אחרי "פאריס של כולנו" באפריל 2023, ועשרים שנה אחרי "תענוגות פאריס", אביטל ענבר מפרסם את "פאריס קצר ולעניין", עיבוד וקיצור […]
פרק 1
ספר שיתופי – פריז קצר ולעניין
“פריז קצר ולעניין” מופיע לקראת המשחקים האולימפיים פריז 2024. כשכתבתי את “רעבים בטוקיו”, סברתי שהספר ישרת ישראלים שינהרו לאולימפיאדה. מציאות הקורונה טפחה על פני העולם. מקווה שהמצב במזרח-התיכון יאפשר לישראלים לנהור לפריז, לצפות במשחקים ולהתענג על עיר האורות בעזרת ספרי.
בשלהי קיץ 2023 התחלתי להכין גרסה מזוקקת זו של “פאריס של כולנו”, בלי לוותר על הייחוד – הקשר האישי עם העיר. ב-8 באוקטובר עצרתי לכמה חודשים קשים. כשהבחנתי שישראלים שבים לבקר בפריז, שבתי לעבודה.
קשה לסופר לחתוך בבשר החי של כתיבתו. בני עידו, שירש את כישורי הכתיבה מאבי מרדכי ז”ל, הפעיל ברגישות מספריים חדים. וגם שאל שאלות נוקבות והעיר הערות, ששיפרו את הספר. ושוב עדכנתי. העדכונים האחרונים הם חידושיו של מדריך מישלן 2024 ב-18.3.2024.
מאות הבדיקות שערכתי במארס 2024 הבהירו לי שפריז התייקרה מאוד מאז העדכון הקודם במארס 2023. ברוב המסעדות האמירו המחירים ב-10% ולפעמים 20%. העלאת מחיר במסעדת 3 כוכבים שקולה למחיר ארוחה בביסטרו. גם המוזיאונים התייקרו. מלונות התקשטו במחירים לא-סבירים בעליל לכבוד האולימפיאדה. מדד 2023 עמל על 4.9%, כי הרכיבים הנ”ל כמעט ולא משפיעים עליו. המסקנה היא שאנחנו, התיירים, הנפגעים העיקריים. המחירים יעלו עוד.
הספר הוא תמונה עכשווית של פריז, המשקפת אינספור שינויים שהתרחשו מראשית האלף. העיקריים הם הדלקה בנוטר דאם ושיקומה, והקורונה. צרפת התגייסה בנחישות ובמיומנות לשיקום אחד מסמליה החזקים ביותר. את הקורונה נוטים לשכוח.
מתייפה לקראת האולימפיאדה
מאות מבני-ציבור, מוזיאונים, כנסיות, שופצו ושוקמו או בהליכי שיפוץ שיסתיימו לפני האולימפיאדה ה-33 בסוף יולי 2024. היא והשלישית בעיר: הראשונה ב-1900, השנייה ב-1924. 100 שנה חיכתה פריז לשלישית. הכפר האולימפי הוקם בגבול פריז. האתר, שבמרכזו המבנה המדהים של קריית הקולנוע, במקורו תחנת-כוח, נקראPleyel – Bords de Seine . לאחר המשחקים ישמש רובע אורבאני-אקולוגי לדוגמה. גם העירייה עסוקה בעשרות פרויקטים לחידוש פני העיר. למשל, שיפור תנאיהם של הולכי הרגל ורוכבי האופניים על חשבון הנהגים בהגדלת השטחים המוקדשים להם בכיכרות ובהוספת מסלולים, גם משני עברי השאנז אליזה.
https://www.paris.fr/pages/les-jeux-olympiques-et-paralympiques-a-paris-8210.
ספרי הראשון תענוגות פאריס 2003 התבסס על עשרות שנים של היכרות עם העיר. חלקים ממנו יישארו נכונים לאורך זמן. “פריז קצר ולעניין” שומר על החידוש של “פאריס של כולנו” – השיתוף. עשרות אוהבות ואוהבי פריז תרמו המלצות, מידע אישי וחוויות. וצילומים. לכל אחת ואחד רגישויות וזוויות-ראייה ייחודיות. כל ההמלצות ערוכות. תודתי העמוקה נתונה להן ולהם על כי העשירו מאוד את הספר:
רפי אהרונוביץ’, “מר בשר”, “אמן של בשרים ומילים, כותב על קולינריה כבר שלושה עשורים, מתחבא מ-1998 מאחורי הדלפק של ‘ידע בשרים’.”
אלי איצקין, “אחרי תפקידים בכירים בשטראוס, עקרתי עם רונית זוגתי לאמסטרדם. משלבים את אהבתנו ליין ואוכל, בעיקר של צרפת, איטליה, ספרד, פורטוגל”.
רויטל ברגר שלומן, בפריז מ-2010, מחנכת, מורה לשפות ומשוררת. ספר שיריה הראשון, הדו-לשוני, ראה אור ב-2022. אוהבת לטעום ולהכיר תרבויות חדשות.
עליזה גוטמן, “אמנית, ציירת ורומנטיקנית חובבת אדם וספר – והכל בא לידי ביטוי באהבה הגדולה שלי לפריז, היפה בתבל”.
רונית גויסקי, “אקדמאית הרפתקנית. שבחרה להסתובב בעולם עם מצלמה זעירה ולהביט, ולהביט, ולהביט”. רונית העשירה את הספר בצילומיה הנהדרים.
אלדד גת, “לשעבר נספח מסחרי בשגרירות ישראל בפריז”.
עדנה דגון, “פריזאית, מזה שלושים שנה מסייעת לתרגום ולהפצת הספרות הישראלית בצרפת, כולל סלון הספרים הבינלאומי בפריז”.
גלי דקל ואריה רפאלי, “חברים טובים ושותפים לכתיבה. גלי ד”ר לפיזיקה, אריה מהנדס וגולפאי. מחוברים אל פריז בנפשם, מבקרים בה כמה שיותר ומגדירים את הביקורים בה כפסגות השנה”.
רן ורדי, גסטרונום מושבע המכיר את המטבח הצרפתי לפני ולפנים. צלם מחונן. עורך סיורים גסטרונומיים מושקעים בפריז, בעלי האתר האפליקציה לסיורים גסטרונומיים עצמאיים. רן העמיד לרשותי צילומים של פריז ושל גסטרונומיה.
https://hungryparis.com/reommendations-kit
עדה יורמן, “מרצה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר אילן, מרצה-אורחת באוניברסיטת פריס 8. גרה בתל אביב ותמיד מתגעגעת לפריס”.
שלמה יצחקי, “תמצית האושר האנושי: לבקר באורסה, לקנות ממול בבולאנז’רי גוסלן כריך פריך ולאכול אותו על גדות הסן”.
יחיעם כהן, “עורך-דין הייטק, אוהב אוכל, מוזיקה ויין, ובמיוחד את מסעדות צרפת”.
אורנה ליברמן, “בצרפת מ-1977, דוקטור לספרות צרפתית, מחברת ספר על לשון התנ”ך. התרבות הצרפתית תופסת מקום נכבד בחיי ובכתיבתי”.
נתי מורל, “אשת מחשבים שאוהבת לבשל, לאכול טוב, אופנועים, מכוניות, לקרוא, לטייל בעולם. גרה במרכז תל אביב בבית בו נולדתי”.
אריאל וענת מיוחס, פודי’ס מושבעים, חובקי עולם, עם אהבה עזה למטבחי יפאן וצרפת. נתי גם שלחה לי צילומים מכמה מסעדות-צמרת שסעדו בהן.
רמי נוידרפר, פרנקופיל, שגם קרא חלקים מכתב-היד בעין ביקורתית והעיר הערות, שאת רובן אימצתי.
עמיקם נוריאל, “שופט יין בינלאומי. עד כה 62 ביקורים בצרפת, חובב מסעדות מכוכבות, מחבר ‘מסעותיי המפרכים במסעדות מישלן’, אוהב את התרבות הצרפתית”.
רונן סאס, “חובב תרבות צרפת, בעיקר האמנות הדקורטיבית מהמאה ה-18. עד כדי כך שיצרתי לי בית בסגנון האוטלים הפריסאים מהמאה ה-18 – ששמו אוטל ויולט”.
גולן פלג פדידה, “ד”ר למדעי ההתנהגות וחינוך. מרצה ומנחה. גרתי תקופה קצרה בפריז ויש לי בה משפחה ענפה. מבשל מאז ומתמיד. רוחש אהבה עזה לתרבות צרפת ולאוכל שלה”.
אידה צ’וקבדור, “אוהבת להכיר נופים, אנשים ותרבויות. רואה בטעימות אוכל חלק בלתי נפרד מהכרת התרבות”.
סיגל קולטון וליאור לוי, צלמת מקצועית שהעשירה את הספר בצילומים נהדרים, ואיש הייטק, “הורים גאים לשלושה כלבים ושבעה חתולים, תל אביבים שחיים בכפר, אוהבים טיולים בכלל וטיולי קולינריה בפרט. יין טוב ושפים מפתיעים עושים לנו טוב על הלב.”
נירה קידר, “פריז היא השראה, היא האדרנלין, היא סם החיים שלי”.
רן קידר, איש-אשכולות, הומניסט, אוהב-פריז, נפטר ב-8 בדצמבר 2023.
דוד קישקה, גסטרונום ויזם בתחומי הקולינריה, נטוע עמוק בתרבות הצרפתית, יו”ר העמותה הישראלית לתרבות קולינרית. קישקה גם שיתף אותי בצילומי אוכל.
עמית רופא, בפאריז זה 25 שנה ועדיין מגלה בה דברים חדשים, מדריך תיירים בעברית, צרפתית ואנגלית תחת המותג
gofroggy.fr
נילי הררי ואריה שגיא, “פריס העיר האהובה עלינו בעולם וצרפת אחת המדינות בה נהנים מאוד לטייל. למדנו להעריך מסעדות פשוטות, ובשנים האחרונות סצנת הביסטרונומיה כבשה את ליבנו”.
תום שטיבר, “מדריכת טיולים בפריז וחובבת קולינריה. חיה בפריז מאז 2014”. תום גם שיתפה אותי בצילומי אוכל.
רותי שמעוני, “חוקרת ומומחית לתרבות צרפת, בעלת עיטור כבוד מטעם ממשלת צרפת”. שיתפה אותי בצילומים מהמאגר הפריזאי שלה.
רני שפירא, “פודי ואספן יין אובססיבי. מחפש את חומרי הגלם המקומיים ברחבי תבל. מומחה לאפריקה”.
גולן שרמן, “מדריך טיולים ומומחה לתאילנד, צלם וחובב אוכל מושבע, מצלם ומסקר מסעדות אוכל בארץ ובעולם, מדוכני רחוב ועד שלושה כוכבי מישלן”. גולן העמיד לרשותי אוצר בלום של צילומים.
יואל תמנליס, איש תרבות, אמן בשחמט וצלם מחונן, מתעד מסור של פינות החמד בפריז. ספג את אהבת צרפת בבית הוריו. מכין מחקר על סבא-רבא שלו אז’ן בלו, יוצק הפסלים הפריזאי וידידה של קאמי קלודל. יואל העמיד לרשותי אוצר בלום של צילומים נהדרים מדף הפייסבוק המקצועי שלו, פריז דרך הזום”. הוא גם תרם את תמונת השער.
תודה מיוחדת לצייר אבי דולב דג’לובסקי שצייר והעניק פורטרט של בראסנס. תודה לשפים
Guy Savoy ,Pierre Gagnaire, Guy Martin
לשירה אבנרי אוהבת החיים הטובים, קרן אלנקווה, חובבת קולינריה ויין, אלישע לנואל, חבר ותיק, מאריז מאס, חברה ותיקה, עדנה שמש, סופרת, זהבית גוטפריד, אבנר טראוב, עופר לב, עפרה לוסטיגמן, לאה ליאור, עופר מעיין, ריבה ספורטא, אבישג קופמן-טורק, שולה קיסרי, עידית שני-אדום.
מבנה הספר
הספר מחולק לשני חלקים, ונספחים. החלק הראשון – רקע. אחרי המבואות, בעיקר פרק 2 במתכונת שהיא חדשה, מבחינתי, פרקים המוקדשים לגסטרונומיה, פרק-מפתח, לדברי ימי פריז מההיבט האורבני והארכיטקטוני, לעולם-הרוח, פריז ויהודיה – מומלץ לעיין בהם תחילה. החלק השני הוא מדריך-תענוגות חווייתי. חותמים את הספר פרק “מפתחות העיר”, פרק הרבעים – ונספח מסעדות.
מבנה הספר הוכתב על-ידי ראייתי את העיר, והאופן שבו פילחתי אותה. כל רבעיה נזכרים, ברמת פירוט זו או אחרת, לפי חשיבותם ה”אובייקטיבית” לתייר, וערכם בעיני. את המסלולים בניתי אסוציאטיבית. רצוי להצליב ולחבר מסלולים, לפי הנוחות והשראת הרגע. בפרק מסלולי מתוארים האתרים החשובים, רחובות מעניינים, גנים, חנויות מיוחדות, המסעדות שבדרך ועוד, ערוכים בנתיב מוגדר, אך לא הכרחי.
הגיה נכונה
רוב הישראלים הוגים מילים צרפתיות בצורה שגויה לחלוטין, עד שקשה לנחש מה ניסו לומר. לכל אורך הספר, אני מספק את התעתיק הנכון: התעתיק הפונטי. כמעט תמיד מופיעה המילה בהיגוי העברי, בצרפתית ולבסוף פירוש או תרגום. הפונטיקה העברית היא הצליל הקרוב ביותר להיגוי הצרפתי, במגבלות הקיימות. למשל, היעדר מקבילה לאות u. לדוגמה, Hugo. זה לא הוגו, גם לא היגו. אין בעברית מקבילה לעיצור רך בסוף מילה. N, למשל. מחוסר ברירה, אני כותב ן. אם בסוף מילה או שם מופיע עיצור מסוים פעמיים, ואחריו e, מהגים בצורה מודגשת. ברוב המקרים האחרים, ההיגוי הוא רך. Enfant = אנפאן ולא אנפאנט.
שינוי טכני משמעותי בספר: החלוקה בין עברית ללועזית הרבה יותר חדה. שמות וכתובות בצרפתית מופיעים כמעט תמיד בשורה נפרדת מהטקסט. לעיתים, כדי לסבר את האוזן, במקרים של שמות צרפתיים לא בהכרח פשוטים לקורא העברי, רשמתי אותם בצרפתית בנפרד. רצף הטקסט בעברית עושה את הקריאה נעימה יותר.
האות א מסמנת קמץ או פתח. במושגים מוכרים, כמו קתדרלה, אין צורך להכביר אל”פים.
הערה: בספר, אמנות היא תמיד art. אומנות היא תמיד artisanat – craft.
עוד “חידוש” בספר: ויתרתי על הכתיב פאריס לטובת פריז, הצורה המקובלת בעברית לשם העיר
תודות
לירון גולדשטיין, מר “מנדלי מוכר ספרים ברשת”, על עזרתו ועל הצעת השם ובחירת השער.
לעידו בני ברוך הכישרון, שעזר לי בהכנת המהדורה.
לדודני שי קאולי, יליד פריז ופריזאי לשעבר, שכתב בזמנו על הפאסאז’ים, קורא בביקורתיות את כתבי-היד של ספרי ומעיר הערות מחכימות.
לאבי, מרדכי ענבר ז”ל, שרוחו מפעמת בספר, ושהקנה לי את אהבת פריז ואת חדוות התרבות הצרפתית. אבל גם ראייה מפוכחת, שהיא בסיסה של ביקורתיות בריאה המונעת סנוורים.
אביטל ענבר
אפריל 2024
אין עדיין תגובות