"היות האדם מי שהוא, תלוי, כמובן, באופן מוחלט באישיותו. פורנוגרפיה עבור אדם אחד היא לעג של גאונים לאדם אחר. המילה עצמה, נאמר לנו, פירושה "בנוגע לזנות" — תיאור הזונה. אבל בימינו, מהי זונה? פעם הייתה זו אישה שגבתה תשלום מגבר בתמורה לכניסתה איתו למיטה — באמת, רוב הנשים מכרו את עצמן, בעבר, והרבה מאוד זונות נתנו את עצמן, כשהתחשק להן, ללא תמורה. אם אין לאישה אפילו שמץ של זונה בקרבה היא חרֵבה כמו זלזל יבש, וקרוב לוודאי שרוב הזונות ניחנות בנדיבות נשית. מדוע לחרוץ משפט מלכתחילה? החוק הוא יבש לגמרי ולשיפוטו אין כל קשר ודבר עם החיים. [ד' ה' לורנס, מתוך הספר]
המסה פורנוגרפיה וזימה נכתבה כ'אני מאשים' נגד הצנזורה, נגד העומד בראשה ונגד החברה הצבועה והמתחסדת כולה, ששללה כל חשיבה מנוגדת, ביקורתית ויצירתית מחשש שסמכותה תתערער.
דיוויד הרברט לורנס נולד באנגליה בסתיו 1885 ומת בצרפת באביב 1930. הספר האיש שאהב איים מאת ד' ה' לורנס בתרגומה של ניצה פלד ראה אור בנהר ספרים באפריל 2015.
קטגוריות: מבצעי החודש, עיון, פילוסופיה
28.00 ₪
מקט: 4-644-1122
1.
היות האדם מי שהוא, תלוי, כמובן, באופן מוחלט באישיותו. פורנוגרפיה עבור אדם אחד היא לעג של גאונים לאדם אחר.
המילה עצמה, נאמר לנו, פירושה “בנוגע לזנות” — תיאור הזונה. אבל בימינו, מהי זונה? פעם הייתה זו אישה שגבתה תשלום מגבר בתמורה לכניסתה איתו למיטה — באמת, רוב הנשים מכרו את עצמן, בעבר, והרבה מאוד זונות נתנו את עצמן, כשהתחשק להן, ללא תמורה. אם אין לאישה אפילו שמץ של זונה בקרבה היא חרבה כמו זלזל יבש, וקרוב לוודאי שרוב הזונות ניחנות בנדיבות נשית. מדוע לחרוץ משפט מלכתחילה? החוק הוא יבש לגמרי ולשיפוטו אין כל קשר ודבר עם החיים.
זה היינו הך עם המילה זימה: איש אינו יודע מה פירושה. נניח שהיא גזורה מ־obscenus, מה שלא ראוי להיות מוצג על הבמה — ומה המרחק שלך ממנה? מרחק אפס! מה שנחשב לזימה עבור תום אינו זימה עבור לוסי או ג’ו, ולאמיתו של דבר, מן הדין הוא שפירוש המילה ימתין להחלטת הרוב. אם מחזה מזעזע עשרה אנשים בקהל, ואינו מזעזע את יתר החמש מאות, אזי זו זימה עבור עשרה ואינו גורם נזק לחמש מאות: אם כן, עבור הרוב המחזה אינו זימה. עם זאת, המלט זעזע את כל הפוריטנים הקרומוולים, ואינו מזעזע איש היום, וחלק מהמחזות של אריסטופנס מזעזעים היום את כולם וכנראה לא גרמו ליוונים המאוחרים להזדעזע כאילו התחשמלו. האדם הוא חיה בת שינוי, ומילים משנות את משמעותן עימו, ודברים אינם כפי שהם נראים, ודבר מה כפי שהוא כעת נהיה למשהו אחר, ואם נדמה לנו שאנו יודעים היכן אנו נמצאים, זה רק משום שאנו מועתקים למקום אחר במהירות רבה. עלינו להשאיר הכול לרוב, הכול לרוב, הכול להמון, להמון, להמון. הם יודעים מהי זימה ומה לא, הם יודעים. אם מיליון הנחותים אינם יודעים טוב יותר מעשרת העליונים, סימן שמשהו לא בסדר עם המתמטיקה. תצביעו על זה! תצביעו בידיים ותוכיחו על ידי הספירה! Vox populi, vox Dei. Odi profanum vulgus Profanum vulgum! profanum vulgum.
מכאן משתמע: אם אתה מדבר אל ההמון, פירוש מילותיך הוא פירוש ההמון, מוכרע על ידי ההמון. כפי שכתב לי מישהו: החוק האמריקני נגד זימה ברור מאוד, ואמריקה עומדת לאכוף את החוק — אכן, יקירי, אכן אכן! ההמון יודע הכול על הזימה. מילים קטנות ועדינות המתחרזות עם פליטה או מהתלה הן שיא הזימה. נניח שמדפיס החליף בטעות את האות ח במקום צ במילה סתמית כמו — צרה? ובשל כך, כל הציבור האמריקני יתוודע לכך שהאדם הזה ביצע זימה, מעשה מגונה, שפעולתו זוועתית ושסדר הדפוס הלז הוא פורנוגרפי. אינך יכול להתעסק עם הציבור הרחב, הבריטי או האמריקני. Vox populi, vox Dei, אתה לא יודע. ואם אתה לא יודע, אנחנו ניידע אותך — בד בבד, נצעק Vox populi, vox Dei בחוצות בשבח סרטים וספרים על דפי העיתונים שנראים, לנפש חוטאת כשלי, מבחילים להפליא ומתועבים. כמו גזען פוריטני אמיתי, עליי להסב מבטי לכיוון אחר. כשהזימה נעשית רגשנית, שזו הצורה הערבה עבור הציבור, the Vox populi, vox Dei, וכשגרונם ניחר מרגשות מגונים, הגיע זמני להסתלק, כמו צבוע מתחפש הפורש מפחד שמא יזדהם. יש סוג מסוים של צליל אוניברסלי דביק שאני מסרב לגעת בו.
ושוב זה מגיע ל: אתה מקבל את הרוב, את ההמון ואת הכרעותיו, או שלא. אתה מתכופף בפני קול ההמון, כקול שדי, או שאתה אוטם את אוזניך כדי לא לשמוע את היללה המגונה. אתה מבצע את תעלוליך כדי לרצות את הציבור הרחב, דֵאוּס אֶקס מָכּינה, או שאתה מסרב בכלל להופיע מול הציבור, מלבד פה ושם כדי למשוך ברגלו הענקית והבזויה.
היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “פורנוגרפיה וזימה”
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.
אין עדיין תגובות