החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

את זה לא תשמעו בתקשורת

מאת:
הוצאה: | 2021 | 249 עמ'
קטגוריות: עיון
הספר זמין לקריאה במכשירים:

35.00

רכשו ספר זה:

״בניין מספר שבע, שנחנך בשנת 1987, היה חלק ממרכז הסחר העולמי, ואולם את זה המרחק בינו לבין המגדל הצפוני עמד על 106 מטרים, כאורכו של מגרש פוטבול אמריקאי. גובהו עמד על 186 מטרים (בדומה למגדל עזריאלי העגול) והיו בו 7 4 קומות. חשיבותו לפיגועי 11 בספטמבר היא בכך שבשעה 17:20, קצת פחות מ-7 שעות לאחר קריסת המגדל הצפוני, קרס הבניין לתוך עצמו בתוך 6.5 שניות, כאשר 40,000 טונות של קורות פלדה ועמודי פלדה קרסו בו-זמנית, וכמו שני אחיו הגדולים, גם בניין זה נכתש לאבק."

 

את זה לא תשמעו בתקשורת הוא ספר היסטוריה משנה תודעה הבוחן באופן ביקורתי את הגרסה הרשמית לפיגועי 11 בספטמבר ומתבסס על שורה ארוכה של עדויות, מסמכים ומומחים בתחומם. השורה התחתונה בספר זה היא חד-משמעית – הגרסה הרשמית לפיגועי 11 בספטמבר לא נכונה. התקשורת ניסתה – והצליחה להסתיר זאת מכם, אך לא לעולם חוסן. לאחר 19 שנים הגיע הזמן לחשוף מה באמת קרה באותו היום ששינה את פני ההיסטוריה.

 

דרור איסר הוא ארכיונאי בעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית והיסטוריה של עם ישראל מאוניברסיטת תל-אביב ובעל תעודת ספרן מורשה ממכללת בית ברל.

מקט: 4-1272-869
״בניין מספר שבע, שנחנך בשנת 1987, היה חלק ממרכז הסחר העולמי, ואולם את זה המרחק בינו לבין המגדל הצפוני עמד […]

 

הקדמה

התחלתי להתעניין בפיגועי 11 בספטמבר1 באוגוסט 2013, בעקבות פוסט בקבוצת הפייסבוק "עובדות לא חשובות". הפוסט עסק בבניין מספר שבע, שהיה חלק ממרכז הסחר העולמי, ואשר קרס בתוך שניות בודדות — 7 שעות לאחר קריסת מגדלי התאומים. בפוסט נכתב כי בניין מספר שבע היה גורד השחקים השלישי בהיסטוריה שקרס בגלל אש, כאשר השניים הראשונים היו מגדלי התאומים. וכשצפיתי בקריסת הבניין, בדרך הכה סימטרית שבה הפך גורד שחקים בגובה של מגדל עזריאלי העגול לאבק, הבנתי מייד שמה שרואות עיניי הוא הריסה מבוקרת (demolition). אז, הבנתי שיש כאן סיפור ששווה להתעמק בו. עד לאותו זמן, לא היה לי מושג שהיה בכלל בניין כזה ושהוא קרס באותו יום שבו קרסו מגדלי התאומים. התקשורת הישראלית עשתה את עבודתה נאמנה כשהתעלמה לחלוטין מגורד השחקים השלישי שקרס בפיגועי 11 בספטמבר.

 

בזמן האירועים עצמם הייתי בן 15, נער תמים המרוכז בענייניו שלו. התגובה הראשונית שלי לפיגועי 11 בספטמבר הייתה: "אני לא מאמין שזה קרה." כך היה במשך כמה חודשים, אבל לאחר מכן המשכתי בחיי ולא שאלתי שאלות. בהמשך הגעתי לאוניברסיטה ושם נפקחו עיניי. במוסד זה למדתי מהי חשיבה ביקורתית, למדתי להיות ספקן ולשאול שאלות, שהרי כדי לדעת מה באמת היה חייבים לשאול שאלות ולא לקחת כמובן מאליו מה שגורמים כאלה ואחרים אומרים. אמברוז בירס (Bierce) כתב כי "במקום שבו קיים ספק קיימת אמת. הספק הוא צִלה של האמת." הטלת הספק הובילה אותי לכתוב ספר זה.

 

מטרתי בספר זה היא להציג ניתוח ביקורתי באופן המקיף ככל האפשר של מה שלעניות דעתי (ולעניות דעתם של רבים נוספים), התרחש באותו היום. אני יודע שלאמת המוחלטת לא יהיה אפשר להגיע לעולם, אך כן אפשר להתקרב אליה. ההיסטוריון יואב גלבר כתב בספרו "היסטוריה, זיכרון ותעמולה", כי יש לבחון בחינה מקיפה את חומר הראיות, לנתח ולהעריך אותו היטב ורק כך אנו נוכל להתקרב אל האמת. גלבר קבע כי "חיבור שאינו מכוון להתקרבות אל האמת ולהבחנה בינה לבין לא־אמת אינו חיבור היסטורי."2

 

הגרסה הרשמית בנוגע לפיגועי 11 בספטמבר היא לא יותר מתיאוריה שאותה הגו גורמים בממשל האמריקאי ממוחם הקודח, ולכן כוונתי בספר זה היא להפריך אותה. הפיזיקאי והמתמטיקאי פרימן ג’. דייסון (Dyson) טען בספרו "אינסופי לכל עבר", כי בעולם המדע צצות חדשות לבקרים תיאוריות שרובן מתגלות כמופרכות ועל כן, כדי שהמדע ישמור על הגינותו, חובתו המקצועית של המדען היא לנסות כמיטב יכולתו והבנתו להפריך כל תיאוריה חדשה.3 הממשל האמריקאי העלה תיאוריה לפיה אש גרמה לראשונה בהיסטוריה לקריסת גורדי שחקים ומחובתי כאדם שמעוניין להתקרב ככל האפשר אל האמת להפריך את התיאוריה הזו.

 

הפילוסוף האנגלי בן המאה ה־19, ג'ון סטיוארט מיל, הנחשב להוגה הליברלי המשפיע ביותר במאה ה־19, מנה בספרו "על החירות" משנת 1859 שלוש סיבות מדוע עלינו להקשיב גם לדעות שאנחנו לא בהכרח מסכימים איתן, הווה אומר, דעות מיעוט, דעות שנוטים להשתיקן.

 

  1. ייתכן שדעת מיעוט ואף דעת יחיד נכונה. אדם המכחיש קביעה זו מחשיב עצמו למעשה כאדם החסין מפני טעות, והרי ברור כי איש אינו חסין מפני טעות. אנחנו לעולם לא באמת יכולים להיות בטוחים ב־100% שהדעה הרווחת (דעת הרוב) נכונה. עלינו תמיד לקחת בחשבון שטענה מסוימת עשויה להתברר כנכונה גם כאשר רק אדם אחד תומך בה.

 

  1. גם אם דעת המיעוט היא מוטעית ביסודה, ייתכן בהחלט כי יש בה גרעין של אמת. ייתכן בהחלט כי חלקים מסוימים מדעת המיעוט נכונים. ובמצב כזה, תומכי דעת הרוב יכולים ללמוד ולהשכיל מהטיעונים שאותם מעלים תומכי דעת המיעוט, זאת מפני שבהתנגשות בעת עימות בין טיעוני דעת הרוב ובין טיעוני דעת המיעוט האמת המזוקקת נחשפת ומתחדדת, וכך שני הצדדים יוצאים נשכרים. מיל אף הדגיש כי "דעת הרוב בכל נושא שהוא רק לעיתים רחוקות היא האמת כולה ולעיתים קרובות מאוד אכן יש בדעת המיעוט חלק מן האמת."4

 

  1. גם במצב שדעת המיעוט היא שקרית ומוטעית לחלוטין ואין בה ולו קורטוב של אמת, עדיין חשוב להשמיע דעה זו. עדיין ישנו ערך להתנגדות לדעת הרוב. שהרי ללא כל ויכוח וללא כל התרסה כנגד דעת הרוב, דעה זו מאבדת ממשמעותה, מחיוניותה ועל כן היא לא יותר מאמונה תפלה. במצב זה "המילים המביעות [את דעת הרוב] שוב אינן מוסרות רעיונות, או שהן מוסרות רק חלק קטן מן הרעיונות ששימשו מלכתחילה לשם שיג ושיח. [ולכן] במקום תפיסה ערנית ואמונה חיה נשארים רק כמה ביטויים שנלמדו בעל פה."5

 

הסוכנות הפדרלית שחקרה את קריסת מגדלי התאומים ואת בניין מספר שבע ושהיא האורים והתומים בכל הנוגע לסיבה מדוע שלושת גורדי השחקים הללו קרסו ושהתקשורת הממוסדת מתייחסת לדבריה כאל דברי אלוהים חיים, המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (להלן NIST) כתבה בדו"ח הסופי על קריסת מגדלי התאומים כי בחקירתה בדקה מהם הגורמים הסבירים ביותר ("The most probable factors") שבגללם קרסו מגדלי התאומים.6 והוסיפה כי "לא מצאה שום ראיות המאששות את ההשערה האלטרנטיבית הגורסת כי מגדלי התאומים הופלו באמצעות הריסה מבוקרת."7 מכאן אנו למדים ש־NIST עצמה מודה שהמסקנה שאליה הגיעה בנוגע לסיבת קריסת מגדלי התאומים היא לא יותר מהשערה (hypothesis) ושהיא יכולה לקבוע רק מהם הגורמים הסבירים ביותר שהביאו לקריסת מגדלי התאומים.

 

חשוב לי לציין למען הסר ספק — אני לא מחפש אשמים. אני לא יודע, וסביר להניח שגם לעולם לא נדע, מי פוצץ את מגדלי התאומים ואת בניין מספר שבע, שהרי ללא ספק בוצעה השמדה, הסתרה והעלמה של ראיות, כפי שנראה בהמשך, שהרי למתכנני ולמבצעי הפיגועים הללו אין כל כוונה שיתפסו אותם אי פעם. אך למרות זאת, הגרסה הרשמית לא מחזיקה מים והיא מופרכת יותר מכל תיאוריה אלטרנטיבית.

 

תומאס קין ולי המילטון, שני חברי הוועדה לחקר אירועי 11 בספטמבר (9/11 Commission), חשפו טפח בעניין זה כאשר כתבו בספרם כי הדבר הבטוח עבור אנשי ממשל היה לסווג מסמכים בסיווג ביטחוני וכך, אם על מסמך כלשהוא מתנוססת חותמת ‘סודי’, המסמך לא ייחשף לציבור ועל כן אין חשש עבור אותם אנשי ממשל להסתבך בעקבות חשיפת מסמכים ועל כן כשיש ספק בנוגע למסמך מסוים ברירת המחדל תהיה לסווג אותו ביטחונית.8

 

לתשומת ליבו של הקורא חסיד הגרסה הרשמית

 

יש לזכור כי משהו שלא נעים לקרוא לא בהכרח אומר שהוא לא נכון. אנשים מתבלבלים בין חוסר רצונם להאמין במשהו לבין העובדות בשטח וההיגיון הבריא. לא כל מה שלא בא לכם בטוב, הוא בהכרח לא נכון. אנשים לא רוצים להאמין שייתכן מצב שבו מגדלי התאומים התפוצצו כתוצאה מחומרי נפץ, ועל כן מבטלים את כל העדויות והראיות בהינף יד.

 

להלן שלושה כשלים לוגיים שחסידי הגרסה הרשמית חוטאים בהם ולכן חשוב להכיר אותם כדי לא ליישם אותם הלכה למעשה.

 

  • איש קש — זו שיטה רטורית בה מציגים טענה כלשהי באופן לא מדויק במטרה להגחיך אותה ולגרום לאדם המעלה את הטענה להיות מוצג כלא אמין.

 

לדוגמה, אם מגדלי התאומים ובניין מספר שבע קרסו בגלל חומרי נפץ שהושתלו בהם מבעוד מועד, אז הייתה קונספירציה אדירה בה היו מעורבים אלפי אנשים, ומכיוון שאף אחד מהם לא יצא לתקשורת והכריז: "כן, אני הייתי מעורב בפיצוץ מגדלי התאומים וברצח של אלפי בני אדם", אז לא הייתה שום קונספירציה ולכן כל הראיות והעדויות המלמדות על־פיצוצים במגדלי התאומים ובבניין מספר שבע שוות כקליפת השום ואינן ראויות להתייחסות כלל וכלל.

 

  • בורות בלתי־מנוצחת — כשל לוגי מסוג הצדקה מעגלית שבה האדם מסרב בכל תוקף להתייחס לטיעונים התומכים בעמדה הנגדית.

 

לדוגמה, NIST כאמור, היא הסוכנות הפדרלית שחקרה את קריסת מגדלי התאומים ואת קריסת בניין מספר שבע, ולכן שם נמצאים מיטב המוחות, ולה יש את התקציב הגדול ביותר. ועל כן אם NIST קבעה שמגדלי התאומים ובניין מספר שבע קרסו בגלל אש משרדית, אף־על־פי שדבר כזה מעולם לא קרה קודם לכן, אני מקבל לחלוטין את מסקנותיהם. ומכאן, שכל אדם שיתייצב ויסתור את מסקנותיה של NIST אני לא אתייחס אליו ברצינות וגם אין לי כל עניין להקשיב לדבריו.

 

  • אד הומינם — כשל לוגי לפיו האדם מתייחס לגופו של אדם במקום להציג טיעון נגדי.

 

זהו הכשל הלוגי הנפוץ מכולם. כאשר לאדם אין משהו חכם לומר בנוגע לטענות או שאין לו דרך להפריך אותן, הוא תוקף את מי שאומר אותן מבלי להתייחס כלל לטענות עצמן. לדוגמה, יאמר מי שיאמר: "איך אתה יכול לטעון שהקומות התחתונות במגדלי התאומים היו חייבות להתנגד לקריסת הקומות העליונות ובכך למנוע את קריסת המגדלים בגלל החוק השלישי של ניוטון? שהרי אתה לא פיזיקאי ואין לך דוקטורט בפיזיקה ועל כן מה מכשיר אותך לכתוב ספר שמפריך את הגרסה הרשמית?"

 

1 השם בו ויקיפדיה העברית משתמשת הוא "פיגועי 11 בספטמבר" וזהו השם שבו אשתמש בספר זה. השם הנפוץ בישראל, "אסון התאומים", לא מתאים כי משתמע ממנו כאילו כל האירועים נסובו רק סביב מגדלי התאומים.

 

2 יואב גלבר, היסטוריה, זיכרון ותעמולה: הדיסציפלינה ההיסטורית בארץ ובעולם, תל־אביב: ספריית אופקים עם עובד, 2007, עמ’ 512.

 

3 פרימן ג’. דייסון, אינסופי לכל עבר: סדרת הרצאות ע"ש גיפורד, אברדון, סקוטלנד : אפריל ־ נובמבר 1985, מאנגלית: עמנואל לוטם, תל־אביב: דביר, 1992, עמ’ 207.

 

4 ג’ון סטיוארט מיל, על החירות, מאנגלית: אהרן אמיר, ירושלים: הוצאת שלם, 2006, עמ’ 63.

 

5 שם, עמ’ 47.

 

6 NIST NCSTAR 1: Federal Building and Fire Safety Investigation of the World Trade Center Disaster: Final Report of the National Construction Safety Team on the Collapses of the World Trade Center Tower. p. xxxii.

 

7 Ibid, p. xxxviii, 146.

 

8 Thomas H. Kean and Lee H. Hamilton, Without precedent: the inside story of the 9/11 Commission, New York: A. A. Knopf, 2006, p. 69.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “את זה לא תשמעו בתקשורת”