בן שלוש קומות, עם שלוש דירות ושתי חנויות. הבית היה בבעלות המשפחה שלנו, בבעלות סבתי, עם רישום בטאבו, רישום לפני הסדר מקרקעין על־פי קושאן תורכי משנת 1921. הקושאן הזה מצוי בידי.

אני זוכר היטב יחסים מאוד טובים בין יהודים לבין ערבים באותה תקופה. השטח שנמצא מזרחית לאזור שנקרא שמעון הצדיק היה לא מיושב, זה היה שטח פנוי. שם נמצא קבר שמעון הצדיק. קצת במעלה, לכיוון הר הצופים, היו שני כוללים: היה כולל אשכנזי והיה שטח פנוי לכולל ספרדי – זאת אומרת, היה צריך לקום בו כולל ספרדי. השטח הזה, שבו היה צריך להיות הכולל הספרדי, היה שטח פנוי בבעלות ועד העדה הספרדית, ליד קבר שמעון הצדיק. הוא לא היה בנוי.

הבתים שנבנו בשטח הזה ונמצאים בו כיום הם בתים שנבנו על־ידי אונר"א והשלטון הירדני ב־1952 כפתרון לפליטים פלסטינים שעזבו את ישראל ב־1948 וויתרו על מעמד הפליטות שלהם בתמורה לבתים האלה שנבנו עבורם. מדובר ב־28 משפחות של פליטים פלסטינים שנכנסו להתגורר בבתים שנבנו עבורם על השטח הזה. זאת אומרת שב־1948 השטח היה שטח פנוי. כפי שכבר אמרתי, הבית שלנו שנמצא שם, באזור הזה, היה הבית המזרחי ביותר בשכונה היהודית המזרחית ביותר. ממערב לנו הייתה שכונה, שמה כמדומני נחלת ישראל, על כביש מספר 1, שנקרא גם שדרות חיים ברלב, ואחריה שכונת מאה שערים, עוד יותר מערבה.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “שייח' ג'ארח”