החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

כתבי רבש 3

מאת:
הוצאה: |
זמינות:

15.00

רכשו ספר זה:
תג: .

‎‎פרסום‎ by ‎ברכת שלום‎.‎

בתע"ס (דף קי"ב) כתוב שבעולם אצילות אור עצמו הוא, ונראה לי שכוונתו, מה שאין כן האור המאיר בעולם הבריאה, נקרא אור של תולדה ולא אור בעצם, כמו שכתוב. ויש לפרש, שאצילות נקרא בחינת השגחה פרטית, ששם נקרא ש"הוא לבדו עושה ויעשה לכל המעשים". ומשום זה האור המאיר שם, הוא בחינת אור בעצם בלי שום השתתפות התחתון. מה שאין כן בחינת בי"ע דפרודא, ששם יש בחינת בירור טוב ורע, זה נקרא בחינת שכר ועונש. כך מתחיל החלקו השלישי של כתבי הרב"ש, אשר הופקו על ידי "בני ברוך" מרכז לימוד והפצת הקבלה.

מקט: 6-050-006
לאתר ההוצאה הקליקו כאן
כתבי רבי ברוך שלום הלוי אשלג כרך ג'

דרגות הסולם

1. אצילות היא השגחה פרטית

בתע"ס (דף קי"ב) כתוב שבעולם אצילות אור עצמו הוא, ונראה לי שכוונתו, מה שאין כן האור המאיר בעולם הבריאה, נקרא אור של תולדה ולא אור בעצם, כמו שכתוב.

ויש לפרש, שאצילות נקרא בחינת השגחה פרטית, ששם נקרא ש"הוא לבדו עושה ויעשה לכל המעשים". ומשום זה האור המאיר שם, הוא בחינת אור בעצם בלי שום השתתפות התחתון. מה שאין כן בחינת בי"ע דפרודא, ששם יש בחינת בירור טוב ורע, זה נקרא בחינת שכר ועונש.

לכן האור המאיר הוא על ידי השתתפות המאציל והנאצל, שהוא בחינת שותפות. ולכן נקרא אור של תולדה, זאת אומרת שנולד משני גורמים. מה שאין כן בעולם האצילות, שאין שום שותפות. היינו שאין התחתון מסייע שום דבר, שנקרא בחינת "לא יגורך רע", שאין שם שום בירורים, לכן נקרא זה בחינת השגחה פרטית.

וזה פירוש מה שכתוב שם, שהמסך עושה פרסא בין אצילות לבריאה, זאת אומרת שבי"ע נמצא מתחת למסך. מה שאין כן באצילות, אין שם שום מסך כלל.

ויחד עם זה מבואר בכמה מקומות, שגם באצילות ישנם מסכים, מסך דהרחקה שבבינה, וחלון ונקב צר. והתירוץ שזהו רק לגבי בי"ע, מה שאין כן לגבי אצילות אין שום היכר.

והפירוש הוא כנ"ל לגבי הנשמות שנמצאים בבי"ע, שהוא בחינת שכר ועונש, מרגישים שיש מסכים. מה שאין כן כשבי"ע עולה לאצילות, וזוכין לבחינת השגחה פרטית, אזי הם רואים שהכל אחדות, שאין שם שום בחינת מסכים.

2. הכאת המחשבות לאדם

"מחמת אותה הכאה של אור עליון, שמכה בפרגוד ההוא, הנה התנוצצו מהם אורות ועברו דרך מסך ההוא" (תע"ס דף קט"ו אות ו').

ואפשר לפרש, ענין הכאה, פירושו המחשבות שמכה לאדם שמטרידו ומיגעו, ויש לו סברא לכאן ולכאן. וכל זה הוא מסיבה שיש לו מסך.

ואם הוא מקיים את המסך ומסכים ללכת בדרך ה', שזה נבחן לבחינת מוחא, שזה נקרא בחינת בירור, שמברר שטוב לו לקבל בחינת אמונה למעלה מהדעת. שזה נבחן שגורם תוספת אור במדרגה העליונה, שהשמחה באה על ידי הבירור דוקא.

כמו שרואין בשני אנשים, שאחד אוהב להשני. ובזמן שנזדמן לאחד מהם עוד חבר, ויש לו רצון להתחבר גם עם השני, אבל זה לא לפי רצונו של הראשון. והראשון יושב ומצפה לראות את מי הוא יבחר לחבר נאמן, והוא מתחיל לברר את הראשון נגד השני.

ומתחיל למדוד את החשיבות והתועלת שמגיעה לו מבין שניהם, ומתחילות המחשבות לעוף ולרצוץ את מחשבתו, שזה נקרא שמכה בדעותיו.

ובסופו של דבר הוא מחליט על הראשון, שכדאי להתחבר עמו. ומברר רק בבחינת כח למעלה מהדעת. זאת אומרת, אף על פי שאינו מרגיש כל כך חשיבותו של העליון, אזי הבירור הוא על ידי מסך, שנקרא בחינת נסיון, שהוא בחינת הסתרה.

אבל כשמתגבר על המסך ומקיימו, היינו שאינו מבטל את המסך, מזה נגרמת שמחה למעלה, אזי העליון משפיע לו גם כן שמחה.

כלומר, בשיעור שקיבל את חשיבותו של העליון למעלה מהדעת, אותו שיעור גדלותו של העליון נמשך לו בתוך הדעת, לא פחות ולא יותר.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “כתבי רבש 3”