החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

שקל הקודש

מאת:
הוצאה: | 1300 | 50 עמ'
קטגוריות: יהדות
זמינות:

18.00

רכשו ספר זה:

ספר שקל הקדש, על הנשמה, תחיית המתים, וגלגול נשמות, הובא לדפוס בלונדון, תרע"א.
נכתב ע"י הרב משה בן שם טוב די לאון (1240‏ – 1305) שהיה מקובל ספרדי שהפיץ לראשונה את ספר הזוהר, החיבור החשוב ביותר בתורת הקבלה,שיוחס על ידו לתנא רבי שמעון בר יוחאי.
בדור האחרון, בגלל החשיבות הרבה שנודעה לכתבי ר' משה די ליאון לצורך מחקר ספר הזוהר, נדפסו רוב כתביו, ועדיין הם נדפסים והולכים, וחלקם אף זכו ליותר ממהדורה אחת.

מקט: 2-565-023

דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב הורד/י דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב

דוגמה חינם לקינדל הורד/י דוגמה חינם לקינדל

כדי לקרוא אנא התקן תוכנת קריאה המתאימה למכשירך כמפורט במדריך לקורא


שער יסוד

החלק הראשון הוא לדעת ולהשכיל על אשר אמרנו בתחלה, כי הוא יתברך אין מי שיוכל להשיג ולדעת ולהרהר ולחקור ולחשוב מחשבות אמנם נוכל להשיג קצת מסוד דרכיו הנוראים והם המדות הנוראים, באשר הוא יתברך ברא בהם את העולמות כי הוא עדות ברורה בתורה בפסוק ראשון של תורה, בראשית, כי על כל פנים בכל התורה כלה תמצא כפי סוד העניינים האלה:

והנני מגלה לך הסוד בהיות התורה עדות בסוד בראשית כבר הורונו על סוד הסתום הנעלה במעלה העליונה, האויר הזך שאינו נתפש כי היא מעלה נעלה ונסתרת מכל שאר המעלות אשר תחתיו, ואמנם כי סוד המעלה הזאת אינה מעלה נשגת בשום צד בעולם, והיא כלל כל האספקלריאות האחרות, משם יצאו בסוד הנקודה היוצאת אשר היא מעלה נסתרת והיא מקבלת מסוד האויר הזך הנסתרת, ממנה יצאו ואליה ישובו, ועל כל פנים בהיות זו המעלה עיקר נסתר ונעלם אינו נתפס בשום צד, וגם כי סוד הנקודה העליונה היוצאת ממנה היא עלומה ונסתרת נתפסת היא בסוד ההיכל הפנימי כאשר נפרש בע"ה:

ואמנם כי סוד הכתר העליון אשר אמרנו שהוא סוד האויר הזך הנתפס, הוא נקרא סבת כל שאר הסבות ועלה לכל העלות, ואמנם כי על כן אמרו ז"ל כי הסבות והמאמרות אשר הם כתובים על ספר הראשון מחמשה חומשי תורה הם עשרה מאמרות שבהם נברא העולם, כאמרם ז"ל בעשרה מאמרות נברא העולם והא תשעה הוו, בראשית נמי מאמר היא בהיות זו העלה עיקר כולם ואמנם כי יש מפרשים במורד המדרגה התחתונה אבל על כל פנים כפי דעת היודעים חן, היא סבה העליונה סבת הסבות ועלת העלות וגם כי היא מעלה מיוחדת על כל פנים מאמר הוא:

ולפי זה הדרך תוכל להבין הענין הנכון על אשר אמרנו בהיות הוא יתברך מיוחד במעלתו ואין לחקור ולהרהר בשום צד במה שאינו מורשה כפי אשר אמרנו, ואמנם כי סוד ענין זה סבה העליונה שהיא העלה הנסתרת מהכל מציאות הראשון היוצא ממנו בראשונה היא סוד הנקודה הראשונה ומשם משתלשל סוד המציאות, כי סוד נקודה אחת היא התחלה לכל ההתחלות וראשית כל ההויות ועל כן אמר בעל ספר יצירה ולפני אחד מה אתה סופר כלומר ולפני נקודה אחת מה יוכל החושב לספור ולחשוב, כי לפני נקודה אחת אינו זולתי אין סוד האויר הזך שאינו נתפס אשר אמרנו, ועל כן נקרא אין כלומר אין מי שיוכל לעמוד עליו, ואם ישאל השואל ויאמר היש פה יש שיוכל אדם לחשוב בו ואמר אין, כי על כל פנים אין הוא דבר הנסתר שאין מי שיוכל לעמוד בו, ועל ענין זה תוכל לדעת כי סודו ועניינו אין הוא:

התחלת המציאות בהיותו הוא יתברך נעלה ונשגב במעלתו ולהיותו נמצא בסוד מציאותו היא סוד הנקודה העליונה הרמה על כל רמים ומשם מתפשטים כל ההויות וכל הסבות הנמצאים בסוד מציאותו יתברך, כי תדע לך כל ההויות אינן נמצאות מעלה ומטה זולתי מסוד נקודה אחת ומסוד נקודה אחת ימשכו כל ההויות בסודותן ועל כן היא התחלת כל הדברים כי על כל פנים האספקלריאות הן נמשכות מסוד ההתחלה הראשונה. ואמנם בהיות זו הנקודה התחלת כל העניינים נקראת מחשבה כי אין מחשבה תלויה זולתי על דבר נסתר ונעלם והיא נקראת נקודה מחשבית ואמנם כי כל העניינים מעלה ומטה אינם מתהוים זולתי מתוך מחשבה כי המחשבה סתומה והמחשבה אינה נקראת מחשבה זולתי כפי הענין אשר אמרנו:

והנה יש לך לדעת סוד המחשבה הזאת שהיא סוד נקודה נעלמה התחלת כל העניינים כפי הסוד הנכון אשר אמרנו, וגם אמנם כי ענין שמות הסודות האלה נפרש בע"ה ועדיין נחזור העניינים כולם כל אחד ואחד בסודו ועניינו סוד הענין הנכון בזו הנקודה הנעלמה היא סוד הנתפס בהיכל הפנימי כי האויר הזך הפנימי אינו נתפס לעולם, וזו הנקודה המחשבית היא אויר הנתפס על כי הוא נתפס בסוד ההיכל הפנימי קדש הקדשים והיה כל מבקש ה' יקרב אל פתח ההיכל ואזי יקנה בינה, ואמנם כי כל הדברים עלו במחשבה ומשם נבראו ונתהוו בסודותם וענייניהם וכבר עלה הכל במחשבה, ואל יאמר האומר ראה זה דבר חדש בעולם אומר לו ישתוק כבר עלה במחשבה כי כל העניינים וכל הדברים מה שהיו מקודם זה ומה שעתידין להיות הכל עלה במחשבה:

מתוך נקודה זו התעלומה מתפשט ויוצא היכל הקדש הפנימי ונתהווה ונברא מתוכו ונקרא קדש הקדשים שנת החמשים והוא הנקרא קול הדק הפנימי היוצא מתוך המחשבה, וכל ההויות וכל הסבות משם יוצאים בכח הנקודה העליונה, ועדיין נפרש העניינים בסודותם ועניינם בענין החלק השני בע"ה, עד כאן סוד השלש הספירות העליונות הנסתרות הנעלמות והנטמנות בסודותן ועניינן, ומכאן והלאה סוד העניינים בסוד המציאות והדברים העומדים בשאלה:

בענין סוד אמרו כי שאל נא לימים ראשונים, ימים ראשונים אמרו ז"ל הם ששת ימי בראשית והם סוד קצוות העליונות היוצאים מתוך השפר כי הוא סוד הקול אשר שמעתם כי אמנם קול הדק הפנימי לא נשמע החוצה כלל ואין להרהר ולשאול עליו, כל שכן על הנסתרות העליונות והם אלו הששה הם ששה רקיעים הנסתרים המניעים לכל העולמות והעולמות למטה כולם נתהוו ונבראו מסוד אלה הרקיעים:

הרקיע הראשון הוא הרקיע הנקרא רקיע דרום והוא סוד הימין ימינו של מקום בשער האהבה כהן גדול שנוטל בראש בסוד מעלת חסד אל, ואמנם כי הרקיע הזה הוא יסוד המים בסוד דת קדומת המים וזהו התחלת כל העולמות וכל הדברים למטה ובזה הרקיע ברא הב"ה את עולמו ובו נכללו שאר הרקיעים כי מימינו אש דת, והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו להיות עטיפת הראש אשר בו נתעטף ווברא העולם כענין סוד אמרו עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה, וזהו מאמר ר' אליעזר הגדול שאמר שמים מאי זה מקום נבראו מאור לבושו של מקום שנאמר עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה מלמד שנתעטף הב"ה באור, וברא את השמים וזהו אור לבושו של מקום ב"ה, ואמנם כי הוא התחלת הדברים בתוכן מציאותו יתברך שמו ועל כל פנים כי בהיות זה הרקיע ראש הימין הוא כלל שאר הרקיעים כי הם שבע גלגלי התנועה, והגלגל העליון הוא קדש הקדשים הוא סבת כולם והוא המסבב את כולם כי הוא הסבה העליונה העומד על ראשי החיות מלמעלה והוא סוד הרקיע כעין הקרח הנורא העומד על ראשיהם מלמעלה והוא סבת כולם וזהו אמרם ז"ל בגמ' חגיגה שבעה רקיעים הם שהוא בין ר' יהודה וריש לקיש כאשר התעוררנו בספר שושן עדות על אותם שבעה רקיעים שהתעוררנו כמנהגם הישר ואמרו עוד יש רקיע למעלה מן החיות והוא הרקיע כעין הקרח הנורא כי מזה הרקיע ולמעלה אין שום מחשבה יכולה להרהר ולדעת כלום והדברים עתיקים:

ואמנם כי אלו הששה מזהירים ומתנוצצים ממקור החיים אשר על ראשיהם מלמעלה וזה אשר התעוררנו מזה הרקיע שהוא רקיע הימין, ומה שאמרו רקיע רקיעים הוא ענין נכון בהיות המשכת ההתפשטות המתפשט והנמשך מתוך המעין ועל כן יש לומר רקיע, והרקיע העליון המשכת ההתפשטות המתפשט מתוך הנקודה המחשבית הנסתרת למעלה מעוז החביון ועל כל פנים כאשר תסתכל בעניינים האלה אשר אמרנו תמצא אם הספירות נבראות ואם לאו, ומהו הבריאה כי בריאה הוא יש מאין, ואמנם כי כל בריאה צריך להיות עליה יצירה שהיא חלה על בריאה והיא גדולה במעלה עליה המצייר את הבריאה כי אע"פ שהבריאה נבראת מאין אין בו ציור הכח המזהיר והמתנוצץ תמיד כזוהר והיא סוד היצירה שהיא מציירת לבריאה ועל אלו השתים הוא הכח האמיתי הנותן בהם נשמה וכח להניע ולהתנועע וזהו סוד עשייה שהוא סוד התקון המתתקן בתקון על הכל וזהו גודל המעלה העולה על הכל כענין מה שאמרו ז"ל בסוד ויעש אלהים את הרקיע ואמרו לחים היו ונקרשו כי על כל פנים גודל המעלה היא עשייה. ואמנם יש לחזור על מה שהיינו בביאורו הרקיע שהוא רקיע הימין בגדולת המעלות ועל שהוא סוד הימין הוא נקרא גדולה כי כך הוא על כל פנים, ואמנם כי סוד הכהן הגדול הוא משרת לפני לפנים ובקדש הקדשים לו מכונים והוא סוד המים ובהתחלף היסודות להיותם נכללים זה בזה, אמנם המים נחזרו לאש והאש למים כי כך נכללים זה בזה:

הרקיע השני הוא רקיע צפון והוא צד שמאל האש היסודי ובו נכללים המים אשר בימין והאש נכלל בימין והמים באש והתבונן כי סוד הרקיע הזה גבורת ה' הוא והוא סוד הדין הקשה מדת הדין של מעלה כי יש מדת הדין למטה והיא גבורה של מטה, ואמנם כי זהו אמרם ז"ל בית דין של מעלה ובית דין של מטה בית דין של מעלה דן בן עשרים שנה לפי גדלו ועצמו בית דין של מטה דנין את האדם מבן שלש עשרה שנה ולמעלה וזהו הנכון, וגם אמנם כי נחזור לסוד העליונים האלה בתכונתם ועניינם:

הרקיע השלישי הוא הרקיע הנקרא רקיע מזרח והוא יסוד הרוח והוא המכריע בין האש ובין המים ונכללים בו ומשתרעים בו כי על כן בהתחברם בו כאחד אזי נקרא שמים וזהו אמרם ז"ל מאי שמים אש ומים על שם שהוא בלול מאש ומים וזהו הכסא הנכון סוד המרכבה העליונה, ואמנם כי זהו סוד אמרו ואתה תשמע השמים מכון שבתך וגו' ושמעת השמים, כי על כל פנים סוד הענין הזה הוא עיקר יתד התקועה והוא המזרח מוצא השמש כי השמש ממנו יוצא וגם כי יוצא ממקצהו אשר לו דכתיב מקצה השמים מוצאו, כדוגמת הברית הנרשם היוצא מן הגוף ואמנם כי זהו סוד ענין אמרו אלה תולדות יעקב יוסף כי יוסף הצדיק יוצא מיעקב ויעקב לא שימש בלבנה אלא בצדיק זה שומר הברית והבן, ומה נחמד הענין ונכון למבין בהיותם ז"ל מעוררים הנסתרות כפי מנהגם הישר ואמרו יעקב לא שמש בלבנה אלא ביוסף כי כיון שנולד יוסף ראה שכינה מזדווגת עמו, משה נמי לא שימש בה אלא ביוסף שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף עמו, ודקדקו ואמרו כיון דכתיב ויקח משה את עצמות יוסף מהו עמו אלא מכאן שיעקב ומשה לא שימשו בלבנה אלא עמו וזהו הנכון והתעוררות האמת, ומה נחמד הענין כי אין הגוף מזדווג בנקבה אלא בברית ויוסף שומר הברית היה וזכה מקומו ונקרא צדיק ושמו גורם יוסף תוספת הגוף ויצא ממנו, וזהו סוד מוסף בתפלה כי הוא התוספת והנותן תוספת ברכה ללבנה, ואמנם כי על כן הוא מקצה השמים מוצאו וגו', והתבונן כי שמים הוא שמו של הקב"ה כאמרם ז"ל שמים שמו של הב"ה הנה והנה לאחר כן בע"ה נחזור לעניינים האלה כולם עד כאן סוד השלש ראשונות והן שלש ברכות ראשונות של תפלת עמידה, מכאן והלאה סוד השלש אחרונות והם שלשה רקיעים אשר למטה מהם:

הרקיע הראשון שהוא הרקיע הרביעי מאותם השלש אחרונות בתפלת עמידה והוא הרקיע הנקרא נצח כאמרו וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם נעימות בימינך נצח ובכאן יש מפרשים האומרים כי נצח הוא מדת ימין וסמכו על פסוק זה נעימות בימינך נצח אבל ראיתי במדרש ודקדקו לומר ימינך נצח לא כתיב אלא בימינך שנכלל השמאל בימין. עוד ראיתי שם במדרש כשבא סמאל הרשע להלחם ביעקב לא היה לו תוקף משום מקום ועזרה אלא ממדת הגבורה כי משם שואב דין ותוקף ועצמה ממקום היתוכי הזהב והוא סיג הזהב שמרי היין וכשבא להעזר מאותו מקום סוד הגבורה לא יכול שכבר כלול הוא ביעקב שהוא הגוף, וזהו וירא כי לא יכול לו לא יכול לגעת בגוף בשום צד וישקף על ימין ולא יכול כי אין לו חלק ונחלה בימין, ונחזר לשמאל ולא יכול כי כבר נכלל בו בימין מיד וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו שהירכים הם חוץ מן הגוף וזהו נצח סוד ירך שמאל, ואמרו ותקע כף ירך יעקב מלמד שלא נתנבא ממנו אדם עד שבא שמואל הרמתי דכתיב ודבר ה' היה יקר בימים ההם אין חזון נפרץ מפני שמדת נצח נגע בו טמא, ואם תאמר יהושע מאי זה מקום נתנבא מהודו של משה דכתיב ונתת מהודך עליו ונשאר המקום מסתלק עד שבא שמואל הרמתי ע"ה וירש שני המקומות ומפני שנתנבא מצד הימין והשמאל שקול היה כמשה ואהרן ואזי נתתקן המקום, ואמנם כי סוד נצח הוא מדת שמאל כדוגמא של מעלה:

הרקיע השני שהוא הרקיע החמישי הוא הנקרא הוד והוא המדה של ימין והמפרשים פרשו בו שהוא השמאל כפי אשר אמרנו, אמנם כי עד כאן חמשה הרקיעים העליונים והם סוד חמש מאות שנה אשר עץ החיים מהלכו בהם:

הרקיע הכולל כל המאורות ויש בו הכוכבים והמזלות הוא הנקרא רקיע השמים. ואמרו ז"ל בגמרא חגיגה וילון אינו משמש כלום וגו' למעלה ממנו רקיע שיש בו חמה ולבנה וכוכבים ומזלות והוא נוטל כל המאורות וכמותו איתא דכתיב ויתן אותם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ, ואמנם כי זהו האמת והנכון כי זה הוא רקיע השמים ודאי והוא הנוטל כל המאורות והוא כלל כולם ועל כן הוא כל, וכל זה כדי להאיר על הארץ, ואמנם כי אין לארץ הידועה ולדרים בה אור מעולם זולתי מזה הרקיע שבו כל המאורות תלויים ונכללים שם, ועל כן כל העניינים וכל הדברים בזה הרקיע הם תלויים והוא כלל כולם, ועל כל פנים יש לך לדעת כי ענין גדול ורם סוד המקום הזה והוא ענין סוד יוסף הצדיק אשר אמרנו בתחלה, ועל כן נחזור לעניינים האלה בע"ה:

הרקיע אשר הוא למטה מכל הרקיעים הוא רקיע וילון והוא הרקיע שאינו משמש כלום כי הלבנה אין לה אור מעצמה כלל זולתי כפי מה שנוטלת מן החמה, ואמנם כי הרקיע הזה הוא הכסא הרביעי מהמרכבה העליונה כי דוד המלך ע"ה נתחבר עם האבות והאבות הן הם המרכבה והרגל הרביעי הוא דוד המלך ע"ה שהוא נתחבר עם האבות ואמנם שאל נא החכמים ויגידוך זקניך ויאמרו לך דוד המלך בחברון מלך שבע שנים ולמה בחברון אלא כדי שיהיה מחובר עם האבות ולקבל שם מלכות שמים כפי הראוי, ועל כן תמצא כל הדברים שהם בסוד העיקר האמיתי וכל העניינים כפי הצורך והכל על דרך האמת והאמונה:

שער יסוד החלק השני והוא שער חלק הקדש בשקל הקדש נשקל והוא יסוד האמונה הקדושה וכל ערכך בשקל הקדש תקח:

תדע לך כי הוא יתברך המציא מציאותו וברא העולמות לפי סוד המציאות כי תדע לך שכבר הורונו החכמים הקדמונים ואמרו עד שלא ברא הב"ה את עולמו היה הוא ושמו אחד ועלה במחשבה לפניו לברוא את העולם והיה מחריבו לפניו ולא היה עומד עד וכו' כמה הוא דבר גדול ונשגב הענין הזה והנה יש לך לדעת כי קודם שברא הב"ה היה כמו כן העולם מים במים וכל זה צריך לדעת ומה שאמרו ז"ל בויקרא רבה כונס כנד מי הים כי קודם שברא הב"ה את עולמו היה הוא ושמו לבד ומציאותו יתברך לא נתהווה מקודם זה עד שעלה במחשבה וגו' כי כל הדברים עלו במחשבה ומשם נתהוו ונתפשטו ההמשכות למיניהם, ועל כל פנים כי העניינים רמוזים הם ומפוזרים בדברי רז"ל, ואמנם יש לחזור ולדקדק כל העניינים אשר אמרנו בתחלה כל אחד ואחד על תוכן האמונה האמתית והנני נכנס בביאורם בע"ה ה' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ ה' בהשמים חסדך:

יש לדעת ולחקור על כל מה שהתעוררנו בתחלה ולחזור כל העניינים על תוכן הפרט הכללי כי הוא יתברך אחד מיוחד במעלתו וכי הוא יתברך אין לחשוב אותו ולדמות אותו בשום צד מכל צד ציור וצורה כי הוא נשלל מכל דמיון צורה גופנית ואין לחשוב ולהרהר בעניינים אלה, והתבונן כי כל הנביאים כולם שלא השיגו מעלת משה רבינו ע"ה ולא היתה נבואתם נבואה מצוחצחת מפני שהם לא נבאו אלא מתוך אספקלריא שאינה מאירה ומשה רבינו ע"ה עלה במעלה עליונה על כל הנביאים והיתה נבואתו מתוך אספקלריא המאירה והתורה העידה עליו ולא קם נביא עוד בישראל כמשה מפני המעלה הזאת אשר אמרנו, ואם תאמר אם כן מהו שאמרנו ודקדקו רז"ל בישראל לא קם אבל באומות העולם קם ומנו בלעם אם כן דבר גדול ונשגב הוא בהיותו שקול בנבואתו למעלת השלימות מאותו רבן כל הנביאים, וכבר הורונו במה שכתוב ויקר אלהים את בלעם בלשון קרי ובלשון טומאה. היאך הוא יתברך שמו שורה עליו רוח הקדש והיאך רוח הקדש שורה על מקום טמא והלא הוא צוה לעבדיו משרתיו עם הקדש אל תטמאו ונטמתם, יש מפרשים בזה הענין ואמרו כי הוא יתברך רוח הקודש וכל דבר שלו וכל תשמישיו אש ומה איכפת לו כי האש אינו חסר כלום והאש אינו מקבל טומאה ואע"פ ששורה הקדושה שהיא אש וכתיב כי ה' אלהיך אש אינו חסר כלום מקדושתו, ויש לנו ללמוד מן התורה כי התורה ניתנה מצד האש דכתיב מימינו אש דת ועוד הלא כה דברי כאש כתיב מה אש אינו מקבלת טומאה אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה, ועל כן אל תתמה בהיות האש שורה בכל מקום כי אין מקבל טומאה:

והענין הזה אינו נכון בעיני כי איני אומר אם מקבל טומאה ואם לאו כי הדבר גלוי וידוע הוא למשכילים, אבל הענין הוא תמה היאך מי שהוא טמא ומטמא עצמו מנבא מתוך רוח הקדש, וכבר אמרו ולא יגורך רע כי אין הב"ה משכין דירתו על טמא, והענין הנכון כי על כל פנים כבר ידוע הוא לכל אשר לו עיניים, הבא לטמא מטמאין לו והאדם בהיותו מטמא עצמו ממשיך עליו רוח הטומאה ומתטמא יותר ובהיות האדם מסגף עצמו במעשים טובים וממשיך עצמו אחר הקדושה מקדישין אותו מלמעלה, והתבונן כי בהיות הרשע מטמא עצמו הוא ממשיך עליו רוח הטומאה ומטמאין לו על כל פנים, ואמנם כי בועל אתונו היה וזה חוק הקוסמים והחרשים שאינם משיגים השגת עניינם עד שיהיו מטמאים עצמם כענין מעלת הנביאים הקדושים משרתי עליון בהיותם מבקשים למעלת רוח הנבואה ולהשיג דברי חפץ היו מקדישין עצמם ומתעסקים בקדושה כדי למצוא ולהשיג השגתם וזה הוא הענין מאותם הקוסמים והמעוננים ובעלי הנחש שהם מטמאים עצמם בטומאה ידועה כדי לשרות עליהם רוח הטומאה כי כפי התנהגם במעשיהם כך שורה עליהם הרוח בין מצד הקדושה ובין מצד הטומאה, ועל הענין הזה בלעם הרשע הוא היה קוסם ומנחש ולא היה יכול להשיג השגת חפצו עד שהיה מטמא עצמו באתונו ואזי היה ממשיך עליו רוח הטומאה, ואמנם כי סוד הענין במעלת נבואתו של בלעם הרשע לא היה אלא מצד הטומאה ובאותו הרוח היה משיג השגה לדעת בצד הטומאה כמו משה רבינו במעלת הקדושה, משה למעלה במעלת הקדושה בלעם למטה במעלת הטומאה ודבר זה נשאל מן החכמים והשיגו המענה כפי מה שרמזנו:

ונחזור למה שהיינו בביאורו כי מעלת משה רבינו ע"ה עליונה על כל שאר הנביאים, והנביאים כולם מפני שהיו רואים מרחוק כראיית האדם שהוא רואה מרחוק הדבר ונראה לו דמיון וצורה אחרת מה שאינו כן על כן הנביאים כולם היו רואים מרחוק ולא היו קרבים ליגש אל ה' כענין משה שכתוב בו ונגש משה לבדו אל ה' והם לא יגשו, וגם אמנם כי הנביאים כולם לפי שהיו הנביאים רואים מרחוק היו רואים כמין דמיון וצורה כי אינם יכולים לראות הדבר על בוריו פן תהי דעתם ולבם יוצא מתכונתו, והנה על כל פנים הוא יתברך נשלל מכל רעיון ומחשבה שאין מי שיוכל להשיג והוא יתברך אין לו דמיון וצורה ועל כן דברה תורה בלשון בני אדם כדי לישב לבם ורעיונם ואמנם כי על כן הענין הזה אפי' בזה העולם רואים דברים ודמיונים משונים שנדמה לעינים כאשר אנו רואים בהולכי מדברות והולכי ארחות עקלקלות שרואים ונדמה להם לעיניהם חומות ומגדלות ולשאר כמין גלי ים עולים ויורדים ואינו דרך האמת זולתי דמיון שנדמה להם בהשגחת דמיון כל שכן וכל שכן בדברים המופלאים הנוראים שהם גדולים ורבים ועליונים מאד מאד, על כן אל יעלה על לבבך כי אותם הדמיונות והציורים שהנביאים רואים שהם עיקר הראיה ההיא אלא הכל הוא כפי אשר אמרנו והתעוררנו בו, ומה נחמד הענין להשכיל ולדעת כי הוא יתברך אחד מיוחד מכל פנים שבעולם נשלל מכל הדברים האלה:

ואמנם כי אע"פ שהרבה בני אדם הנכנסים בסוד החכמה הזאת וחושבים לעלות במסלות וחושבים לעלות וטובעים בטיט היון, ולא ישיגו לרוץ אורח ויהיו כקרח ורואים בסוד דרכי החכמה הזאת תקון דרך האספקלריאות וסוד המדות העליונות עניינים יורדים עולים זו היה ראש וזו זרוע ימין וזו זרוע שמאל וזה גוף וזה ירכים חס ושלום אל ישט אל הדרך הזה לבך ורעיוניך אלא הוא תקון כפי שתוכל להבין האיך משתלשלים זה בזה ומיחדים זה בזה כפי תקון איברי האדם שהם משתלשלים זה בזה ומתיחדים ונכללים זה בזה כפי תקונם ועניינם להיותו אחד, כך בענין זה בדמיון זה יש אספקלריא גדולה על אחרת ונכללת זה בזו ונתקנת אחת באחת, והיה המשכן אחד, ועל כן יש לעיין ולדקדק הנכנס בסוד הדרכים האלה לכונן רעיוניו ומחשבותיו לבלתי יעשה בדרכים האלה מחשבות זרות וללכת אורחות עקלקלות, ובדרך הזה יבטח בשם ה' וישען באלהיו כי מי אל מבלעדי ה' ומי צור וגו':

יש לך לדעת כי בכל הדרכים האלה יש לאדם להזהר ולהשמר שם ואל יטעה לבו אחרי הדברים אשר לא יועילו כי תהו המה כי האלהים אחד מיוחד בלי שום שנוי ובלי שום דבר מאותם הדברים המתהפכים כי הוא באחת הוא ידבר כאמרו כי באחת ידבר אל, ואמנם אע"פ שהם ספירות אספקלריאות נכוחות ישרות אחת היא בלי שום פירוד על כן אמרתי השמר אל תפן אל און ואל תחשוב מחשבות ההבל כי אין שנוי ואין פירוד ולא ימין ולא שמאל וגו' כאמרם ז"ל אלא דברה תורה בלשון בני אדם כאשר התעוררנו ופירשנו בתחלה, ואמנם כי הוא יתברך המציא סוד מציאותו, והמציא זוהר אספקלריא שתמשיך מאורו ואעפ"כ לא היו יכולין כל העולמות לסבלו עד שברא אור לאורו וברא עולמות והאור ההוא נקרא לבוש, מלמד שהלביש אור באור ונכלל זה בזה ומתוך האספקלריא העליונה נמשכו שאר כל המאורות האחרות, ואמנם כי סוד העניינים האלה נתן לחכמים יודעי דת ודין לעיין ולהסתכל בדברים העליונים, כי סוד מציאותו הוא יתברך שמו המציא לקיים העולמות ולמען ילכו לנוכח בני האדם וידעו כי יש אלהים מושל, וברא כל הדברים העליונים והתחתונים והכל מאתו והנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוהו ואין מי שיוכל להשיג אמתתו יתברך שמו זולתי מקצת דרכי המציאות אשר המציא, ועל כל פנים בהתעורר החכם המשכיל לחקור ולדעת הענין האמת יוכל אדם להשיג קצות אמתת מציאותו, והנני נכנס בסוד הדרכים האלה, והשם יעזרנו ללכת בדרכיו הישרים, ונלכה באורחותיו כי ממנו תצא תורה ודבר ה', וה' אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם כי הוא אלהי האלהים ואדני האדנים, אין שום חלק בענין מציאותו כאשר יש הרבה שמחלקים העניינים אחת אחד לבד חס ושלום כי אין לקצץ בנטיעות, ועל כן אעורר ואכנס בסוד הדברים האלה:

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “שקל הקודש”