החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

ספר הישר

מאת:
הוצאה: | 1250 |
קטגוריות: יהדות
זמינות:

12.00

רכשו ספר זה:

ספר הישר הוא ספר מוסר שחובר כנראה בספרד במאה ה-13. ‏ החיבור דן בנושאים העיקריים של תורת המידות היהודית: אהבת השם ויראתו, תשובה, תפילה ומעשים טובים. כך בהקדמה למהדורת הספר שנדפסה בוורשה, תרי"ג, נכתב: זה ספר הישר, אורח חיים ותוכחת מוסר, מדרך עקש לסור, וללכת בנתיב היושר, בעיני אלהים ואדם, מי יפאר גודל פאר התועלת ותהלות ספר הנחמד הזה, מעט הכמות ורב האיכות, איש אשר יראת אלהים בלבבו, ישקוד בזה הספר יום יום יהיה לו למזכרת, אם ישכח יזכירו, אם יישן יעירו, אם ישגה יזהירו, ויהיה למכתו מזורו, ושב ורפא לו, ויקבל שכר טוב בעמלו, בזה ובבא גמולו, יברך ה' חילו.

מקט: 2-565-016

דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב הורד/י דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב

דוגמה חינם לקינדל הורד/י דוגמה חינם לקינדל

כדי לקרוא אנא התקן תוכנת קריאה המתאימה למכשירך כמפורט במדריך לקורא


שער הראשון
שער הבריאה

מן הידוע כי כל מבוקש יעיד על מבקשיו, וכל מעשה מעיד על תכונת עושהו, ועל כן ראוי לכל משכיל להתעסק במבחר העסקים למען יהיה לאות על שכלו ומזה ידענו כי אין העסק הנבחר מכל העסקים והמעשה הנכבד מכל המעשים כי אם עבודת האל יתעלה כי הוא יעיד על רוב שכל האדם ועל שליבותו וכל חכמי העולם יאמינו וישכילו כי השכל לא יוכל להשיג לבד משני דברים האחד הבורא והשני הנברא ואין עוד זולתם וכן יאמינו כי הבורא הקדמון והנברא מחודש וכי הבורא אין לו תחילה ולא תיכלה ולכל נברא יש תחילה ותיכלה וכן יאמינו כי אין לבורא צורך לדבר בעבור כי כל נצרך הוא חסר לדבר שהוא צריך לו ובו יהיה שלם והבורא שלם על כן אין לו צורך לדבר ואחרי אשר אין לו צורך לדבר נלמד מזה כי הוא לא ברא עולמו לצורך ואחרי אשר לא בראו לצורך נוכל לדעת כי בראו נדבה לגמול טוב לזוכים לו כאשר אמר (ישעיה, מג): "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו" והראיה על זה מדרך הכתוב בבריאת העולם כי במעשה בראשית הוא אומר על המאורות (בראשית א,) ויתן אותם אלהים ברקיע השמים להאיר על ד ורץ ולא אמר "להאיר על השמים" ולא "לשמים" כי אם "על הארץ" אם כן נדע כי לא נבראו המאורות לתועלת הבורא ולא להאיר לשמים כי אם להאיר לארץ ויושביה ועוד נכיר כי אילו יהיה הנברא לתועלת הבורא היה קדמון כמוהו כי תועלתו לא נפרדה ממנו רק היתה מצויה עמו תמיד ואחרי אשר נדע כי העולם מחודש ואינו קדמון נדע כי טרם היות העולם לא נצרך הבורא אליו וכאשר לא נצרך אליו טרם היותו כן לא נצרך אליו אחר היותו רק כל כוונתו בבריאתו העולם היתה לתועלתנו.

ועוד נדע ונבין כי העולם לא בראו הבורא בעבור הרשעים והמכעיסים אותו כי זה לא יחייב אותו השכל ואולם בראו בעבור החסידים היודעים אלהותו והעובדים אותו כראוי וכל כוונתו היתה לברוא החסידים אך נבראו הרשעים מכח טבע הבריאה וכאשר יש לפרי קליפה והמבחר הוא מה שבתוך הקליפה כן החסידים הם פרי בריאת העולם והרשעים הם כמו הקליפוה וכאשר נראה כוונת הזורע להצמיח החיטה לבדה אבל כח הצמח יוציא עם החיטה באשה ועם השושנה מיני קוצים כך כוונת הבורא לברוא החסידים אבל כח הבריאה יוציא עם החסידים רשעים כי אין דבר נברא שלא יהיה ממנו שלושה חלקים חלק נבחר וברור כמו הסולת וחלק הרפש והפיגולים והמותרות כמו התבן או הפסולת וחלק בינוני וכן תמצא בבני האדם חלק נבחר ונך והם החסידים שהם הסולת או מבחר הפרי וחלק גרוע ומאוס והם הרשעים אשר הם כמו הפסולת או התבן ועל כן נאמר כי לא נברא העולם בעבור הרשעים כי אם בעבור החסידים כאשר האילן לא נטעהו בעליו ולא יגע בעבור הקליפה אלא בעבור מבחר הפרי אשר יתן.

ועוד אנו רואים השמים יתנועעו וכל מתנועע יש לתנועתו תחילה ואחרי שיש תחילה לתנועתו נדע כי יש לו התחלה וכי הוא נברא כי התחלת תנועתו היא התחלתו ואחרי שנדע כי יש לו תחילה נדע כי קודם בריאתו לא היה לבורא צורך אליו וכאשר לא נצרך אליו קודם בריאתו כן לא נצרך אחרי בריאתו כי הכח אשר היה לבורא קודם בריאתו הוא שעמד אחרי בריאתו לא חסר ולא הוסיף ולא התחלף וכיון שכן נדע כי כאשר לא נצרך אליו קודם בריאתו כן לא נצרך אליו אחר בריאתו ואם תאמר כי הדבר אשר חייב הבורא לברוא העולם הוא צורך הבורא לעולם נאמר כי כח החיוב כופה את המחוייב לעשות הדבר, וידענו כי הבורא אין כח כופהו לעשות שום מעשה אבל כחו חייב על הנבראים לצאת ליש מאין. ואם תאמר למה חייב עליהם? כדי להכיר אלהותו ולהראות כבוד גדולתו ולשמוח במעשיו, כי כשיברא הבורא אדם חסיד ישמח בו, כאשר ישמח האב בהולידו בן משכיל, וחכם אשר יכיר כבוד אביו ויכבד לאביו כראוי ישמח בו האב ויתפאר בו ועל זה נאמר (תהלים קד,): "ישמח ה' במעשיו".

ואחרי אשר התבאר כי לא נברא העולם לצורך, נאמר כי נברא לסיבה גדולה והיא עבודת הבורא יתברך כי כאשר המלך לא ייקרא "מלך" עד אשר יהיה לו עם כמו שנאמר (משלי יד,): "ברב עם הדרת מלך" כמו כן שם הבורא לא נקרא "בורא" עד אשר יהיה לו נברא, ולא נקרא "אלהים" עד אשר יהיה לו עם כמו שנאמר (ויקרא כו,): "והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם" ואף על פי ששם האלהות לא יחסר בחסרון בני האדם ולא יוסיף בהם, אך בבריאת העולם היה ראוי להיקרא שם הבורא "אלהים" הדמיון כי המכה יכול להכות אבל לא ייקרא "מכה" עד אשר יהיה לו מוכה ואם אין לו מוכה בשביל זה לא יחסר כח המכה אך במוכה יהיה ראוי להיקרא "מכה", וכן הבורא לא יחסר כחו בטרם נברא העולם אך בבריאת העולם הוסיף שלימות שלו וזו היא הסיבה אשר למענה נברא העולם אם כן נדע ונשכיל כי בריאת העולם היא שלימות שם האלהות.

וכאשר נדע כי כל אומן אשר יעשה מלאכה אין כוונתו לעשות כי אם מבחר המלאכות אשר הוא יודע וכפי גודל חכמתו יהיה תיקון מלאכתו ובעבור כי נראה כי העולם נברא בתכלית התיקון נדע כי בראו כמו כן בתכלית החכמה וכאשר האומן הטוב אין כוונתו כי אם לעשות המלאכה נאה וטובה כמו היוצר הטוב המשכיל אשר כל כוונתו לעשות כלים נאים מאד, ואם יצא אחד מהם מכוער או עקום או שאינו מתוקן ימאסנו ולא יחברנו אל הכלים הנאים רק ישליכהו או ישברנו כן הבורא יתברך לא היתה כוונתו לברוא בעולמו כי אם הטובים החסידים וכשיימצאו הרשעים ימאסם האל כי אינם מתיקון מלאכת עולמו וכאשר האומן החכם בעשותו מלאכה נאה יתפאר בה לכל רואיו כן הבורא יתברך יתפאר בחסידיו כאשר אמר (ישעיה, מד): "ובישראל יתפאר" ואומר (שם מט,) "ישראל אשר בך אתפאר" ויתפאר בחסידיו מפני שהם אות גדול על תיקון מלאכתו וראיה ברורה על יושר פעולותיו והרשעים הפך מה שאמרנו כי הם נוהנים פגם בבריאתו והם סיבה לחלל שם כבודו ושיאמרו כל רואיהם כי אין פעולת הבורא יתברך נכונה כמו שאמר (יחזקאל לו,): "ויבוא אל הגוים אשר באו שם ויחללו את שם וקדשי באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו". ואם אמור יאמר העבד איך נמשיל פעולת האל לנבראים, ואיך נקח ראיה מן האומן על הבורא יתברך, והוא נפלא ונשגב. וכאשר לא נעריך אליו ערך ותמונה מתמונות בני אדם, כן לא נעריך אליו ענין מעניניהם ולא נמשיל פעולותיו לפעולותיהם נשיב על דבריו ונאמר, הרי מצאנו החסידים ישתדלו וייגעו בכל מאודם להידמות לבורא יתברך, במעשה היושר, כמו שנאמר (תהלים יא) כי צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו פנימו, ועל כן נדע כי כל מעשיו הם מעשה היושר, והם בבורא אמיתיים, ובנברא מקריים, ועל כן כל מעשה היושר אשר נמשיל אליו במעשה האדם הם בבני אדם מקריים, ובבורא אמיתיים, וכל מעשה היושר אשר בעולם הם מעשה הבורא ונקח ראיה ממעשיו הגלויים על הנסתרים הנעלמים, וכאשר יתנהג הבורא במעשה אחד במישור כן יתנהג בשאר המעשים. וכל מה שיתקן האדם ממעשיו, הוא מתדמה בהם לבורא, כי כשיהיה אדם ארך אפים ירצה להמשיל עצמו בזאת המידה לבורא, ואם יהיה גומל חסד או שופט בצדק, הוא ממשיל עצמו לפי יכלתו לבורא. וכן שאר המידות הטובות הראויות לבני אדם, וכפי קרבת האדם לבורא, יהיו מעשיו ישרים.

ועל כן נקח ראיה ממעשה בני אדם על מעשה הבורא ונאמר, כי אילו נמצא אומן חכם אשר יוכל לצייר כל צורה, ונשאלהו איך היה ראוי לעשות גוף האדם היה אומר לנו זאת ההרכבה והבניה אשר אנו רואים באדם לא פחות ולא יותר, כי היה אומר לנו, צריך שיהיה האדם בקומה זקופה, כדי להיות יתרון בינו ובין הבהמה. ועוד, כי הנשמה אשר בקרבו היא עליונה ואצולה מן השמים, ותמשכהו לפאת מקורה, ועל כן תעמידהו בקומה זקופה, והבהמה מפני אשר נפשה מן העפר, תמשכנה לארץ ותלך כפופה, ועוד היה אומר, כי הוא צריך אל הכבד לבשל המאכל ולהפכו לדם להשקות לגוף, ולהיות נמשכים מן הכבד גידים, ומשתרגים יהיו כמו תעלות הולכות בכל אבר מאברי הגוף להיות בהם מעבר הדם אל כל הגוף, והיה אומר, כי הוא צריך להיות לו ריאה מרחפת בכנפיה על הלב לבל יישרף ברוב עשן החמימות וידעך, והיה אומר, כי הוא צריך אל הלב להיות לו מקור החיים והרוח, להגיע ממנו אל כל האברים הרוח וכח החיים, והיה אומר, כי הוא צריך אל העינים, שיהיו לו כמו צופים לשמור אותו מכל היזק, ואזנים לשמוע הקול, ואף להריח, ופה לאכול ולטעום ולדבר, ושיצא ממנו עשן הריאה וייכנס לו אויר זך וטוב, והיה אומר, צריך להיות בפה שינים לטחון המאכל, מקצתן מחודדות לחתוך, ואחרות שטוחות לכתוש ולרכך בהן המאכל, והלשון לדבר ולהפוך המאכל, כי בהיותו שרוי, אז יהיה כתוש וטחון עד אשר דק, עד יקל על החיך לבלוע אותו, והיה אומר, כי היה צריך להיות הראש מעצם חזק ואמיץ ונבוב, כדי שיהיה למגן חזק על המוח אשר הוא מעין הנפש, ועוד מלבד עצם הראש, יאמר, כי היה צריך להיות שער על הראש, לבל ייכנס הקור בתוכו, כי עצם הראש לא יוכל לדחות מן המוח כי אם היזק גוף כמוהו, כמו הכאת אבן שנפלה על הראש, אבל היזק הקור והחום והדומה לו לא ימנעהו כי אם השער, ועל כן היה צריך לו לחמם אותו מן הקור ולהגן עליו מן החום, והיה אומר, כי היה צריך להיות לו עינים להורות לו הדרכים, והיה צריך לעפעפים להגן על העינים מכל נזק ואבק ורוח, וכל שכן בעת השינה, כי אילו לא היו לו עפעפים לא יוכל לישון, וגם אם יישן היה כל דבר מזיק להם, ויפול עליהם אבק, או ייכנסו שם רמשים או זבובים, והיה אומר, כי היה צריך להיות העינים במרום הגוף, כדי להשקיף על כל דבר ולשמור הגוף, כמו הצופה שצריך להיות עומד במרום העיר כן העינים ברום הגוף, והיה אומר, כי הוא צריך לידים לקחת ולתת ולעשות בהן העסקים והמלאכות. והיה אומר, כי אצבעות היד צריכות צפרנים, מפני רוב המלאכות והעסקים, אשר יתעסקו בהן בני אדם, וכל שכן האומנים, ולולא הצפרנים, היה מתאכל הבשר ברוב המלאכה, אך הצפרנים הן למגן ולמשען על הבשר לחזק אותו בל ימוט, והיה אומר, כי האדם צריך להיות לו ראש קטן וגוף רחב, כי הבטן והחלצים והמתנים והיריכים הם כמו בנין המגדל אשר על פני כל הארץ, ועל כן צריך להיות רחב, וראש האדם דומה לתלפיות אשר בראש המגדל, ועל כן הוא דק ומיצר, והרגלים הן כמו העמודים עליו יעמוד הבנין. והיה אומר, כי היה צריך לפה להיות מבוא למאכל ומשתה. והיה אומר, כי צריך להיות בבטן אצטומכא, שתהיה כמו שק קטן לקבל המאכל והמשתה, ושיהיו לה שני פיות. אחד למעלה לקבל, ואחד למטה דוחה הרפשים והשמרים הנשארים, וכדומה לזה ענינים רבים בבריאת אברי הגוף אשר כל משכיל ידין, כי כן היה ראוי להיות, ואילו היה באדם יכולת לברוא אדם, אי אפשר לברוא אותו כי אם בענין זה.

ועוד נראה כי מעשה המשכן וסדר תיקונו הוא הולך על דרך השכל, ואילו אמר להם הבורא יתברך לעשות לו משכן, ולא פירש איך יעשוהו היו עושים אותו קרוב לתיקון זה, כי כאשר נדע, כשיהיה צריך לבנות ארמון למלך יעשו לו כל תיקונו כפי הראוי. ועל כן אנו רואים, כי המשכילים הם כפי כחם מתדמים לבורא במעשיו הישרים, ועל כן נקח ראיה ממעשה היושר אשר אנו עושים על מעשה הבורא כאשר נקח ראיה מקצת הדבר על כולו, וכאשר נקח ראיה מן העשן על האש, וכן הדבר הזה. ואפשר שתהיה בריאת העולם לסודות אחרים ולענינים אחרים לבד מאלה, אך זה הענין אשר נשיג בשכלנו הוא אחד מהם על כל פנים. ועל כן אנו רואים בבריאת הגוף כי הסברה אשר יסבור המשכיל בכל מעשיו היא אמיתית.

ואחרי אשר אנו רואים כי על דרך מלאכת בני האדם ואומנותו כן היא מלאכת בריאת האל, נוכל ללמוד מן הענין הזה כי עבודת הבורא יתברך, ויראתו היא נוהגת על דרך עבודת בני האדם למלכים ויראתם אותם. כי כאשר לא תושלם מלכות המלך עד אשר יהיו עבדיו אנשי אמת ויושר, וסרים אל משמעתו, ומכבדים אותו בכל מאודם, כן מלכות הבורא יתברך, תוסיף שלימות והידור בעבודת בני האדם ויראתם ממנו. ואף על פי שלא תחסר שלימותו לחסרון עבודתם, אך כשישלים העבד רצון אדוניו, יהיה העבד בתכלית השלימות בכחו ושכלו וכל עניניו, ותהיה שלימותו לאות על שלימות אדוניו, אף על פי שאין חסרון עבודתו לאות על חסרון מעלת האדון. הנה לך ראיה ברורה, כי עבודת הבורא יתברך, ויראתו נוהגת על דרך עבודת בני האדם ועבודת העבד לאדוניו.

ואולם היתה כוונתנו להמשיל מלכותו למלכות המלכים, כדי להקריב מלכותו לשכלנו בדברים גשמיים, ועל כן באנו לבאר סודות מלכותו ועבודתו באלו הדמיונים, למען יתיישבו בלב הקורא, בדמיון אור הנר לאור החמה, כי בהעלותנו על מחשבותינו איש, אשר יהיה סגור במסגר תחת הארץ מיום היותו, ולא ראה אור כי אם אור הנר לבדו, והוא איש שכל ובינה, ייאמר, כי בלי ספק יוכל מכחו ומשכלו לדעת מכחות הנר כל כחות החמה אף על פי שאין כח זה ככח זה, ולא עצם זה כעצם זה. וכן נלמוד מדמיונות הכחות השפלים כח התכונות העליונות, ומן הגשמיות נקח ראיה על האלהיות. וכן נאמר, כי נוכל בראיות ברורות מן הכתוב ומן השכל לבאר סוד בריאת העולם, וסוד הנפש, וסוד העונש והגמול, כדי שניתן טענה לטוען. אך הכל שמור בלי גדר נפרץ ולא גבול נהרס.

ואומר, כי סודות העולם העליון יוכל כל חכם לב וכל משכיל להבין אותם מדמיוני העולם הזה השפל, כי אנחנו מוצאים רוב עניני העולם הזה השפל דומים לעניני העולם העליון. כאשר נדע כי צורות העולם הזה מצויות בעיקר הנושא אותן, וכאשר אנו רואים כי צורות ענפי האילן ופרחיו וציציו מצויות בעיקרו תחת הארץ, ואף על פי שאינן נראות ולא נמצאות, כי אם בכח השכלי נדע כי הן בו מצויות. כי שורש אילן האגוזים לא יצמח בו תפוח ולא שקדים, מפני שאיננו נמצא בכח שרשו, רק מה שיימצא בכח שרשו הוא היוצא בענפיו, ולא תצא מהם כי אם צורת אגוזים, ואילו יהיו נמצאים בשורש התפוחים או השקדים, היו נראים בפריו כאשר עלו נראו בו צורות האגוזים, כי לא יצא בענפים אלא מה שיהיה נמצא בשורש כן נוכל להבין כי כל מה שבעולם הזה הוא בא מכח העולם העליון, כי העליון הוא כשורש, וזה כענפים. ועל כן נבין מסודות העולם השפל סודות העולם העליון.

ואני אומר, כי כאשר הם בני אדם על הארץ מתעסקים בדברים עליונים מהם, ולהתחבר למלאכים, ולעשות כמעשיהם, ולהידמות אליהם, והמלאכים כאשר הם מבקשים דברים עליונים יותר מהם ויתעסקו בדעת האלהים ובדעת עניני הכוכבים והגלגלים כן גדודי מעלה, והנשמות הטהורות, והגלגלים, והכוכבים תשוקתם וכל רצונם להתאחד בכח העליון מהם, והוא הבורא יתברך, וזאת היא עבודתם, כי כל תנועתם היא לקיים רצונו בהימשכם אליו ובתשוקתם עדיו. וכל זה יהיה מכח הנפש החכמה, כי כל שפע יפצור לשוב אל יסודו.

והדמיון על זה, כי כאשר נקח אבן מן הארץ ונשליכה למעלה בכח ידינו, תעלה בכח ההשלכה, ובהגיעה לתכלית עלותה בהכרח המשליך, תשוב לרדת בטבעה אל המקום אשר לוקחה משם, וכן המים, כשנזרקם למעלה יגיעו עד תכלית מה שיגיע כח הזורק, וככלות כח הזורק ישובו מיד, בטבעם למקומם למטה, וכן הרוח כשתכניסהו בנאד נפוח ותסתמהו, יהיה עצור בהכרח בעוד שיהיה סגור, וכאשר נפתח הנאד, ישוב מהרה וישוב ליסודו. וכן האש, כשתעלה שלהבת, אנו רואים השלהבת תפצור לעלות למעלה ליסודה, אך מפני שהיא קשורה בעץ הנשרף, לא תוכל לעלות לגמרי, וכאשר תיפרד ממנו, תעלה אל מקומה. כמו כן הנשמה, כי נלקחה מהשמים, ונצמדה בגוף, ודמתה לשלהבת האש הקשורה בעץ, ולא תוכל להיפרד ממנו עד כלות כחות הגוף המחזיקים הנפש, ואז תוכל הנפש לשוב ליסודה ומקומה למעלה למעלה.

הנה נתבאר, כי העולם השפל כעליון, ומלאכת שוכני עולם השפל כמלאכת שוכני עולם העליון. ושתי הכיתות יפצרו להשיג המעלה העליונה מהן, ואין הפרש במלאכה, כי כל אחת משתיהן תבקש להתאחד בגבוהה ממנה. אך בעולם השפל היא המלאכה חלושה ושפלה, ובעולם העליון היא חזקה ועליונה, ואולם חולשת מלאכת השוכנים בעולם השפל באה מפני חברת הגויות לנשמות.

ואחרי אשר התבאר מדרך השכל כי לא ברא הבורא יתברך, עולמו לצורך כי אם לעבוד אותו, נבאר אותו מדרך הכתוב. וזה שהקדמתי ראיות השכל על ראיות הכתוב, מפני שהלב יקבל אותן מהרה יותר מראיות הכתוב ויתיישבו בנפש השומע בעבור האותות והמופתים הבאים עליהן. ועל כן אומר, כי בריאת העולם מצאנו הכתוב מעיד כי לא נברא לצורך כי אם לנדבה וחסד, כמו שאמר הכתוב (תהלים פט) כי אמרתי עולם חסד יבנה, עוד מצאנו, כי כל טובה שיעשה הבורא יתברך, לברואיו לא יעשה לצורך ולא לחובה, כי אם למענו, כאשר אמר (ישעיה מו) למעני למעני אעשה. ועוד אמר (הושע יד) ארפא משובתם אוהבם נדבה, ואומר (דברים ד) וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים. וכבר הורנו השכל קודם זה, כי הבורא יתברך, לא ברא עולמו לצורך כי אם לעבוד אותו. אם כן הנה נתבאר מדרך הכתוב והשכל סוד בריאת העולם.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “ספר הישר”